שינויים

בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F מילטון פרידמן] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארצות הברית. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארצות הברית בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  

בחיבורו [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קפיטליזם וחירות] מנסח [[מילטון פרידמן]] את עקרונות הליברליות המערבית שראשיתם בתקופת ההשכלה ושיאם ביצירת המבנה הפוליטי של ארצות הברית. פרידמן גוזר מהמחשבה הליברלית את המחשבה הקפיטליסטית מכיוון שזו מכוונת לפגיעה המעטה ביותר באזרח הבודד. פרידמן סוקר בספר מספר תופעות כלכליות חברתיות שרווחו בארצות הברית בתקופת כתיבת הספר ומנתח אותם באופן ביקורתי על פי העקרונות הליברלים-קפיטליסטים שטבע. בחיבור זה אעמוד תחילה על מספר רעיונות בהגותו של פרידמן ולאחר מכן אשליך אותם על ההווה הכלכלי שבו אנו חיים ובכך אראה את המרחק וההבדלים המהותיים בין תומכי הקפיטליזם [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו-שמרני]] של ימינו לבין פרידמן וההגות הקפיטליסטית המוקדמת.  

==ראשית הליברליזם==

==ראשית הליברליזם==

למונח קפיטליזם שני מובנים שיש לשים לב להבדל ביניהם כדי לעמוד על הטענות השונות המובאות במסגרת השיטה ומייצגות שתי תפיסות המשתכנות לעיתים תחת אותו השם. הראשון הוא המובן הקלאסי שמקורו בקפיטל – הון. מובן זה מייצג את שלטון בעלי ההון באמצעות המדינה הליברלית אשר משרתתם את מטרותיהם באופן גלוי או סמוי. המובן השני הוא הקפיטליזם הליברלי, כאן נתפסת שיטת השווקים כפתרון הארגוני הטוב ביותר המשרת את עקרונות הליברליזם.

למונח קפיטליזם שני מובנים שיש לשים לב להבדל ביניהם כדי לעמוד על הטענות השונות המובאות במסגרת השיטה ומייצגות שתי תפיסות המשתכנות לעיתים תחת אותו השם. הראשון הוא המובן הקלאסי שמקורו בקפיטל – הון. מובן זה מייצג את שלטון בעלי ההון באמצעות המדינה הליברלית אשר משרתתם את מטרותיהם באופן גלוי או סמוי. המובן השני הוא הקפיטליזם הליברלי, כאן נתפסת שיטת השווקים כפתרון הארגוני הטוב ביותר המשרת את עקרונות הליברליזם.

המובן הראשון מזוהה עם הקפיטליזם הראשוני שצמח באנגליה. הוא מציין למעשה כי המדינה הליברלית הייתה אינטרס של הבורגנות העולה ובשל כך נוצרה. הבורגנות העולה נאלצה להרחיב את זכויותיה כנגד הפריוילגיות הישנות של האצולה ולשם כך השתמשה במחשה הליברלית ליצירת מדינה בה עקרונות החירות והקניין הם יסודות החוק ובכך אפשרה לעצמה ליהנות מאותו חופש פעולה שהיה שמור עד כה רק לבני המעמד הנכון. לטענת מבקרי הקפיטליזם ובראשם מארקס, הבורגנות מכרה למעמד הפועלים את אתוס הליברליזם כדי להמשיך ולשלוט בו באופן סמוי מכיוון שכוחות הבורגנות הם השולטים האמיתיים במדינה הקפיטליסטית, ועל כך בהמשך.

המובן הראשון מזוהה עם הקפיטליזם הראשוני שצמח באנגליה. הוא מציין למעשה כי המדינה הליברלית הייתה אינטרס של הבורגנות העולה ובשל כך נוצרה. הבורגנות העולה נאלצה להרחיב את זכויותיה כנגד הפריבילגיות הישנות של האצולה ולשם כך השתמשה במחשה הליברלית ליצירת מדינה בה עקרונות החירות והקניין הם יסודות החוק ובכך אפשרה לעצמה ליהנות מאותו חופש פעולה שהיה שמור עד כה רק לבני המעמד הנכון. לטענת מבקרי הקפיטליזם ובראשם מארקס, הבורגנות מכרה למעמד הפועלים את אתוס הליברליזם כדי להמשיך ולשלוט בו באופן סמוי מכיוון שכוחות הבורגנות הם השולטים האמיתיים במדינה הקפיטליסטית, ועל כך בהמשך.

