שינויים

'''פחם'''  או '''פחם אבן''' (Coal) הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי דחיסה בת מאות מיליוני שנים של חומר צמחי במעבי האדמה. הפחם הוא [[מחצב]] שחור או חום-שחור שמוכן לבערה. הוא מורכב בעיקר מהיסודות פחמן ומימן, יחד עם כמויות קטנות של יסודות אחרים, בעיקר [[גופרית]]. פחם מופק מן הקרקע ב[[כרייה]], במכרות פתוחים או תת-קרקעיים.  

'''פחם'''  או '''פחם אבן''' (Coal) הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי דחיסה בת מאות מיליוני שנים של חומר צמחי במעבי האדמה. הפחם הוא [[מחצב]] שחור או חום-שחור שמוכן לבערה. הוא מורכב בעיקר מהיסודות פחמן ומימן, יחד עם כמויות קטנות של יסודות אחרים, בעיקר [[גופרית]]. פחם מופק מן הקרקע ב[[כרייה]], במכרות פתוחים או תת-קרקעיים.  

כיום, הפחם תורם 30% ל[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-50% ממשק החשמל העולמי. עתודות הפחם נחשבות לגדולות ביותר מכל הדלקים המחצביים. שריפת פחם היא המקור האנושי העיקרי לפליטת [[גז החממה]] [[פחמן דו חמצני]] ומקור חשוב לסוגי [[זיהום אוויר]] נוספים כמו [[תחמוצות גופרית]] הגורמות ל[[גשם חומצי]].  

כיום, הפחם תורם 30% ל[[משק האנרגיה העולמי]] וכ-50% ממשק החשמל העולמי. עתודות הפחם נחשבות לגדולות ביותר מכל הדלקים המחצביים. שריפת פחם היא המקור האנושי העיקרי לפליטת [[גז החממה]] [[פחמן דו חמצני]] ומקור חשוב לסוגי [[זיהום אוויר]] נוספים כמו [[תחמוצות גופרית]] הגורמות ל[[גשם חומצי]].  

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>  

עיקר הירידה ביחס עתודות-הפקה התרחש בדרום ומרכז אמריקה, במזרח התיכון ובאפריקה, ובאסיה הפסיפית (המזרח הרחוק ואוסטרליה), כאשר צפון אמריקה ואירו-אסיה ואירופה שמרו על יחס דומה לאורך השנים.<ref name="BP2011"/>  

35% מעתודות הפחם נמצאות באירואסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

35% מעתודות הפחם נמצאות באירואסיה ואירופה (בעיקר ברוסיה ומדינות ברית המועצות נוספות), 30% נמצאות באסיה הפסיפית (בעיקר סין ואוסטרליה), 28% נמצאים בצפון אמריקה, 4% בלבד במזרח התיכון ובאפריקה ו-1.5% בדרום אמריקה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

עתודות הפחם גדולות בהרבה מעתודות הנפט והגז הטבעי. הצפי הוא כי [[שיא תפוקת הפחם]] צפוי להיות אחרי [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]], אם כי יש מחלוקות בקשר לתאריך שבו דבר זה יתרחש.  

עתודות הפחם גדולות בהרבה מעתודות הנפט והגז הטבעי. הצפי הוא כי [[שיא תפוקת הפחם]] צפוי להיות אחרי [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]], אם כי יש מחלוקות בקשר לתאריך שבו דבר זה יתרחש.  

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] רוב הפקת החשמל במדינה התבססה עד לעשור הראשון של המאה ה-21 על פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פרוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות הדורשות טורבינות שונות ודוודים שונים. משיקולים של הבטחת אספקה ויתרות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]]. נכון לשנת 2016 נותרו בישראל שתי תחנות פחמיות גדולות - תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "גוטנברג" באשקלון.  

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] רוב הפקת החשמל במדינה התבססה עד לעשור הראשון של המאה ה-21 על פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פרוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות הדורשות טורבינות שונות ודוודים שונים. משיקולים של הבטחת אספקה ויתרות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]]. נכון לשנת 2016 נותרו בישראל שתי תחנות פחמיות גדולות - תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "גוטנברג" באשקלון.  

כמות ניכרת של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] מקורה בשתי התחנות הפחמיות הללו- במונחים של [[חומר חלקיקי]], ו[[מתכות כבדות]]. התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר לרוב הפליטה של מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] [[כספית]] שנמצעות בכמויות קטנות בפחם - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה,  בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר  532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

כמות ניכרת של [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] מקורה בשתי התחנות הפחמיות הללו- במונחים של [[חומר חלקיקי]], ו[[מתכות כבדות]]. התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר לרוב הפליטה של מתכות כבדות מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] [[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות בפחם - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה,  בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר  532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מצדמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה גורר תמותה עודפת של 155  

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מצדמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה גורר תמותה עודפת של 155