שינויים

בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאייזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר, . היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המוזקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.

==שימושי ביניים==

==שימושי ביניים==

* '''ייצוא לרשות הפלסטינית''' - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)

* '''ייצוא לרשות הפלסטינית''' - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)

* '''זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק''' - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43% מתוך היבוא): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.  

* '''זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק''' - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43% מתוך היבוא): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.  

* '''הפקת חשמל'''. מושקעים  11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722,  כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו-0.627 דיזל . אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×10¹⁷ [[ג'אול]], או 48,379 מיליון [[קילו-ואט שעה]].  

* '''הפקת חשמל'''. מושקעים  11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722,  כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו-0.627 דיזל. אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×10¹⁷ [[ג'אול]], או 48,379 מיליון [[קילו-ואט שעה]].  

* '''חימום מים ביתי''' כ-0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).<ref name="E_Balance_2006_6"/>

* '''חימום מים ביתי''' כ-0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).<ref name="E_Balance_2006_6"/>

כ 1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.  

כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.  

==צריכת האנרגיה==

==צריכת האנרגיה==

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.  

רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.  

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ 315,רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק  306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ 800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-286-%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פרושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.

רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק  306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-286-%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פרושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה ===

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה ===

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ואולי גם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ואולי גם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70 מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63-61%.  

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.  

הנתונים הבאים הם  - עבור נתונים לנפש - ב[[שווה ערך טונה נפט]] (שעט"ן) לשנה , ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_bhar_sidrot.html?opzii_sidrot=1&nachalo=nach2]

הנתונים הבאים הם  - עבור נתונים לנפש - ב[[שווה ערך טונה נפט]] (שעט"ן) לשנה, ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_bhar_sidrot.html?opzii_sidrot=1&nachalo=nach2]

:שנה , יבוא לנפש, צריכה לנפש

:שנה, יבוא לנפש, צריכה לנפש

:1970 - 1.7  - 1.2

:1970 - 1.7  - 1.2

:1980 - 2.0 - 1.4

:1980 - 2.0 - 1.4

מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ 110% מצריכת האנרגיה שהיתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]

מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]

[[קובץ:צריכה סופית של אנרגיה לנפש ישראל.PNG|ממוזער|400px|צריכת האנרגיה הסופית לנפש בישראל משנת 1990. בצריכת החשמל יש עליה איטית והתייצבות מאז שנת 2000. בצריכת הדלקים לנפש יש ירידה החל משנת 1995]]

[[קובץ:צריכה סופית של אנרגיה לנפש ישראל.PNG|ממוזער|400px|צריכת האנרגיה הסופית לנפש בישראל משנת 1990. בצריכת החשמל יש עליה איטית והתייצבות מאז שנת 2000. בצריכת הדלקים לנפש יש ירידה החל משנת 1995]]

* משקי הבית - 157,987  (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)

* משקי הבית - 157,987  (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)

* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.

* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.

* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173 .  

* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173.  

* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469   

* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469   

* תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.  

* תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.  

* מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971 .  

* מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971.  

* תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489

* תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489

* שירותי בריאות 18,535

* שירותי בריאות 18,535

חלק ניכר מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] נגרם בגלל שריפה של [[פחם]] [[גז טבעי]] ו[[סולר]] בתחנות כוח ובתעשייה וכן מ[[זיהום אוויר מתחבורה]] שנובע מ[[תחבורה בישראל]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] שנשרף במכוניות תורם במידה רבה ל[[זיהום האוויר בישראל]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי.  

חלק ניכר מ[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] נגרם בגלל שריפה של [[פחם]] [[גז טבעי]] ו[[סולר]] בתחנות כוח ובתעשייה וכן מ[[זיהום אוויר מתחבורה]] שנובע מ[[תחבורה בישראל]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] שנשרף במכוניות תורם במידה רבה ל[[זיהום האוויר בישראל]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי.  

זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום חלק מתחנות עוברות לייצור ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן יורד. חלק מתהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].  

זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום חלק מתחנות עוברות לייצור ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן יורד. חלק מהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].  

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.

בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.

ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל 90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.  

ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה וגוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל 90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.  

התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר בישראל לרוב הפליטה של [[מתכות כבדות]] מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]] שנמצעות בכמויות קטנות ב[[פחם]] - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה,  בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר  532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר בישראל לרוב הפליטה של [[מתכות כבדות]] מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות ב[[פחם]] - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה,  בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר  532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מצדמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה גורר תמותה עודפת של 155  

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מצדמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה גורר תמותה עודפת של 155  

על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ -4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.  

על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ-4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.  

{| {{table}}

{| {{table}}