שינויים

{{מאמר לא שלם}}

{{מאמר לא שלם}}

או ''מיסוי פיגובייאני ומערכות סביבתיות''

'''או ''מיסוי פיגובייאני ומערכות סביבתיות'''''

==תקציר==

==תקציר==

ה[[תורה הנאו קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

ה[[תורה הנאו קלאסית]] מתייחסת אל בעיות סביבה כאל מקרה מיוחד של "[[השפעות חיצוניות]]". לכאורה אפשר לפתור את הבעיות שיוצרות השפעות חיצוניות על ידי הפנמתן לתוך מערכת מחירי השוק. הפנמה כזאת מטילה על המזהמים [[מס פיגוביאני]], אשר אמור להקטין את הזיהום לרמה "יעילה". המאמר מנסה להצביע על הכשלים בתפיסה זו, ולתת דוגמא לכך מהתבוננות בבעיית זיהום מי-התהום של ישראל. ננסה להציע מסגרת רעיונית שונה מהמסגרת השולית לדיון בבעית הזיהום ומניעתו. זאת על ידי התבוננות בתפקוד של [[מערכות]], ובתפקוד של גורמים ומערכות האמונים על שמירת תפקודן הבריא של מערכות. דוגמא של מערכת כזו היא מערכת ההפעלה של המחשב, ונוכל להשתמש בה כדי להבין את הבעיות בגישה של מיסוי פיגוביאני, ולבחון אלטרנטיבות אחרות.

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו קלאסית==

==הצגת הבעיה במסגרת הנאו קלאסית==

אם המפעל מזהם בצורה חופשית, כלומר גורם להשפעה חיצונית, שבה הוא אינו נושא בעלות של הזיהום לה הוא גורם, אזי נוצרת "אי יעילות" (מישהו אחד נושא בנטל הכלכלי של הזיהום, ומישהו אחר נהנה ממנו).  

אם המפעל מזהם בצורה חופשית, כלומר גורם להשפעה חיצונית, שבה הוא אינו נושא בעלות של הזיהום לה הוא גורם, אזי נוצרת "אי יעילות" (מישהו אחד נושא בנטל הכלכלי של הזיהום, ומישהו אחר נהנה ממנו).  

כדי לפתור את אותה "אי יעילות", המפעל נדרש לשלם מס בגובה הנזק הכלכלי שהוא גורם, לדוגמא מחשבים כמה שווה השרותים הכלכליים שהאגם מספק. על כל חבית זיהום שהמפעל זורק הוא צריך לשלם מס קבוע. המס עובר לאנשים הנפגעים מהזיהום (או לכלל החברה במקרים אחרים). באופן כזה יש '''הפנמה''' של הפעילות החיצונית אל תוך השוק. המפעל "משלם" לאנשים שנפגעים מהזיהום, תמורת הזכות לזהם. והם "מוכרים" למפעל את הזכות לזהם, ומקבלים תמורת זה פיצוי כספי.  

כדי לפתור את אותה "אי יעילות", המפעל נדרש לשלם מס בגובה הנזק הכלכלי שהוא גורם, לדוגמא מחשבים כמה שווה השירותים הכלכליים שהאגם מספק. על כל חבית זיהום שהמפעל זורק הוא צריך לשלם מס קבוע. המס עובר לאנשים הנפגעים מהזיהום (או לכלל החברה במקרים אחרים). באופן כזה יש '''הפנמה''' של הפעילות החיצונית אל תוך השוק. המפעל "משלם" לאנשים שנפגעים מהזיהום, תמורת הזכות לזהם. והם "מוכרים" למפעל את הזכות לזהם, ומקבלים תמורת זה פיצוי כספי.  

באיזושהי נקודה, אנו מגיעים באופן כזה ל"זיהום אופטימלי" - כמות החביות שהמפעל זורק לאגם היא כזו שהגדלתה תגרום לו להקטנת הרווח (יחסית לרווח המקסימלי שהמפעל יכול להגיע אליו). מצד שני, הקטנת הזיהום אינה משתלמת מתחת לנקודה זו עבור החברה (או כלל האנשים הניזוקים), היות והתועלת החברתית בייצור המוצרים גדולה (על פי הקריטריון של הכסף) מהנזק החברתי שנגרם עקב הזיהום. עבור המפעל, לא כדאי לזהם פחות, היות ועד לנקודה זו, הוא יכול להרוויח על ידי מכירת המוצרים יותר מאשר הוא מפסיד עקב קנס הזיהום שהוא משלם.

