שינויים

'''זיהום''' (Pollution) הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך [[מערכת מורכבת]] (לרוב [[מערכת טבעית]]) שגורמת לה ל[[מצב יציב|חוסר יציבות]], אי-סדר, או הפרעה ל[[עמידות]], הזיהום יכול לגרום  לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל [[בני אדם|האדם]]. עיקר הזיהום נובע כיום [[זיהום תעשייתי|תעשייה]] ([[כרייה]], [[תחנות כוח]], ו[[מפעלים]]), [[חקלאות]] ([[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]]), ומ[[זיהום מתחבורה|תחבורה]].

'''זיהום''' (Pollution) הוא ההכנסה של חומרים או גורמים לתוך [[מערכת מורכבת]] (לרוב [[מערכת טבעית]]) שגורמת לה ל[[מצב יציב|חוסר יציבות]], אי-סדר, או הפרעה ל[[עמידות]], הזיהום יכול לגרום  לאי נוחות, תחלואה, מומים ומוות ביצורים חיים כולל [[בני אדם|האדם]]. עיקר הזיהום נובע כיום [[זיהום תעשייתי|תעשייה]] ([[כרייה]], [[תחנות כוח]], ו[[מפעלים]]), [[חקלאות]] ([[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]]), ומ[[זיהום מתחבורה|תחבורה]].

לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת ל'''זיהום סביבתי''' כלומר זיהום המשפיע על [[המערכת האקולוגית]] ועל הבריאות. בתחום הרפואה משתמשים במונח '''זיהום''' כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר.

לרוב משתמשים במילה זיהום כמילה נרדפת ל'''זיהום סביבתי''' כלומר זיהום המשפיע על [[המערכת האקולוגית]] ועל הבריאות. בתחום הרפואה משתמשים במונח '''זיהום''' כדי לתאר מצב של כניסת מזהמים או גורמי מחלות אל תוך הגוף. מחלות שנגרמות על ידי חיידקים ווירוסים מכונות לכן "מחלות זיהומיות" (להבדיל ממחלות אחרות כמו מחלות של המערכת החיסונית, מחלות לב ריאה ועוד). בתחומי תעשייה שונים כמו תעשיית מוליכים למחצה ושבבים משתמשים במונח זיהום כדי לתאר חדירה של חומר או גורם לתוך חומר אחר.

==דרכי סיווג של זיהום==

==דרכי סיווג של זיהום==

ניתן לסווג את חומרי ותהליכי זיהום בצורות שונות. הבחנה אחת היא בין זיהום אנושי וזיהום טבעי. זיהום טבעי יכול לנבוע מהתפרצות הר געש לדוגמה; סופת אבק יכולה לגרום לזיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]]. עם זאת זיהומים טבעיים הם בדרך כלל נדירים (כמו התפרצות הרי געש) או מוגבלים בהשפעתם. זיהום חלקיקי של אבק ממקור טבעי לדוגמה אינו מצטבר בתוך מערכות אקולוגיות. החשש ארוך הטווח מפני זיהום אנושי נובע מהפרעה מצטברת וגדלה בעוצמתה ל[[מחזורים אקולוגיים]] ול[[מערכות אקולוגיות]], באופן שזיהומים טבעיים בדרך כלל אינם גורמים לו. עם זאת התפרצות מאסיבית של הרי געש או התנגשות כוכב שביט בכדור הארץ יכולים להיחשב גם הם ל[[קיימות|איום קיימות]] היות ובעבר הרחוק הם גרמו ל[[הכחדה המונית]].  

ניתן לסווג את חומרי ותהליכי זיהום בצורות שונות. הבחנה אחת היא בין זיהום אנושי וזיהום טבעי. זיהום טבעי יכול לנבוע מהתפרצות הר געש לדוגמה; סופת אבק יכולה לגרום לזיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]]. עם זאת זיהומים טבעיים הם בדרך כלל נדירים (כמו התפרצות הרי געש) או מוגבלים בהשפעתם. זיהום חלקיקי של אבק ממקור טבעי לדוגמה אינו מצטבר בתוך מערכות אקולוגיות. החשש ארוך הטווח מפני זיהום אנושי נובע מהפרעה מצטברת וגדלה בעוצמתה ל[[מחזורים אקולוגיים]] ול[[מערכות אקולוגיות]], באופן שזיהומים טבעיים בדרך כלל אינם גורמים לו. עם זאת התפרצות מסיבית של הרי געש או התנגשות כוכב שביט בכדור הארץ יכולים להיחשב גם הם ל[[קיימות|איום קיימות]] היות ובעבר הרחוק הם גרמו ל[[הכחדה המונית]].  

