שינויים

בסוף 1997 ביקשה הממשלה לשנות את שם החוק ל"חוק הצמיחה והתעסוקה", אך מתיחויות בקואליציה מנעו זאת ואומצה הצעת האופוזיציה לכנותו "חוק להקפאת הצמיחה, הגדלת האבטלה ופגיעה בשכבות החלשות". עד [[שנת התקציב]] 2004 נקרא "חוק ההסדרים", אז שונה שמו למשך שנתיים לשם משמעותי יותר – "'''חוק המדיניות הכלכלית'''", אך לא חל כל שינוי במהותו. בשנת התקציב 2006 חזרה הממשלה לכנותו בשם "חוק ההסדרים".

בסוף 1997 ביקשה הממשלה לשנות את שם החוק ל"חוק הצמיחה והתעסוקה", אך מתיחויות בקואליציה מנעו זאת ואומצה הצעת האופוזיציה לכנותו "חוק להקפאת הצמיחה, הגדלת האבטלה ופגיעה בשכבות החלשות". עד [[שנת התקציב]] 2004 נקרא "חוק ההסדרים", אז שונה שמו למשך שנתיים לשם משמעותי יותר – "'''חוק המדיניות הכלכלית'''", אך לא חל כל שינוי במהותו. בשנת התקציב 2006 חזרה הממשלה לכנותו בשם "חוק ההסדרים".

בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון ל[[חוק יסוד: משק המדינה]], הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ־5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.  

בשנים שבהן לא הייתה הגבלה בחוק על חקיקה פרטית שבצדה הוצאה תקציבית, שימש חוק ההסדרים גם לדחייה או לביטול של חוקים בעלי השלכה תקציבית ניכרת. מאז התיקון ל[[חוק יסוד: משק המדינה]], הקובע כי לחקיקה תקציבית (היינו: חקיקה שעלותה למעלה מ-5 מיליון ש"ח) דרוש רוב של 50 ח"כים, נושא ביטול או דחיית תחילתה של חקיקה פרטית שוב אינו חלק עיקרי של חוק ההסדרים.  

בשלהי 1994  משכה הממשלה את חוק ההסדרים במהלכה של קריאה השנייה שמא לא יעבור ללא הסתייגותם של חברי הכנסת אלי דיין ורפאל אדרי בקשר ל[[יום לימודים ארוך]], והתקציב לאותה שנה אושר ללא חוק זה.

בשלהי 1994  משכה הממשלה את חוק ההסדרים במהלכה של קריאה השנייה שמא לא יעבור ללא הסתייגותם של חברי הכנסת אלי דיין ורפאל אדרי בקשר ל[[יום לימודים ארוך]], והתקציב לאותה שנה אושר ללא חוק זה.

במהלך השנים נמתחה ביקורת ציבורית נרחבת נגד היבטים שונים בהליך חקיקתו של חוק ההסדרים. כנגד החוק נטען כי הליך החקיקה החפוז אינו מאפשר דיון מהותי בגופם של סעיפי החוק השונים, שחלקם עוסקים ברפורמות גדולות במשק. בנוסף, נטען כי הליך חקיקתו אינו מאפשר שקיפות מינימלית ובקורת ציבורית נאותה ובכך מערער את היסודות הדמוקרטיים של הליך החקיקה. פעמים רבות, חברי כנסת מהאופוזיציה מותחים ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים, אך כאשר הם הופכים לחלק מהקואליציה, הם מצביעים בעדו, ולהפך.  

במהלך השנים נמתחה ביקורת ציבורית נרחבת נגד היבטים שונים בהליך חקיקתו של חוק ההסדרים. כנגד החוק נטען כי הליך החקיקה החפוז אינו מאפשר דיון מהותי בגופם של סעיפי החוק השונים, שחלקם עוסקים ברפורמות גדולות במשק. בנוסף, נטען כי הליך חקיקתו אינו מאפשר שקיפות מינימלית ובקורת ציבורית נאותה ובכך מערער את היסודות הדמוקרטיים של הליך החקיקה. פעמים רבות, חברי כנסת מהאופוזיציה מותחים ביקורת נוקבת על חוק ההסדרים, אך כאשר הם הופכים לחלק מהקואליציה, הם מצביעים בעדו, ולהפך.  