באיזושהי נקודה, אנו מגיעים באופן כזה ל"זיהום אופטימלי" - כמות החביות שהמפעל זורק לאגם היא כזו שהגדלתה תגרום לו להקטנת הרווח (יחסית לרווח המקסימלי שהמפעל יכול להגיע אליו). מצד שני, הקטנת הזיהום אינה משתלמת מתחת לנקודה זו עבור החברה (או כלל האנשים הניזוקים), היות והתועלת החברתית בייצור המוצרים גדולה (על פי הקריטריון של הכסף) מהנזק החברתי שנגרם עקב הזיהום. עבור המפעל, לא כדאי לזהם פחות, היות ועד לנקודה זו, הוא יכול להרוויח על ידי מכירת המוצרים יותר מאשר הוא מפסיד עקב קנס הזיהום שהוא משלם.

הניתוח הנאו קלאסי אינו מסגרת דיון מתאימה לפתרון אמיתי של בעיות סביבה. הניתוח הזה מתבסס על מספר הנחות יסוד שכשר בוחנים אותן בהקשר הסביבתי הן מסתברות כלא מתאימות.  

הניתוח הנאו קלאסי אינו מסגרת דיון מתאימה לפתרון אמיתי של בעיות סביבה. הניתוח הזה מתבסס על מספר הנחות יסוד שכשר בוחנים אותן בהקשר הסביבתי הן מסתברות כלא מתאימות.  

הנחה מרכזית אחת היא ש'''הטבע הוא דבר סביל''', או דבר מה חסר תפקוד. הצרכנים והפירמות הם הפעילים היחידים במודל התאורטי, ואילו דברים כמו מערכת האקלים העולמית או המערכת הביוספרית נתפסים כדברים שאין להם התנהגות מורכבת ועצמאית משל עצמם. אם שמים צלחת לדוגמה במקומה על השולחן אז היא נשארת במקומה. לעומת זאת הטבע אינו מתנהג כך אלא כמו [[מערכות מורכבות]] - הוא משתנה כל הזמן, והעברה שלו ממצב A למצב B לא תשאר ככל הנראה במצב זה אלא יכולה לעבור למצבים אחרים A ,B, או C.  

הנחה מרכזית אחת היא ש'''הטבע הוא דבר סביל''', או דבר מה חסר תפקוד. הצרכנים והפירמות הם הפעילים היחידים במודל התאורטי, ואילו דברים כמו מערכת האקלים העולמית או המערכת הביוספרית נתפסים כדברים שאין להם התנהגות מורכבת ועצמאית משל עצמם. אם שמים צלחת לדוגמה במקומה על השולחן אז היא נשארת במקומה. לעומת זאת הטבע אינו מתנהג כך אלא כמו [[מערכות מורכבות]] - הוא משתנה כל הזמן, והעברה שלו ממצב A למצב B לא תישאר ככל הנראה במצב זה אלא יכולה לעבור למצבים אחרים A ,B, או C.  

בעיה נוספת היא '''אי הפרדה בין זרם למאגר'''. הסיפור הנאו קלאסי מתייחס רק לבעיית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.

בעיה נוספת היא '''אי הפרדה בין זרם למאגר'''. הסיפור הנאו קלאסי מתייחס רק לבעיית זרם הזיהום. הרמה של זיהום בשנה היא זרם. לעומת זאת, כמות השפכים שכבר נשפכה, היא מאגר. גם אם המפעל אינו מזהם יותר (לדוגמא עקב פשיטת רגל), בעיית הזיהום של מאגר השפכים שלו, לא בהכרח נעלמה.

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

==הדגמת הנושא – זיהום מי התהום של ישראל==

בחינת זיהום מי התהום בישראל תאפשר לנו לדון ב 3 היבטים :

בחינת זיהום מי התהום בישראל תאפשר לנו לדון ב-3 היבטים :

# מורכבות הבעיה הסביבתית

# מורכבות הבעיה הסביבתית

# הבעיתיות של הניתוח הנאו- קלאסי

# הבעייתיות של הניתוח הנאו- קלאסי

# הבעתיות של פתרון הבעיה על ידי מיסוי פיגוביאני.  

# הבעתיות של פתרון הבעיה על ידי מיסוי פיגוביאני.  

# ראשית. המודעות בקרב הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות היא גבוה יחסית (בהשוואה לדוגמא להלבנת אלמוגים, פרגמנטציה, פרבור או הכחדת דו חיים).  