הסיווג המקובל ביותר של סוגי זיהום הוא הסיווג שלהם לפי תחומי התווך שבהם הזיהום נצפה ובהם הוא מועבר הלאה:  

הסיווג המקובל ביותר של סוגי זיהום הוא הסיווג שלהם לפי תחומי התווך שבהם הזיהום נצפה ובהם הוא מועבר הלאה:  

* '''[[זיהום מים]]''' - זהום תעשייתי ממפעלים; זיהום  ממתקני טיהור שפכים; זיהום חקלאי מחומרי הדברה, תרופות, דשנים וצואה; זיהום מאתרי פסולת; זיהום מפעולות כרייה, זיהום ממקורות ביתיים- ביוב.  

* '''[[זיהום מים]]''' - זהום תעשייתי ממפעלים; זיהום  ממתקני טיהור שפכים; זיהום חקלאי מחומרי הדברה, תרופות, דשנים וצואה; זיהום מאתרי פסולת; זיהום מפעולות כרייה, זיהום ממקורות ביתיים- ביוב.  

* '''[[זיהום קרקע]]''' - זיהום של הקרקע עקב זיהום מים או זיהום אוויר, או המצאות של פסולת על הקרקע ששאריות ממנה נשטפות אל הקרקע. זיהום קרקע יכול לחלחל הלאה אל מי התהום, להשטף אל הנחלים וכך להגיע למי שתייה, למערכות אקולוגיות ולמזון, לפעמים במהלך איטי שלוקח שנים.  

* '''[[זיהום קרקע]]''' - זיהום של הקרקע עקב זיהום מים או זיהום אוויר, או המצאות של פסולת על הקרקע ששאריות ממנה נשטפות אל הקרקע. זיהום קרקע יכול לחלחל הלאה אל מי התהום, להשטף אל הנחלים וכך להגיע למי שתייה, למערכות אקולוגיות ולמזון, לפעמים במהלך איטי שלוקח שנים.  

* '''[[זיהום במזון]]''' - זיהום שהגיע אל צמחים דרך המים או הקרקע ומשם אל בעלי חיים ומשם למזון מהחי; או כתוספים המגיעים לבעלי חיים; או זיהום מזון על ידי גורמי מחלות (בעיקר פטריות); הדבר כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]], [[חומרי הדברה]], [[דיוקסינים]] וגורמי מחלות (מיטוקסינים לדוגמה).  

* '''[[זיהום במזון]]''' - זיהום שהגיע אל צמחים דרך המים או הקרקע ומשם אל בעלי חיים ומשם למזון מהחי; או כתוספים המגיעים לבעלי חיים; או זיהום מזון על ידי גורמי מחלות (בעיקר פטריות); הדבר כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]], [[חומרי הדברה]], [[דיאוקסינים]] וגורמי מחלות (מיטוקסינים לדוגמה).  

* '''סוגי זיהום נוספים''' כמו [[זיהום חלל]], [[זיהום רעש]], ו[[זיהום אור]], זיהום ביוטי (זיהום שנטמע כבר בתוך מערכות ביולוגית) וכו'. אלה יכולים בתורם להתמיין הלאה לפי סוגים שונים של מזהמים. חלוקת משנה אחרת היא להבחין על איזה [[מערכות אקולוגיות]] הזיהום משפיע. לדוגמה [[זיהום מי תהום]], [[זיהום ימי]], [[זיהום עירוני]] וכו'.  

* '''סוגי זיהום נוספים''' כמו [[זיהום חלל]], [[זיהום רעש]], ו[[זיהום אור]], זיהום ביוטי (זיהום שנטמע כבר בתוך מערכות ביולוגית) וכו'. אלה יכולים בתורם להתמיין הלאה לפי סוגים שונים של מזהמים. חלוקת משנה אחרת היא להבחין על איזה [[מערכות אקולוגיות]] הזיהום משפיע. לדוגמה [[זיהום מי תהום]], [[זיהום ימי]], [[זיהום עירוני]] וכו'.  