המובן שני הוא של הקפיטליזם כשיטת ארגון של המשק והמדינה המבטיחה את החירות המקסימלית לכל אזרחי המדינה באמצעות היעדר כפייה וכוחה של שיטת השווקים. זהו למעשה הקפיטליזם של פרידמן עליו ארחיב בהמשך, בסופו של דבר אציג כיצד הפך בידי הנאו-שמרנים הקפיטליזם הפרידמני לשלטון ההון, ולכן מעתה אציין את המובן הראשון כשלטון ההון ואת המובן השני כמערכת השווקים כדי למנוע את הבלבול בין שתי הגדרות אלו.

המובן שני הוא של הקפיטליזם כשיטת ארגון של המשק והמדינה המבטיחה את החירות המקסימלית לכל אזרחי המדינה באמצעות היעדר כפייה וכוחה של שיטת השווקים. זהו למעשה הקפיטליזם של פרידמן עליו ארחיב בהמשך, בסופו של דבר אציג כיצד הפך בידי הנאו-שמרנים הקפיטליזם הפרידמני לשלטון ההון, ולכן מעתה אציין את המובן הראשון כשלטון ההון ואת המובן השני כמערכת השווקים כדי למנוע את הבלבול בין שתי הגדרות אלו.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונלדס, נסטלה, ברגר-קינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מיקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונלדס, נסטלה, ברגר-קינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מיקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

לאוזן בלתי מיומנת ישמעו הטענות האלו במקרה הטוב כבכיינות. הרי מה הבעייה בחברה או אדם המצליחים בעיסקיהם ומוכרים לבסוף במחירים זולים? הרי התחרות טובה לצרכן(!). פרידמן ושאר האסכולה הכלכלית מגדירים שוק חופשי כשוק בו לאף אחד מיחידות את היכולת להשפיע השפעה ממשית על המחירים. כך מגדיר גם סמאולסון, מאבות הכלכלה המודרנית. בספרו תורת הכלכלה כותב סמואלסון: "מתחרה בלתי משוכלל הוא כל המוכר או קונה מוצרים בכמויות ששיעורן עשוי להשפיע על מחיר המוצרים". סמואלסון ממשיך ואומר כי לפי הגדרה זו כמעט ואין גורם כלכלי שהוא משוכלל לחלוטין ולכן אין למעשה שוק משוכלל לחלוטין. אך עדיין ניתן לטעון כי שוק שבו מאה מוכרים וקונים קרובים בגודלם הוא שוק משוכלל יותר מזה המצויים בו עשרה מוכרים וקונים, או מזה שבו מאה מוכרים וקונים אך מעטם ענקים ורוב זעירים ובינוניים. חקר מצבים כאלה מכונה 'כלכלה דואלית'. נתונים סטטיסטיים גלויים מצביעים כי במשקים קפיטליסטיים הקיף הפעילות היחסי של מספר פירמות מצומצם גדול באופן משמעותי לעומת שאר הפירמות והיחידים. הקבוצה הראשונה מכונה הכלכלה הגדולה – ושאר המשק הכלכלה הקטנה. בישראל למשל, חמש קבוצות בעלות מחזיקות ביותר מ-60% מהנכסים במשק, לפי שווי כספי.

