שינויים

ב[[מדינת ישראל]] שוהים נכון לשנת 2009 כ-370 אלף [[מהגרי עבודה]] (עובדים זרים) ומבקשי מקלט בישראל (ברישיון או שלא ברישיון) [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02210.pdf]. מספר העובדים הזרים החוקיים בישראל העורך נכון לשנת 2007 בכ-80,000 [[מהגרי עבודה|עובדים זרים]] חוקיים. [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf].

ב[[מדינת ישראל]] שוהים נכון לשנת 2009 כ-370 אלף [[מהגרי עבודה]] (עובדים זרים) ומבקשי מקלט בישראל (ברישיון או שלא ברישיון) [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02210.pdf]. מספר העובדים הזרים החוקיים בישראל הוערך נכון לשנת 2007 בכ-80,000 [[מהגרי עבודה|עובדים זרים]] חוקיים. [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf].

העובדים הזרים מועסקים בעיקר בתחומי הסיעוד, החקלאות והבניין. נכון ל-2007, רוב העובדים בתחום הסיעוד באים מהפיליפינים. רוב העובדים בחקלאות מקורם בתאילנד. עובדי בניין מגיעים מרומניה, מטורקיה ומסין. בנוסף יש בישראל עובדים זרים מנפאל, מהודו, ממדינות שונות באפריקה ובדרום אמריקה [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]

העובדים הזרים מועסקים בעיקר בתחומי הסיעוד, החקלאות והבניין. נכון ל-2007, רוב העובדים בתחום הסיעוד באים מהפיליפינים. רוב העובדים בחקלאות מקורם בתאילנד. עובדי בניין מגיעים מרומניה, מטורקיה ומסין. בנוסף יש בישראל עובדים זרים מנפאל, מהודו, ממדינות שונות באפריקה ובדרום אמריקה [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]

{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  

{{ציטוט|תוכן=עובדים זרים זה אחלה ביזנס. אחלה כסף. יש המון כסף שחור. לפי הערכות זהירות, מתגלגלים בעסק 2.5 עד 3 מיליארד דולר בתיווך עובדים זרים |מקור = [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=497069 שלמה בניזרי, גלובס 11/06/2001]}}  

במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק הישראלי, אסור לחברות קבלן לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ- 3,050 ש"ח.[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]  בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ – 5,000$ – 20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000 לעובדי בניין מסין במחירי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf] 2007 (כלומר 72 אלף ש"ח לפי שער הדולר במחירי 2011).  סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 23 מהמותר.  

במדינת ישראל יש לכ-40 חברות קבלן של עובדים זרים (תאגידי ההעסקה) היתר להביא עובדים. לכל חברה כזאת ישנה מכסת  עובדים אותה היא יכולה להביא. על פי החוק הישראלי, אסור לחברות קבלן לגבות מהעובדים דמי תיווך העולים על כ-3,050 ש"ח.[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf]  בפועל, המתווכים בארצות המוצא, והחברה מקבלים כ-5,000$-20,000$ מכל עובד, עבור הזכות לעבוד בישראל. לפי עדויות העובדים, סכום דמי התיווך הנגבים מהם נע בין $5,000 לעובדי סיעוד מהפיליפינים לבין $19,000 לעובדי בניין מסין במחירי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01729.pdf] 2007 (כלומר 72 אלף ש"ח לפי שער הדולר במחירי 2011).  סכומים אלה גבוהים פי 6 עד פי 23 מהמותר.  

הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבו חברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכנויות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפיליפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  

הדבר אפשרי על ידי מנגנון שבו חברות ישראליות הן "שותף שקט" בסוכנויות כוח אדם בארצות המוצא כמו תאילנד, הפיליפינים או סין. הרווחים הגדולים מתחלקים בין השותף הישראלי לבין החברות בארץ המוצא.  

דוחות המחקר של גלעד נתן, מראים כי הסיבה העיקרית ליצירת עובדים זרים בלתי חוקיים, הוא דמי התיווך המופרזים שלוקחים המתווכים וחברות הקבלן המייבאות את העובדים.

דוחות המחקר של גלעד נתן, מראים כי הסיבה העיקרית ליצירת עובדים זרים בלתי חוקיים, הוא דמי התיווך המופרזים שלוקחים המתווכים וחברות הקבלן המייבאות את העובדים.

הרשויות עצמן, כושלות בפיקוח יעיל על הקבלנים ועל המעסיקים. למרות שהמדינה יכולה לקחת מכל אחד מהקבלנים את רשיונו בכל רגע, מעולם לא בוטל רישיון יבוא עובדים, זאת על אף שברור כי החברות גובות דמי תיווך אסורים.

הרשויות עצמן, כושלות בפיקוח יעיל על הקבלנים ועל המעסיקים. למרות שהמדינה יכולה לקחת מכל אחד מהקבלנים את רישיונו בכל רגע, מעולם לא בוטל רישיון יבוא עובדים, זאת על אף שברור כי החברות גובות דמי תיווך אסורים.

יתכן שחוסר הפיקוח נוצר מאי הקצאת כוח אדם מספיק, אבל יכול להיות גם שהסיבה לכך היא [[שחיתות]]. כיוון שהעסק מגלגל סכומי כסף גדולים, ומערכת הפיקוח היא קטנה, ניתן בקלות יחסית לשחד את המערכת (כמו במקרה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2982346,00.html הזה]).  

יתכן שחוסר הפיקוח נוצר מאי הקצאת כוח אדם מספיק, אבל יכול להיות גם שהסיבה לכך היא [[שחיתות]]. כיוון שהעסק מגלגל סכומי כסף גדולים, ומערכת הפיקוח היא קטנה, ניתן בקלות יחסית לשחד את המערכת (כמו במקרה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2982346,00.html הזה]).  

באפריל 2011 נעצרו בעליהן של 3 חברות כוח אדם גדולות, בחשד לגביית דמי תיווך לא חוקיים מעובדי בנייה סינים. הדבר התאפשר תודות לחקירה סמויה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, בשיתוף רשות המסים ומנהל האוכלוסין במשרד הפנים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226236.html]

באפריל 2011 נעצרו בעליהן של 3 חברות כוח אדם גדולות, בחשד לגביית דמי תיווך לא חוקיים מעובדי בנייה סינים. הדבר התאפשר תודות לחקירה סמויה של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, בשיתוף רשות המסים ומנהל האוכלוסין במשרד הפנים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1226236.html]

במאי 2011 חתמה ממשלת ישראל הסכם עם ממשלת תאילנד לפיו העובדים התאילנדים יגויסו ישירות באמצעות הממשלות כשאת הגיוס בפועל יבצע ארגון ההגירה של האו"ם IOM. מעורבות חברות כוח האדם בנושא אמורה להפסק [http://www.themarker.com/career/1.639973]

במאי 2011 חתמה ממשלת ישראל הסכם עם ממשלת תאילנד לפיו העובדים התאילנדים יגויסו ישירות באמצעות הממשלות כשאת הגיוס בפועל יבצע ארגון ההגירה של האו"ם IOM. מעורבות חברות כוח האדם בנושא אמורה להיפסק [http://www.themarker.com/career/1.639973]

===השלכות כלכליות===

===השלכות כלכליות===