ניתן לסווג את הזיהום האנושי על ידי מקור [[כלכלה|הפעילות הכלכלית]] שיוצר את הזיהום. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום חקלאי]], [[זיהום ביתי]], [[זיהום תחבורה]] וזיהום שנובע מפעילות של מתן [[שירות כלכלי|שירותים כלכליים]]. ניתן לעדן חלוקה זו עוד יותר על ידי הבחנה בין [[סיווג ענפי תעשייה|ענפי תעשייה]] שונים לדוגמה זיהום הנגרם מ[[תעשיית התרופות]], [[תעשיית הבגדים]], [[תעשיית הרכב]], [[תעשיית הנייר]], [[השפעות סביבתיות של מחשוב|זיהום מתעשיית האלקטרוניקה]] ועוד. גם ענפי תעשייה המוכרים שירותים כמו [[ביטוח]], [[בנקאות]], [[מסעדנות]] או [[תיירות]] עשויים לייצר זיהום. ביטוח פנסיה ובנקאות עלולים לממן פרוייקטים מזהמים. סיווגים כאלה חשובים כדי לנסות להבין איזה סוגי תעשיות תורמים לזיהום, ובאיזה סוגי מפעלים או פעילות כלכלית יש להתמקד בחיפוש, ניטור וצעדים להקטנת הזיהום כמו שינוי טכנולוגים ברמת המפעל, שינוי תמריצים כלכליים, או שינוי תכנוני או טכנולוגי אחר.  

ניתן לסווג את הזיהום האנושי על ידי מקור [[כלכלה|הפעילות הכלכלית]] שיוצר את הזיהום. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]], [[זיהום חקלאי]], [[זיהום ביתי]], [[זיהום תחבורה]] וזיהום שנובע מפעילות של מתן [[שירות כלכלי|שירותים כלכליים]]. ניתן לעדן חלוקה זו עוד יותר על ידי הבחנה בין [[סיווג ענפי תעשייה|ענפי תעשייה]] שונים לדוגמה זיהום הנגרם מ[[תעשיית התרופות]], [[תעשיית הבגדים]], [[תעשיית הרכב]], [[תעשיית הנייר]], [[השפעות סביבתיות של מחשוב|זיהום מתעשיית האלקטרוניקה]] ועוד. גם ענפי תעשייה המוכרים שירותים כמו [[ביטוח]], [[בנקאות]], [[מסעדנות]] או [[תיירות]] עשויים לייצר זיהום. ביטוח פנסיה ובנקאות עלולים לממן פרוייקטים מזהמים. סיווגים כאלה חשובים כדי לנסות להבין איזה סוגי תעשיות תורמים לזיהום, ובאיזה סוגי מפעלים או פעילות כלכלית יש להתמקד בחיפוש, ניטור וצעדים להקטנת הזיהום כמו שינוי טכנולוגים ברמת המפעל, שינוי תמריצים כלכליים, או שינוי תכנוני או טכנולוגי אחר.  

'''[[ניתוח מחזור חיים]]''' של מוצרים ושירותים מספק צורה נוספת של סיווג צורות זיהום שונות, על פי שלבים שונים בתהליכי הייצור והצריכה. ניתן להבחין בין זיהום בתהליכי [[כרייה]], זיהום בזמן הפקת [[חומרי גלם]] (כמו [[זיקוק נפט]] או הפקת [[פלדה]]), זיהום [[תובלה]], זיהום בתהליך [[יצור של מוצרים]] וזיהום בשלבים של הפצה, מכירה, זיהום הנובע משימוש במוצרים (לדוגמה [[תסמונת הבניין החולה]], חשיפה ל[[פתאלטים]]) וזיהום הנובע מ[[פסולת]] לאחר שנפטרו ממנה (לדוגמה [[שריפת פסולת]] במשרפות הפולטת [[דיוקסין]]). יש סוגים מסויימים של תהליכים כימיים ותעשייתים שבהם יש כמות גבוהה יותר של זיהום. בעקרון רוב הזיהום של רוב המוצרים וחלק מהשירותים נמצא בשלבי הכרייה והפקת חומרי גלם, שהם תהליכים עתירי אנרגיה, מכילים שאריות של [[מתכות כבדות]] בעופרות, נעשים הרחק מעיניו של הצרכן, ולרוב הקונים של שלבים אלה הם [[תאגיד|תאגידים]] ופירמות ולא צרכני קצה. לתאגידים אין אינטרס מובנה בשמירה על הסביבה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מציין לדוגמה כי צרכני הקצה אינם קונים מוצרים מתאגידי [[כרייה]] של [[זהב]] ולכן יתקשו להפעיל חרם צרכני על מכרות מזהמים. כדי להפעיל לחץ מסוג זה, יש צורך בהפעלת לחץ על פירמות המוכרות תכשיטים ולדרוש מהם לקנות רק מחברות העומדות בתקן מסויים, או לחלופין לקדם תקינה על כל הענף.  

