שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 44 בתים ,  23:11, 9 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''פנסיה בישראל''' היא החסכונות, קופות הגמל וקרנות ה[[פנסיה]] ב[[מדינת ישראל]]. נכון לשנות 2011 מדובר על שוק שמחזיק בנכסים בעלי שווי שמוערך בכ-500 מיליארד ש"ח ומנוהל על ידי מספר מצומצם של חברות הקרויות "גופים מוסדיים".  
 
'''פנסיה בישראל''' היא החסכונות, קופות הגמל וקרנות ה[[פנסיה]] ב[[מדינת ישראל]]. נכון לשנות 2011 מדובר על שוק שמחזיק בנכסים בעלי שווי שמוערך בכ-500 מיליארד ש"ח ומנוהל על ידי מספר מצומצם של חברות הקרויות "גופים מוסדיים".  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
עד שנת 1995 פעלו במדינת ישראל בעיקר קרנות פנסיה וותיקות שנוהלו על ידי [[ארגון עובדים|ארגוני העובדים]] הגדולים (כמו תע"ש, חברת חשמל וכו') וההסתדרות. החל מאמצע שנות ה-80 החלו החברות הוותיקות להקלע לקשיים כספיים. הסיבות לקשיים אלה היו עליה בתוחלת החיים שהביא לכך שההוצאות גדלו אבל ההכנסות לא, מדיניות השקעות לא נכונה ועוד.[https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx] סיבה אפשרית להגעה למצב זה היתה [[שחיתות]].  
+
עד שנת 1995 פעלו במדינת ישראל בעיקר קרנות פנסיה וותיקות שנוהלו על ידי [[ארגון עובדים|ארגוני העובדים]] הגדולים (כמו תע"ש, חברת חשמל וכו') וההסתדרות. החל מאמצע שנות ה-80 החלו החברות הוותיקות להיקלע לקשיים כספיים. הסיבות לקשיים אלה היו עליה בתוחלת החיים שהביא לכך שההוצאות גדלו אבל ההכנסות לא, מדיניות השקעות לא נכונה ועוד.[https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx] סיבה אפשרית להגעה למצב זה הייתה [[שחיתות]].  
    
בשנת 1995 הוסדרה לראשונה בחקיקה הצטרפות ל[[פנסיה חובה]] לכלל העובדים במשק וכן הסדרת הקיצבה (התשלומים שמשולמים מדי חודש במסגרת הפנסיה) למבוטחים בקרנות הפנסיה. מאז נפתחו מספר קרנות פנסיה חדשות ונסגרו קרנות פנסיה וותיקות עבור מצטרפים חדשים.  
 
בשנת 1995 הוסדרה לראשונה בחקיקה הצטרפות ל[[פנסיה חובה]] לכלל העובדים במשק וכן הסדרת הקיצבה (התשלומים שמשולמים מדי חודש במסגרת הפנסיה) למבוטחים בקרנות הפנסיה. מאז נפתחו מספר קרנות פנסיה חדשות ונסגרו קרנות פנסיה וותיקות עבור מצטרפים חדשים.  
   −
בשנת 2003 העבירה הכנסת חוק נוסף שנועד להסדיר את קרנות הפנסיה הוותיקות שנקלעו למשבר. החוק מינה להן מערך ניהול שונה והלאים חלק מקרנות הפנסיה הוותיקות שצברו גרעונות. שנה לאחר מכן, מכרה המדינה את קרנות הפנסיה החדשות שהיו בניהולן של קרנות פנסיה וותיקות גרעוניות.[https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx]  
+
בשנת 2003 העבירה הכנסת חוק נוסף שנועד להסדיר את קרנות הפנסיה הוותיקות שנקלעו למשבר. החוק מינה להן מערך ניהול שונה והלאים חלק מקרנות הפנסיה הוותיקות שצברו גירעונות. שנה לאחר מכן, מכרה המדינה את קרנות הפנסיה החדשות שהיו בניהולן של קרנות פנסיה וותיקות גרעוניות.[https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx]  
    
במקביל לתהליכים אלה, שר האוצר דאז, ביבי נתניהו, העביר את קרנות הפנסיה מהשקעה בקרנות אג"ח שהנפיקה המדינה, שנחשבו סולידיות - כלומר בעלות תשואה נמוכה וסיכון נמוך, להשקעת רוב כספי הפנסיה בקניית אג"חים קונצרניים ומניות של פירמות עסקיות דרך הבורסה, באפיק שנחשב בעל תשואה גבוה יותר אך בעל סיכון גבוה יותר. דבר זה הגדיל מאד את כמות הכסף שנכנסה אל שוק המניות בישראל, והפכה את קרנות הפנסיה וגופים דומים המכונים "מוסדיים" לגופים מרכזיים בשוק ההון הישראלי.  
 
