שינויים

מנגנון נוסף שהוצע הוא קיום של תנודתיות גוברת במחיר בגלל הקשיחות הזו ובגלל "תיקוני יתר" של השוק - מחסור בהיצע יוביל לעליית מחירים ולירידה זמנית בביקוש, דבר שיגרום לעודף היצע וכו'.  

מנגנון נוסף שהוצע הוא קיום של תנודתיות גוברת במחיר בגלל הקשיחות הזו ובגלל "תיקוני יתר" של השוק - מחסור בהיצע יוביל לעליית מחירים ולירידה זמנית בביקוש, דבר שיגרום לעודף היצע וכו'.  

קיפ פ. מיגרן, דרל ד. מסי, פול ג’. קרן שבדקו השלכות צבאיות של הנושא, טוענים כי סימולצית “גל-הלם נפט” אשר מדמה את שוק הנפט, הראתה שירידת היצע ב 4% מגדילה את מחיר החבית ב-177%. [http://www.peakoil.org.il/?page_id=51]

קיפ פ. מיגרן, דרל ד. מסי, פול ג’. קרן שבדקו השלכות צבאיות של הנושא, טוענים כי סימולצית “גל-הלם נפט” אשר מדמה את שוק הנפט, הראתה שירידת היצע ב-4% מגדילה את מחיר החבית ב-177%. [http://www.peakoil.org.il/?page_id=51]

===השלכות על שוק המזון העולמי===

===השלכות על שוק המזון העולמי===

===השלכות גאו-פוליטיות===

===השלכות גאו-פוליטיות===

להתייקרות של משאבי אנרגיה יש מספר השלכות מדיניות. האחת היא ייקור של רמת המחייה במדינות עניות שהכנסתן אינה צמודה למחירי הנפט. במדינות אלה ייקור הנפט, שגורר גם ייקור של המזון ו[[בטחון תזונתי|פגיעה בבטחון התזונתי]], יכול לגורר מהומות והפגנות. יש חוקרים הטוענים כי גל המהומות וההפיכות של השנים האחרונות, כמו במצרים ובסוריה נובע במידה רבה משילוב של ייקור הדלק וייקור המזון. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

להתייקרות של משאבי אנרגיה יש מספר השלכות מדיניות. האחת היא ייקור של רמת המחייה במדינות עניות שהכנסתן אינה צמודה למחירי הנפט. במדינות אלה ייקור הנפט, שגורר גם ייקור של המזון ו[[בטחון תזונתי|פגיעה בביטחון התזונתי]], יכול לגורר מהומות והפגנות. יש חוקרים הטוענים כי גל המהומות וההפיכות של השנים האחרונות, כמו במצרים ובסוריה נובע במידה רבה משילוב של ייקור הדלק וייקור המזון. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

השלכה נוספת היא הגברת החשיבות האסטרטגית של המאבק על מקורות אנרגיה בין מדינות בכלל ובין מעצמות בפרט. אפשר לראות בשנים האחרונות את התחזקות המתחים בין רוסיה לבין אירופה בהקשר של שליטה של רוסיה על מקורות של [[גז טבעי]] ודרכו השפעה על אירופה, אוקראינה ועל מדינות שכנות נוספות. בדומה לכך יש מתיחות ותחרות בשליטה על גישה למשאבי אנרגיה בין רוסיה לבין ארצות הברית.  

השלכה נוספת היא הגברת החשיבות האסטרטגית של המאבק על מקורות אנרגיה בין מדינות בכלל ובין מעצמות בפרט. אפשר לראות בשנים האחרונות את התחזקות המתחים בין רוסיה לבין אירופה בהקשר של שליטה של רוסיה על מקורות של [[גז טבעי]] ודרכו השפעה על אירופה, אוקראינה ועל מדינות שכנות נוספות. בדומה לכך יש מתיחות ותחרות בשליטה על גישה למשאבי אנרגיה בין רוסיה לבין ארצות הברית.  

===מודל המדינות המייצאות ===

===מודל המדינות המייצאות ===

מודל המדינות המייצאות (Export Land Model) טוען כי לאחר שיא תפוקת הנפט, מדינות שמייצאות נפט יאלצו להקטין את הייצוא שלהם בצורה מהירה יותר מאשר הירידה הפיזית בתפוקה, בגלל הגידול שיתרחש בביקוש הפנימי. מדינות שיסתמכו על נפט מיובא, יושפעו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר יחסית לייצואניות נפט. מדינות כמו מקסיקו, אינדונזיה או איראן מקטינות את הייצוא שלהן מסיבות אלה. בשנת 2006, הצריכה הפנימית גדלה ב-5.9% בחמשת היצואניות הגדולות ביותר, וייצוא הנפט שלהן ירד ב 3%. על פי הערכה, עד שנת 2010 הצריכה הפנימית תוריד את הייצוא העולמי ב-2.5 מיליון חביות ליום [http://www.nytimes.com/2007/12/09/business/worldbusiness/09oil.html?_r=1].

מודל המדינות המייצאות (Export Land Model) טוען כי לאחר שיא תפוקת הנפט, מדינות שמייצאות נפט יאלצו להקטין את הייצוא שלהם בצורה מהירה יותר מאשר הירידה הפיזית בתפוקה, בגלל הגידול שיתרחש בביקוש הפנימי. מדינות שיסתמכו על נפט מיובא, יושפעו מוקדם יותר ובצורה חריפה יותר יחסית לייצואניות נפט. מדינות כמו מקסיקו, אינדונזיה או איראן מקטינות את הייצוא שלהן מסיבות אלה. בשנת 2006, הצריכה הפנימית גדלה ב-5.9% בחמשת היצואניות הגדולות ביותר, וייצוא הנפט שלהן ירד ב-3%. על פי הערכה, עד שנת 2010 הצריכה הפנימית תוריד את הייצוא העולמי ב-2.5 מיליון חביות ליום [http://www.nytimes.com/2007/12/09/business/worldbusiness/09oil.html?_r=1].

==ביקורת==

==ביקורת==