'''[[ניתוח מחזור חיים]]''' של מוצרים ושירותים מספק צורה נוספת של סיווג צורות זיהום שונות, על פי שלבים שונים בתהליכי הייצור והצריכה. ניתן להבחין בין זיהום בתהליכי [[כרייה]], זיהום בזמן הפקת [[חומרי גלם]] (כמו [[זיקוק נפט]] או הפקת [[פלדה]]), זיהום [[תובלה]], זיהום בתהליך [[יצור של מוצרים]] וזיהום בשלבים של הפצה, מכירה, זיהום הנובע משימוש במוצרים (לדוגמה [[תסמונת הבניין החולה]], חשיפה ל[[פתאלטים]]) וזיהום הנובע מ[[פסולת]] לאחר שנפטרו ממנה (לדוגמה [[שריפת פסולת]] במשרפות הפולטת [[דיוקסין]]). יש סוגים מסויימים של תהליכים כימיים ותעשייתיים שבהם יש כמות גבוהה יותר של זיהום. בעקרון רוב הזיהום של רוב המוצרים וחלק מהשירותים נמצא בשלבי הכרייה והפקת חומרי גלם, שהם תהליכים עתירי אנרגיה, מכילים שאריות של [[מתכות כבדות]] בעופרות, נעשים הרחק מעיניו של הצרכן, ולרוב הקונים של שלבים אלה הם [[תאגיד|תאגידים]] ופירמות ולא צרכני קצה. לתאגידים אין אינטרס מובנה בשמירה על הסביבה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] מציין לדוגמה כי צרכני הקצה אינם קונים מוצרים מתאגידי [[כרייה]] של [[זהב]] ולכן יתקשו להפעיל חרם צרכני על מכרות מזהמים. כדי להפעיל לחץ מסוג זה, יש צורך בהפעלת לחץ על פירמות המוכרות תכשיטים ולדרוש מהם לקנות רק מחברות העומדות בתקן מסויים, או לחלופין לקדם תקינה על כל הענף.  

דרך סיווג נוספת ומפורטת יותר היא חלוקת אלפי סוגי תרכובות מזהמות לקבוצות שפועלות באופן דומה על מערכות ביולוגיות - כמו [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים יציבים]], [[דיוקסינים]], [[גזי חממה]], [[חומרים מסרטנים]], [[טרטוגן|חומרים טרטוגנים]], משבשים של [[מחזורים אקולוגיים]] וכו'.

דרך סיווג נוספת ומפורטת יותר היא חלוקת אלפי סוגי תרכובות מזהמות לקבוצות שפועלות באופן דומה על מערכות ביולוגיות - כמו [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים יציבים]], [[דיאוקסינים]], [[גזי חממה]], [[חומרים מסרטנים]], [[טרטוגן|חומרים טרטוגנים]], משבשים של [[מחזורים אקולוגיים]] וכו'.

==נדידת זיהום והצטברות ביולוגית==

==נדידת זיהום והצטברות ביולוגית==

[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] ב[[מערכת אקולוגית]] ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]

[[קובץ:Bmagnify.gif|ממוזער|200px|[[הגברה ביולוגית]] של [[כספית]] ב[[מערכת אקולוגית]] ימית. לאחר כמה רמות טרופיות, שבהן יצור אחד אוכל ייצור אחר, ריכוז הכספית בביצת העוף שנמצא במעלה שרשרת המזון גבוה פי 48 מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם]]

חלק מסוגי הזיהום נודדים מתווך אחד למשנהו. לדוגמה רוב ה[[דיוקסינים]] ו[[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] נפלטים כיום כחלק מ[[זיהום תעשייתי]] בצורה של [[זיהום אוויר]] ממפעלים וממשרפות, אבל חלק ניכר מהסכנה שלהם לבריאות האדם היא כניסה שלהם אל המזון והמים. המזהמים אינם נשארים באוויר אלא נוחתים על האדמה והופכים ל[[זיהום קרקע]] משם הגשמים שוטפים אותם בצורה איטית אל תוך נחלים, ימים, אגמים ואל תוך הקרקע עצמה שם הם יכולים להיות [[זיהום מים]]. בחלק מהמקרים התהליך הזה יכול להמשך עשרות שנים לאחר התרחשות הזיהום המקורי - לדוגמה דיוקסינים מתאפיינים במסיסות נמוכה במים.  