במקביל לתהליכים אלה, שר האוצר דאז, ביבי נתניהו, העביר את קרנות הפנסיה מהשקעה בקרנות אג"ח שהנפיקה המדינה, שנחשבו סולידיות - כלומר בעלות תשואה נמוכה וסיכון נמוך, להשקעת רוב כספי הפנסיה בקניית אג"חים קונצרניים ומניות של פירמות עסקיות דרך הבורסה, באפיק שנחשב בעל תשואה גבוה יותר אך בעל סיכון גבוה יותר. דבר זה הגדיל מאד את כמות הכסף שנכנסה אל שוק המניות בישראל, והפכה את קרנות הפנסיה וגופים דומים המכונים "מוסדיים" לגופים מרכזיים בשוק ההון הישראלי.  
שורה 11: שורה 11:  
כמו כן בשנת 2003 הוארך גיל הפרישה, כדי להקטין את הוצאות הפנסיה וכדי להעלות את הכנסות הפנסיה.  
 
כמו כן בשנת 2003 הוארך גיל הפרישה, כדי להקטין את הוצאות הפנסיה וכדי להעלות את הכנסות הפנסיה.  
   −
בשנת 2004 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסים. במסגרת החוק, נקבע בין היתר כי עובד יוכל לבחור את אפיק החסכון הפנסיוני (ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל) המתאים לו - כלומר לאן להפקיד את הכסף שלו ובמקרה של שכירים - לאן להפקיד את תשלומי המעסיק לפנסיה. משנת 2005 יכולים עובדים מבוטחים לנייד את כספי הפנסיה שלהם בין קרנות פנסיה שונות. משנת 2008 הם יכולים לנייד את כספי הפנסיה בין קופות גמל שונות. [https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx]
+
בשנת 2004 נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסים. במסגרת החוק, נקבע בין היתר כי עובד יוכל לבחור את אפיק החיסכון הפנסיוני (ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל) המתאים לו - כלומר לאן להפקיד את הכסף שלו ובמקרה של שכירים - לאן להפקיד את תשלומי המעסיק לפנסיה. משנת 2005 יכולים עובדים מבוטחים לנייד את כספי הפנסיה שלהם בין קרנות פנסיה שונות. משנת 2008 הם יכולים לנייד את כספי הפנסיה בין קופות גמל שונות. [https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/pensia/AboutPension/Pages/KranotIsrael.aspx]
    
==שוק הפנסיה היום==
 
==שוק הפנסיה היום==
הגופים המנהלים את הפנסיה והחסכונות בישראל נקראים "הגופים המוסדיים" או פשוט '''"המוסדיים"'''. אלו הם קופות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות השתלמות. כספי העובדים המופרשים לפנסיה מושקעים במגוון של '''נכסים פיננסים''', בנסיון לשמור על ערך ה[[כסף]] לאורך זמן ולהבטיח תשלומים בגיל הפרישה. הנכסים הפיננסים כוללים אגרות חוב (אג"ח) של ממשלות, עיריות, ותאגידים ציבוריים; פיקדונות; נדל"ן; מניות; אופציות; קרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור.
+
הגופים המנהלים את הפנסיה והחסכונות בישראל נקראים "הגופים המוסדיים" או פשוט '''"המוסדיים"'''. אלו הם קופות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח וקרנות השתלמות. כספי העובדים המופרשים לפנסיה מושקעים במגוון של '''נכסים פיננסים''', בניסיון לשמור על ערך ה[[כסף]] לאורך זמן ולהבטיח תשלומים בגיל הפרישה. הנכסים הפיננסים כוללים אגרות חוב (אג"ח) של ממשלות, עיריות, ותאגידים ציבוריים; פיקדונות; נדל"ן; מניות; אופציות; קרנות השקעה פרטיות וקרנות גידור.
   −
נכון לאוקטובר 2011, סך נכסי החסכון לטווח ארוך עמדו על עמדו על 528 מיליארד ש"ח.[http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/mosdiym/memos/2011-9-11.doc].  היקף נכסי הפנסיה והגמל ארוכי הטווח גדלו בעשור שבין 2001 ל-2011 מ-180 מיליארד ש"ח, ל-500 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markerweek/1.1484523]. כסף זה מתחלק בין כספי פנסיות ותיקות (שחלקן הולך ויורד) קרנות פנסיה חדשות (שחלקן הולך וגדל) אשר עתידות לשלם פנסיות לעובדים לאחר גיל פרישה. במקרה ועובד מת לפני גיל פרישה משולמים לשאריו ביטוח החיים שלו (במידה ויש לו). קופות גמל שולטות על חסכונות לטווח בינוני וקצר.  
+
נכון לאוקטובר 2011, סך נכסי החיסכון לטווח ארוך עמדו על עמדו על 528 מיליארד ש"ח.[http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/mosdiym/memos/2011-9-11.doc].  היקף נכסי הפנסיה והגמל ארוכי הטווח גדלו בעשור שבין 2001 ל-2011 מ-180 מיליארד ש"ח, ל-500 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markerweek/1.1484523]. כסף זה מתחלק בין כספי פנסיות ותיקות (שחלקן הולך ויורד) קרנות פנסיה חדשות (שחלקן הולך וגדל) אשר עתידות לשלם פנסיות לעובדים לאחר גיל פרישה. במקרה ועובד מת לפני גיל פרישה משולמים לשאריו ביטוח החיים שלו (במידה ויש לו). קופות גמל שולטות על חסכונות לטווח בינוני וקצר.  
    
