שינויים

'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (Erosion) היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref>

'''בליית קרקע''' או '''סחיפה''' או '''סחף קרקע''' או '''ארוזיית קרקע''' (Erosion) היא הסרת [[קרקע]] ממקום מסויים (אדמה, בוץ, סלעים ועוד) בדרך כלל באמצעות זרמים כמו רוח, [[מים]], או [[קרח]]; או באמצעות יצורים חיים (במקרה של סחף קרקע אורגנית, bioerosion). <ref name="faoStat">[http://faostat.fao.org/site/698/default.aspx Soil erosion/Land degradation] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי</ref>

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

נוסף לבעייה של בליית קרקע, חברות אנושיות גורמות נזקים נוספים לקרקע כמו [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]], אובדן [[פוריות חקלאית|פוריות הקרקע]], הגברת רמת החומציות או הבסיסיות של האדמה ו[[מדבור]].  יחד היבטים אלה מצטרפים לבעיות אחרות (כמו [[משבר המים העולמי]]) לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיימים על [[בטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]].  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 125.</ref>   

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>   

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה, דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

==גורמים לבליית קרקע==

==גורמים לבליית קרקע==

==היקף בליית קרקע בעולם==

==היקף בליית קרקע בעולם==

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]

[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]

לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ 40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו בליית קרקע משמעותית.<ref name="faoStat"/> <ref>[http://www.guardian.co.uk/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land]</ref>

לפי [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] (MEA) של ארגון האומות המאוחדות, כ-40% מ[[חקלאות|האדמות החקלאיות]] בעולם עברו בליית קרקע משמעותית.<ref name="faoStat"/> <ref>[http://www.guardian.co.uk/environment/2007/aug/31/climatechange.food Global food crisis looms as climate change and population growth strip fertile land]</ref>

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]].<ref>[http://www.sundayherald.com/news/heraldnews/display.var.2104849.0.2008_the_year_of_global_food_crisis.php 2008: The year of global food crisis]</ref>  

על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]] הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]].<ref>[http://www.sundayherald.com/news/heraldnews/display.var.2104849.0.2008_the_year_of_global_food_crisis.php 2008: The year of global food crisis]</ref>  

בשנות ה-30, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון איש שאיבדו את ביתם ועזבו את המדינות בחיפוש אחר עבודה.

בשנות ה-30, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל מהגרים של מעל חצי מליון איש שאיבדו את ביתם ועזבו את המדינות בחיפוש אחר עבודה.

ג'ארד דיימונד טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

ג'ארד דיימונד טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.

===השפעות על החקלאות===

===השפעות על החקלאות===

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]] , בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בנסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי בדומה ל[[השמדת יערות]] גם בעיות סחף קרקע תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], [[האנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי מנגארווה ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס ה[[חקלאות]] באי, דבר שהוביל ל[[רעב]] ולמלחמת אזרחים בנסיון להשתלט על האדמות המעטות שנותרו. מלחמות אלה התדרדרו לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה. דיימונד טוען שבליית הקרקע ונזקים לקרקעות היא אחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות [[קיימות|המאיימות על עתיד האנושות]].  

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

על פי מכון מחקר של האו"ם הממוקם בגנה שאפריקה, אם ימשכו המגמות הנוכחיות של בליית הקרקע, יבשת זו תוכל להזין רק 25% מהאוכלוסייה שלה עד שנת 2025. <ref>[http://news.mongabay.com/2006/1214-unu.html Africa may be able to feed only 25% of its population by 2025]</ref>

אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה מהאמזונס ומהנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>  

אחת הבעיות החמורות של בליית קרקע בעולם, הנובעת משילוב של מים זורמים, רעיית יתר וחקלאות לא מקיימת, מתרחשת בסין, ביובלים האמצעיים של הנהר הצהוב, (שם התבלו 70% מרמת הלס הסינית) וביובלים העליונים של נהר היאנג-צה שמוביל כמות סחופת גדולה מהאמזונס ומהנילוס גם יחד. מעל 1.6 מיליארד טונות של משקעי אדמה זורמים לאוקיינוס בכל שנה מהנהר הצהוב. על פי דיימונד, בליית קרקע משפיעה על 19% משטחה היבשתי של [[סין]] שמאבדת מידי שנה חמישה מיליארד טונות של עפר.<ref name="dimond326"/>  

בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] , עמוד 326.</ref>

בליית הקרקע גורמת לצמצום שטחי החקלאות הסינית וזאת יחד עם תהליכים של [[המלחת קרקע]] (שפוגעת ב-9% משטחי החקלאות בסין), [[זיהום קרקע|זיהום קרקעות]] והקטנת [[פריון חקלאי|הפוריות]] שלהן, ו[[מדבור]] (שהרס כ-15% משטחי החקלאות והרעייה בצפון סין). כלל התהליכים האלה מייצר עבור סין בעיית מזון קשה.<ref name="dimond326">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 326.</ref>

בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]

בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על [[סיכונים סביבתיים]] לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של בטחון תזונתי עקב שילוב של מחסור ב[[אשלג]] וב[[שיא תפוקת הזרחן|פוספט]] וסחף קרקע. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה בלתי אפשרי להאכיל את אוכלוסייה עולמית בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. גרנתהם מדגיש כי משבר כזה אינו בלתי נמנע אלא יכול לקבל מענה על ידי התכוננות נכונה, לדוגמה על ידי חקלאות שלא הופכת את הקרקע ובכך מקטינה מאד את סחף הקרקע.[http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]