חלק מסוגי הזיהום נודדים מתווך אחד למשנהו. לדוגמה רוב ה[[דיאוקסינים]] ו[[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] נפלטים כיום כחלק מ[[זיהום תעשייתי]] בצורה של [[זיהום אוויר]] ממפעלים וממשרפות, אבל חלק ניכר מהסכנה שלהם לבריאות האדם היא כניסה שלהם אל המזון והמים. המזהמים אינם נשארים באוויר אלא נוחתים על האדמה והופכים ל[[זיהום קרקע]] משם הגשמים שוטפים אותם בצורה איטית אל תוך נחלים, ימים, אגמים ואל תוך הקרקע עצמה שם הם יכולים להיות [[זיהום מים]]. בחלק מהמקרים התהליך הזה יכול להמשך עשרות שנים לאחר התרחשות הזיהום המקורי - לדוגמה דיוקסינים מתאפיינים במסיסות נמוכה במים.  

מתוך הקרקע והמים חומרי זיהום נכנסים לתוך [[המערכת הביוספרית]] - נכנסים לתוך צמחים או פלנקטון,  ובעלי חיים שאוכלים את הצמחים, או אכלו בעל חיים אחר שאכל צמחים. דבר זה יוצר הפרעות ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגית]] מקומיות ועולמיות.  

מתוך הקרקע והמים חומרי זיהום נכנסים לתוך [[המערכת הביוספרית]] - נכנסים לתוך צמחים או פלנקטון,  ובעלי חיים שאוכלים את הצמחים, או אכלו בעל חיים אחר שאכל צמחים. דבר זה יוצר הפרעות ל[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגית]] מקומיות ועולמיות.  

חלק מתוך הזיהומים - לדוגמה [[דיוקסינים]], [[מתכות כבדות]] ו[[חומרי הדברה]] הם בעלי תכונה של '''[[הצטברות ביולוגית]]''' - הם מסיסים בשומן ולכן מצטברים בתוך הגוף. כאשר חיה אחת אוכלת חיה אחרת היא מקבלת "בירושה" את כל הזיהום שלה ושומרת אותו אצלה. באופן כזה הריכוז של מזהמים יכול להעלות בצורה דרסטית במעלה [[שרשרת המזון]] בקרב יצורים יבשתיים וימיים. לדוגמה, בגוף של עוף שאוכל דגים מהאגם, ריכוז הכספית עלול להיות גבוה פי מיליון ביחס לריכוז הכספית באגם עצמו.  

חלק מתוך הזיהומים - לדוגמה [[דיאוקסינים]], [[מתכות כבדות]] ו[[חומרי הדברה]] הם בעלי תכונה של '''[[הצטברות ביולוגית]]''' - הם מסיסים בשומן ולכן מצטברים בתוך הגוף. כאשר חיה אחת אוכלת חיה אחרת היא מקבלת "בירושה" את כל הזיהום שלה ושומרת אותו אצלה. באופן כזה הריכוז של מזהמים יכול להעלות בצורה דרסטית במעלה [[שרשרת המזון]] בקרב יצורים יבשתיים וימיים. לדוגמה, בגוף של עוף שאוכל דגים מהאגם, ריכוז הכספית עלול להיות גבוה פי מיליון ביחס לריכוז הכספית באגם עצמו.  

בצורה זו יצורים במעלה שרשרת המזון, לרבות האדם, פגיעים יותר לזיהום. כן אפשרי שזיהום שפוזר על פני איזורים שונים יצטבר באיזור גאוגרפי קטן, שיכול להיות מרוחק ממקור הזיהום במרחק ובזמן. בעלי החיים בראש שרשרת המזון הם בעלי השפעה גדולה יותר על המערכות האקולוגיות ולכן פגיעה בהם יכולה לערער מערכות אקולוגיות שלמות.  

