שינויים

'''בירוא יערות''' (Deforestation) הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

'''בירוא יערות''' (Deforestation) הוא תהליך של השמדת יערות טבעיים באמצעות כריתה מאסיבית של עצים ו/או הבערת עצים באיזורים מיוערים, לרוב על ידי בני אדם.  

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת -  לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

סיבה אחת לבירוא יערות היא כדי להשתמש בעצים כדלק או כ[[חומרי גלם]] למוצרים. המוצרים כוללים הספקת דלק לבישול ולחימום ([[פחם עץ|פחם העץ]] או בצורה ישירה), עץ לבנייה, עץ לריהוט ולשם [[נייר]] וקרטון, סיבה מרכזית אחרת לבירוא יערות היא להשתמש בקרקע המבוראת -  לשם [[חקלאות]], למרעה או להתיישבות אנושית דבר זה מכונה [[חקלאות כרות והבער]].

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהקיף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל [[מערכות אקולוגיות]], ל[[הכחדת מינים]] והקטנת המגוון הגנטי. איזורים שבוראו עוברים בדרך כלל [[סחף]] משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם ל[[הצפות]] אובדן מי שתיה, ול[[מדבור]].  

השמדת היערות ללא יעור מחודש בהקיף מספק ובצורה הנכונה מובילה להרס של בתי גידול ושל [[מערכות אקולוגיות]], ל[[הכחדת מינים]] והקטנת המגוון הגנטי. איזורים שבוראו עוברים בדרך כלל [[סחף]] משמעותי של הקרקע ושל חומרי ההזנה שבה ולעיתים קרובות הופכים לאדמה צחיחה או מדברית. דבר זה תורם ל[[הצפות]] אובדן מי שתייה, ול[[מדבור]].  

בירוא יערות הוא תהליך מתמשך שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 10,000 שנה, והוא מתרחש בהיקף גדל גם כיום. יש לו השפעות נרחבות על האקלים, הגאוגרפיה והסביבה.  

בירוא יערות הוא תהליך מתמשך שמתקיים החל מראשית החקלאות מלפני 10,000 שנה, והוא מתרחש בהיקף גדל גם כיום. יש לו השפעות נרחבות על האקלים, הגאוגרפיה והסביבה.  

==קצב אובדן היערות==

==קצב אובדן היערות==

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים ( קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר ושטחים חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שעבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קמ"ר רבועים בשנה. שטח גדול פי 5 ויותר משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

במשך שנים רבות היה קושי להעריך את היקף בירוא היערות עקב שילוב של כריתה לא חוקית, שריפות והיות איזורי היערות בלתי נגישים. בנוסף, ממשלות לא תמיד שמחו לנדב מידע כזה או לסייע במחקר בנושא. בשנת 2013 פרסמה קבוצת חוקרים מחקר בעיתון "סאיינס", של כמות היערות שאבדה בשנים 2000-2012 על בסיס השוואה של צילומי לווין ברזולוציה גבוהה של 30 מטרים. במשך תקופה זו אבדו 2.3 מיליון קילומטרים רבועים (קמ"ר) של יערות מכל הסוגים ונוספו שטחי יער בשטח של 0.8 מיליון קמ"ר.<ref name="Hansen"> Hansen et al.[http://www.sciencemag.org/content/342/6160/850#aff-1 High-Resolution Global Maps of 21st-Century Forest Cover Change] Science, 15 November 2013, 342 (6160): 850-853</ref> פרוש הדבר הוא אובדן יערות בקצב של 191 אלף קמ"ר ושטחים חדשים בהיקף של 66 אלף קמ"ר בשנה. אם מניחים שהשטחים הנוספים הם באיכות דומה לשטחים שעבדו, מתקבל אובדן נטו של שטחי יער בקצב של 125 אלף קמ"ר רבועים בשנה. שטח גדול פי 5 ויותר משטחה של מדינת ישראל (22 אלף קמ"ר).  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתודעת של בירוא יערות, אבל מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינודונזיה, מאלזיה, פאראגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע משריפות ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטיים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

ברוב האיזורים אין מגמה ברורה, אבל באיזור [[יערות הגשם]] הטרופיים, קצב אובדן היערות גדל ב-2,101 קמ"ר בשנה. בברזיל יש ירידה מתודעת של בירוא יערות, אבל מגמה זו קיבלה "פיצוי" על ידי הגדלת אובדן היערות באינודונזיה, מאלזיה, פאראגוואי, בוליביה, זמביה, אנגולה, ומדינות נוספות. כריתת יערות מאסיבית התרחשה ביערות סאב-טרופיים כך שקצב השינוי שם הוא הגדול ביותר. עיקר האובדן של יערות מחטניים נובע משריפות ומכריתת יערות והוא השני בגודלו לאחר היערות הטרופיים במונחים מוחלטיים ויחסיים.<ref name="Hansen"/>  

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה.  קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

רוב אובדן היערות התרחש ביערות טרופיים, עם אובדן שנתי של 90 אלף קמ"ר, מתוך כך 50 אלף קמ"ר של יערות גשם טרופיים אבדו כל שנה.  קצב האובדן של יערות מחטניים עמד על כ-50 אלף קמ"ר בשנה, קצב האובדן של יערות סאב טרופיים עמד על 17.75 אלף קמ"ר בשנה וקצב האובדן של יערות טרופיים עמד על 20 אלף קמ"ר בשנה.[http://rainforests.mongabay.com/]   

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

הקבוצה בנתה מפה מפורטת על גבי מפות גוגל. איזורים אדומים במפה הם איזורים עם אובדן יערות, באיזורים כחולים נוספו יערות ובאיזורים סגולים התרחשו שני הדברים גם יחד. [http://news.mongabay.com/2013/1114-global-forest-map.html]

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ- 39 מיליון ק"מר של שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה, יאבדו כל היערות בתוך כ 312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאיזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פרושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בתוך 200 שנה.

לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-150 מיליון קמ"ר, ומתוך כך כ-39 מיליון ק"מר של שטחי יער מכל הסוגים.[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf] אם קצב כריתת היערות לא ישתנה, יאבדו כל היערות בתוך כ-312 שנים. עם זאת קצב הכריתה של יערות מחטניים התייצב. עיקר הסכנה נשקפת לאיזורים טרופיים. שטח היער הטרופי בעולם בשנת 1990 היה 1756 מיליוני הקטר (17.5 מיליוני קמ"ר),[http://www.fao.org/docrep/t0829e/t0829e04.htm] אובדן בקצב של 90 אלף קמ"ר בשנה, פירושו אובדן בקצב של 0.5% אחוז בשנה או הרס כל יערות הטרופיים בתוך 200 שנה.

==השפעות סביבתיות==

==השפעות סביבתיות==

===שינויי אקלים===

===שינויי אקלים===

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{בעיות סביבתיות}}

בירוא יערות תורם ל[[שינויי אקלים]] והוא אחד המרכיבים החשובים בהגברת [[אפקט החממה]] וב[[התחממות עולמית]]. בירוא יערות טרופיים לבדו גורם לשחרור של כ-20% מפליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] העולמיים.

בירוא יערות תורם ל[[שינויי אקלים]] והוא אחד המרכיבים החשובים בהגברת [[אפקט החממה]] וב[[התחממות עולמית]]. בירוא יערות טרופיים לבדו גורם לשחרור של כ-20% מפליטת [[גזי חממה|גזי החממה]] העולמיים.

