שינויים

'''ערך חברתי''' או '''ערך תרבותי''' או ערך אתי הוא מטרה שלשמה פועלים ולפיה שופטים אם דבר מה הוא טוב או רע. '''מערכת ערכים''' (value system) היא אוסף של ערכים חברתיים עקביים זה עם זה. '''ערך יסוד''' הוא ערך יסודי שלפיו נשפטים ערכים חברתיים ואמצעים אחרים. דוגמה לערכים חברתיים הם - צניעות, ענווה, אמת, שאיפה לשוויון, צדק, בריאות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], חופש, לאומיות, משפחתיות, נאמנות, עצמאות, ביזור, מגוון, כבוד, אומץ, תהילה, פתיחות, סובלנות, צייתנות, אלטרואיזם, חמלה, סולידריות, שקיפות, אחריות, יושר, חוכמה, השכלה, יופי, אסתטיקה, שלווה, יצירתיות, דמיון, השתתפות ועוד.  

'''ערך חברתי''' או '''ערך תרבותי''' או ערך אתי הוא מטרה שלשמה פועלים ולפיה שופטים אם דבר מה הוא טוב או רע. '''מערכת ערכים''' (value system) היא אוסף של ערכים חברתיים עקביים זה עם זה. '''ערך יסוד''' הוא ערך יסודי שלפיו נשפטים ערכים חברתיים ואמצעים אחרים. דוגמה לערכים חברתיים הם - צניעות, ענווה, אמת, שאיפה לשוויון, צדק, בריאות, [[סביבתנות]], [[קיימות]], חופש, לאומיות, משפחתיות, נאמנות, עצמאות, ביזור, מגוון, כבוד, אומץ, תהילה, פתיחות, סובלנות, צייתנות, אלטרואיזם, חמלה, סולידריות, שקיפות, אחריות, יושר, חוכמה, השכלה, יופי, אסתטיקה, שלווה, יצירתיות, דמיון, השתתפות ועוד.  

כמה ערכים נקבעים על רקע ביולוגי כמו הרצון להימנע מכאב או אי נוחות פיזית, והרצון להנות הנאה חושית. כמה ערכים נחשבים כדברים סובייקטיבים אשר משתנים בין בני אדם שונים ועל פני תרבויות שונות, והם קשורים במידה רבה ל[[מיתוס|אמונות]] ולמערכות של אמונות. סוגי הערכים כוללים ערכים אתיים או מוסריים (כמו אסור לשקר), ערכים אידאולוגיים או דוקרטינות (דתיים, פוליטיים) (כמו חשוב לשמור על זכויות אדם), פילוסופיה ותרבות.  

כמה ערכים נקבעים על רקע ביולוגי כמו הרצון להימנע מכאב או אי נוחות פיזית, והרצון להנות הנאה חושית. כמה ערכים נחשבים כדברים סובייקטיביים אשר משתנים בין בני אדם שונים ועל פני תרבויות שונות, והם קשורים במידה רבה ל[[מיתוס|אמונות]] ולמערכות של אמונות. סוגי הערכים כוללים ערכים אתיים או מוסריים (כמו אסור לשקר), ערכים אידאולוגיים או דוקטרינות (דתיים, פוליטיים) (כמו חשוב לשמור על זכויות אדם), פילוסופיה ותרבות.  

ניתן להגדיר ערכים כהעדפות רחבות הנוגעות לכיוון הנכון שבו כדאי ללכת או אליו כדאי להגיע. ערכים כאלה משקפים את התחושה של האדם לגבי מה טוב ומה רע ומה צריך להיות. לדוגמה "זכויות שוות לכל בני האדם" (או [[זכויות בעלי חיים]]), "יש להעריץ ולתגמל מצויינות", "יש להתייחס לאנשים בכבוד ובהגינות", "כדאי לקדם צמיחה כלכלית", הם כולם דוגמאות לערכים. הערכים נוהגים להשפיע על הגישה לנושאים ועל ההתנהגות.  

ניתן להגדיר ערכים כהעדפות רחבות הנוגעות לכיוון הנכון שבו כדאי ללכת או אליו כדאי להגיע. ערכים כאלה משקפים את התחושה של האדם לגבי מה טוב ומה רע ומה צריך להיות. לדוגמה "זכויות שוות לכל בני האדם" (או [[זכויות בעלי חיים]]), "יש להעריץ ולתגמל מצויינות", "יש להתייחס לאנשים בכבוד ובהגינות", "כדאי לקדם צמיחה כלכלית", הם כולם דוגמאות לערכים. הערכים נוהגים להשפיע על הגישה לנושאים ועל ההתנהגות.  

בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים, ואמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בבריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. אמונה בלאומיות ובמשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר. וכו'.  

בדרך כלל יש מתח וסתירה בין ערכים שונים, ואמונה משותפת בשני ערכים מחייבת פשרה מסויימת ביניהם. לדוגמה מי שדוגל בבריאות וחופש צריך להחליט איך מתייחסים לצריכת סמים או לחיסונים לדוגמה. אמונה בלאומיות ובמשפחתיות מחייבת לפעמים פשרה כאשר אחד מבני המשפחה מתחתן עם מישהו מלאום אחר. וכו'.  

ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הנסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. נסיוניות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.  

ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספר [[קיצור תולדות האנושות]] כי בכל חברה יש מתח בין ערכים חברתיים שונים. וכי הניסיון לגשר בין ערכים אלה יוצר דינמיקה שמשנה ללא הפסק את החברה ומאפיינת את התרבות. לדוגמה בחברת ימי הביניים היה מתח בין האידאל של האלטרואיזם הנוצרי (כאשר נותנים לך סטירה, הגש את הלחי השנייה) לבין מוסד האבירות שהושתת על כבוד. האידאל הנוצרי הוא הנזיר הסגפן שמסייע לאחרים ומענה את עצמו ונמנע מתענוגות הבשר, לעומת זאת האביר חי חיי הוללות, מפגין את עושרו והכבוד שלו נמצא לפני כל דבר אחר. ניסיונות ליישב קונפליקט כזה היו לדוגמה במסדר ההוספיטרלים. לפי הררי קונפליקט כזה אינו נעלם, אלא ממשיך להתגלגל הלאה עם התרבות. הוא נעלם לבסוף כאשר יש שינוי תרבותי, והחברה משנה את הערכים החברתיים שבהם היא מאמינה.  

בחברה המודרנית יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של שוויון זכויות או תנאים שווים, לבין האידאלי של חופש. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו (חופש הביטוי). שוויון מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים וכן לפגוע ברמת השוויון. ולמעשה הענקת חופש מוחלט לאנשים, תאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בחופש של אנשים אחרים.  

בחברה המודרנית יש לעיתים קרובות מתח בין הערכים של שוויון זכויות או תנאים שווים, לבין האידאלי של חופש. לדוגמה ב[[דמוקרטיה]] לכל אדם (או אזרח) יש זכות להצביע בבחירות, להחזיק ברכוש ולהשמיע את קולו (חופש הביטוי). שוויון מוחלט ימנע חופש, שכן בכדי להבטיח שוויון כזה יש לפגוע ביכולת הפעולה של אנשים. מצד שני חופש מוחלט יאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בזכויות של אנשים אחרים וכן לפגוע ברמת השוויון. ולמעשה הענקת חופש מוחלט לאנשים, תאפשר לחלק מהאנשים לפגוע בחופש של אנשים אחרים.  

הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסלים לכל בני האדם, בכל התרבויות. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.

הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] טוען כי יש רק 9 [[צרכים אנושיים בסיסיים]] אוניברסליים לכל בני האדם, בכל התרבויות. כל חברה מאמצת אמצעים ושיטות שונות כדי לספק את אותם הצרכים. מקס ניף טוען שזהו למעשה אחד המאפיינים המאפשרים להגדיר תרבות מסויימת - הדרך בה היא בוחרת לספק את הצרכים.

==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==

==השפעה של ערכים על פשיעה ורמייה==

בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסיטה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה.  

בניסויים שערך, מצא אריאלי שתזכורת על ערכים של הגינות או יושרה הקטינו את הכמות שבה אנשים מרמים. זה יכול להיות תזכורת על עשר הדיברות (בין אם הנבחנים הם דתיים או חילונים), או הצהרה על מילוי השאלון לפי קוד אתי שיש לאוניברסיטה של הנבחן (בין אם יש באמת קוד אתי כזה והוא נלמד לעומק או שבעצם מדובר בקוד אתי דמיוני). אפילו דבר פעוט כמו שינוי מיקום ההצהרה על נכונות הנתונים בשאלון ביטוח - מתחתית השאלון לראש השאלון השפיעה על כמות מעשי הרמייה.  

לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוול-סרטיט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ.  

לטענת אריאלי, רמייה היא דבר קל יותר, כאשר יש מוטיבציה כלכלית חזקה לבצע אותה, כך שהמוטיבציה הזו מאפשרת לנו לספר לעצמנו שאנו בעצם לא פוגעים באחרים. לטענתו אמונה בדברים כמו [[היד הנעלמה]] של השוק החופשי, אמונה בכך שזה מוסרי להרוויח הרבה ככל שאתה יכול, אמונה בכך שתפקיד הפירמה מסתכם בהשאת הערך לבעלי המניות, ואמונה ב[[יעילות כלכלית]] שמשיאה [[רווחה חברתית]] מקלה על מנהלים ובעלים תפקידים נוספים לנהוג בצורה לא ישרה שפוגעת בצרכנים, עובדים וכו'. לדוגמה אמונה כזו סייעה לברוקרים בוולסריט להמליץ ללקוחות שלהם המלצות לקניית מכשירי סאב פריים לפני השבר הכלכלי בשנת 2008, ולהרגיש טוב עם עצמם. ניסויים שערך אריאלי עם יועצים שהיו צריכים לסייע לנבחנים אחרים להבין כמה גולות יש במיכל, הראו שכאשר יש תמריץ כלכלי לרמות, והיועץ מודיע לנבחן שיש לו ניגוד אינטרסים (גילוי נאות), הדבר משחרר אצלו עכבה פנימית, והוא מרמה יותר לעומת אותו מצב שבו הידע על ניגוד האינטרסים המובנה ידוע רק ליועץ. הלקוח אומנם מתקן מעט את הערכתו בגלל הגילוי הנאות, אבל התיקון קטן בהרבה יחסית לגודל הרמייה שהכנסת הגילוי הנאות גורמת ליועץ.  

לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא דבר כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה). לטענת אריאלי בניסוי שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הדחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות נורמות שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.

לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא דבר כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה). לטענת אריאלי בניסוי שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות נורמות שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.

==ראו גם==

==ראו גם==