שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלווייזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.
      
[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]  
 
[[קובץ:Family watching television 1958.jpg|ממוזער|300px|בני משפחה מארצות הברית צופים בטלוויזיה בסלון ביתם, 1958.הגורמים המרכזיים לתת פעילות גופנית כיום הם מיכון העבודה, שימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]], וישיבה ממושכת מול צגי מחשבים וטלוויזיות.]]  
 +
'''אורח חיים יושבני'''  (Sedentary lifestyle) הוא אורח חיים הכרוך בצמצום [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] בכל תחומי החיים,  המאפיין את [[מודרניזם|החברה המודרנית]]. אורח חיים כזה נובע בעיקר עקב הקטנת הפעילות הגופנית בעבודה עקב [[מיכון העבודה]], הסתמכות גוברת על [[רכב פרטי]] ו[[תחבורה ממונעת]] כאמצעי [[תחבורה]] עיקרי, והקטנת הפעילות בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]], חלק מדפוסים אלה קשורים ל[[תרבות הצריכה]] כגון [[פרבור]], תרבות צרכנות ואף לדפוסי אכילה ושינה.
   −
לאורך חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב 5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו-[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]
+
לאורך חיים יושבני יש השלכות בריאותיות חמורות. לפי ארגון הבריאות העולמי [[מחסור בפעילות גופנית]] הוא אחת מ-10 הסיבות העיקריות למוות בטרם עת ונכון לשנת 2002 הוא הביא למותם של 1.9 מיליוני בני אדם בשנה.<ref name="hadassah2009"/>, לדעת מספר חוקרי בריאות, דומה בעוצמתו ל[[השפעות העישון על הבריאות|נזקי העישון]]. חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה למחלות כמו [[סוכרת מסוג 2]], שיטיון, מחלות כלי הדם הכליליים, [[סרטן השד]], [[סרטן המעי הגס]], [[דיכאון]] ו[[מחלות לב]]. [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131]. אורח חיים יושבני מקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים ומהווה את הגורם הרביעי בחומרתו לתחלואה ולתמותה בעולם, כאשר הגורם החמישי בחומרתו-[[השמנת יתר]], קשור לגורם זה.[http://healthy.walla.co.il/?w=%2F581%2F2785603&fb_action_ids=280469582154289&fb_action_types=og.comments&fb_source=other_multiline&action_object_map=%5B766922080012887%5D&action_type_map=%5B%22og.comments%22%5D&action_ref_map=%5B%5D]
    
כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  
 
כדי להקטין את הסכנות של אורח חיים יושבני מנסות רשויות להגדיל [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]]. הגישה הוותיקה יותר מנסה לעודד זאת על ידי אירועי ספורט שונים, העלאת מודעות לנזקי הבריאות של חוסר בפעילות גופנית, ויצירת תשתיות לפעילות בזמן הפנאי כגון שבילי הליכה בפארקים, ומתקני כושר בגינות. גישה אחרת היא [[אורח חיים פעיל]] שבו מנסים להגדיל את הפעילות הגופנית כחלק מחיי היומיום - כאשר הדבר כולל את הגברת [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] על ידי שינוי ה[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]] ו[[תכנון עירוני|התכנון העירוני]] - הקמת [[שבילי אופניים]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ועוד תשתיות ותוכניות התערבות להגדלת [[הולכי רגל|ההליכה ברגל]] והשימוש ב[[תחבורת אופניים]].  
שורה 11: שורה 11:  
* ביטול עבודות גופניות ב[[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון עם [[המהפכה התעשייתית]] ויצירת אחוז גדל של משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.  
 
* ביטול עבודות גופניות ב[[חקלאות]] וב[[תעשייה]] עקב הכנסת מיכון עם [[המהפכה התעשייתית]] ויצירת אחוז גדל של משרות המבוצעות בישיבה - בעיקר ליד מחשב.  
 
* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].
 
* מעבר לתחבורה ממונעת (רכבות) ובהמשך ל[[רכב פרטי]] בהגעה לעבודה ולמקומות אחרים, ובמקביל עיצוב של הערים כ[[פרברים]] ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה רכב פרטי]]. תכנון עירוני כזה מקשה על [[הליכה ברגל]] ועל [[תחבורת אופניים]] בגלל הארכת המרחקים בין היעדים ובגלל איום מוגבר ב[[תאונות דרכים]].
* [[איזור ידידותי להולכי רגל|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצרכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.   
+
* [[איזור ידידותי להולכי רגל|הפיכת הרחובות למקומות פחות נעימים עבור הולכי רגל]] בגלל שלל סיבות כגון איום ב[[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[רעש]] ולקיחת תשתיות הליכה לטובת [[חנייה]] וכבישים. דבר זה משפיע על [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] וכן על משתתפי [[פעילות גופנית]] לצורכי פנאי ונופש בעיר כגון ילדים משחקים, אנשים העוסקים בספורט כגון הליכה, רכיבה על אופניים, שיטוט עירוני, ועוד.   
 
* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום.  כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.  
 
* שעות ארוכות יותר ב[[פקקי תנועה]] ובנסיעות [[יוממות]] שגורמות הן לישיבה עצמה במכונית והן לאובדן זמן פנאי והרגשת עייפות בסוף היום.  כמו כן החזקת [[מכוניות]] כרוכה בהוצאות גבוהות שמחייבות את הגדלת כמות השעות בעבודה.  
 
* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.  
 
* הקטנת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] ומשחקי חוץ בשעות הפנאי והמרתה ב[[ישיבה מול המחשב]] וב[[צפייה בטלוויזיה]]. דבר זה פוגע במיוחד בילדים ונוער אבל השפעתו מתמשכת על פני החיים וקיימת בצורה חזקה למדי גם עבור מבוגרים.  
שורה 47: שורה 47:  
פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב- 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]
 
פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מאורך חיים בישיבה ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב- 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(12)61031-9/abstract Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]
   −
לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב 10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1 עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>
+
לפי אי-מין לי ושותפיה למחקר, תת פעילות גופנית הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>
   −
במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית יסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם עת ב- 20-30%. <ref>Beale S, Bending M, Trueman P. [http://www.nice.org.uk/guidance/ph8/resources/physical-activity-and-the-environment-economic-modelling-report-2 An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity]. NICE PDG Report. May 2007</ref>
+
במחקר כלכלי של Beale ואחרים משנת 2007 בבריטניה, הם טוענים כי הגברת הפעילות הגופנית יסייע למניעה ולהפחתה של 20 מחלות ומצבים גופניים. לפי החוקרים אנשים שפעילים כיום מפחיתים את הסיכוי שלהם לחלות במחלות כרוניות מרכזיות ב-50%, ולהפחית את סיכוי התמותה בטרם עת ב-20%-30%. <ref>Beale S, Bending M, Trueman P. [http://www.nice.org.uk/guidance/ph8/resources/physical-activity-and-the-environment-economic-modelling-report-2 An Economic Analysis of Environmental Interventions that Promote Physical Activity]. NICE PDG Report. May 2007</ref>
    
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב 2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב 1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>
 
מחקר משנת 2012 של של פרופסור I-Min Lee ושל Peter T Katzmarzyk מצא כי [[תוחלת החיים בלידה]] של תושבי ארצות הברית יכולה לעלות ב 2.0 שנים אם הם יצליחו להוריד את הישיבה העודפת לפחות מ-3 שעות ביום ולעלות ב 1.38 שנים על ידי [[צפייה בטלוויזיה]] במשך פחות משעתיים ביום. <ref>Peter T Katzmarzyk, I-Min Lee [http://bmjopen.bmj.com/content/2/4/e000828.full Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis] BMJ Openbmjopen.bmj.com BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828 </ref>
שורה 82: שורה 82:  
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  
 
סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  
   −
בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>
+
בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה, עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן. גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ-43% ממשתתפי הסקר. הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>
    
להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="health2012"/>
 
להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="health2012"/>
שורה 105: שורה 105:  
|}
 
|}
   −
כ 60% מהעובדים היהודים וכ-30-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.  
+
כ-60% מהעובדים היהודים וכ-30%-40% מהעובדים הערבים יושבים במשך רוב יום העבודה, כ-20% מהעובדים (כ-30% בקרב גברים ערבים) הולכים או עובדים בעבודה פיזית קשה במשך רוב יום העבודה.  
    
להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="health2012"/>:
 
להלן נתוני הסקר על תחבורה פעילה, תחבורה פעילה מספקת, ופעילות גופנים מספקת - כלומר איזה אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת מבצעים פעילות גופנית בכמות שעונה על המלצות ארגון הבריאות העולמי <ref name="health2012"/>:
שורה 143: שורה 143:  
|}
 
|}
   −
ניתן לראות כי רק 9% מהתושבים הבוגרים בישראל מקבלים פעילות גופנית מספקת באמצעות [[תחבורה פעילה]] (על ידי הליכה לקניות, הליכה לעבודה או רכיבה באופניים לעבודה או לקניות), וכל היתר - כ 30% מכלל האוכלוסיה הבוגרת מקבלים מספיק פעילות גופנית לדבריהם, באמצעות פעילות גופנית ספורטיבית.  
+
ניתן לראות כי רק 9% מהתושבים הבוגרים בישראל מקבלים פעילות גופנית מספקת באמצעות [[תחבורה פעילה]] (על ידי הליכה לקניות, הליכה לעבודה או רכיבה באופניים לעבודה או לקניות), וכל היתר - כ-30% מכלל האוכלוסיה הבוגרת מקבלים מספיק פעילות גופנית לדבריהם, באמצעות פעילות גופנית ספורטיבית.  
    
ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות למחסור בפעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].  
 
ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות למחסור בפעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].  
שורה 149: שורה 149:  
סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.  
 
סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.  
   −
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
+
עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 דולר מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>
    
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
 
אם מניחים שנתונים אלה נכונים לכלל האוכלוסייה בישראל בגילאים 20-65, מגיעים לכך שאם כל האוכלוסייה הזאת תבצע פעילות גופנית החסכון השנתי למשק יגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה (כ-36 מיליארד ש"ח בשנה). השקעות של המשק בסך 90 מיליון דולר בשנה (324 מיליון ש"ח) שיניבו עליה של 1% בפעילות הגופנית עדיין תהיה חסכונית למשק.<ref name="hadassah2009"/>
שורה 169: שורה 169:  
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות] בוויקירפואה
 
* [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Physical_activity_and_disease_prevention פעילות גופנית ומניעת מחלות] בוויקירפואה
 
* [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/physical_activity/en/ שכיחות של פעילות גופנית בלתי מספקת במדינות שונות בעולם] ארגון הבריאות העולמי
 
* [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/physical_activity/en/ שכיחות של פעילות גופנית בלתי מספקת במדינות שונות בעולם] ארגון הבריאות העולמי
*לבנה זיגל , [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131 אורח חיים יושבני – כרוניקה מסוכנת], מכון וינגייט
+
*לבנה זיגל, [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=6096&CategoryID=131 אורח חיים יושבני – כרוניקה מסוכנת], מכון וינגייט
 
* [http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/sit-less-live-more.aspx שבו פחות ותחיו יותר] במקור - Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis; BMJ  
 
* [http://www.tasmc.org.il/Be-Well/News/Pages/sit-less-live-more.aspx שבו פחות ותחיו יותר] במקור - Sedentary behaviour and life expectancy in the USA: a cause-deleted life table analysis; BMJ  
 
* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר
 
* ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית], בית החולים שיבא, תל השומר
שורה 175: שורה 175:  
* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה.  
 
* ד"ר גל דובנוב-רז, ד"ר נעמה קונסטנטיני [http://www.hadassah.org.il/children-site/parents/diseaseshelp/nutrition_in_children/sports-and-cardio פעילות גופנית כמונעת מחלות לב וכלי דם] הדסה לילדים, מרכז רפואי הדסה.  
 
* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]
 
* קרן בנצור,[http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=4&ved=0CDEQFjAD&url=http%3A%2F%2Fwww.hadassah.org.il%2Fmedia%2F1947261%2F%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%2591%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%259C%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2590%25D7%25AA%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259F%25D7%2594%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%2599.doc&ei=sbK3U4OMELKB7QbOoYHIDg&usg=AFQjCNGzU6awIH_Z5BerQzxvBM8SDVnFkg&sig2=967bnraFJN6EyUe0usqEWw&bvm=bv.70138588,d.bGE שעות ישיבה רבות ורצופות מעלות את הסיכון הבריאותי]
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית]  ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי , הארץ, 09.10.2012
+
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1838166 מחקר בבני שבט באמזונס מעלה: מחלות לב הן תופעה של החברה המודרנית]  ניו יורק טיימס, ז'אן פרידמן-רודובסקי, הארץ, 09.10.2012
 
* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה 
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון]  הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014
 
* [http://www.themarker.com/career/1.2353452 אזהרה: נסיעות ממושכות לעבודה 
עלולות לגרום להשמנה, מחלות ודיכאון]  הילה ויסברג, דה מרקר, 19.06.2014
 
* [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Aliza Matusevich, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, 2009
 
* [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Aliza Matusevich, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, 2009

תפריט ניווט