טענות מצד השמאל הכלכלי נוגעות לכך שהחוק כופה מדיניות כלכלית [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]] ימנית, בלי קשר לרצונו של הבוחר. לא סתם שחוק ההסדרים אינו נעשה בהליך תקין אלא שהוא גורם לכך שאידאולוגיה כלכלית מסויימת מקודמת בצורה עקבית בדרך לא דמוקרטית. ביקורת דומה לכך היא שבשל האופי האידאולגוי של החוק, הוא מקדם צעדים כלכליים לא מקצועיים. טענה נוספת היא לכך שהחוק גורם לקולוניזילם כלכלי, כך שמשרד האוצר מתווה מדיניות בתחומים שאין לו ידע מקצועי בהם כמו מים, חינוך, בריאות, תכנון ועוד.  

טענות מצד השמאל הכלכלי נוגעות לכך שהחוק כופה מדיניות כלכלית [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]] ימנית, בלי קשר לרצונו של הבוחר. לא סתם שחוק ההסדרים אינו נעשה בהליך תקין אלא שהוא גורם לכך שאידאולוגיה כלכלית מסויימת מקודמת בצורה עקבית בדרך לא דמוקרטית. ביקורת דומה לכך היא שבשל האופי האידאולוגי של החוק, הוא מקדם צעדים כלכליים לא מקצועיים. טענה נוספת היא לכך שהחוק גורם לקולוניאליזם כלכלי, כך שמשרד האוצר מתווה מדיניות בתחומים שאין לו ידע מקצועי בהם כמו מים, חינוך, בריאות, תכנון ועוד.  

===קבלת החלטות בצורה לא מקצועית===

===קבלת החלטות בצורה לא מקצועית===

טענה אחת נגד חוק ההסדרים היא כי חברי הכנסת אינם מכירים את סעיפיו השונים של החוק, וניתן להם זמן מועט בלבד לבחון את סעיפי החוק ולהציע הסתייגויות.

טענה אחת נגד חוק ההסדרים היא כי חברי הכנסת אינם מכירים את סעיפיו השונים של החוק, וניתן להם זמן מועט בלבד לבחון את סעיפי החוק ולהציע הסתייגויות.

השופטת [[דליה דורנר]] טענה כי ההליך החפוז גורם לקבלת החלטות חפוזה שלא מאפשרת שקילה ענייניית של הנושאים המופיעים בו.  

השופטת [[דליה דורנר]] טענה כי ההליך החפוז גורם לקבלת החלטות חפוזה שלא מאפשרת שקילה עניינית של הנושאים המופיעים בו.  

בכנס שנערך במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן ב-23 בדצמבר 2003 טענה השופטת:  

בכנס שנערך במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן ב-23 בדצמבר 2003 טענה השופטת:  

התייחסה לעניין זה היועצת המשפטית לכנסת ב-2006, נורית אלשטיין:  

התייחסה לעניין זה היועצת המשפטית לכנסת ב-2006, נורית אלשטיין:  

{{ציטוט|תוכן=הממשלה עושה בחוק שימוש מניפולטיבי כמכבש ריכוזי, כמעט רודני שמשתק את עבודת הכנסת. קל וחומר שנעשה כאן שימוש בכלי שנועד לשעת חירום בעתות שגרה ... הממשלה שנוטלת לעצמה את החופש לתכנן את השינויים המבניים בפרק זמן בלתי מוגבל איננה יכולה לאלץ את הכנסת לאשר אותן בסד הזמן הקצר, של חודשיים לכל היותר. זה לא רציני, וגם לא הליך חקיקה ראוי.

