שינויים

תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.  

תעשיות שונות גורמות לסוגי זיהום שונים. זיהום ב[[מתכות כבדות]] או ב[[מזהמים אורגניים עמידים|חומרים אורגנים עמידים]] וכן [[זיהום ביולוגי]] נחשבים לרוב, לסוגי המזהמים הקשים במיוחד מבחינת רעילותם. גם פליטת [[גזי חממה]] נחשבים היום כסוג של זיהום תעשייתי, היות והיא גורמת ככל הנראה ל[[התחממות עולמית]]. שריפת [[דלק מחצבי]] כחלק מהספקת [[אנרגיה]] לתעשייה, וכחלק מ[[ייצור חשמל]] היא אחת מצורות הזיהום הנפוצות, בעיקר בהקשר של שריפת [[פחם]] ו[[נפט]]. שריפה כזו גורמת ל[[זיהום אוויר]] אבל גם ל[[גשם חומצי]] לדוגמה.  

ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - [[זיהום אויר]], [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]]. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין תווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר ב[[דיוקסין]] מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.  

ניתן לחלק את הזיהום התעשייתי גם לפי סוג התווך שאליו פולטים את הזיהום או שבו הזיהום נספג - [[זיהום אויר]], [[זיהום מים]], ו[[זיהום קרקע]]. חלק מסוגי המזהמים יכולים לנדוד בין תווכים אלה לדוגמה זיהום אוויר ב[[דיאוקסין]] מגיע לקרקע או מים ומשם דרך מארג המזון לצמחים וליצורים מהחי שבני האדם אוכלים.  

==מודעות סביבתית==

==מודעות סביבתית==

במאה ה-21 קיימת מידה רבה של מודעות להקטנת הזיהום התעשייתי, היות ומקור הזיהום ברור ובולט לעין, וקיימת היסטוריה מתודעת ארוכת שנים על נזקים בריאותיים שנגרמו עקב זיהום.  

במאה ה-21 קיימת מידה רבה של מודעות להקטנת הזיהום התעשייתי, היות ומקור הזיהום ברור ובולט לעין, וקיימת היסטוריה מתודעת ארוכת שנים על נזקים בריאותיים שנגרמו עקב זיהום.  

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה היא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] ביפן בשנת 1952. מפעל תעשייתי שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים [[כספית]]. הכספית הצטברה בגופם של הדגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ 9,000 בני אדם מהרעלת כספית, מתוכם מתו כ-700 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] [[אסון בופאל]] שנגרם בשנת 1984 גרם למותם של אלפי בני אדם בהודו ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.  

אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה היא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] ביפן בשנת 1952. מפעל תעשייתי שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים [[כספית]]. הכספית הצטברה בגופם של הדגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-9,000 בני אדם מהרעלת כספית, מתוכם מתו כ-700 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] [[אסון בופאל]] שנגרם בשנת 1984 גרם למותם של אלפי בני אדם בהודו ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.  

אסונות אלה, כמו גם מקרים נוספים של זיהומי-תעשייה שהתרחשו בארצות הברית ובאירופה,  סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].  

אסונות אלה, כמו גם מקרים נוספים של זיהומי-תעשייה שהתרחשו בארצות הברית ובאירופה,  סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].  

קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בהיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלואומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.

קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בעיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלאומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.

==צמיחה כלכלית והשפעתה על זיהום האוויר==

==צמיחה כלכלית והשפעתה על זיהום האוויר==

קיים וויכוח האם [[צמיחה כלכלית]] גורמת לירידה בזיהום התעשייתי או מגבירה אותו. מצד אחד טוענים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] בהתבסס על [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] כי עם הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] וברמת החיים, לתושבים אכפת יותר מאיכות החיים כולל איכות הסביבה, והם מוכנים לשלם יותר על איכות סביבה נקייה יותר, ולכן נכנסים חוקים כמו [[חוק אוויר נקי]], ופירמות משקיעות יותר בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר שמקטינות את הזיהום.  

קיים וויכוח האם [[צמיחה כלכלית]] גורמת לירידה בזיהום התעשייתי או מגבירה אותו. מצד אחד טוענים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] בהתבסס על [[עקומת קוזנץ הסביבתית]] כי עם הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] וברמת החיים, לתושבים אכפת יותר מאיכות החיים כולל איכות הסביבה, והם מוכנים לשלם יותר על איכות סביבה נקייה יותר, ולכן נכנסים חוקים כמו [[חוק אוויר נקי]], ופירמות משקיעות יותר בטכנולוגיות ייצור נקיות יותר שמקטינות את הזיהום.  

