שינויים

קואופרטיב (הצגת מקור)

גרסה מ־21:56, 21 במאי 2016

הוסרו 3,651 בתים , 21:56, 21 במאי 2016

מ

חצי קואופרטיב במקום אחר.

שורה 1: שורה 1: +

'''קואופרטיב''' (Cooperative) הוא [[מוסד חברתי|התאגדות עצמאית]] של בני אדם, המתאחדים מרצונם החופשי על מנת לספק את צרכיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם עסקי שהוא בבעלות המשותפת וב[[דמוקרטיה|שליטתם הדמוקרטית]].

−

==ערכים ועקרונות==

−

ערכי התנועה הקואופרטיבית מבוססים על "עקרונות רוצ'דייל" שנקבעו לראשונה בשנת 1844, ונבחנו לאורך השנים על-ידי ברית הקואופרציה הבינלאומית עד לגרסתם האחרונה שהתקבלה ~~בועידת~~ הברית שהתקיימה במנצ'סטר בשנת 1995.

+

ערכי התנועה הקואופרטיבית מבוססים על "עקרונות רוצ'דייל" שנקבעו לראשונה בשנת 1844, ונבחנו לאורך השנים על-ידי ברית הקואופרציה הבינלאומית עד לגרסתם האחרונה שהתקבלה בוועידת הברית שהתקיימה במנצ'סטר בשנת 1995.

'''הערכים''' - יסוד מסד לקואופרציה הם ערכי האחריות ההדדית, העזרה ההדדית, הדמוקרטיה, שוויון ערך האדם, הצדק החברתי והסולידריות. בנאמנות למסורת אבות התנועה, דוגלים חברי הקואופרציה בערכי היושר, הפתיחות, הדאגה לזולת והאחריות הכלל-חברתית.

שורה 68: שורה 67:

אחרי דעיכה של הרעיון הקואופרטיבי במהלך שנות ה-70 וה-80 החלה התעוררות הדרגתית במהלך שנות ה-2000. בשנים האחרונות נרשמו אגודות חדשות רבות. ביניהן: "[[שומעים חזק]]" בתחום ההגברה, "[[שלנו]]" ו"[[בשותף]]" בתחום הקמעונאות, "[[קואופרטיב נשים וטעמים]]" בתחום המזון, "[[בטוח יחד]]" בתחום השמירה וליווי הטיולים, ואף שתי אגודות שמטרתן הקמתו של [[בנק קואופרטיבי]].{{הערה|{{mynet|יעקב דרומי|ראיון ראשון: רשם האגודות מסכם את תפקידו|4280983|14 בספטמבר 2012|}}}}

−

צורה דומה לקואופרטיב המופיע בישראל, אשר נקרא לעיתים גם "חצי קואופרטיב" מאחר ואינו עונה על ההגדרה המלאה של קואופרטיב אלא על תכונותיו הדומיננטיות, היא קבוצה של מוסדות חברתיים וכלכליים שמאפשרים גישה משותפת למוצרים, שירותים וכשרונות. מערכות של כלכלת שיתוף מתקיימות במגוון צורות וכולן מנצלות את טכנולוגיית המידע (בעיקר האינטרנט) כדי לבצע העצמה של בני אדם, שמאפשרת הפצה שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. כלכלה שיתופית היא דוגמה לכלכלה דמוקרטית יותר שבה ההון נמצא בבעלות ביזורית, והיא נסמכת במידה רבה על מערכות ליצירת אמון בקהילות והון חברתי במקום על ריכוז הון תעשייתי בתאגידים גדולים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אקו ויקי|כתובת = http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA|כותרת = כלכלה שיתופית|אתר = אקו ויקי|תאריך = }}</ref>. במאה ה - 21, קואופרטיב המוצרים מתבצע לרוב בעזרת רשת האינטרנט: [[Airbnb]] בתחום הנדל"ן, [[Car2Go|Car2go]] בתחום הרכב ו-[[Rentitb]] בתחום המוצרים והשירותים.

