שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  19:38, 27 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
{{מושג בסיסי}}
 
{{מושג בסיסי}}
 
+
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|'''מהפך בסמר''', בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, באנגליה. מכונה זו משמשת לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] יצרנים הצליחו להגדיל עוד ועוד את מכונות היציקה. מסיבות [[החוק השני של התרמודינמיקה|תרמודינמיות]], הדבר הוביל לחסכון באנרגיה ליחידת מאסה במהלך היציקה, כמו גם שיפור היכולת לבצע [[ייצור המוני]], שני היבטים המעניקים יתרונות לגודל. גודלם של מתקני יציקה מווסת על ידי [[חסרונות לגודל]]- קשיי לוגיסטיקה בהספקת חומרי גלם, הון וצרכנים. כמו כן מכונות גדולות אלה קשות יותר לתפעול, מסוכנות יותר, ויש מגבלות מבחינת חוזק המתכת של המיכל והיכולת לשמור על טמפרטורה אחידה של הברזל המותך בתוכו. דוגמה לעקרונות דומים היא גודלו של סיר בישול.]]
 
'''יתרון לגודל''' הוא תכונה של השיפור ביכולת של גוף, מערכת או קבוצה להשיג מטרה מסויימת יחסית לגוף, מערכת או קבוצה אחרת קטנה יותר.
 
'''יתרון לגודל''' הוא תכונה של השיפור ביכולת של גוף, מערכת או קבוצה להשיג מטרה מסויימת יחסית לגוף, מערכת או קבוצה אחרת קטנה יותר.
[[קובץ:Bessemer 5180.JPG|ממוזער|300px|'''מהפך בסמר''', בגודל בניין בן 3 קומות, בעיר שפילד, באנגליה. מכונה זו משמשת לשם הפקת [[פלדה]] מ[[ברזל]] בתהליכי יציקה. במהלך [[המהפכה התעשייתית]] יצרנים הצליחו להגדיל עוד ועוד את מכונות היציקה. מסיבות [[החוק השני של התרמודינמיקה|תרמודינמיות]], הדבר הוביל לחסכון באנרגיה ליחידת מאסה במהלך היציקה, כמו גם שיפור היכולת לבצע [[ייצור המוני]], שני היבטים המעניקים יתרונות לגודל. גודלם של מתקני יציקה מווסת על ידי [[חסרונות לגודל]]- קשיי לוגיסטיקה בהספקת חומרי גלם, הון וצרכנים. כמו כן מכונות גדולות אלה קשות יותר לתפעול, מסוכנות יותר, ויש מגבלות מבחינת חוזק המתכת של המיכל והיכולת לשמור על טמפרטורה אחידה של הברזל המותך בתוכו. דוגמה לעקרונות דומים היא גודלו של סיר בישול.]]
      
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]],  [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יצור חי בודד, מושבת חיידקים, [[מערכות מורכבות|מערכת]] כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או [[מערכת אקולוגית]], המושג חל גם על קבוצות  - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').  
 
המונח משמש במגוון תחומים כמו [[ביולוגיה]],  [[כלכלה]], [[ניהול משאבי אנוש]], [[סוציולוגיה]] ועוד, המשמש הן בהיבט המחקרי והן בהיבט של קבלת החלטות. הגוף יכול להיות יצור חי בודד, מושבת חיידקים, [[מערכות מורכבות|מערכת]] כלשהי (כמו אוניה, מחשב), שטח חקלאי או [[מערכת אקולוגית]], המושג חל גם על קבוצות  - שבט, משפחה, עדר, מפעל, פירמה, צבא, מדינה וכו').  
שורה 31: שורה 30:     
==סיבות יסוד להבדלי תפקוד בגלל שינויי גודל==
 
==סיבות יסוד להבדלי תפקוד בגלל שינויי גודל==
אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. השאלה היא האם יש יחס כללי בין הוצאות האנרגיה לצרכי תחזוקה פנימית לשמירת הומוסטטיס לבין מושג של גודל (יחס נפח-שטח פנים).
+
אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. השאלה היא האם יש יחס כללי בין הוצאות האנרגיה לצורכי תחזוקה פנימית לשמירת הומוסטטיס לבין מושג של גודל (יחס נפח-שטח פנים).
    
