שינויים

==זיהום מחלקיקים נשימים בישראל==

==זיהום מחלקיקים נשימים בישראל==

===חלקיקים גסים===

===חלקיקים גסים===

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM10, ב-1600 ערים ב 91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות  PM10 של 75 מיקרוגרם למטר רבוע, ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46 PM10 בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום של 24, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM10, ב-1600 ערים ב-91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות  PM10 של 75 מיקרוגרם למטר רבוע, ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46 PM10 בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום של 24, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

החלקיקים הנשימים PM10 נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM10 בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבאניים, ישראל תופסת  מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

החלקיקים הנשימים PM10 נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM10 בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבאניים, ישראל תופסת  מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|350PX|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר pM2.5 בתחנות ניטור בגוש דן בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015 אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]

[[קובץ:זיהום אוויר חלקיקים נשימים עדינים בגוש דן.PNG|ממוזער|350PX|זיהום אוויר בחלקיקים נשימים עדינים בקוטר pM2.5 בתחנות ניטור בגוש דן בחודש אוקטובר לאורך השנים. בחודשי החורף השפעת זיהום של חלקיקים עדינים מחוץ לישראל אמורה להיות נמוכה יותר לעומת זיהום ממקור מקומי. הריכוזים קרובים לפעמים לתקן הישראלי משנת 2015 אבל נמצאים מעל ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.]]

עד שנת 2010 היה תקן היעד השנתי 15 מק"ג/מ"ק. החל משנת אימצה ישראל את ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מ"ק שהוא הערך המומלץ של [[ארגון הבריאות העולמי]].  תקן היעד לריכוז יממתי מירבי היה עד שנת 2010 היה 65 מק"ג/מ"ק, החל בשנת 2011 הוחמר היעד ל- לריכוז יממתי מירבי של  25- מק"ג/מ"ק.  

עד שנת 2010 היה תקן היעד השנתי 15 מק"ג/מ"ק. החל משנת אימצה ישראל את ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מ"ק שהוא הערך המומלץ של [[ארגון הבריאות העולמי]].  תקן היעד לריכוז יממתי מירבי היה עד שנת 2010 היה 65 מק"ג/מ"ק, החל בשנת 2011 הוחמר היעד לריכוז יממתי מירבי של  25 מק"ג/מ"ק.  

בחינת הריכוזים של PM2.5 משנת 2000-08 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>

בחינת הריכוזים של PM2.5 משנת 2000-08 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל בחלקיקים נשימים (חומר חלקיקי) וכו ב[[אוזון בגובה הקרקע]] לא נרשמה ירידה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל בחלקיקים נשימים (חומר חלקיקי) וכו ב[[אוזון בגובה הקרקע]] לא נרשמה ירידה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  

החלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.

החלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.

רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).

רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).