−

הקהילות המקוונות מהוות גם הן סוג של קואופרטיב המתאים למאה ה-21. בשנים האחרונות קיימות גם קהילות וירטואליות שעיקר עניינם הוא מסחר בין אנשים באמצעות המחשב אך דפוסי ההתנהגות בקהילות אלו, כמו בקהילות רגילות, מוכתב על ידי מנהל הקהילה וחבריה. ישנו מספר לא מבוטל של קהילות אלו כמו קבוצת הפייסבוק פשפשוק אשר מחולקת לאין ספור קטגוריות של מוצרים ובה ניתן למצוא מוצרים

−

להשכרה, מכירה ומסירה. בנוסף, באתר הקהילות [http://central.pocket.co.il/community/forumdisplay.php?135-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8&langid=2 Pocket] ישנן קהילות מסחר ובאתר [http://hakaveret.org.il/content/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94 כוורת] הפועל מתחילת שנת 2014, ישנן קהילות מסחר הפרוסות ברחבי הארץ בהן המסחר הוא באמצעות זמן במקום כסף – מי שתורם מזמנו לקהילה, זכאי לקבל זמן של חבר אחר מהקהילה ללא תשלום. דוגמה נוספת לקהילת מסחר היא קהילת הכלכלה השיתופית Rentitb אשר בה מבוצעות השכרות בין החברים בקהילה. המשותף

−

לקהילות אלו הוא שהשפה בין חברי הקהילה נדרשת להיות שפה יפה, המסחר חייב להיות הוגן ומבוסס על אמון. המאפיינים של קהילות אלו הם פשטות, שיתופיות ואנושיות.<ref>{{קישור כללי|כותרת = משנים את כללי המשחק: הכלכלה השיתופית כובשת את העולם|כתובת = http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=M&0r9VQ=IMHE|אתר = פורבס ישראל|תאריך_וידוא = 2015-10-21}}</ref>

==יתרונות הקואופרטיב ואתגריו==

−

לצד נימוקים לעדיפות הקואופרציה כגון: "ביחד קל יותר מאשר לחוד", "זה חוסך את התיווך", "זה מחזיר לצרכן חלק מהוצאותיו", "זה משאיר בידי האזרח חלק מהערך המוסף של הסחורה", וכיוצא בזה; קיימות הנמקות נוספות בעלות חשיבות במציאות הנוכחית, ועיקרן: בעידן הגלובליזציה, מדינת הלאום נחלשת ועמה מנגנוני הרווחה. המגזר העסקי עסוק במיקסום רווחיו, ונדרשות מסגרות היכולות למלא את החלל שהותירה המדינה בשירותי הרווחה ושמקסום הרווח אינו מטרתה העיקרית אלא סיפוק הצרכים החברתיים. הקואופרטיב הוא כלי התארגנות ופעולה בעל יכולת לקחת על עצמו יוזמות בעלות מאפיינים שונים מן המגזר העסקי (באמצעות חתירה ~~למקסום~~ השירות לחבר על-פני הרווח) ומזה הציבורי (באמצעות פעולה "מלמטה" התואמת את צרכי החברים ו/או הקהילה יחד עם ניהול דמוקרטי).בין יתרונות הקואופרטיב ניתן למנות:

+

לצד נימוקים לעדיפות הקואופרציה כגון: "ביחד קל יותר מאשר לחוד", "זה חוסך את התיווך", "זה מחזיר לצרכן חלק מהוצאותיו", "זה משאיר בידי האזרח חלק מהערך המוסף של הסחורה", וכיוצא בזה; קיימות הנמקות נוספות בעלות חשיבות במציאות הנוכחית, ועיקרן: בעידן הגלובליזציה, מדינת הלאום נחלשת ועמה מנגנוני הרווחה. המגזר העסקי עסוק במיקסום רווחיו, ונדרשות מסגרות היכולות למלא את החלל שהותירה המדינה בשירותי הרווחה ושמקסום הרווח אינו מטרתה העיקרית אלא סיפוק הצרכים החברתיים. הקואופרטיב הוא כלי התארגנות ופעולה בעל יכולת לקחת על עצמו יוזמות בעלות מאפיינים שונים מן המגזר העסקי (באמצעות חתירה למיקסום השירות לחבר על-פני הרווח) ומזה הציבורי (באמצעות פעולה "מלמטה" התואמת את צרכי החברים ו/או הקהילה יחד עם ניהול דמוקרטי). בין יתרונות הקואופרטיב ניתן למנות:

* ביטול ניגודי עניינים בין בעל העסק ללקוחותיו, כאשר מטרת הקואופרטיב היא לשרת את טובת חבריו (הן כעובדים והן צרכנים) שהם גם בעליו.