לפי נתוני האוצר נכון ל-2006, היו 512 מיליארד ש"ח בשוק הפנסיה לפי החלוקה הבאה:[http://www.themarker.com/markets/1.480806].
 
לפי נתוני האוצר נכון ל-2006, היו 512 מיליארד ש"ח בשוק הפנסיה לפי החלוקה הבאה:[http://www.themarker.com/markets/1.480806].
שורה 24: שורה 24:  
* 26% ביטוחי חיים: 134 מיליארד ש"ח.  
 
* 26% ביטוחי חיים: 134 מיליארד ש"ח.  
   −
לפי "דה מארקר" סך הנכסים לפנסיה עמדו נכון ל 2012, בסך 858 מיליארד ש"ח[http://www.themarker.com/markets/1.1631932]:
+
לפי "דה מארקר" סך הנכסים לפנסיה עמדו נכון ל-2012, בסך 858 מיליארד ש"ח[http://www.themarker.com/markets/1.1631932]:
 
* קרנות פנסיה ותיקות: 320 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה ותיקות: 320 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה חדשות 100 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה חדשות 100 מיליארד ש"ח
שורה 36: שורה 36:       −
לפי פורום החוסכים לפנסיה בישראל, סך כל החסכון הפנסיוני בישראל, נכון לספטמבר 2011, מונה 928 מיליארד ש"ח לפי החלוקה הבאה:[http://www.pension.org.il/why.html]  
+
לפי פורום החוסכים לפנסיה בישראל, סך כל החיסכון הפנסיוני בישראל, נכון לספטמבר 2011, מונה 928 מיליארד ש"ח לפי החלוקה הבאה:[http://www.pension.org.il/why.html]  
 
* קרנות פנסיה ותיקות ובהסדר: 305 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה ותיקות ובהסדר: 305 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה חדשות + כלליות: 97 מיליארד ש"ח
 
* קרנות פנסיה חדשות + כלליות: 97 מיליארד ש"ח
שורה 88: שורה 88:  
השיעור הממוצע של דמי הניהול מתוך הנכסים עמד בשנת 2013 על 3.66%. דמי הניהול מתוך ההפקדות עומדים בממוצע על 0.31%. אף כי אחוז זה נראה קטן, יש לשים לב שמדובר על אחוז על ההפקדות ולכן השלכותיו על סכום הקרן הוא גדול מאד. גבר שמתחיל לעבוד בגיל 24 ויפרוש בגיל 67[http://www.prisha.co.il/Article/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94] יוכל לחסוך באופן תאורטי במשך 43 שנה. היות דמי הניהול על הפקדות נגבים בצורה חודשית, הם צוברים ריבית-דריבית.  
 
השיעור הממוצע של דמי הניהול מתוך הנכסים עמד בשנת 2013 על 3.66%. דמי הניהול מתוך ההפקדות עומדים בממוצע על 0.31%. אף כי אחוז זה נראה קטן, יש לשים לב שמדובר על אחוז על ההפקדות ולכן השלכותיו על סכום הקרן הוא גדול מאד. גבר שמתחיל לעבוד בגיל 24 ויפרוש בגיל 67[http://www.prisha.co.il/Article/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94] יוכל לחסוך באופן תאורטי במשך 43 שנה. היות דמי הניהול על הפקדות נגבים בצורה חודשית, הם צוברים ריבית-דריבית.  
   −
הבדל בין דמי ניהול על הנכסים בין 5% ל- 2% על הנכסים, ודמי ניהול על ההפקדות מ 0.5% ל-0.25% יכול להגיע עבור חוסכת שמתחילה לעבוד בגיל 30 ופורשת בגיל 64 עם שכר נמוך, להפרש של 100 אלף ש"ח בחסכונות (שעומדים על כ 1.1 מיליון ש"ח) שמתורגמים להבדל של כ-700 ש"ח בתשלום הפנסיה החודשי. [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html]
+
הבדל בין דמי ניהול על הנכסים בין 5% ל-2% על הנכסים, ודמי ניהול על ההפקדות מ-0.5% ל-0.25% יכול להגיע עבור חוסכת שמתחילה לעבוד בגיל 30 ופורשת בגיל 64 עם שכר נמוך, להפרש של 100 אלף ש"ח בחסכונות (שעומדים על כ-1.1 מיליון ש"ח) שמתורגמים להבדל של כ-700 ש"ח בתשלום הפנסיה החודשי. [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html]
    