עם זאת, הממצאים של עקומת קוזנץ הסביבתית נמצאים תחת ביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] שתומכים ב[[כלכלת מצב יציב]]. אמנם ניתן לעבור לטכנולוגיות עם פחות זיהום, כך שכל יחידת מוצר שמיוצרת (אם סופרים זאת בדולרים או בכמות המוצרים) מיוצרת תוך יצירה של פחות זיהום, אבל המשך [[גידול אוכלוסין]] כמו גם המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הפיזית]] לנפש פרושם שכמות המוצרים הכוללת גדלה, לכן כדי להקטין את כמות הזיהום בכלכלה כולה, יש צורך לא רק להוריד את כמות הזיהום אלא להוריד אותה באופן חזק יותר מאשר עליית הזיהום עקב הגדלת היקפי הייצור. היבט זה מוסבר ביתר פירוט במשוואות [[I=PAT]].  

עם זאת, הממצאים של עקומת קוזנץ הסביבתית נמצאים תחת ביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] כמו [[טים ג'קסון]] שתומכים ב[[כלכלת מצב יציב]]. אמנם ניתן לעבור לטכנולוגיות עם פחות זיהום, כך שכל יחידת מוצר שמיוצרת (אם סופרים זאת בדולרים או בכמות המוצרים) מיוצרת תוך יצירה של פחות זיהום, אבל המשך [[גידול אוכלוסין]] כמו גם המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הפיזית]] לנפש פירושם שכמות המוצרים הכוללת גדלה, לכן כדי להקטין את כמות הזיהום בכלכלה כולה, יש צורך לא רק להוריד את כמות הזיהום אלא להוריד אותה באופן חזק יותר מאשר עליית הזיהום עקב הגדלת היקפי הייצור. היבט זה מוסבר ביתר פירוט במשוואות [[I=PAT]].  

מניעת זיהום תעשייתי היא אחת המטרות של [[תעשייה בת קיימא]] ושל גישות כמו [[מעריסה לעריסה]] שמיועדות גם לתת מענה להיבטים אחרים כמו דלדול חומרי גלם ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]].  

מניעת זיהום תעשייתי היא אחת המטרות של [[תעשייה בת קיימא]] ושל גישות כמו [[מעריסה לעריסה]] שמיועדות גם לתת מענה להיבטים אחרים כמו דלדול חומרי גלם ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]].  

עם זאת קיים עדיין זיהום ניכר בחומרים מסוכנים רבים כולל [[מתכות כבדות]], [[בנזן]] ו[[חומרים מסרטנים]], רעילים ו[[טרטוגנים]] רבים, שחלקן הגדול אינו מנוטר בשגרה על ידי משרד הסביבה באופן שוטף ואין מעקב מסודר ושקוף אחריהם במסגרת הפעילות של משרד הבריאות או משרד החקלאות (חלק מהרעלים יכולים להצטבר במים ובמזון). כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[חומרי הדברה]] ועוד, היות והניטור והבקרה על השימוש והפצת חומרים אלה, וכן המידה שהם משפיעים על בריאות האוכלוסייה אינה מנוטרת באופן מספק.  

עם זאת קיים עדיין זיהום ניכר בחומרים מסוכנים רבים כולל [[מתכות כבדות]], [[בנזן]] ו[[חומרים מסרטנים]], רעילים ו[[טרטוגנים]] רבים, שחלקן הגדול אינו מנוטר בשגרה על ידי משרד הסביבה באופן שוטף ואין מעקב מסודר ושקוף אחריהם במסגרת הפעילות של משרד הבריאות או משרד החקלאות (חלק מהרעלים יכולים להצטבר במים ובמזון). כמו [[כספית]], [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ארסן]], [[חומרי הדברה]] ועוד, היות והניטור והבקרה על השימוש והפצת חומרים אלה, וכן המידה שהם משפיעים על בריאות האוכלוסייה אינה מנוטרת באופן מספק.  

בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק מרשם חומרים מסוכנים (מפל"ס) המחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר ולמים וכן העברות פסולות של כ 150 חומרים מסוכנים שונים כולל [[מתכות כבדות]], תרכובות אורגניות מסוכנות ועוד. לפי הדו"ח לדוגמה אפשר לראות כי באיזור חיפה לבדו, שוחררו לאוויר בשנת 2012, 358 ק"ג של [[מתכות כבדות]] מסרטנות כגון [[ארסן]], [[קדמיום]], [[כרום שש ערכי]] ועוד.  

בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק מרשם חומרים מסוכנים (מפל"ס) המחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר ולמים וכן העברות פסולות של כ-150 חומרים מסוכנים שונים כולל [[מתכות כבדות]], תרכובות אורגניות מסוכנות ועוד. לפי הדו"ח לדוגמה אפשר לראות כי באיזור חיפה לבדו, שוחררו לאוויר בשנת 2012, 358 ק"ג של [[מתכות כבדות]] מסרטנות כגון [[ארסן]], [[קדמיום]], [[כרום שש ערכי]] ועוד.  

[[זיהום אזבסט בנהריה|זיהום האזבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. לפי נתוני משרד הבריאות התחלואה בסרטן בקרב תושבי חיפה גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי בעשרות אחוזים, ויש מומחים ורופאים שונים המעריכים כי דבר זה נגרם בגלל [[זיהום האויר במפרץ חיפה]] בחומרים מסרטנים שונים.  תושבי ערד עלולים להחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].

[[זיהום אזבסט בנהריה|זיהום האזבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיאוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. לפי נתוני משרד הבריאות התחלואה בסרטן בקרב תושבי חיפה גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי בעשרות אחוזים, ויש מומחים ורופאים שונים המעריכים כי דבר זה נגרם בגלל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] בחומרים מסרטנים שונים.  תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].

===זיהום מים וקרקע ===

===זיהום מים וקרקע ===

==פעילות ציבורית==

==פעילות ציבורית==

מספר עמותות [[סביבתנות|סביבתיות]] פעילות לחשיפת המידע על מפעלים מזהמים בישראל ולשם קידום חקיקה , פיקוח והטלת קנסות על מפעלים מזהמים. עמותות אלה כוללות את [[אדם טבע ודין]], [[אזרחים למען הסביבה בגליל]], ו[[הקואליציה לבריאות הציבור]].

מספר עמותות [[סביבתנות|סביבתיות]] פעילות לחשיפת המידע על מפעלים מזהמים בישראל ולשם קידום חקיקה, פיקוח והטלת קנסות על מפעלים מזהמים. עמותות אלה כוללות את [[אדם טבע ודין]], [[אזרחים למען הסביבה בגליל]], ו[[הקואליציה לבריאות הציבור]].

[[החברה להגנת הטבע]] ו[[צלול]] פועלות לא פעם להגברת המודעות ולמניעת [[זיהום מים]], זיהום מי ים, זיהום מי תהום ו[[זיהום נחלים בישראל]]. [[גרינפיס]] ים תיכון פעלה למניעת זיהום הים התיכון בשפכי תעשייה, בעיקר ממפעלים במפרץ חיפה,[http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/toxics/toxics-mediterranean/] וכן להקטנת זיהום האוויר מרמת חובב.

[[החברה להגנת הטבע]] ו[[צלול]] פועלות לא פעם להגברת המודעות ולמניעת [[זיהום מים]], זיהום מי ים, זיהום מי תהום ו[[זיהום נחלים בישראל]]. [[גרינפיס]] ים תיכון פעלה למניעת זיהום הים התיכון בשפכי תעשייה, בעיקר ממפעלים במפרץ חיפה,[http://www.greenpeace.org/israel/he/campaigns/toxics/toxics-mediterranean/] וכן להקטנת זיהום האוויר מרמת חובב.

* [http://www.facebook.com/ZalulIsrael?ref=hl/ עמותת צלול]{{פייסבוק|עמוד}}

* [http://www.facebook.com/ZalulIsrael?ref=hl/ עמותת צלול]{{פייסבוק|עמוד}}

* [https://www.facebook.com/pages/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%95%D7%9D-_-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/203766743088648?fref=ts תנו לנשום - הקריות נגד זיהום]{{פייסבוק|עמוד}}

* [https://www.facebook.com/pages/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%95%D7%9D-_-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8/203766743088648?fref=ts תנו לנשום - הקריות נגד זיהום]{{פייסבוק|עמוד}}

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו-"blacksmith institute"