===יחס נפח -שטח פנים וזרימת חום===
 
===יחס נפח -שטח פנים וזרימת חום===
 
אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אחלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  
 
אם בוחנים גוף תלת מימדי כמו כדור או גליל הנפח שלו תלוי בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו (או ביחס לצלעות בתיבה), אבל המעטפת שלו תלויה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, היחס בין הנפח לשטח הפנים שלו גדול יותר. באופן דומה, כאשר מעגל או מצולע גדל, השטח שלו גדל בחזקה שנייה אבל ההיקף שלו גדל בחזקה ראשונה. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אחלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  
   −
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למאסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
+
דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם חם לבין כמות המזון היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. היות ואובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה  - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  
    
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
 
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באיזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.  
שורה 51: שורה 50:  
התכנסות בעדרים גדולים היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל המבוסס על יחס שטח-היקף או יחס נפח-שטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה הקטנת היחס נפח-שטח פנים לצמצום הסיכוי של כל פרט להימצא בשוליי העדר. במקרה זה, היתרון לגודל תלוי במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת.
 
התכנסות בעדרים גדולים היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל המבוסס על יחס שטח-היקף או יחס נפח-שטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה הקטנת היחס נפח-שטח פנים לצמצום הסיכוי של כל פרט להימצא בשוליי העדר. במקרה זה, היתרון לגודל תלוי במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת.
   −
דוגמה ליישום היבט זה היא לצרכי הגנה מאוייבים של עדרי יונקים אוכלי עשב ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים). דוגמאות נוספות כוללות להקות ציפורים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט של צמצום שטח הפנים - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה.
+
דוגמה ליישום היבט זה היא לצורכי הגנה מאוייבים של עדרי יונקים אוכלי עשב ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים). דוגמאות נוספות כוללות להקות ציפורים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט של צמצום שטח הפנים - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה.
    
חסרון מרכזי של עדר גדול הוא כילוי מהיר של משאבים במקום אחד, והצורך לנדוד למקום אחר (דבר שדורש אנרגיה, וכן מגדיל את הסיכוי להיות מופתעים על ידי טורפים). כמו כן העדר הגדול מושך טורפים שקל להם לאתר קבוצה גדולה של בעלי חיים. חסרון נוסף לגודל של עדרים נובע מקשיי תמרון, כך פרטים בעדר הבורח מטורף עלולים להיות מוגבלים בתנועה שלהם בגלל פרטים אחרים. מינים בעדרים מוצאים דרכים להתרעה מוקדמת ולתאום בין חברי העדר, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא להקות של דגים מסויימים המסוגלות לפנות בין רגע לכיוון אחר.  
 
חסרון מרכזי של עדר גדול הוא כילוי מהיר של משאבים במקום אחד, והצורך לנדוד למקום אחר (דבר שדורש אנרגיה, וכן מגדיל את הסיכוי להיות מופתעים על ידי טורפים). כמו כן העדר הגדול מושך טורפים שקל להם לאתר קבוצה גדולה של בעלי חיים. חסרון נוסף לגודל של עדרים נובע מקשיי תמרון, כך פרטים בעדר הבורח מטורף עלולים להיות מוגבלים בתנועה שלהם בגלל פרטים אחרים. מינים בעדרים מוצאים דרכים להתרעה מוקדמת ולתאום בין חברי העדר, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא להקות של דגים מסויימים המסוגלות לפנות בין רגע לכיוון אחר.  
שורה 57: שורה 56:  
דוגמאות אחרות כוללות קבוצות וקהילות שיתופיות של נברנים כמו נבחנית או שפני סלע אשר מעמידים שומרים, וכן קבוצות של שימפנזים או פילים שחיים בקבוצות בעלות שיתופי פעולה. במקרים אלה יש יתרונות נוספים לגודל שנובעים שיתופי פעולה, ומצד שני, יש גם חסרונות נוספים כמו צורך בהנהגה שמקבלת החלטות ולכן חשיבות גדולה לקשרים בין הפרטים ולהיררכיה (דבר שאינו קיים בעדר).  
 
דוגמאות אחרות כוללות קבוצות וקהילות שיתופיות של נברנים כמו נבחנית או שפני סלע אשר מעמידים שומרים, וכן קבוצות של שימפנזים או פילים שחיים בקבוצות בעלות שיתופי פעולה. במקרים אלה יש יתרונות נוספים לגודל שנובעים שיתופי פעולה, ומצד שני, יש גם חסרונות נוספים כמו צורך בהנהגה שמקבלת החלטות ולכן חשיבות גדולה לקשרים בין הפרטים ולהיררכיה (דבר שאינו קיים בעדר).  
   −
היבט דומה של הקטנת שטח פנים לצרכי הגנה הדדית קיימת בצבאות בעלי טכנולוגית לחימה של אלות, חרבות, וכידונים. דוגמה מפורסמת להיבט זה היא הפלאנקס הרומאי (שיש לו מבנה מרובע).  
+
היבט דומה של הקטנת שטח פנים לצורכי הגנה הדדית קיימת בצבאות בעלי טכנולוגית לחימה של אלות, חרבות, וכידונים. דוגמה מפורסמת להיבט זה היא הפלאנקס הרומאי (שיש לו מבנה מרובע).  
   −
במקרים של טורפים או מתקפה יש נטיה הפוכה. הטורפים מנסים להגדיל את שטח הפנים של הקבוצה התוקפת ככל האפשר. מקרים אלה הם ציד בלהקה, רובאים או קשתים מתקיפים, קומביין, זרועות ציד - קיימת פריסה דמויית שורה או זרועות. עד גודל מסויים יש יתרונות לגודל , כאשר הקבוצה באה מכיוונים שונים ומרכזת את הטרף אל מקום אחד. דוגמה למצב בו רוצים שטח פנים מקסימלי היא בשיווק, הפצת מידע או באיסוף מידע.  
+
במקרים של טורפים או מתקפה יש נטיה הפוכה. הטורפים מנסים להגדיל את שטח הפנים של הקבוצה התוקפת ככל האפשר. מקרים אלה הם ציד בלהקה, רובאים או קשתים מתקיפים, קומביין, זרועות ציד - קיימת פריסה דמויית שורה או זרועות. עד גודל מסויים יש יתרונות לגודל, כאשר הקבוצה באה מכיוונים שונים ומרכזת את הטרף אל מקום אחד. דוגמה למצב בו רוצים שטח פנים מקסימלי היא בשיווק, הפצת מידע או באיסוף מידע.  
    
===איגום משאבים וחסכון של הוצאות קבועות===
 
===איגום משאבים וחסכון של הוצאות קבועות===
שורה 79: שורה 78:  
===שימוש במאגרים להבטחת חוסן===
 
===שימוש במאגרים להבטחת חוסן===
 
[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת [[חוסן]]. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.|350px]]
 
[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת [[חוסן]]. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.|350px]]
לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. לדוגמה לאגור [[כסף]] בכספת או בחשבון בבנק, לאגור מים במאגרי מים, לאגור חיטה ב[[ממגורות]] כנגד שנים שחונות, חציר באסמים (לצרכי האכלת בהמות בחורף), שומן לצרכי הספקת אנרגיה לגוף או דלק לצרכי הספקת אנרגיה לצבא או למדינה. חשיבותו של המאגר תלויה בשני גורמים - גודל הזרם שהמאגר מווסת, וגודל השינויים בזרם שהמאגר מווסת. לדוגמה מאגר מים בגודל 100 קוב, שמווסת זרימת מים של צינור בעל הספק של 2 קוב לשעה יתרוקן בתוך 50 שעות.  
+
לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. לדוגמה לאגור [[כסף]] בכספת או בחשבון בבנק, לאגור מים במאגרי מים, לאגור חיטה ב[[ממגורות]] כנגד שנים שחונות, חציר באסמים (לצורכי האכלת בהמות בחורף), שומן לצורכי הספקת אנרגיה לגוף או דלק לצורכי הספקת אנרגיה לצבא או למדינה. חשיבותו של המאגר תלויה בשני גורמים - גודל הזרם שהמאגר מווסת, וגודל השינויים בזרם שהמאגר מווסת. לדוגמה מאגר מים בגודל 100 קוב, שמווסת זרימת מים של צינור בעל הספק של 2 קוב לשעה יתרוקן בתוך 50 שעות.  
    
המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של [[חוסן]] למערכת.  
 
המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של [[חוסן]] למערכת.  
שורה 104: שורה 103:  
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
 
==דוגמאות ליתרונות לגודל==
 
===מונופולים ואוליגופולים===
 
===מונופולים ואוליגופולים===
ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כ[[מונופול]] , כחלק מ[[אוליגופול]] או כ[[מונופסון]] ובאופן כללי יותר כחלק מ[[תחרות בין מעטים]].  
+
ככל שעסק גדול יותר ויש לו יותר נתח שוק, כך השוק רחוק יותר ממצב של [[תחרות משוכללת]], גדל הסיכוי כי יוכל למכור את מוצריו במחיר גבוה יותר ולמקסם רווחים כ[[מונופול]], כחלק מ[[אוליגופול]] או כ[[מונופסון]] ובאופן כללי יותר כחלק מ[[תחרות בין מעטים]].  
    