* סוגיית הרווח - העודף הכספי מפעילות הקואופרטיב מתחלק בין החברים או מיועד להשקעה חוזרת.

שורה 98: שורה 92:

הקואופרטיב מערער את אחת ההנחות הבסיסית של הכלכלה הנאו קלאסית (כנ"ק): ההפרדה בין הון לעבודה. הכנ"ק מתבססת על [[פונקציית הייצור]] אשר לתוכה מוכנסות תשומות ה[[עבודה]] וה[[הון]], כך נותר [[הערך העודף]]. לפי המחשבה הנאו קלאסית כל גורם בפונקציית הייצור זוכה לחלקו בערך העודף לפי תרומתו לתהליך הייצור. העובדים מקבלים שכר על עבודתם ובעלי ההון מקבלים דיבידנד על השקעתם. הכנ"ק גם מייחסים לעובדים עצלנות מטבעם, למעשה העובדים 'מוכרים' את זמן הפנאי שלהם ומקבלים כסף מבעלי ההון תמורת ויתור על הזכות להתבטל. לעומת ניתוח זה המחשבה ה[[מארקס|מארקסיסטית]] מכירה בפונקציית הייצור, אולם טוענת כי הקפיטליסט 'חומס' את הערך העודף השייך לעובדים, מכיוון שרק לעבודה סגולות פריון. רעיון יסודי נוסף של הקפיטליזם הוא כי עסקים ושירותים פועלים רק למטרות ה[[רווח]] וכי פעילות עסקית שאין רווח בצידה אינה כלכלית ונידונה על ידי מנגנוני השוק והתחרות שלא להתבצע.

−

הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' ~~מלשהתמש~~ בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.

+

הקואופרטיב סותר את שתי הנחות היסוד הללו. בקואופרטיב עבודה לא קיימת הפרדה בין בעלי ההון לעובדים השכירים, ולכן מתבטלת ההפרדה המלאכותית שיוצרת פונקציית הייצור. גם ברור כי להון אין את סגולת הפריון שמייחסים לו הכלכלה הנאו קלאסית ואין הוא הכח שמניע את הייצור. כמו כן התאוריה כי בעל ההון 'מתאפק' מלהשתמש בהונו האישי ולכן מגיעים לו הרווחים אינה מתקיימת. הטענה בדבר 'עצלנותם' של העובדים מופרכת, העובדים מארגנים בעצמם את מסגרת העבודה שלהם, מנהלים את עצמם ויוצרים הכנסות כדי להתקיים ולא כדי 'לא להתבטל'.

−

===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם ~~האינדיוידואלי~~===

+

===חתירה תחת רעיון השוק - הצרכן/יזם האינדיבידואלי===

ה[[קפיטליזם כתרבות|תרבות הקפיטליסטית]] מעלה על נס את היזם הבודד והצרכן הבודד נוסח [[רובינזו קרוזו]] כמודל ממנו מורכב ה[[שוק]]. רעיון זה מחוזק על ידי ההשקפה כי [[רציונליות]] היא למעשה אנוכיות, מכיוון שהיא משקפת את חתירתו של הפרט להשיא את רכושו וכך את ה'עונג' שלו. הקואופרטיב חתור תחת הנחה זו, הוא מראה כי בני האדם יכולים לפעול במערכת הכלכלית לא כפרטים עויינים אלא כקהילה הרמונית. רשת של קואופרטיבים שונים בתחומים שונים בהם חבר האדם יכולה לשמש תשתית חברתית ראויה ותחליפית ל[[מערכת השווקים]]. אפשר להקביל רעיון זה במידת מה לאוטופייה המוצגת ב[[בולו בולו]].

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות