שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מדבור (הצגת מקור)

גרסה מ־20:41, 27 במאי 2016

נוספו 11 בתים ,  20:41, 27 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מדבור''' (Desertification)  הוא [[קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].
   
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]
 
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]
    +
'''מדבור''' (Desertification)  הוא [[קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].
    
==היקף המדבור==
 
==היקף המדבור==
 
[[קובץ:Drylands MEA.PNG|ממוזער|350px|[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] - המפה העולמית של איזורים יבשים נכון לשנת 2000. 34% מ[[אוכלוסיית העולם]] חיה באיזורים יבשים, בעיקר באיזורים היותר גשומים בעלי אקלים חצי-יבש ויבש-תת-לח. השטחים הגדולים ביותר שמדבור מאיים עליהם הם איזורים אלה]]
 
[[קובץ:Drylands MEA.PNG|ממוזער|350px|[[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] - המפה העולמית של איזורים יבשים נכון לשנת 2000. 34% מ[[אוכלוסיית העולם]] חיה באיזורים יבשים, בעיקר באיזורים היותר גשומים בעלי אקלים חצי-יבש ויבש-תת-לח. השטחים הגדולים ביותר שמדבור מאיים עליהם הם איזורים אלה]]
   −
'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ 24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]
+
'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]
 
האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.  
 
האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.  
   −
על פי הערכות, 10-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר התדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref> איזור מדבר סהרה לדוגמה, מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה. [http://www.csmonitor.com/2005/0801/p01s02-woaf.html]
+
על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר התדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref> איזור מדבר סהרה לדוגמה, מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה. [http://www.csmonitor.com/2005/0801/p01s02-woaf.html]
   −
לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אייזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם.  הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
+
לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם.  הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
    
המדבור הוכר כבעיה עולמית על ידי [[ארגון האומות המאוחדות]] בספטמבר 1977. בזמן זה נערך כנס עולמי על המדבור בניירובי, קנייה. בשנת 1992, לפי בקשת הכנס לסביבה ולפיתוח שהתכנס בריו, קראה העצרת הכללית של האומות המאוחדות להקים וועדה בין-ממשלתית לדיונים על מלחמה במדבור. ב-17 ביוני 1994 הוקם בפאריס ה-'''UNCCD'''' - אמנת האו"ם למאבק במדבור (United Nations Convention to Combat Desertification). וה-17 ביוני הפך ליום העולמי למלחמה במדבור ובבצורת. האמנה נכנסה לתוקף שנתיים לאחר מכן. מאז 1999 מזכירות הארגון יושבת בבון, גרמניה. <ref name="holtz"/>[http://www.unccd.int/en/about-the-convention/history/Pages/default.aspx]
 
המדבור הוכר כבעיה עולמית על ידי [[ארגון האומות המאוחדות]] בספטמבר 1977. בזמן זה נערך כנס עולמי על המדבור בניירובי, קנייה. בשנת 1992, לפי בקשת הכנס לסביבה ולפיתוח שהתכנס בריו, קראה העצרת הכללית של האומות המאוחדות להקים וועדה בין-ממשלתית לדיונים על מלחמה במדבור. ב-17 ביוני 1994 הוקם בפאריס ה-'''UNCCD'''' - אמנת האו"ם למאבק במדבור (United Nations Convention to Combat Desertification). וה-17 ביוני הפך ליום העולמי למלחמה במדבור ובבצורת. האמנה נכנסה לתוקף שנתיים לאחר מכן. מאז 1999 מזכירות הארגון יושבת בבון, גרמניה. <ref name="holtz"/>[http://www.unccd.int/en/about-the-convention/history/Pages/default.aspx]
שורה 20: שורה 20:  
===רקע - קרקע===
 
===רקע - קרקע===
 
{{הפניה לערך מורחב|קרקע}}
 
{{הפניה לערך מורחב|קרקע}}
−
ה[[קרקע]] מקיפה את [[כדור הארץ]] בחגורה שעוביה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד [[מערכות אקולוגיות]] עשירה שמאווררת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
+
ה[[קרקע]] מקיפה את [[כדור הארץ]] בחגורה שעובייה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד [[מערכות אקולוגיות]] עשירה שמאווררת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  
    
בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
 
בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
שורה 34: שורה 34:  
סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחיה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>
 
סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחיה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>
   −
לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפי]]ם. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחיה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחיה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחיה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]
+
לפי מחקרים של אלן סבורי (Allan Savory) ואחרים, מדבור אינו סתם תוצאה של רעיית יתר, אלא דפוסים של מרעה או חקלאות שאינם בני קיימא. לפעמים המצב הוא הפוך - מדבור יכול להתרחש כתוצאה ממחסור של חיות מרעה ותת-דישון של הקרקע. בטבע חיות אוכלות עשב חיות ב[[יתרון לגודל|עדרים גדולים שמתקבצים יחד כמנגנון הגנה מטורפי]]ם. עדרים גדולים אלה גורמים לכילוי חלק גדול מהצמחייה במקום מסויים. במקביל העדרים גורמים לרמיסת הצמחיה וכן מפרישים צואה ושתן ש[[קומפוסט|מדשנים את הקרקע]]. עקב כילוי הצמחייה, על העדר להמשיך ולנוע וכך יש מחזור של נזק תקופתי לאיזורים שונים. אלא שבהמשך הצמחייה משתקמת שוב, תודות לגשמים ולנוכחות של חומרי הדישון. אם הצמחים לא נאכלים אלא נשארים במקום, הדבר מקשה על צמחיה חדשה לצמוח, דבר שגורר שריפות ולבעיות נוספות. בנוסף לפי מחקרים של סבורי, איזורים בארצות הברית עברו מדבור ללא שהיו בהן חיות מרעה, דבר שחיזק את התאוריה שלו. בניסויים שנעשו באפריקה, במקסיקו, בארצות הברית ובאיזורים נוספים נמצא שהרגלי רעייה מתאימים, שמחקים תהליכים טבעיים (של עדר גדול של בעלי חיים שנודד ממקום למקום, ולא של עדרים קטנים שרועים באותו האזור) הובילו לשיקום קרקעות. [http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html]
    
===המלחת הקרקע===
 
===המלחת הקרקע===
שורה 43: שורה 43:     
===השפעת המדבור על החקלאות והמזון===
 
===השפעת המדבור על החקלאות והמזון===
−
המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על [[שוק המזון העולמי]] ועל ה[[חקלאות]] ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של [[דגנים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] כמות זו מהווה כרגע רק 1% מסך כמות ה[[דגנים]] המיוצרים בעולם, שעומדת על 2200 מיליוני טונות דגנים לשנה. אבל בגלל שמדבור מאיים על מדינות חקלאיות חשובות בינהן [[סין]], [[הודו]], ארצות הברית, אוסטרליה, (שמייצרות חלק גדול מכלל ה[[חיטה]], וה[[תירס]] בעולם) ודרום מערב אסיה, יש למדבור פוטנציאל נזק גבוה בהרבה.  
+
המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על [[שוק המזון העולמי]] ועל ה[[חקלאות]] ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של [[דגנים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] כמות זו מהווה כרגע רק 1% מסך כמות ה[[דגנים]] המיוצרים בעולם, שעומדת על 2,200 מיליוני טונות דגנים לשנה. אבל בגלל שמדבור מאיים על מדינות חקלאיות חשובות ביניהן [[סין]], [[הודו]], ארצות הברית, אוסטרליה, (שמייצרות חלק גדול מכלל ה[[חיטה]], וה[[תירס]] בעולם) ודרום מערב אסיה, יש למדבור פוטנציאל נזק גבוה בהרבה.  
    
===השפעת המדבור על עוני ועיור===
 
===השפעת המדבור על עוני ועיור===
שורה 53: שורה 53:     
==מניעת מדבור==
 
==מניעת מדבור==
−
פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בנסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
+
פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חגורות עצים. העצים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות. ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]
    
בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה"  בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב–300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  
 
בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים  שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה"  בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים  שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב–300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/62547"

תפריט ניווט