מונופולים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.  
 
מונופולים וחברות באוליגופולים יכולים להגדיל את הרווח שלהם על ידי מכירת כמות קטנה יותר יחסית לשיווי משקל בשוק משוכלל, וגביית מחיר גבוה יותר. באופן כזה יש אמנם פחות קונים, אבל הרווחים שנוצרים גבוהים יותר לעומת מצב של שוק משוכלל.  
    
===קשרי הון שלטון===
 
===קשרי הון שלטון===
חברות גדולות משקיעות בדרך כלל ב[[לובי פוליטי]], ב[[פרסום]] בעיתונות וב[[יחסי ציבור]], כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים , על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות , על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.  
+
חברות גדולות משקיעות בדרך כלל ב[[לובי פוליטי]], ב[[פרסום]] בעיתונות וב[[יחסי ציבור]], כך שיש להן השפעה הן על הפוליטיקאים, על המפלגות, על בעלי עיתונים שכותבים על הפוליטיקאים ועל בנקים שמספקים אשראי למפלגות. זאת לעומת פירמות קטנות שאינן יכולות לעשות זאת. כמו כן חברות גדולות יכולות לספק בקלות רבה יותר טובות הנאה לגורמים השונים על ידי קשרים עם פירמות אחרות, על ידי משרות עתידיות, על ידי התפקדות עובדי החברה למפלגות והצבעה בפריימריז, תרומות למועמדים וכו'. את הכוח מול השלטון החברות מסוגלות לנצל כדי לקדם חקיקה שתייצר ביקושים, שתמנע כניסת מתחרים, שתמנע הפנמת עלויות חיצוניות, תבטיח הקלות במיסוי ותפנה סובסידיות ותקציבי ממשלה ורשויות אל הפירמה.  
    
===הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון שלטון===
 
===הכנסת חסמי כניסה וקשרי הון שלטון===
שורה 122: שורה 121:  
אפיק חשוב אחר של התערבות מצד הממשלה ורשויות מקומיות הוא על צעדים פיסקליים שלה - על ידי שליטה שלה ברמות ובהנחות מיסוי, בסיבסוד, בתקציבי ממשלה ורשויות, חברות ממשלתיות, מענקים, מלוות, וכן במכרזים והוצאות רכש ממשלתיים. בכל האפיקים האלה המדינה יכולה לספק הטבות לפירמות שונות, בעיקר כאלה שמקורבות לשלטון.  
 
אפיק חשוב אחר של התערבות מצד הממשלה ורשויות מקומיות הוא על צעדים פיסקליים שלה - על ידי שליטה שלה ברמות ובהנחות מיסוי, בסיבסוד, בתקציבי ממשלה ורשויות, חברות ממשלתיות, מענקים, מלוות, וכן במכרזים והוצאות רכש ממשלתיים. בכל האפיקים האלה המדינה יכולה לספק הטבות לפירמות שונות, בעיקר כאלה שמקורבות לשלטון.  
   −
אפיק אחר שבו חברות מנצלות את היתרון לגודל שלהן הוא על ידי יצירת מקלטי מס לחברות גדולות. החברות הגדולות יכולות לבצע זאת על ידי הקמת חברות בנות במדינות אחרות וניצול פרצות בחוק שמאפשרות תשלומי מיסים על ידי חברות הבת. כך לדוגמה חברת אפל משלמת אחוזים בודדים של מס על רווחים שלה מחוץ לארצות הברית, במקום כ 25% מס. לא פעם ממשלות מעניקות הטבות במיסוי לחברות גדולות כדי למשוך אליהן חברות אלה וכך לקבל תעסוקה מקומית ומיסוי מקומית.  
+
אפיק אחר שבו חברות מנצלות את היתרון לגודל שלהן הוא על ידי יצירת מקלטי מס לחברות גדולות. החברות הגדולות יכולות לבצע זאת על ידי הקמת חברות בנות במדינות אחרות וניצול פרצות בחוק שמאפשרות תשלומי מיסים על ידי חברות הבת. כך לדוגמה חברת אפל משלמת אחוזים בודדים של מס על רווחים שלה מחוץ לארצות הברית, במקום כ-25% מס. לא פעם ממשלות מעניקות הטבות במיסוי לחברות גדולות כדי למשוך אליהן חברות אלה וכך לקבל תעסוקה מקומית ומיסוי מקומית.  
    
