שינויים

{{קיצור תולדות האנושות}}

{{קיצור תולדות האנושות}}

ד"ר יובל נח הררי, בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מתאר את חשיבות [[המהפכה הלשונית]] שאיפשה למין הומו-סאפיינס לייצר מיתוסים משותפים. מיתוסים אלה איפשרו לבני המין הומו-סאפיינס לדחוק את מיני האדם האחרים (כמו [[האדם הנאנדרטילי]]), ולהשתלט על המרחב אפריקה-אסיה-אירופה לפני כ-70,000 שנה. בקבוצות המונות עד 150 איש, [[המהפכה הלשונית|השפה האנושית]] מאפשרת שיתופי פעולה גם ללא מיתוסים על ידי רכילות. מעל לגודל זה, לטענת הררי, מיתוסים משותפים הם דבר הכרחי כדי להשיג שיתופי פעולה. למיני האדם אין אינסטינקטים טבעיים של שיתוף פעולה בקבוצות גדולות מ-50-80 איש, בניגוד לבעלי חיים כמו נמלים או זברות. כדי להשיג שיתופי פעולה כאלה, יש צורך באתוס משותף, או במיתוס.  

ד"ר יובל נח הררי, בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מתאר את חשיבות [[המהפכה הלשונית]] שאיפשרה למין הומו-סאפיינס לייצר מיתוסים משותפים. מיתוסים אלה איפשרו לבני המין הומו-סאפיינס לדחוק את מיני האדם האחרים (כמו [[האדם הנאנדרטלי]]), ולהשתלט על המרחב אפריקה-אסיה-אירופה לפני כ-70,000 שנה. בקבוצות המונות עד 150 איש, [[המהפכה הלשונית|השפה האנושית]] מאפשרת שיתופי פעולה גם ללא מיתוסים על ידי רכילות. מעל לגודל זה, לטענת הררי, מיתוסים משותפים הם דבר הכרחי כדי להשיג שיתופי פעולה. למיני האדם אין אינסטינקטים טבעיים של שיתוף פעולה בקבוצות גדולות מ-50-80 איש, בניגוד לבעלי חיים כמו נמלים או זברות. כדי להשיג שיתופי פעולה כאלה, יש צורך באתוס משותף, או במיתוס.  

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים. הסיבה לכך היא שאין דרך אחרת לגרום לקבוצה גדולה לשתף פעולה.  

הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימיטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים. הסיבה לכך היא שאין דרך אחרת לגרום לקבוצה גדולה לשתף פעולה.  

===רכילות וקבוצות בגודל בינוני===

===רכילות וקבוצות בגודל בינוני===

בני אדם מהמין הומו-סאפיינס לא המציאו את העקרון של שפה. שפה קיימת גם בקרב מינים אחרים כמו דבורים לדוגמה. גם השפה הוורבלית אינה דבר חדש והיא קיימת בקרב פילים וקופים לדוגמה. היכולות הוורבליות של האדם קטנות יותר יחסית ליצורים אחרים כמו לוויתנים, או תוכים. אחד החידושים עם התרחשות המהפכה הלשונית היה עושר גדול יותר של מושגים ומילים. היבט אחד של השפה הזו הוא שהיא אפשרה רכילות, שאפשרה שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר מ-50 איש. דבר זה היה חידוש שאפשר שיתופי פעולה של עד כ-150 איש.  

בני אדם מהמין הומו-סאפיינס לא המציאו את העיקרון של שפה. שפה קיימת גם בקרב מינים אחרים כמו דבורים לדוגמה. גם השפה הוורבלית אינה דבר חדש והיא קיימת בקרב פילים וקופים לדוגמה. היכולות הוורבליות של האדם קטנות יותר יחסית ליצורים אחרים כמו לוויתנים, או תוכים. אחד החידושים עם התרחשות המהפכה הלשונית היה עושר גדול יותר של מושגים ומילים. היבט אחד של השפה הזו הוא שהיא אפשרה רכילות, שאפשרה שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר מ-50 איש. דבר זה היה חידוש שאפשר שיתופי פעולה של עד כ-150 איש.  

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבהם הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל ותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבהם הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל ותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוהה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור למבנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידאלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

דבר '''אובייקטיבי''' הוא דבר שמתקיים ללא קשר לאמונה שלנו בו. לדוגמה קרינה רדיו-אקטיבית הובילה למחלתה של המדענית מארי קירי שחקרה חומרים רדיו-אקטיבים לפני שהבינה מהי. למרות שקירי לא ידעה בזמנו שקרינה כזו קיימת, הקרינה בכל זאת גרמה למותה. חוסר האמונה בקיום דבר כזה לא מנע ממנו להתקיים. דבר '''סובייקטיבי''' לעומת זאת קיים רק בדמיון של אדם, לדוגמה יש הרבה ילדים שעד גיל מסויים יש להם חבר דמיוני. כאשר הם מפסיקים להאמין בקיומו הוא כבר לא קיים.