החל מ-2104 בביטוחי המנהלים וקופות הגמל ניתן לגבות עד 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדות,  בקרנות ההשתלמות מותר לגבות עד 2% מהצבירה ולא ניתן לגבות דמי ניהול על ההפקדות. [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html] דמי ניהול בענפים אלה עלולים לגבות כ-30% מהחסכונות.[http://www.pension.org.il/page.cgi?fees]
 
החל מ-2104 בביטוחי המנהלים וקופות הגמל ניתן לגבות עד 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדות,  בקרנות ההשתלמות מותר לגבות עד 2% מהצבירה ולא ניתן לגבות דמי ניהול על ההפקדות. [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3601945,00.html] דמי ניהול בענפים אלה עלולים לגבות כ-30% מהחסכונות.[http://www.pension.org.il/page.cgi?fees]
שורה 103: שורה 103:  
* '''מנורה מבטחים החזקות''' בע"מ נתח השוק של מנורה בתחום הביטוח הוא כ-9% מסך הפרמיות הנמכרות בישראל, נתון המציב אותה במקום החמישי בשוק הביטוח הכללי. לרשותה עומדים כ-1,200 אנשי ביטוח. ובעלת נכסים מנוהלים ב-31 מיליארד ש"ח, נכון לשנת 2012. <ref name="D&b2012"/>  מחזיקה את '''מנורה מבטחים פנסיה''', מנהלת את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה", שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל המאפשרת הצטרפות של עמיתים חדשים. בעקבות רכישת מנורה את "מבטחים חדשה", הפכה מנורה לחברת הביטוח השלישית בגודלה בענף ביטוחי החיים והפנסיה, עם שיעור של למעלה מ-21% הן בנכסים והן בפרמיות. עם היקף נכסים כולל בענף הפנסיה 12 מיליארד ש"ח ומחזור פרמיות של 2.1 מיליארד ש"ח.  
 
* '''מנורה מבטחים החזקות''' בע"מ נתח השוק של מנורה בתחום הביטוח הוא כ-9% מסך הפרמיות הנמכרות בישראל, נתון המציב אותה במקום החמישי בשוק הביטוח הכללי. לרשותה עומדים כ-1,200 אנשי ביטוח. ובעלת נכסים מנוהלים ב-31 מיליארד ש"ח, נכון לשנת 2012. <ref name="D&b2012"/>  מחזיקה את '''מנורה מבטחים פנסיה''', מנהלת את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה", שהיא קרן הפנסיה הגדולה בישראל המאפשרת הצטרפות של עמיתים חדשים. בעקבות רכישת מנורה את "מבטחים חדשה", הפכה מנורה לחברת הביטוח השלישית בגודלה בענף ביטוחי החיים והפנסיה, עם שיעור של למעלה מ-21% הן בנכסים והן בפרמיות. עם היקף נכסים כולל בענף הפנסיה 12 מיליארד ש"ח ומחזור פרמיות של 2.1 מיליארד ש"ח.  
   −
מלבד 5 חברות אלה יש עוד חברות ביטוח כמו ביטוח ישיר (מנהלת נכסים בסך 6 מיליארד ש"ח), איילון (7 מיליארד), אליהו (5 מיליארד) והכשרת היישוב (5 מיליארד). <ref name="D&b2012"/>
+
מלבד 5 חברות אלה יש עוד חברות ביטוח כמו ביטוח ישיר (מנהלת נכסים בסך 6 מיליארד ש"ח), איילון (7 מיליארד ש"ח), אליהו (5 מיליארד ש"ח) והכשרת היישוב (5 מיליארד ש"ח). <ref name="D&b2012"/>
    
===בתי השקעות===
 
===בתי השקעות===
בתי ההשקעות בישראל מנהלים השקעות קרנות נאמנות, תעודות סל , קופות גמל, וקרנות פנסיה בסך נכסים כולל של 543 מיליארדי שקלים נכון לשנת 2012. <ref name="D&b2012_hashkaot">[http://duns100.dundb.co.il/ts.cgi?tsscript=/2012h/e32a9 דירוג  בתי השקעות לפי סה"כ תיק השקעות, 2012] D&B</ref> שוק זה הוא פחות ריכוזי משוק הביטוח כאשר 5 החברות הגדולות בשוק שולטות על 64% מהשוק. כמו כן יש לשים לב לקשרים בין חברות אלו לחברות ביטוח ישראליות שלפעמים קשורות אליהן.  
+
בתי ההשקעות בישראל מנהלים השקעות קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, וקרנות פנסיה בסך נכסים כולל של 543 מיליארדי שקלים נכון לשנת 2012. <ref name="D&b2012_hashkaot">[http://duns100.dundb.co.il/ts.cgi?tsscript=/2012h/e32a9 דירוג  בתי השקעות לפי סה"כ תיק השקעות, 2012] D&B</ref> שוק זה הוא פחות ריכוזי משוק הביטוח כאשר 5 החברות הגדולות בשוק שולטות על 64% מהשוק. כמו כן יש לשים לב לקשרים בין חברות אלו לחברות ביטוח ישראליות שלפעמים קשורות אליהן.  
   −
* '''פסגות בית השקעות''' בע"מ הוא בית השקעות הגדול בישראל. החברה עוסקת בניהול קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות מרכזיות לפיצויים, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות גידור, ניהול תיקים וברוקראז'. החברה הוקמה על ידי [[בנק לאומי]]. בסוף 2010 עברה השליטה בה ל'''קרן אייפקס פרטנרס'''. נכו לשנת 2012 החברה מנהלת כ-138 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 25% מכלל השוק, ומעסיקה כ 854 עובדים. <ref name="D&b2012_hashkaot"/>
+
* '''פסגות בית השקעות''' בע"מ הוא בית השקעות הגדול בישראל. החברה עוסקת בניהול קופות גמל, קרנות השתלמות, קופות מרכזיות לפיצויים, קרנות פנסיה, קרנות נאמנות, תעודות סל, קרנות גידור, ניהול תיקים וברוקראז'. החברה הוקמה על ידי [[בנק לאומי]]. בסוף 2010 עברה השליטה בה ל'''קרן אייפקס פרטנרס'''. נכו לשנת 2012 החברה מנהלת כ-138 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 25% מכלל השוק, ומעסיקה כ-854 עובדים. <ref name="D&b2012_hashkaot"/>
 
* '''אקסלנס נשואה''' החברה נוסדה בשנת 1992, בשנת 2003 נרכש בית השקעות הוותיק "נשואה זנקס" ומוזג לתוך קבוצת "אקסלנס" שבבעלות [[יצחק תשובה]]. נכון לשנת 2102 החברה מנהלת כ-61 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 11% מנתח השוק, ומועסקים בה כ-588 עובדים.<ref name="D&b2012_hashkaot"/> הבעלות על החברה מתחלקת בין: מייסדים ומנהלים - 10%, חברת הפניקס אחזקות - 78%, והציבור - 12%.
 
* '''אקסלנס נשואה''' החברה נוסדה בשנת 1992, בשנת 2003 נרכש בית השקעות הוותיק "נשואה זנקס" ומוזג לתוך קבוצת "אקסלנס" שבבעלות [[יצחק תשובה]]. נכון לשנת 2102 החברה מנהלת כ-61 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים, שהם 11% מנתח השוק, ומועסקים בה כ-588 עובדים.<ref name="D&b2012_hashkaot"/> הבעלות על החברה מתחלקת בין: מייסדים ומנהלים - 10%, חברת הפניקס אחזקות - 78%, והציבור - 12%.
* '''דש בית השקעות''' בבעלות '''דש איפקס''' נכון לשנת 2012 מנהלת כ 58 מיליארד ש"ח, שהם כ 10% משוק ההשקעות. ומעסיקה 440 עובדים <ref name="D&b2012_hashkaot"/>
+
* '''דש בית השקעות''' בבעלות '''דש איפקס''' נכון לשנת 2012 מנהלת כ-58 מיליארד ש"ח, שהם כ-10% משוק ההשקעות. ומעסיקה 440 עובדים <ref name="D&b2012_hashkaot"/>
* '''כלל פיננסים''' בבעלות קבוצת '''כלל החזקות עסקי ביטוח'''  שמחוזקת על ידי חברת [[אי.די.בי]]. נכון לשנת 2102 היא מנהלת נכסים בסך 49 מיליארד ש"ח שהם 9% מנתח השוק ומעסיקה 360 עובדים.<ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
+
* '''כלל פיננסים''' בבעלות קבוצת '''כלל החזקות עסקי ביטוח'''  שמוחזקת על ידי חברת [[אי.די.בי]]. נכון לשנת 2102 היא מנהלת נכסים בסך 49 מיליארד ש"ח שהם 9% מנתח השוק ומעסיקה 360 עובדים.<ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
* '''מיטב בית השקעות''' נכון לשנת 2102 מנהלת כ 43 מיליארד ש"ח, שהם 8% מנתח השוק, ומעסיקה 421 עובדים. <ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
+
* '''מיטב בית השקעות''' נכון לשנת 2102 מנהלת כ-43 מיליארד ש"ח, שהם 8% מנתח השוק, ומעסיקה 421 עובדים. <ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
    
מלבד חברות אלה יש עוד חברות בינהן: <ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
 
מלבד חברות אלה יש עוד חברות בינהן: <ref name="D&b2012_hashkaot"/>  
    
* '''אינפניטי בית השקעות''' מנהלת 25 מיליארד ש"ח.
 