=== כושר מיקוח מול ספקים===
 
=== כושר מיקוח מול ספקים===
שורה 148: שורה 147:     
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתהליכי חימום וקירור===
 
===יעילות אנרגטית טובה יותר בתהליכי חימום וקירור===
כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר , אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.  
+
כאשר עוסקים בהתכה עבודה בנפחים גדולים יותר, אף שהיא מסובכת יותר, היא יעילה יותר מבחינה אנרגטית. לדוגמה במטלורגיה כבשנים גדולים יותר הם יעילים יותר לק"ג.  
    
הסיבה היסודית לזה היא הבדל בין יחס נפח-שטח פנים - יש צורך לחמם מאסה שם חומר, בכמות מסויימת של דלק, אובדן החום לסביבה בתהליך - כלומר אחוז האנרגיה שמתבזבזת היא פונקציה של שטח הפנים.  
 
הסיבה היסודית לזה היא הבדל בין יחס נפח-שטח פנים - יש צורך לחמם מאסה שם חומר, בכמות מסויימת של דלק, אובדן החום לסביבה בתהליך - כלומר אחוז האנרגיה שמתבזבזת היא פונקציה של שטח הפנים.  
שורה 184: שורה 183:  
ככל שלקבוצה יש יותר משאבים, יש יכולת גדולה יותר לפזר סיכונים. למשל, יותר כסף פנוי מאפשר פיזור סיכונים טוב יותר ב[[ניהול תיק השקעות]], וריבוי אנשים נותן יותר אפשרויות להתגבר על חוסרים זמניים באנשים.
 
ככל שלקבוצה יש יותר משאבים, יש יכולת גדולה יותר לפזר סיכונים. למשל, יותר כסף פנוי מאפשר פיזור סיכונים טוב יותר ב[[ניהול תיק השקעות]], וריבוי אנשים נותן יותר אפשרויות להתגבר על חוסרים זמניים באנשים.
   −
עבור איכרים, יש סיכוי בכל חלקה נתונה ובכל סוג גידול לבעיות שונות כמו בצורת, מזיקים, שטפון, קרה, מחלות ועוד. אם לאיכר יש שדה אחד ובו גידול אחד הוא חשוף לכל הסיכונים הללו. לעומת זאת אם יש לו מגוון של חלקות במקומות שונים, ואם הוא מגדל גידולים שונים בתקופות שונות של השנה הסיכון שלו יורד, שכן אם המלפפונים בעמק יפגו מקרה, עדיין הוא יכול להרוויח מחלקת התפוחים הגדלים בהר.  
+
עבור איכרים, יש סיכוי בכל חלקה נתונה ובכל סוג גידול לבעיות שונות כמו בצורת, מזיקים, שטפון, קרה, מחלות ועוד. אם לאיכר יש שדה אחד ובו גידול אחד הוא חשוף לכל הסיכונים הללו. לעומת זאת אם יש לו מגוון של חלקות במקומות שונים, ואם הוא מגדל גידולים שונים בתקופות שונות של השנה הסיכון שלו יורד, שכן אם המלפפונים בעמק יפגעו מקרה, עדיין הוא יכול להרוויח מחלקת התפוחים הגדלים בהר.  
   −
פיזור סיכונים מהווה חשיבות גדולה עבור חברות ביטוח. ככל שמספר המבטוחים גדול יותר, כך ניתן לצפות (לפי חוק המספרים גדולים) כי כמות הפריצות לדוגמה יתקרב לממוצע רב-שנתי כלשהו. זאת בניגוד לחברת ביטוח שיש לה מעט מבוטחים אשר בהם ייתכן שונות שונה בין שנים שונות. הורדת אי הוודאות ביחס לשונות ההתפלגות פרושה שחברת הביטוח הגדולה יותר יכולה לבטח את המבוטחים תוך הוצעה ממוצעת קטנה יותר למבוטח.
+
פיזור סיכונים מהווה חשיבות גדולה עבור חברות ביטוח. ככל שמספר המבוטחים גדול יותר, כך ניתן לצפות (לפי חוק המספרים גדולים) כי כמות הפריצות לדוגמה יתקרב לממוצע רב-שנתי כלשהו. זאת בניגוד לחברת ביטוח שיש לה מעט מבוטחים אשר בהם ייתכן שונות שונה בין שנים שונות. הורדת אי הוודאות ביחס לשונות ההתפלגות פרושה שחברת הביטוח הגדולה יותר יכולה לבטח את המבוטחים תוך הוצעה ממוצעת קטנה יותר למבוטח.
     

תפריט ניווט