{{ציטוט|תוכן=הממשלה עושה בחוק שימוש מניפולטיבי כמכבש ריכוזי, כמעט רודני שמשתק את עבודת הכנסת. קל וחומר שנעשה כאן שימוש בכלי שנועד לשעת חירום בעתות שגרה... הממשלה שנוטלת לעצמה את החופש לתכנן את השינויים המבניים בפרק זמן בלתי מוגבל איננה יכולה לאלץ את הכנסת לאשר אותן בסד הזמן הקצר, של חודשיים לכל היותר. זה לא רציני, וגם לא הליך חקיקה ראוי.

|מקור=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321891,00.html אברהם: חוק ההסדרים ל-2007 יעבור "דיאטה"], באתר ynet}}

|מקור=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321891,00.html אברהם: חוק ההסדרים ל-2007 יעבור "דיאטה"], באתר ynet}}

===כפיית מדיניות כלכלית===

===כפיית מדיניות כלכלית===

חלק מהביקורת על חוק ההסדרים באה מכיוון הסוציאל-דמוקרטי. לפי טענה זו, לא רק שהחוק פוגע בדמוקרטיה וגורם להחלטות לא מקצועיות, אלא שהוא בא על רקע אידאולוגיה נאו ליברלית שקיימת באוצר, ולכן תומך בצורה עקבית בצעדי מדיניות נאו-ליברלית, כמו הפרטה, הקטנת מיסוי, הקלת פטור ממס לעסקים, דה-רגולציה, העברת פעילות ממשלתית לידי השוק ועוד.  

חלק מהביקורת על חוק ההסדרים באה מכיוון הסוציאל-דמוקרטי. לפי טענה זו, לא רק שהחוק פוגע בדמוקרטיה וגורם להחלטות לא מקצועיות, אלא שהוא בא על רקע אידאולוגיה נאו-ליברלית שקיימת באוצר, ולכן תומך בצורה עקבית בצעדי מדיניות נאו-ליברלית, כמו הפרטה, הקטנת מיסוי, הקלת פטור ממס לעסקים, דה-רגולציה, העברת פעילות ממשלתית לידי השוק ועוד.  

לפי טענה זו אין כאן סתם הליך לא דמוקרטי שאינו תקין, אלא כפייה של מדיניות כלכלית ימנית, ללא קשר להעדפות הבוחר.  

לפי טענה זו אין כאן סתם הליך לא דמוקרטי שאינו תקין, אלא כפייה של מדיניות כלכלית ימנית, ללא קשר להעדפות הבוחר.  

טענה נוספת שמשמיעים התומכים בחוק ההסדרים היא שהליכי החקיקה הרגילים עלולים לעכב רפורמות חשובות במשך זמן רב, כפי שטען [[בנימין נתניהו]], כשהופיע כשר האוצר בפני [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת:

טענה נוספת שמשמיעים התומכים בחוק ההסדרים היא שהליכי החקיקה הרגילים עלולים לעכב רפורמות חשובות במשך זמן רב, כפי שטען [[בנימין נתניהו]], כשהופיע כשר האוצר בפני [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת:

{{ציטוט|תוכן=האלטרנטיבה היא שלא יהיו החוקים האלה בכלל. האלטרנטיבה שלא יהיו חוקים כדי לעבור תהליך יותר אטי, יותר נעים לכנסת, זה שלא תהיה צמיחה, או שהאבטלה לא תרד מ-11% ל-9% ועוד מעט ל-8%, אלא תישאר ותעלה... אני חסיד השקיפות, אבל המהירות לפעמים הכרחית, במיוחד במצבי משבר. אנחנו מדינה שנתונה הרבה פעמים בצבת של כמה משברים בבת אחת. המהירות בהעברת החוקים, ההחלטות והרפורמות מחייבת לפעול יותר מהר – נכון, על חשבון דיונים יותר אטיים. זה נכון, אבל אם אני צריך לבחור בין השניים, ונניח שבמקום 40 רפורמות היינו מעבירים שלוש – שזה גם היה הישג עצום לעומת ההספקים הקודמים – לא היה קורה דבר; היינו מתרסקים והיינו, כמו מדינה דרום-אמריקנית מסוימת, מנהלים בַּרטר ברחובות במשך כמה שנים, עד שהיינו מגלים שאנחנו צריכים לעשות את השינויים האלה|מקור=פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיום [[8 במאי]] 2005}}