===סחף קרקע===

===סחף קרקע===

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] משנת 2004 מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה  שלהן עקב נזק ל[[חקלאות]] עקב [[סחף קרקע]] או אובדן [[חומרי גלם]] חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את [[איי הפסחא]] ו[[איי מונגרנבה]] שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות [[בני המאיה]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק [[ברזל]]. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] משנת 2004 מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מספר חברות עתיקות אשר בירוא יערות היה סיבה מרכזית לקריסה  שלהן עקב נזק ל[[חקלאות]] עקב [[סחף קרקע]] או אובדן [[חומרי גלם]] חיוניים. בין התרבויות הפרה-תעשייתיות אלא אפשר למנות את [[איי הפסחא]] ו[[איי מונגרנבה]] שבשתיהן האוכלוסייה המקורית הצטמצמה מאד, התרבות והסדר השלטוני והחברתי התמוטטו, ושתושביהן נאלצו לפנות לקניבליות כדי לשרוד. אובדן יערות מילא תפקיד מרכזי גם בהתמוטטות [[בני המאיה]]. [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] גרמה לכריתת יערות מאסיבית כדי להפיק [[ברזל]]. דבר זה הוביל לנדירות העץ כחומר גלם לבנייה ולריהוט וכן בפגיעה קשה ביכולת להפיק ולתקן כלי ברזל.  

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, [[ניו גינאה]] והאי הזעיר [[טיקופיה]]. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות [[נטיעת עצים]] ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון ב[[קרקע]] עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב ודרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ולאחר מכן כפה מגבלות דראקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם כך, שיקום היערות לקח מאות שנים.  

דיימונד מביא שלוש חברות חקלאיות שהצליחו לשרוד: יפן, [[ניו גינאה]] והאי הזעיר [[טיקופיה]]. שלוש החברות עשו זאת תודות למדיניות [[נטיעת עצים]] ושמירה על היערות. לדבר זה סייע המזל של חברות אלה שכן במקומות אלה קצב התחדשות היערות היה מהיר יותר יחסית לחברות שהתמוטטו, הודות למשתנים כמו אקלים חם וגשום יותר, התחדשות חומרי מזון ב[[קרקע]] עקב הסעת אבק-געשי או אבק מאסיה ועוד גורמים. השמירה על העצים ביפן מתועדת היטב ודרשה מאמץ גדול מצד השלטון הריכוזי שם, שראשית ביצע מחקר מדוקדק על בריאות היערות ולאחר מכן כפה מגבלות דרקוניות על השימוש בעץ לבנייה ולשימושים אחרים ועל המסחר בעץ. גם כך, שיקום היערות לקח מאות שנים.  

דיימונד מביא גם את סיפורם של הרפובליקה הדומיניקנית מול האיטי כדוגמה איך שוני תרבותי בין שתי החברות הביא למדיניות ניהול שונה בתכלית של היערות, למרות ששתי החברות חולקות את האי היספניולה באוקיינוס האטלנטי. בירוא יערות מהווה גורם מרכזי גם במקרים של רואנדה וסין המודרנית.

דיימונד מביא גם את סיפורם של הרפובליקה הדומיניקנית מול האיטי כדוגמה איך שוני תרבותי בין שתי החברות הביא למדיניות ניהול שונה בתכלית של היערות, למרות ששתי החברות חולקות את האי היספניולה באוקיינוס האטלנטי. בירוא יערות מהווה גורם מרכזי גם במקרים של רואנדה וסין המודרנית.

* [[אנרגיה מתחדשת]] - חשובה לשמירה על יערות במדינות עניות שמסתמכות על כריתת עצים לשם הפקת דלק לבישול ולחימום.

* [[אנרגיה מתחדשת]] - חשובה לשמירה על יערות במדינות עניות שמסתמכות על כריתת עצים לשם הפקת דלק לבישול ולחימום.

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור,  ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013  

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1908836 הנזק הסודי של הקינואה: רעב בבוליביה] גרדיאן, בהארץ, 17.01.2013  

 

[[קטגוריה:עץ]]

[[קטגוריה:עץ]]

[[קטגוריה:חקלאות]]

[[קטגוריה:חקלאות]]