שינויים

==תארוך המהפכה הלשונית==  

==תארוך המהפכה הלשונית==  

קבוצות של הומו-ספאינס ניסו לצאת מאפריקה בסביבות 100,000 לפני הספירה. שרידי שלדים מתקופה זו נתגלו בישראל, לצד שלדים ששייכים לבני אדם נאנדרטלים. אולם בתקופה זו היתה ידם של הנאנדרטלים על העליונה, והם דחקו את בני ההומו-סאפינס מישראל. רק לאחר כ -30 אלף שנה, כלומר לפני 70,000 שנה, חזרו קבוצות הומו-סאפינס ויצאו מאפריקה, אולם הפעם לא רק שדחקו את יושבי ארץ ישראל, אלא התפשטו במהירות ברחבי כל אירופה ואסיה, כשם דוחקים את כל מיני האדם אחרים. עולה השאלה, מה השתנה בין שני גלי ההגירה?

קבוצות של הומו-ספאינס ניסו לצאת מאפריקה בסביבות 100,000 לפני הספירה. שרידי שלדים מתקופה זו נתגלו בישראל, לצד שלדים ששייכים לבני אדם נאנדרטלים. אולם בתקופה זו היתה ידם של הנאנדרטלים על העליונה, והם דחקו את בני ההומו-סאפינס מישראל. רק לאחר כ-30 אלף שנה, כלומר לפני 70,000 שנה, חזרו קבוצות הומו-סאפינס ויצאו מאפריקה, אולם הפעם לא רק שדחקו את יושבי ארץ ישראל, אלא התפשטו במהירות ברחבי כל אירופה ואסיה, כשם דוחקים את כל מיני האדם אחרים. עולה השאלה, מה השתנה בין שני גלי ההגירה?

ההסבר המקובל בקרב חוקרים הוא שבין שני התאריכים התרחשה בקרבה ההומו-סאפינס המהפכה הלשונית. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה (שקיימת לדוגמה גם בקרב דבורים, ציפורים ויונקים), וגם לא את השפה הווקאלית (גם מיני קופים משתמשים בה, וכמותם גם פילים ולוויתנים). מה שייחד את ההומו-סאפינס משאר המינים, לפי הסבר זה, היא היכולת להשתמש בעושר מילולי רב מאד.

ההסבר המקובל בקרב חוקרים הוא שבין שני התאריכים התרחשה בקרבה ההומו-סאפינס המהפכה הלשונית. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה (שקיימת לדוגמה גם בקרב דבורים, ציפורים ויונקים), וגם לא את השפה הווקאלית (גם מיני קופים משתמשים בה, וכמותם גם פילים ולוויתנים). מה שייחד את ההומו-סאפינס משאר המינים, לפי הסבר זה, היא היכולת להשתמש בעושר מילולי רב מאד.

==השפעות קרובות של המהפכה הלשונית==

==השפעות קרובות של המהפכה הלשונית==

השפה שרתה את ההומ-סאפינס במספר דרכים. קיימים שלושה הסברים משלימים זה לזה, לשאלה מה היתרונות שהעניקה השפה העשירה של ההומו ספאינס.  הסבר פשוט הוא שהשפה אפשרה תאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף הוא שהשפה אפשרה לקיים רכילות ובכך לשפר את תחזוקת הקשרים החברתיים בקבוצה ובכך להגדיל את מספר החברים בקבוצה. הסבר שלישי הוא שהשפה אפשרה ליצור [[מיתוסים]] - אובייקטים דימיוניים שלא קיימים במציאות, וכי חשיבותם של המיתוסים היא ביכולת שלהם לאפשר לקבוצות גדולות יותר - עד מיליוני בני אדם לשתף פעולה יחד גם ללא הכרות אינטימית.   

השפה שרתה את ההומו-סאפינס במספר דרכים. קיימים שלושה הסברים משלימים זה לזה, לשאלה מה היתרונות שהעניקה השפה העשירה של ההומו ספאינס.  הסבר פשוט הוא שהשפה אפשרה תאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף הוא שהשפה אפשרה לקיים רכילות ובכך לשפר את תחזוקת הקשרים החברתיים בקבוצה ובכך להגדיל את מספר החברים בקבוצה. הסבר שלישי הוא שהשפה אפשרה ליצור [[מיתוסים]] - אובייקטים דימיוניים שלא קיימים במציאות, וכי חשיבותם של המיתוסים היא ביכולת שלהם לאפשר לקבוצות גדולות יותר - עד מיליוני בני אדם לשתף פעולה יחד גם ללא הכרות אינטימית.   