{{ציטוט|תוכן=האלטרנטיבה היא שלא יהיו החוקים האלה בכלל. האלטרנטיבה שלא יהיו חוקים כדי לעבור תהליך יותר אטי, יותר נעים לכנסת, זה שלא תהיה צמיחה, או שהאבטלה לא תרד מ-11% ל-9% ועוד מעט ל-8%, אלא תישאר ותעלה... אני חסיד השקיפות, אבל המהירות לפעמים הכרחית, במיוחד במצבי משבר. אנחנו מדינה שנתונה הרבה פעמים בצבת של כמה משברים בבת אחת. המהירות בהעברת החוקים, ההחלטות והרפורמות מחייבת לפעול יותר מהר – נכון, על חשבון דיונים יותר אטיים. זה נכון, אבל אם אני צריך לבחור בין השניים, ונניח שבמקום 40 רפורמות היינו מעבירים שלוש – שזה גם היה הישג עצום לעומת ההספקים הקודמים – לא היה קורה דבר; היינו מתרסקים והיינו, כמו מדינה דרום-אמריקאית מסוימת, מנהלים בַּרטר ברחובות במשך כמה שנים, עד שהיינו מגלים שאנחנו צריכים לעשות את השינויים האלה|מקור=פרוטוקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה מיום [[8 במאי]] 2005}}

נתניהו אף טען כי "ביטולו של חוק ההסדרים במשק פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני, מצוקה והעדר צמיחה"<ref>צבי זרחיה, "[http://news.walla.co.il/?w=//754334 נתניהו נגד בג"ץ: ביטול חוק ההסדרים יביא עוני]", וואלה, 28.7.2005.</ref>

נתניהו אף טען כי "ביטולו של חוק ההסדרים במשק פירושו לדון את מדינת ישראל לעוני, מצוקה והעדר צמיחה"<ref>צבי זרחיה, "[http://news.walla.co.il/?w=//754334 נתניהו נגד בג"ץ: ביטול חוק ההסדרים יביא עוני]", וואלה, 28.7.2005.</ref>

תהליך זה כולל סינון שעושה [[היועץ המשפטי לממשלה]] של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי [[ועדת הכנסת]] של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]]. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר.

תהליך זה כולל סינון שעושה [[היועץ המשפטי לממשלה]] של הנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב, וקביעה בידי [[ועדת הכנסת]] של פיזור פרקים שונים מתוך חוק ההסדרים בין ועדות הכנסת הרלוונטיות, כך שבניגוד לעבר לא כל הדיון מתקיים ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]]. בפועל, היקף הצעת חוק ההסדרים אינו מצטמצם בשנים האחרונות, ואולם היקף חוק ההסדרים המאושר בסופו של דבר מצומצם הרבה יותר.

בשנים האחרונות החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. ביניהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.  

בעשור האחרון החלה מודעות ציבורית גוברת והולכת להשלכות של החוק. אנשים וגופים שונים קראו לביטול החוק. ביניהם בולט הבלוג "לחץ חברתי" של העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי ויואב ריבק שהוביל את המאבק בחוק בשנים 2006-2008.  

בסמפטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009  50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו [[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] וזאת על רקע הנסיון ל[[הפרטת קרקעות ישראל]], וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות בפייסבוק נגד החוק והחלו פעיליות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.  