לאוזן בלתי מיומנת ישמעו הטענות האלו במקרה הטוב כבכיינות. הרי מה הבעייה בחברה או אדם המצליחים בעיסקיהם ומוכרים לבסוף במחירים זולים? הרי התחרות טובה לצרכן(!). פרידמן ושאר האסכולה הכלכלית מגדירים שוק חופשי כשוק בו לאף אחד מיחידות את היכולת להשפיע השפעה ממשית על המחירים. כך מגדיר גם סמואלסון, מאבות הכלכלה המודרנית. בספרו תורת הכלכלה כותב סמואלסון: "מתחרה בלתי משוכלל הוא כל המוכר או קונה מוצרים בכמויות ששיעורן עשוי להשפיע על מחיר המוצרים". סמואלסון ממשיך ואומר כי לפי הגדרה זו כמעט ואין גורם כלכלי שהוא משוכלל לחלוטין ולכן אין למעשה שוק משוכלל לחלוטין. אך עדיין ניתן לטעון כי שוק שבו מאה מוכרים וקונים קרובים בגודלם הוא שוק משוכלל יותר מזה המצויים בו עשרה מוכרים וקונים, או מזה שבו מאה מוכרים וקונים אך מעטם ענקים ורוב זעירים ובינוניים. חקר מצבים כאלה מכונה 'כלכלה דואלית'. נתונים סטטיסטיים גלויים מצביעים כי במשקים קפיטליסטיים הקיף הפעילות היחסי של מספר פירמות מצומצם גדול באופן משמעותי לעומת שאר הפירמות והיחידים. הקבוצה הראשונה מכונה הכלכלה הגדולה – ושאר המשק הכלכלה הקטנה. בישראל למשל, חמש קבוצות בעלות מחזיקות ביותר מ-60% מהנכסים במשק, לפי שווי כספי.

כאשר תאגיד על לאומי נכנס לשוק מקומי, בין אם זהו שוק הצריכה ובין אם זהו שוק העבודה, השוק נעשה פחות משוכלל באופן ממשי. כניסתו של שחקן חזק ביותר המסוגל לנייד את הפעילות הכלכלית שלו ובעזרת עורף בין לאומי להציע שטף מוצרים במחירים נמוכים משמעותית הופכת את השוק לשוק בלתי משוכלל בעליל, והפעם לא עקב התערבות הממשל אלא עקב היוזמה הפרטית. כאשר לעובדה זו נוסף כוח העצום של המיתוב המאפשר לצמצם את אפשרויות הבחירה על ידי פריסת חסות על מה שהיה פעם המרחב הציבורי והנפשי.למשל כאשר הופעות של רוב האמנים המרכזיים בארץ מתקיימות בכפר המוזיקה של קוקה-קולה. ישראל היא עדיין שוק קטן ומוגן יחסית, ותופעות מיתוג אכזריות עדיין לא ניכרות בה, על אף שניתן בהחלט להבחין בעליה בכמות הפרסומות אליהן אנו נחשפים. לדוגמאות לגבי מה שכבר קרה המקומות אחרים ומתגלגת אל עבר פתחנו מומלץ לפנות ל-No Logo של נעמי קליין בהוצאת בבל.

כאשר תאגיד על לאומי נכנס לשוק מקומי, בין אם זהו שוק הצריכה ובין אם זהו שוק העבודה, השוק נעשה פחות משוכלל באופן ממשי. כניסתו של שחקן חזק ביותר המסוגל לנייד את הפעילות הכלכלית שלו ובעזרת עורף בין לאומי להציע שטף מוצרים במחירים נמוכים משמעותית הופכת את השוק לשוק בלתי משוכלל בעליל, והפעם לא עקב התערבות הממשל אלא עקב היוזמה הפרטית. כאשר לעובדה זו נוסף כוח העצום של המיתוב המאפשר לצמצם את אפשרויות הבחירה על ידי פריסת חסות על מה שהיה פעם המרחב הציבורי והנפשי.למשל כאשר הופעות של רוב האמנים המרכזיים בארץ מתקיימות בכפר המוזיקה של קוקה-קולה. ישראל היא עדיין שוק קטן ומוגן יחסית, ותופעות מיתוג אכזריות עדיין לא ניכרות בה, על אף שניתן בהחלט להבחין בעליה בכמות הפרסומות אליהן אנו נחשפים. לדוגמאות לגבי מה שכבר קרה המקומות אחרים ומתגלגלת אל עבר פתחנו מומלץ לפנות ל-No Logo של נעמי קליין בהוצאת בבל.

===השפעות סביבתיות===

===השפעות סביבתיות===

==נאו שמרנות==

==נאו שמרנות==

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגריה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגריה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוחכים (בז"ן).

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.