# ראשית. המודעות בקרב הציבור, התקשורת ומקבלי ההחלטות היא גבוה יחסית (בהשוואה לדוגמא להלבנת אלמוגים, פרגמנטציה, פרבור או הכחדת דו חיים).  

# שנית, הבעיה היא לוקאלית ברובה הגדול, כלומר חלק גדול מהצעדים למניעת הזיהום אינו דורש קיומן של אמנות בינלאומיות (בניגוד לבעיות כמו הדלדלות האוזון או שינויי האקלים עקב אפקט החממה).

# שנית, הבעיה היא לוקלית ברובה הגדול, כלומר חלק גדול מהצעדים למניעת הזיהום אינו דורש קיומן של אמנות בינלאומיות (בניגוד לבעיות כמו הידלדלות האוזון או שינויי האקלים עקב אפקט החממה).

# שלישית, יש לנו הבנה טובה יחסית של מהות הבעיה - לעומת בעיות מורכבות יותר שמנגנון הפעולה שלהם אינו ברור (לדוגמא הלבנת אלמוגים או הכחדה של בעלי חיים).  

# שלישית, יש לנו הבנה טובה יחסית של מהות הבעיה - לעומת בעיות מורכבות יותר שמנגנון הפעולה שלהם אינו ברור (לדוגמא הלבנת אלמוגים או הכחדה של בעלי חיים).  

# רביעית יש לנו חלופות זמניות או חלקיות לחלק מהתפקוד שמספקת המערכת הטבעית – כמו התפלת מי ים ויבוא מים ממדינות אחרות.  

# רביעית יש לנו חלופות זמניות או חלקיות לחלק מהתפקוד שמספקת המערכת הטבעית – כמו התפלת מי ים ויבוא מים ממדינות אחרות.  

# חמישית, מדובר במערכת שהיא בעיקרה פיזית וכימית ולא מערכת ביולוגית שהיא עדינה, מורכבת ובעלת היזון חוזר והשפעה הדדית מורכבת בהרבה.  

# חמישית, מדובר במערכת שהיא בעיקרה פיזית וכימית ולא מערכת ביולוגית שהיא עדינה, מורכבת ובעלת היזון חוזר והשפעה הדדית מורכבת בהרבה.  

כשני שלישים ממי השתיה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  

כשני שלישים ממי השתייה והרחצה של תושבי ישראל מקורם במי התהום. מי התהום מרוכזים בשני מאגרים עיקריים (אקוויפרים): מאגר ההר, ומאגר החוף. שליש נוסף מקורו באגם הכנרת. ברמות הנוכחיות של צריכה ואוכלוסייה, יכולים המאגרים במצבם המלא ביותר, להספיק לשימוש של כשנה וחצי. כלומר, אם תיעצר כניסת המים למאגרים (עקב איטום הקרקע באספלט או עקב בצורת מוחלטת), ורמות הצריכה הנוכחיות ימשכו, המאגרים יתרוקנו תוך שנה וחצי. מאגרי מי התהום אגורים בקרקע בצורת המזכירה ספוג. מאגרים אלו נמצאים בצורה של פיזור אקראי, של "ספוגים" הנמצאים בתוך שכבות קרקע אחרות שאינן אוגרות מים. הן מקושרות בינם לבין עצמן או הקרקע על ידי סדקים ותעלות קטנות. מתחת לשכבת מי התהום, יש שכבה של מים מלוחים.  

הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים  הנשטפים מערמות פסולת . בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתיה (לדוגמא ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).

הפגיעה במי התהום נעשית בכמה אופנים. ראשית, שאיבת יתר של מי התהום, יכולה לגרום להמלחת מי התהום על ידי השכבה המלוחה. שנית, יש שורה של מזהמים הפוגעים במי התהום: דשנים וחומרי הדברה של החקלאים, שפכים ביתיים ועירוניים, זהום תעשייתי, דלקים ושמנים מתחנות דלק, ושמנים הנשטפים מרכבות ומכבישים, חומרים שונים  הנשטפים מערמות פסולת. בנוסף למזהמים אלה ישנם מזהמים וצרכנים אחרים – הרשות הפלסטינית יושבת על ההר, והזיהום שלה מחלחל למי התהום שמהם שותה כלל האוכלוסייה החיה בין נהר הירדן לים התיכון. בנוסף לכך, חלק מהזיהום הנגרם כיום נובע מפעילות כלכלית מהעבר – כמו מפעלי התע"ש ברמת השרון ומפעל התע"ש ברמת גן (שנסגר כבר, אבל הזיהום החמור שלו מאיים על חלק ניכר ממי התהום של גוש דן). כמות קטנה של מזהם יכולה לגרום לזיהום כמות גדולה מאוד של מי שתיה (לדוגמא ליטר אחד של בנזין מזהם 1000 ליטר של מים).

זהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמא, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשיה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  

זהום מי התהום, מדגים את הבעיות שהוזכרו קודם. ראשית, גם אם ייפסק זרם הזיהום בצורה מיידית, עדיין יש חשש מפני חלחול של מזהמים שכבר נמצאים בתוך הקרקע. חלק מהזיהום נמצא בסדקים מעל מי התהום, ועשוי להגיע אליהם תוך שנים או עשורים. שנית, ניתן לראות את הקושי הגדול של אי הוודאות, גם בנושא שבו אפשר לבצע מדידות. איננו יודעים לדוגמא, מי מהגורמים שהוזכרו הוא המזהם הגדול ביותר, קשה להעריך כמה זיהום יש כבר בקרקע ובאילו מקומות הבעיה דחופה ובאילו היא זניחה. האם הבעיה היא רברסבילית? האם ניתן לתקן את הזיהום שנעשה. לפעמים ניתן – אך במחיר יקר. כך לדוגמה, כדי למנוע את המשך חלחול הממיסים האורגניים של התעשייה הצבאית בנחלת יצחק, יש לקיים הזרמה מתמדת של מי תהום מבארות אחרות באזור אל האזור המזוהם כדי ליצור לחץ מים בניגוד לאזור המזוהם. פתרון סופי יותר של הבעיה דורש חפירה ופינוי של אלפי טונות של אדמה אל אתר הפסולת המסוכנת ברמת חובב. וכאן מדובר במקרה מקומי. לא ברור כיצד ניתן לטפל בזיהום של מאגר כמו הכינרת או אחד המאגרים הגדולים.  

הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתיה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית),  או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.

הצורך במודל רב תקופתי גם הוא ברור מההקשר של דיון זה. זיהומים רבים נוצרו לפני 20 או 50 שנה, הנזק שלהם מתגלה כיום וימשיך להתגלות בעתיד. כבר היום מסתמן הצורך בהתפלה של מים או יבוא שלהם, לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסייה ובעליה בצריכת המים האישית. גם אם נניח שתיתכן חלופה לכל מי השתייה שמספק המאגר הטבעי (במקרה שהוא יפגע בצורה קריטית),  או שעל ידי טכנולוגיה כלשהי נוכל לתקן את מה שקולקל, הרי שמתן מענה כזה של חלופה או תיקון ידרוש זמן. בזמן הביניים סביר שאזרחי ישראל יצטרכו לייבא מים בצורה יקרה יותר.

==מיסוי פיגוביאני==

==מיסוי פיגוביאני==

האם ניתן לטפל בבעיית זיהום מי התהום על ידי מיסוי פיגוביאני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקאלית. המחיר לתפוז שייתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפותטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? לשם המשך הדיון, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

האם ניתן לטפל בבעיית זיהום מי התהום על ידי מיסוי פיגוביאני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקלית. המחיר לתפוז שייתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפותטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? לשם המשך הדיון, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

הבעיה השניה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות החומר המזהם, ושלישית על פי מיקום הזיהום (לדוגמא זיהום באזור המעיינות של ראש העין הינו קריטי יותר מאשר זיהום מעל אזור עם מים מליחים הזורמים לים). לא מודבר בבעיה קלה.  

הבעיה השניה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות החומר המזהם, ושלישית על פי מיקום הזיהום (לדוגמא זיהום באזור המעיינות של ראש העין הינו קריטי יותר מאשר זיהום מעל אזור עם מים מליחים הזורמים לים). לא מודבר בבעיה קלה.  

==בנוסף - להרחבה==

==בנוסף - להרחבה==

מה שמאפיין מערכות סביבתיות הוא היותן קיימת על פני זמן רב, ולפיכך הן מספקות שרות. כמו כן נדרשים שרותים כדי לתחזק את תפקודן התקין של מערכות.  

מה שמאפיין מערכות סביבתיות הוא היותן קיימת על פני זמן רב, ולפיכך הן מספקות שרות. כמו כן נדרשים שירותים כדי לתחזק את תפקודן התקין של מערכות.  

ניסוי לגבי התייחסות לתפקוד מערכות – מערכת ההפעלה של המחשב.  

ניסוי לגבי התייחסות לתפקוד מערכות – מערכת ההפעלה של המחשב.