שורה 4: |
שורה 4: |
| | | |
| ==תחמוצות חנקן כזיהום אוויר == | | ==תחמוצות חנקן כזיהום אוויר == |
− | {{תבנית:זיהום אוויר}} | + | {{זיהום אוויר}} |
| | | |
| המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה. | | המקור הנפוץ ביותר ל[[זיהום]] של תחמוצות חנקן הוא מנועי בערה-פנימית, תחנות כוח ובאופן נמוך יותר מפעלים לייצור [[פאלפ]] שפולטים [[חנקן דו-חמצני]] ותחמוצות חנקן נוספות. גם תנורים (כירות גז, וחימום) שעובדים על בוטאן (גז בישול) הם מקור חשיפה לגז כחלק מ[[תסמין הבניין החולה]]. עודף האוויר הנחוץ לבעירה מלאה של דלקים בתהליכים אלה גורר הכנסה של חנקן לתהליך הבערה, בטמפרטורות גבוהות הדבר גורר יצירה של חנקן דו חמצני ותחמוצות חנקן אחרות. הגבלה של ייצור חומצות החנקן דורשת בקרה מדוייקת עלכמות האוויר שמשתמשים בה בבערה. |
שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ==השפעות בריאותיות== | | ==השפעות בריאותיות== |
− | מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומוירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.<ref name="sviva.gov">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן] המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות</ref> | + | מחקרים בבעלי חיים מתארים את התהליך שבו פוגע חנקן דו-חמצני בראות. התהליך כולל פגיעה רקמות הראות ודרכי הנשימה. לטענת מחקרים אלה, חשיפה לחנקן דו-חמצני הפחיתה את התנגדות גופם של בעלי החיים לחלות במחלות זיהומיות מחיידקים ומווירוסים. ממצאים אלו התגלו גם במחקרים אפידמיולוגיים בקרב ילדים.<ref name="sviva.gov">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/NitrogenOxide.aspx תחמוצות חנקן] המשרד להגנת הסביבה - מזהמי אוויר והשפעתם על הבריאות</ref> |
| | | |
| בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref> | | בשנת 2011 מחקר אפידמיולוגי מ[[דנמרק]] מצא סיכון מוגבר לסרטן ריאה עבור חולים שחיו באיזורים עם ריכוזי תחבורה גבוהים שבהם יש ריכוז גבוה של תחמוצות חנקן. במחקר זה הקשר היה גבוה יותר עבור לא-מעשנים ביחס למעשנים.<ref>Raaschou-Nielsen, O., Andersen, Z. J., Hvidberg, M., Jensen, S. S., Ketzel, M., Sorensen, M., Tjonneland, A. (2011). [http://ehp.niehs.nih.gov/1002353/ Lung cancer incidence and long-term exposure to air pollution from traffic]. Environmental health perspectives, 119(6), 860-865. doi:10.1289/ehp.1002353 PubMed </ref> |
שורה 21: |
שורה 21: |
| דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.<ref name="sviva.gov"/> | | דו תחמוצת החנקן היא בעלת מסיסות נמוכה יחסית במים. לכן היא חודרת לעומק דרכי הנשימה, וגורמת לתסמינים שונים של מחלות בדרכי-הנשימה ולפגיעה בעמידות הגוף בפני וירוסים וחיידקים. בריכוזים נמוכים, דו תחמוצת החנקן גורמת לגירוי בריאות ובעיניים. בחשיפה לריכוזים גבוהים תחמוצות החנקן משפיעה בעיקר על ידי החלשת המערכת החיסונית נגד מחלות נשימתיות כמו דלקת ראות.<ref name="sviva.gov"/> |
| | | |
− | מחקר שנערך בשבדיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/] | + | מחקר שנערך בשוודיה ופורסם בשנת 2013, מצא קשר בין חשיפה של נשים לתחמוצות חנקן ובין שני סיבוכי הריון: סוכרת הריון ורעלת הריון. סוכרת הריון הייתה נפוצה יותר בקרב נשים עירוניות לעומת נשים שלא התגוררו בעיר, אך נמצאה בעליה בשתי האוכלוסיות כאשר נרשמו ריכוזים מעל לממוצע של תחמוצת חנקן. גם רעלת הריון נקשה עם רמות גבוהות יותר של חשיפה לתחמוצות חנקן. מהממצאים עלה גם קשר בין סוכרת הריון לבין קרבה לכבישים ראשיים, קשר שלא נמצא ביחס לרעלת הריון. [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/] |
| | | |
| מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html] | | מחקר משנת 2005 של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצא קשר בין רמות של חנקן דו חמצני לבין תסמין מוות בעריסה. [http://www.medicineonline.com/news/12/1110/Sids-Linked-to-Nitrogen-Dioxide-Pollution.html] |
שורה 68: |
שורה 68: |
| * [[מחזור החנקן]] | | * [[מחזור החנקן]] |
| * [[דשן כימי]] | | * [[דשן כימי]] |
− |
| |
− | {{זיהום}}
| |
− | ==הערות שוליים==
| |
− | {{הערות שוליים}}
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 79: |
שורה 75: |
| * [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/ חשיפה לזיהום אוויר וסיבוכי הריון] סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית. | | * [http://ehp.niehs.nih.gov/121-a136/ חשיפה לזיהום אוויר וסיבוכי הריון] סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית. |
| | | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| + | {{זיהום}} |
| [[קטגוריה:זיהום אוויר]] | | [[קטגוריה:זיהום אוויר]] |