===השפעת רכילות על גודל הקבוצה===

===השפעת רכילות על גודל הקבוצה===

על חשיבות הרכילות עד היום אפשר לעמוד בכך שהיא אמצעי חשוב במכירת עיתונים. גם תחום הכיסוי התקשורתי של הפוליטיקה, מקודם בצורה רכילותית שכן הוא מספק עניין גדול יותר מאשר הנושאים הציבוריים שבמחלוקת. בעיה מופשטת בתפקוד הצבא מושכת הרבה פחות תשומת לב ציבורית מאשר ריב בין רמטכ"ל לשר בטחון לדוגמה. בנוסף, על פי מחקרים על קבוצות שונות של אנשים - בין אם מדובר באיכרים, בפועלים או פרופסורים, נושא השיחה הפופולרי ביותר היה רכילות.

על חשיבות הרכילות עד היום אפשר לעמוד בכך שהיא אמצעי חשוב במכירת עיתונים. גם תחום הכיסוי התקשורתי של הפוליטיקה, מקודם בצורה רכילותית שכן הוא מספק עניין גדול יותר מאשר הנושאים הציבוריים שבמחלוקת. בעיה מופשטת בתפקוד הצבא מושכת הרבה פחות תשומת לב ציבורית מאשר ריב בין רמטכ"ל לשר בטחון לדוגמה. בנוסף, על פי מחקרים על קבוצות שונות של אנשים - בין אם מדובר באיכרים, בפועלים או פרופסורים, נושא השיחה הפופולרי ביותר היה רכילות.

על פי תאוריית הרכילות, התקשורת של ההומו-סאפינס איפשרה לו להגדיל מאד את מספר החברים בקבוצה. ממספר של כמה עשרות פרטים למספר של כ-150 פריטים. כאשר מסתכלים על שימפנזים רואים כי הזכר השליט, נמצא בעמדת זו זאת בדרך כלל לא בזכות כוחו, אלא בזכות היכולת שלו לכונן "קואליציה" של מספר שימפנזים שתומכים בו. במקרה של השימפנזים, בעדר שפה מורכבת של רכילות עליו ללכת בעצמו לכל הפרטים ולתחזק ללא הרף את הקשרים החברתיים על ידי מגע, הגנה, פליית כינים וכו'. דבר זה מגביל את גודל הקבוצה של שימפנזים. קבוצה של שימפנזים בטבע מתקשה לעבור רף של כ 90-100 חברים, ובדרך כלל מונה כ-50-60 שימפנזים. קבוצת שימפנזים שבאה ל[[נישה]] פנויה כמו עמק פורה וריק משימפנזים, תגדל עד גבול לדומה 90 חברים ואז תתפרק לשתי קבוצות. שתי הקבוצות לא משתפות פעולה בינהן, לא יוצרות קשרי מסחר, ועסוקות בהגנה על הטריטוריה שלהן מפני הקבוצה השניה. תועד אפילו מקרה אחד שבו קבוצה אחת ביצעה "רצח עם" בתוך מספר שנים וחיסלה את כל חברי הקבוצה השנייה.  

על פי תאוריית הרכילות, התקשורת של ההומו-סאפינס איפשרה לו להגדיל מאד את מספר החברים בקבוצה. ממספר של כמה עשרות פרטים למספר של כ-150 פריטים. כאשר מסתכלים על שימפנזים רואים כי הזכר השליט, נמצא בעמדת זו זאת בדרך כלל לא בזכות כוחו, אלא בזכות היכולת שלו לכונן "קואליציה" של מספר שימפנזים שתומכים בו. במקרה של השימפנזים, בעדר שפה מורכבת של רכילות עליו ללכת בעצמו לכל הפרטים ולתחזק ללא הרף את הקשרים החברתיים על ידי מגע, הגנה, פליית כינים וכו'. דבר זה מגביל את גודל הקבוצה של שימפנזים. קבוצה של שימפנזים בטבע מתקשה לעבור רף של כ-90-100 חברים, ובדרך כלל מונה כ-50-60 שימפנזים. קבוצת שימפנזים שבאה ל[[נישה]] פנויה כמו עמק פורה וריק משימפנזים, תגדל עד גבול לדומה 90 חברים ואז תתפרק לשתי קבוצות. שתי הקבוצות לא משתפות פעולה ביניהן, לא יוצרות קשרי מסחר, ועסוקות בהגנה על הטריטוריה שלהן מפני הקבוצה השניה. תועד אפילו מקרה אחד שבו קבוצה אחת ביצעה "רצח עם" בתוך מספר שנים וחיסלה את כל חברי הקבוצה השנייה.  