* '''אינפניטי בית השקעות''' מנהלת 25 מיליארד ש"ח.
* '''אי.בי.אי''' מנהלת כ 25 מיליארד ש"ח שהם 4% מהשוק,  
+
* '''אי.בי.אי''' מנהלת כ-25 מיליארד ש"ח שהם 4% מהשוק,  
 
* '''הראל פיננסים''' מנהלת 24 מיליארד ש"ח
 
* '''הראל פיננסים''' מנהלת 24 מיליארד ש"ח
* '''מגדל שוקי הון''' בבעלות חברת הביטוח מגדל. מנהלת כ 19 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,  
+
* '''מגדל שוקי הון''' בבעלות חברת הביטוח מגדל. מנהלת כ-19 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,  
* '''אלטשולר שחם''' מנהלת כ 18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,  
+
* '''אלטשולר שחם''' מנהלת כ-18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,  
* '''מנורה מבטחים פיננסים''' מנהלת כ 18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
+
* '''מנורה מבטחים פיננסים''' מנהלת כ-18 מיליארד ש"ח שהם 3% מהשוק,
    
==בעיות וביקורת==
 
==בעיות וביקורת==
שורה 127: שורה 127:  
בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  
 
בכל העולם המערבי, וכיום גם במדינות נוספות כגון [[סין]] יש חשש מפני משבר בתחום הפנסיה. זאת בשל שילוב של ירידה בכמות הילדים למשפחה  ([[מעבר דמוגרפי]]), התארכות משך החיים הממוצע, וכן אי-בטחון גובר בשוק העבודה.  
   −
הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל היתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסייה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסייה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  
+
הפנסיה, הונהגה לראשונה בשנת 1880 על ידי הקנצלר הראשון של גרמניה, אוטו פון ביסמרק, שרצה למשוך חיילים לצבאו. גיל הפרישה לפנסיה נקבע על ידו ל-65 שנה, אך בתקופה זו תוחלת החיים הממוצעת בלידה עמדה על 50 שנה ורק אחוזים מעטים מהאוכלוסייה הגיעו לגיל פרישה. בשנת 1958 תוחלת החיים בישראל הייתה 67. פחות מ-30% מהאוכלוסייה הגיעה לגיל 70, פחות מ-15% הגיעו לגיל 80% ופחות מ-2% הגיעו לגיל 90, קצב הילודה היה 3 ילדים למשפחה. כיום (2014) [[תוחלת החיים בישראל]] בלידה עומדת על כ-80 שנה בממוצע. 90% מהעובדים מגיעים לגיל פרישה, ומעל 20% מהם יגיעו לגיל 90%. במקביל מספר הילדים למשפחה ירד ל-2.3 ילדים. פרוש הדבר הוא שיש פחות צעירים ביחס למבוגרים יחסית למה שהיה בעבר, וכן שהאדם הממוצע באוכלוסייה מזדקן וחי שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה.  
   −
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים היתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]  
+
לפי המשנה למפקח על הביטוח ב[[משרד האוצר]], ניר כהן, הציבור בישראל חוסך פחות מידי כסף לפנסיה. הדבר נובע משני גורמים. הגורם הראשון הוא שגובה אחוז החיסכון נקבע בשנות ה-80 כך שההפרשות המקובלות לפנסיה עומדות על כ-17.5% מהשכר. אחוז זה מהשכר נקבע כאשר תוחלת החיים הייתה נמוכה יותר (והחלו לעבוד בגיל צעיר יותר), כך שהוצאות הפנסיה היו נמוכות יותר. הגורם השני הוא שהנחת החיסכון לפנסיה מניחה תקופת עבודה של 40 שנות חיסכון רצופות, אלא שכיום שוק העבודה הוא נייד יותר - עובדים עוברים בין יותר משרות במהלך חייהם וכתוצאה מכך יש תקופות של ביטוח נמוך או העדר ביטוח. להערכת ניר כהן, הפנסיה הממוצעת שתשולם תעמוד על 50% מהשכר האחרון ולא על 70% מהשכר כפי שמקובל להניח.[http://www.themarker.com/markets/1.480806]  
   −
היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה, וכן נושאי [[קיימות]] (ראו בהמשך). בנוסף תמריצים להקטנת החסכון הפנסיוני כגון [[תרבות הצריכה]] ופרסום ללקיחת הלוואות גורמים להקטנת אחוז החסכון בקרב משקי בית.  
+
היבטים אחרים שעלולים להקשות על מבוטחים הם דמי ניהול גבוהים, והתנהלות לקויה של הגופים המוסדיים שגורמים להקטנת שיעור הפנסיה, וכן נושאי [[קיימות]] (ראו בהמשך). בנוסף תמריצים להקטנת החיסכון הפנסיוני כגון [[תרבות הצריכה]] ופרסום ללקיחת הלוואות גורמים להקטנת אחוז החיסכון בקרב משקי בית.  
    
===דמי ניהול גבוהים===
 
===דמי ניהול גבוהים===
לטענת פורום החוסכים לפנסיה, הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפנסיה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות. כאמור חלק מדמי הניהול מצטברים בשיטה של ריבית-דריבית ולכן מגיעים לסכומים של מאות אלפי שקלים ובין 10-30% מסך החסכון.  
+
לטענת פורום החוסכים לפנסיה, הגופים המוסדיים, שמנהלים את ההשקעות, מושכים דמי ניהול גבוהים מקרנות הפנסיה. מבדיקה שערך הפורום נמצא שאין קשר בין גובה דמי הניהול לבין תשואות הקרנות. כאמור חלק מדמי הניהול מצטברים בשיטה של ריבית-דריבית ולכן מגיעים לסכומים של מאות אלפי שקלים ובין 10-30% מסך החיסכון.  
    
לטענת מירב ארלוזורוב, דמי הניהול בחברות הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
 
לטענת מירב ארלוזורוב, דמי הניהול בחברות הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לדמי הניהול בקרנות הפנסיה. גם כשמדובר בהפרשים קטנים באחוזים, מדובר למעשה בסכומי כסף גדולים כשאלה מצטברים על פני שנים. [http://www.themarker.com/markets/1.480806]
   −
לטענת עירן פאר מהעיתון גלובס, דמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות התייקרו מאז [[רפורמת בכר]]. חברות הביטוח קנו את הקרנות והעלו את דמי הניהול. בין 2006 ל 2010 , עלו דמי הניהול בקרנות בכ-73%.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000545326]
+
לטענת עירן פאר מהעיתון גלובס, דמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות התייקרו מאז [[רפורמת בכר]]. חברות הביטוח קנו את הקרנות והעלו את דמי הניהול. בין 2006 ל-2010, עלו דמי הניהול בקרנות בכ-73%.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000545326]
    
===ניגודי אינטרסים של סוכני ביטוח===
 
===ניגודי אינטרסים של סוכני ביטוח===
שורה 161: שורה 161:  
=== אי התחשבות בהיבטי קיימות===
 
=== אי התחשבות בהיבטי קיימות===
 
{{הפניה לערך מורחב|פנסיה ירוקה}}
 
{{הפניה לערך מורחב|פנסיה ירוקה}}
תהליכים ארוכי טווח עלולים לגרור התייקרות של שירותים ומוצרים בעתיד בהשוואה למחירם בהווה, כך שתדרש פנסיה גבוה עוד יותר ממה שמקובל לחשוב. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] עלול להוביל להתייקרות הדיור, המזון, החשמל, הדלק והמים, ושל שירותים ומוצרים אחרים (שמושפעים מהתייקרות הוצאות הדיור, החשמל והדלק). באופן דומה [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[התייקרות אנרגטית]] עלולים לייקר מוצרים כמו דיור, מזון, תחבורה, מוצרי צריכה, ביגוד ועוד גם בהנחה של [[ייצוב אוכלוסין]]. גם הדלדלות [[חומרי גלם]] עלולה לגרור התייקרות דומה.
+
תהליכים ארוכי טווח עלולים לגרור התייקרות של שירותים ומוצרים בעתיד בהשוואה למחירם בהווה, כך שתידרש פנסיה גבוה עוד יותר ממה שמקובל לחשוב. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] עלול להוביל להתייקרות הדיור, המזון, החשמל, הדלק והמים, ושל שירותים ומוצרים אחרים (שמושפעים מהתייקרות הוצאות הדיור, החשמל והדלק). באופן דומה [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[התייקרות אנרגטית]] עלולים לייקר מוצרים כמו דיור, מזון, תחבורה, מוצרי צריכה, ביגוד ועוד גם בהנחה של [[ייצוב אוכלוסין]]. גם הידלדלות [[חומרי גלם]] עלולה לגרור התייקרות דומה.
    
===העדר חובת פנסיה על עצמאים===
 
===העדר חובת פנסיה על עצמאים===
שורה 186: שורה 186:  
* [http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pension/IN-2.asp המערך הפנסיוני בישראל] משרד האוצר, אגף שוק ההון - מחלקת פנסיה, 2002
 
* [http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pension/IN-2.asp המערך הפנסיוני בישראל] משרד האוצר, אגף שוק ההון - מחלקת פנסיה, 2002
 
* [http://www.mof.gov.il/Insurance%20_savings/Pages/Insurancesavings_page.aspx  ביטוח וחיסכון] באתר משרד האוצר
 
* [http://www.mof.gov.il/Insurance%20_savings/Pages/Insurancesavings_page.aspx  ביטוח וחיסכון] באתר משרד האוצר
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות] בוויקיפדיה העברית
+
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA משבר קרנות הפנסיה הגירעוניות] בוויקיפדיה העברית
 
* [http://meravs.com/http:/meravs.com/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D פנסיה בשפת העם: כיסויים ביטוחיים] מתוך הבלוג "לקבל את המירב" בנושאי צרכנות וכלכלת משפחה
 