בצורה זו יצורים במעלה שרשרת המזון, לרבות האדם, פגיעים יותר לזיהום. כן אפשרי שזיהום שפוזר על פני איזורים שונים יצטבר באיזור גאוגרפי קטן, שיכול להיות מרוחק ממקור הזיהום במרחק ובזמן. בעלי החיים בראש שרשרת המזון הם בעלי השפעה גדולה יותר על המערכות האקולוגיות ולכן פגיעה בהם יכולה לערער מערכות אקולוגיות שלמות.  

לזיהום השפעות בריאותיות משמעותיות על בריאות האדם, ועם השנים מתגלים עוד מחקרים שמוצאים קשר חזק יותר בין זיהום סביבתי לבין כמות משמעותית מהתחלואה והתמותה בעולם.  

לזיהום השפעות בריאותיות משמעותיות על בריאות האדם, ועם השנים מתגלים עוד מחקרים שמוצאים קשר חזק יותר בין זיהום סביבתי לבין כמות משמעותית מהתחלואה והתמותה בעולם.  

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ 12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]

על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו זיהום אוויר ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]

על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, [[מלאריה]] ו[[שחפת]] גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום.  [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]

על פי דו"ח "עניים מורעלים" (Poisoned Poor) של "הברית העולמית לבריאות וזיהום", (Global Alliance on Health and Pollution), משנת 2013, זיהום הורג בכל שנה 8.4 מיליון בני אדם - פי 3 יותר מאשר איידס, [[מלאריה]] ו[[שחפת]] גם יחד. מחקר במימון הבנק העולמי, האיחוד האירופאי ובנק הפיתוח של אסיה, טוען כי כ-200 מיליון בני אדם מושפעים באופן ישיר מהזיהום.  [http://www.gahp.net/new/wp-content/uploads/2013/09/GAHPPoisonedPoor_Report-Sept-2013.pdf]

[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת]]

[[קובץ:Ltg3.JPG|ממוזער|400px| מודל [[עולם 3]] מתוך הספר [[גבולות לצמיחה]]. החלק במודל המתאר את הקשרים אל ומ[[זיהום]] ו[[משאבי טבע]] ([[משאבים מתכלים]] ו[[משאבים מתחדשים]]). על פי חלק מהרצות המודל, אם מניחים כי יהיו יותר משאבים מתכלים (דבר שימנע קריסה בגלל מחסור בהם), התוצאה עלולה להיות קריסה בגלל גידול בכמות הזיהום, דבר שלא יאפשר ל[[שירותי המערכת האקולוגית|מערכות הטבעיות לטהר]] כמות מספיקה של פסולת]]

נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדוגמה [[דיוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.  

נוסף ל[[השפעות חיצוניות]] שקל לצפות בהן - כמו זיהום כימי שזורם לנחל וגורם לו לריח רע ותחלואה למי ששותה או רוחץ בנחל, לזיהומי שונים יש בדרך כלל צורות סמויות ועקיפות של זיהום. לדוגמה [[דיאוקסין]] שנפלט כזיהום אוויר גורם בהמשך להרעלות של מזון מהחי ושל זיהום של מערכות אקולוגיות. הפגיעה במערכות אקולוגיות גורמת בהמשך לשורה רחבה של השפעות כלכליות וחברתיות על ידי פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לכן המחיר הכלכלי של הזיהום הוא מקיף יותר מאשר הערכות מקובלות המתבוננות במקרים בהן ניתן לקשר בקלות בין הזיהום לבין הנזקים הישירים שלו.  

בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].  

בעוד שההשפעות הישירות עומדות על אחוזים בודדים מהתמ"ג, ההשפעות המערכתיות של הזיהום נחשבות לאחד האיומים [[קיימות|הקיומיים]] על האנושות, והזיהום נכלל כאחד מה[[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות הפלנטריים לצמיחה]].  

תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.  

תאוריית "[[יצוא זיהום]]" גורסת שמדינות עשירות שבהן יש מודעות גבוהה יותר לבריאות התושבים ולהשפעות סביבתיות, מחוקקות חוקים וגורמות לתמריצים כלכליים שמעודדים [[תאגידים]] וחברות לייצא תעשיות מזהמות אל מדינות עניות.  

תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באייזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/]

תעשיות מזהמות עברו במהלך המאה ה-20 לאיזורים עניים יותר, שם יש לתושבים פחות מודעות לנזקי הזיהום, ויש להם פחות יכולת להתנגד לתעשיות מזהמות. רוב [[זיהום תעשייתי|התעשיות המזהמות]] נמצאות כיום מחוץ למדינות מערביות. לדוגמה, Blacksmith Institute מפרסם רשימה שנתית של המקומות המזוהמים ביותר בעולם. בשנת 2007 המקומות המזוהמים ביותר היו באזרבייג'ן, בסין, בהודו, בפרו, ברוסיה, באוקראינה ובזמביה.[http://www.worstpolluted.org/]

ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.  

ייצוא הזיהום, והרחקתו מהציבור העשיר יותר, מתרחש גם בתוך מדינות. בישראל לדוגמה רוב התעשיות המזהמות מרוכזות בנגב (בעיקר ב[[רמת חובב]], וכן ב[[אשדוד]] וב[[אשקלון]]), חלק מהזיהום התעשייתי מתרחש גם בצפון כמו [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים בעכו. נוסף להרחקת הזיהום מאוכלוסיות עשירות, יש נסיון למקם פעילות מזהמת הרחק מריכוזי אוכלוסין במקומות שבהן ההשפעות הבריאותיות שלהן יהיו נמוכות.  

==זיהום בתאוריה הכלכלית==

==זיהום בתאוריה הכלכלית==

===זיהום בכלכלה הנאו קלאסית===

===זיהום בכלכלה הנאו קלאסית===

הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגוביאני]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שיגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  

הרעיון שזיהום הוא ההפרעה הסביבתית היחידה בא לידי ביטוי בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית]] שמתייחסת לזיהום כאל סוג של [[השפעה חיצונית]], ולפיכך גורסת שהפנמת [[העלויות החיצוניות]] (על ידי [[מיסוי פיגוביאני]]) אל תוך ה[[שוק]] תביא לרמות "יעילות" ([[יעילות פארטו]]) של זיהום, ולהקטנה שלו לרמה "אופטימלית". האופטימליות הכלכלית של הזיהום מתרחשת כביכול במקום שבו בוצעה הפנמה מלאה של נזקי הזיהום לתוך המערכת הכלכלית, כך שנזק מהגדלת הזיהום מתאזן מול מול נזק שייגרם כתוצאה מהקטנת הייצור.  

התאוריה הנאו קלאסית לא מתייחסת לשאלה של יכולת [[המערכת האקולוגית]] לתפקד ברמה מסויימת, שרירותית, של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי). אין גם התייחסות לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה במ[[משאבים מתכלים]] או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביבתית היחידה הקיימת. כמו כן יש צורך בהנחות נוספות כמו [[ידע מלא]] והעדר השהיות בזמן כדי להפנים בצורה "מלאה" את הנזק הסביבתי.  

התאוריה הנאו קלאסית לא מתייחסת לשאלה של יכולת [[המערכת האקולוגית]] לתפקד ברמה מסויימת, שרירותית, של זיהום (שנקבע על ידי השוק, כלומר בהחלטה אנושית כלשהי). אין גם התייחסות לשאלה של תלות המערכת הכלכלית בתפקוד תקין של המערכת האקולוגית, לתלות של הכלכלה במ[[משאבים מתכלים]] או לאפשרות שזיהום אינו ההפרעה הסביבתית היחידה הקיימת. כמו כן יש צורך בהנחות נוספות כמו [[ידע מלא]] והעדר השהיות בזמן כדי להפנים בצורה "מלאה" את הנזק הסביבתי.  

{{מילון חומרים מזהמים}}

{{מילון חומרים מזהמים}}

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו"blacksmith institute"  

* [http://www.worstpolluted.org/ 10 המקומות המזוהמים ביותר בעולם] פרוייקט שנתי של "הצלב הירוק", ו-"blacksmith institute"  

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.blacksmithinstitute.org/blog/pollution-15-facts-that-might-surprise-you/ 15 עובדות על זיהום שעשויים להפתיע אותך] blacksmith institute

* [http://www.gahp.net/resources/pollution-and-health/ זיהום וסביבה] Global Alliance on Health and Pollution -GAHP  

* [http://www.gahp.net/resources/pollution-and-health/ זיהום וסביבה] Global Alliance on Health and Pollution -GAHP