לפי הערכת הארכיאולוגים מצב זה שרר גם בקרב המינים השונים של האדם, עד למהפכה הלשונית, והגביל את היכולת של החברות האנושיות לגדול כיחידה בעלת מטרות משותפות.

לפי הערכת הארכיאולוגים מצב זה שרר גם בקרב המינים השונים של האדם, עד למהפכה הלשונית, והגביל את היכולת של החברות האנושיות לגדול כיחידה בעלת מטרות משותפות.

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים.  

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים.  

הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מלה אינם מהוים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה.  

הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מלה אינם מהווים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה.  

חברה בערבון מוגבל - תאגיד - הוא אחת ההמצאות המשפטיות החשובות, בכך שהוא איפשר לאנשים באירופה לקחת סיכון עסקי. אם בעבר יצרן של כרכרות היה חשוף לתביעות בגלל שייצר כרכרות לא טובות, והיה יכול להפסיד את כל רכושו ואף להגיע לפשיטת רגל, לאחר המצאת התאגיד העסקי לא ניתן לתבוע את המייסד שלו, אלא התביעה היא נגד התאגיד, וקיים מסך בינו לבין הבעלים. מצב זה איפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר כאשר לכל היותר התאגיד פושט רגל, אבל הבעלים נשאר עם רכושו.

חברה בערבון מוגבל - תאגיד - הוא אחת ההמצאות המשפטיות החשובות, בכך שהוא איפשר לאנשים באירופה לקחת סיכון עסקי. אם בעבר יצרן של כרכרות היה חשוף לתביעות בגלל שייצר כרכרות לא טובות, והיה יכול להפסיד את כל רכושו ואף להגיע לפשיטת רגל, לאחר המצאת התאגיד העסקי לא ניתן לתבוע את המייסד שלו, אלא התביעה היא נגד התאגיד, וקיים מסך בינו לבין הבעלים. מצב זה איפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר כאשר לכל היותר התאגיד פושט רגל, אבל הבעלים נשאר עם רכושו.

שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, [[מוסדות חברתיים]], או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המשותף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, [[כסף]] או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה.

שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, [[מוסדות חברתיים]], או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המשותף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, [[כסף]] או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה.

היות המיתוסים דברים דימיוניים, אין פרושה שהם בהכרח מזיקים. הם ממשיכים להתקיים משום שהם משרתים מטרה של אנשים. כמו כן היותו של מיתוס דבר דמיוני אין פרושו של דבר שמספיק שאדם אחד מפסיק להאמין במיתוס כדי לקעקע אותו. המיתוס קיים בדמיונם של אנשים רבים וזה הדבר שמעניק לו את כוחו.

היות המיתוסים דברים דימיוניים, אין פרושה שהם בהכרח מזיקים. הם ממשיכים להתקיים משום שהם משרתים מטרה של אנשים. כמו כן היותו של מיתוס דבר דמיוני אין פירושו של דבר שמספיק שאדם אחד מפסיק להאמין במיתוס כדי לקעקע אותו. המיתוס קיים בדמיונם של אנשים רבים וזה הדבר שמעניק לו את כוחו.

==מהירות השינוי והגמישות של ארגון חברתי==

==מהירות השינוי והגמישות של ארגון חברתי==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 2] פרופ' [[יובל נח הררי]], 15/02/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 2] פרופ' [[יובל נח הררי]], 15/02/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"  

* [https://sites.google.com/site/historyjonathan/daf2 המהפכה הלשונית והשפעתה], יונתן דננברג, מכללת אורנים, נובמבר 2011, בהתבסס על "קיצור תולדות האנושות".

* [https://sites.google.com/site/historyjonathan/daf2 המהפכה הלשונית והשפעתה], יונתן דננברג, מכללת אורנים, נובמבר 2011, בהתבסס על "קיצור תולדות האנושות"

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Origin_of_language מקורות השפה] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Origin_of_language מקורות השפה] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:היסטוריה]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]