* [http://meravs.com/http:/meravs.com/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D פנסיה בשפת העם: כיסויים ביטוחיים] מתוך הבלוג "לקבל את המירב" בנושאי צרכנות וכלכלת משפחה
 
* [http://j14.org.il/articles/18883 חסכנו לכם השבוע 2 מיליארד ש"ח, באהבה – הבנק החברתי] על השינוי בדמי הניהול בפנסיות, איתי נבו, 29.02.12 באתר J14
 
* [http://j14.org.il/articles/18883 חסכנו לכם השבוע 2 מיליארד ש"ח, באהבה – הבנק החברתי] על השינוי בדמי הניהול בפנסיות, איתי נבו, 29.02.12 באתר J14
שורה 199: שורה 199:  
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1484523 כאן קבור הכסף שלנו] גיא רולניק, 27.09.2011 דה מארקר
 
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1484523 כאן קבור הכסף שלנו] גיא רולניק, 27.09.2011 דה מארקר
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1572312 לוקחים 3 מיליון שקל בשנה ומחריבים את הפנסיה שלנו]רותם שטרקמן, 22.11.2011, דה מארקר
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1572312 לוקחים 3 מיליון שקל בשנה ומחריבים את הפנסיה שלנו]רותם שטרקמן, 22.11.2011, דה מארקר
* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553333,00.html פצצה פנסיונית מתקתקת] רחלי בינדמן, כלכליסט , 30.11.2011
+
* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553333,00.html פצצה פנסיונית מתקתקת] רחלי בינדמן, כלכליסט, 30.11.2011
 
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3554127,00.html "אין התאמה בין דמי הניהול לבין תשואת הקופה"] רחלי בינדמן, 5.12.2011
 
* [http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3554127,00.html "אין התאמה בין דמי הניהול לבין תשואת הקופה"] רחלי בינדמן, 5.12.2011
 
* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/323/503.html?hp=16&cat=1901&loc=20 מנהל מחלקת קופות הגמל באוצר לציבור: "חפשו את הכסף שלכם"] מורן רייכמן,nrg, 5/1/2012
 
* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/323/503.html?hp=16&cat=1901&loc=20 מנהל מחלקת קופות הגמל באוצר לציבור: "חפשו את הכסף שלכם"] מורן רייכמן,nrg, 5/1/2012
שורה 205: שורה 205:  
* [http://www.themarker.com/markets/1.1671978 נראה אתכם מבינים בפנסיה] מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 26.03.2012
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1671978 נראה אתכם מבינים בפנסיה] מירב ארלוזורוב, דה מארקר, 26.03.2012
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1703638 כך מבצעות חברות הפנסיה סיבוב מהיר על כספי הפיצויים שלכם] נועם בר, דה מארקר, 09.05.2012
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1703638 כך מבצעות חברות הפנסיה סיבוב מהיר על כספי הפיצויים שלכם] נועם בר, דה מארקר, 09.05.2012
* [https://mail.google.com/mail/u/0/?shva=1#inbox/13ba97ed9efa2460 מנכ"ל מגדל: להחזיר את הפנסיה למדינה ולהוציא את ניהול הכסף למיקור חוץ] דברים מאת פרופ' אמיר ברנע , ערן אזרן, דה מארקר, 17.12.2012
+
* [https://mail.google.com/mail/u/0/?shva=1#inbox/13ba97ed9efa2460 מנכ"ל מגדל: להחזיר את הפנסיה למדינה ולהוציא את ניהול הכסף למיקור חוץ] דברים מאת פרופ' אמיר ברנע, ערן אזרן, דה מארקר, 17.12.2012
* [http://www.themarker.com/markets/1.1941526 האוצר מתכנן: עובדים ימשיכו לעבוד בחצי משרה אחרי הפרישה לפנסיה] מוטי בסוק, דה מרקר , 3.3.2013
+
* [http://www.themarker.com/markets/1.1941526 האוצר מתכנן: עובדים ימשיכו לעבוד בחצי משרה אחרי הפרישה לפנסיה] מוטי בסוק, דה מרקר, 3.3.2013
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1953399 פנסיה של יותר מ-4 מיליון שקל למרבית פורשי צה"ל - גם בדרגי הביניים ובתפקידים המשרדיים] גיא רולניק, דה מרקר, 07.03.2013
 
* [http://www.themarker.com/news/1.1953399 פנסיה של יותר מ-4 מיליון שקל למרבית פורשי צה"ל - גם בדרגי הביניים ובתפקידים המשרדיים] גיא רולניק, דה מרקר, 07.03.2013
 
* [http://www.haaretz.co.il/opinions/1.2773276  הורים יקרים, גמרתם לנו את הכסף] רווית הכט, הארץ 11.11.2015  
 
* [http://www.haaretz.co.il/opinions/1.2773276  הורים יקרים, גמרתם לנו את הכסף] רווית הכט, הארץ 11.11.2015  

תפריט ניווט