דבר '''אובייקטיבי''' הוא דבר שמתקיים ללא קשר לאמונה שלנו בו. לדוגמה קרינה רדיו-אקטיבית הובילה למחלתה של המדענית מארי קירי שחקרה חומרים רדיו-אקטיבים לפני שהבינה מהי. למרות שקירי לא ידעה בזמנו שקרינה כזו קיימת, הקרינה בכל זאת גרמה למותה. חוסר האמונה בקיום דבר כזה לא מנע ממנו להתקיים. דבר '''סובייקטיבי''' לעומת זאת קיים רק בדמיון של אדם, לדוגמה יש הרבה ילדים שעד גיל מסויים יש להם חבר דמיוני. כאשר הם מפסיקים להאמין בקיומו הוא כבר לא קיים.

מיתוס הוא דבר '''בין-סובייקטיבי''', דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומליוני אנשים במשהו ביחד. אם מישהו אחד יפסיק להאמין במיתוס, הוא עדיין יהיה בעל השפעה. תאגיד פז'ו לדוגמה, קיים רק בדמיונם של בני האדם. אבל הוא לא דבר סובייקטיבי שכן הוא לא פרי אמונה של מנכ"ל פז'ו לבדו. גם העובדים, הסוחרים, הקונים, בעלי המניות וכו' מאמינים בקיומו של תאגיד פז'ו. אם מנכ"ל פז'ו יפסיק יום אחד להאמין בקיומו של התאגיד, סביר שדבר זה יוביל לאשפזו בבית משוגעים ולאו דווקא להפסקת קיומו של התאגיד.

מיתוס הוא דבר '''בין-סובייקטיבי''', דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומיליוני אנשים במשהו ביחד. אם מישהו אחד יפסיק להאמין במיתוס, הוא עדיין יהיה בעל השפעה. תאגיד פז'ו לדוגמה, קיים רק בדמיונם של בני האדם. אבל הוא לא דבר סובייקטיבי שכן הוא לא פרי אמונה של מנכ"ל פז'ו לבדו. גם העובדים, הסוחרים, הקונים, בעלי המניות וכו' מאמינים בקיומו של תאגיד פז'ו. אם מנכ"ל פז'ו יפסיק יום אחד להאמין בקיומו של התאגיד, סביר שדבר זה יוביל לאשפזו בבית משוגעים ולאו דווקא להפסקת קיומו של התאגיד.

==סדר מדומיין==

==סדר מדומיין==

==מיתוסים מערביים ליברלים==

==מיתוסים מערביים ליברלים==

קל לנו להבחין בקיום של מיתוסים בחברות עתיקות וזרות לנו. קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים וקשה עוד יותר לערער על נכונתם של מיתוסים קיימים ונפוצים בחברה שבה אנו חיים.  

קל לנו להבחין בקיום של מיתוסים בחברות עתיקות וזרות לנו. קשה יותר להבחין בקיומם של מיתוסים וקשה עוד יותר לערער על נכונותם של מיתוסים קיימים ונפוצים בחברה שבה אנו חיים.  

יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.

יש קבוצה של ערכים חברתיים שקודמה על ידי מספר פילוסופים אירופאים בולטים בתקופת הנאורות כמו [[ג'ון לוק]] (אנגליה), וולטר (צרפת), [[דיוויד יום]] (סקוטלנד), גוטהולד לסינג (גרמניה), [[תומס פיין]] (ארצות הברית) והוגים אחרים. יחדיו, רעיונות אלה מייצרים בסיס רעיוני ל[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] המקובל כיום בדמוקרטיות ליברליות רבות, ושלמען יישומם נאבקים רבים במדינת אחרות.

[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכוית קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]].  כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.  

[[ערך חברתי|ערכים]] מערביים - [[ליברליזם|ליברלים]] כוללים את [[רעיון הקידמה]], כמו גם כבוד ל[[זכויות אזרח]], [[זכויות קניין]], [[חופש הפרט]], הפרדת הדת מהמדינה, [[דמוקרטיה נציגותית]] ו[[שלטון החוק]].  כמו כן קודמו רעיונות נוספים כמו [[אופטימיזם טכנולוגי]] והרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] היא סוג מרכזי ובלתי נמנע של קידמה.  

==ראו גם==

==ראו גם==