בספטמבר 2007 הוקם פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, אשר כולל, נכון ל-2009  50 גופים אזרחיים. בשנת 2009 הצטרפו למאבק נגד היבטים של חוק ההסדרים גופים שלא היו שותפים לכך בעבר כמו [[החברה להגנת הטבע]] ו[[אדם טבע ודין]] וזאת על רקע הניסיון ל[[הפרטת קרקעות ישראל]], וכן ארגונים חברתיים אחרים כמו פורום היוצרים. הוקמו קבוצות ב[[פייסבוק]] נגד החוק והחלו פעילויות של בלוגרים ופעילי רשת ופעילים חברתיים ליוזמות שונות בהקשר של ידוע הציבור על תכולת החוק, מעקב ציבורי אחר שינויים בו, קריאה לביטול חלקים ממנו או כולו.  

==חלופות לחוק ההסדרים==

==חלופות לחוק ההסדרים==

ספר שיצא מטעם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק  "[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7071/Chap9.pdf הצעה לרפורמה בתהליך התקצוב במדינה]". בפרק מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.

ספר שיצא מטעם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] "מאזן הכוחות בתהליך התקצוב" מאת הכלכלנים אבי בן-בסט, ומומי דהן בשנת 2006, כולל את הפרק  "[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/BOOK_7071/Chap9.pdf הצעה לרפורמה בתהליך התקצוב במדינה]". בפרק מציעים המחברים שינויים שונים בתהליך התקצוב בישראל, שכולל בין היתר את ביטול חוק ההסדרים.

במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפומות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים.

במרץ 2009 פרסמה [[המועצה הלאומית לכלכלה]] בראשות פרופסור מנואל טרכנטנברג, מסמך בשם "[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/51F0D840-6407-4E68-B543-4AAC72D699FB/0/finaldoc7B5.pdf גיבוש תקציב המדינה בישראל]", שהמלצותיו כוללות שינויים מהותיים בחוק ההסדרים. בין יתר הצעות המסמך, שדנות בהיבטים נוספים של תהליך התקצוב, מוצע לפצל את חוק ההסדרים לשניים - חלק של התאמות תקציביות - ובו נושאים הקשורים ישירות לתקציב, וחלק של שינויים מבניים שכולל רפורמות משמעותיות שאינן קשורות ישירות לתקציב. כמו כן ממליץ המסמך שחלק זה של רפורמות יהיה תוצר עבודה משותפת של משרדי ממשלה שונים ולא של משרד בודד. בנוסף המועצה ממליצה גם לקבוע כללים ברורים בשאלה מה הוא סעיף בעל משמעות תקציבית, וכן להגביל את היקפו של חוק ההסדרים כך שמספר הרפורמות שיוכלו לעבור בו יהיו כ-10 בלבד, ולא העברה של מאות תקציבים.

==ראו גם==  

==ראו גם==  

* דוד נחמיאס וערן קליין, 1999, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_17/Publications_Catalog_2017.aspx '''חוק ההסדרים בין כלכלה לפוליטיקה'''], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].  

* דוד נחמיאס וערן קליין, 1999, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_17/Publications_Catalog_2017.aspx '''חוק ההסדרים בין כלכלה לפוליטיקה'''], י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].  

*  [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/BOOK_7071/Publications_Catalog_7071.aspx מאזן הכוחות בתהליך התקצוב] ספר מאת אבי בן-בסט, ומומי דהן 2006, המכון הישראלי לדמוקרטיה

*  [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/BOOK_7071/Publications_Catalog_7071.aspx מאזן הכוחות בתהליך התקצוב] ספר מאת אבי בן-בסט, ומומי דהן 2006, המכון הישראלי לדמוקרטיה

* [http://info.org.il/hesderim חוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות] אגאגטור אוטומטי של ידיעות בעיתונות ובבלוגים, שנבנה על ידי חנן כהן.  

* [http://info.org.il/hesderim חוק ההסדרים - איזכורים בבלוגים ובעיתונות] אגרגטור אוטומטי של ידיעות בעיתונות ובבלוגים, שנבנה על ידי חנן כהן.  

   

   

;פעילות נגד חוק ההסדרים:

;פעילות נגד חוק ההסדרים: