שינויים

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים.  רוב [[בני אדם|בני האדם]] הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל לשם תחבורה, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.  

'''הליכה ברגל''' היא פעילות התחבורה הבסיסית והנפוצה ביותר. '''הולכי רגל''' הם אנשים שהולכים או רצים.  רוב [[בני אדם|בני האדם]] הלכו ברגל במשך רוב ההיסטוריה, וגם היום, בתקופה של [[תחבורה מבוססת רכב פרטי]] ו[[תחבורה ציבורית]] רוב בני האדם בעולם משתמשים בהליכה ברגל לשם תחבורה, כשרק 18% מהעולם משתמשים ברכב פרטי.  

==תכנון עירוני==

==תכנון עירוני==

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקראדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

התכנון העירוני המסורתי שהיה נהוג במשך אלפי שנים, הוא [[איזור ידידותי להולכי רגל|תכנון המתאים להולכי רגל]]. [[עיר|הערים]] כ[[מוסד חברתי|המצאה חברתית]], איפשרו מפגש ספונטני בין אנשים, רעיונות וסחורות ומרחב קומפקטי ונוח שבו ניתן להגיע בקלות ובמהירות למוצרים ולשירותים עירוניים על ידי הליכה רגלית. בהתאם לכך העיצוב העירוני המסורתי הוא עיצוב עירוני שמותאם להולכי רגל:  רוב הרחובות הם רחובות צרים, נבנו בתים מרובי קומות בצפיפות מגורים ועסקים גבוהה, פעילות עסקית כמו בתי ממכר לאוכל, כלים ושירותים עירוניים אחרים מוקמו בתוך שכונות מגורים. בערים חמות רחובות צרים מספקים צל להולכי הרגל, וצל סופק גם על ידי גגונים ו/או [[עצים בעיר]]. מימי הרומאים (המצאת הקארדו) משתמשים ברחובות שבהם יש עמודים כדי לספק צל והגנה מגשם להולכי הרגל.  

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

===הדרה של הולכי הרגל מהמרחב הציבורי===

בערים עתיקות קשה יותר להתאים את העיר למכוניות, ויש צורך ביותר "התאמות" של העיר - נוהג נפוץ הוא לצמצם את המדרכה לטובת נתיבי נסיעה וחניה ברחוב לרכב הפרטי. בגלל תופעת [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות הכבישים ו[[חניה|מקומות החניה]] אינה מספיקים לרכב הפרטי במרכזי הערים, ולכן יש לחץ מתמיד להכשיר עוד מקומות חניה ולהרחיב עוד את הכבישים. הדבר גורם להצרה נוספת של המדרכות, ולאישור או העלמת עין מרכבים שעומדים על המדרכות. במקומות רבים בעיר המדרכה היא צרה, או מלאה מכשולים, לדוגמה פחי אשפה, כיסאות של מסעדות, עמודים ועוד. במקרים רבים חונות מכוניות על המדרכה ומאלצות את הולכי הרגל, ובעיקר כאלה עם עגלות ילדים, או הליכונים לרדת לכביש. המצב אבסורדי במיוחד במקרים של הורים שחונים על המדרכה כדי לאסוף  את הילד שלהם מהגן, ומאלצים הורים אחרים לרדת עם עגלותיהם אל הכביש.  

בערים עתיקות קשה יותר להתאים את העיר למכוניות, ויש צורך ביותר "התאמות" של העיר - נוהג נפוץ הוא לצמצם את המדרכה לטובת נתיבי נסיעה וחניה ברחוב לרכב הפרטי. בגלל תופעת [[ביקוש מושרה]] ו[[פרבור]] כמות הכבישים ו[[חניה|מקומות החניה]] אינה מספיקים לרכב הפרטי במרכזי הערים, ולכן יש לחץ מתמיד להכשיר עוד מקומות חניה ולהרחיב עוד את הכבישים. הדבר גורם להצרה נוספת של המדרכות, ולאישור או העלמת עין מרכבים שעומדים על המדרכות. במקומות רבים בעיר המדרכה היא צרה, או מלאה מכשולים, לדוגמה פחי אשפה, כיסאות של מסעדות, עמודים ועוד. במקרים רבים חונות מכוניות על המדרכה ומאלצות את הולכי הרגל, ובעיקר כאלה עם עגלות ילדים, או הליכונים לרדת לכביש. המצב אבסורדי במיוחד במקרים של הורים שחונים על המדרכה כדי לאסוף  את הילד שלהם מהגן, ומאלצים הורים אחרים לרדת עם עגלותיהם אל הכביש.  

בנסיון להקל על [[פקקי תנועה|הפקקים]] ולהזרים מכוניות במהירות הגדולה ביותר, מתכננים עירוניים ומהנדסי תחבורה מתכננים את הרמזורים והצמתים להזרמת נפח גדול ככל האפשר של מכוניות בדקה, דבר שמאריך את זמן ההמתנה של הולכי הרגל. לשם דוגמה על פי מדידה אחת בשנת 2014, הולכי רגל נדרשו ל- 3.5 דקות לחצות את רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה.  

בניסיון להקל על [[פקקי תנועה|הפקקים]] ולהזרים מכוניות במהירות הגדולה ביותר, מתכננים עירוניים ומהנדסי תחבורה מתכננים את הרמזורים והצמתים להזרמת נפח גדול ככל האפשר של מכוניות בדקה, דבר שמאריך את זמן ההמתנה של הולכי הרגל. לשם דוגמה על פי מדידה אחת בשנת 2014, הולכי רגל נדרשו ל-3.5 דקות לחצות את רחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה.  

מגמות אלו מתיישבות עם המגמה לפיה רוב הולכי הרגל במדינות כמו ארצות הברית משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

מגמות אלו מתיישבות עם המגמה לפיה רוב הולכי הרגל במדינות כמו ארצות הברית משתייכים ל[[אי שוויון|מעמדות הנמוכים]] ו[[עוני|העניים]] יותר, כמו גם למעמדות אחרים שנדחקים לשוליים כמו נשים, זקנים וילדים, שכולם משתמשים פחות ברכב פרטי ויותר ב[[תחבורה ציבורית]] והליכה ברגל.

'''[http://en.wikipedia.org/wiki/Walkability Walkability]'''  הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

'''[http://en.wikipedia.org/wiki/Walkability Walkability]'''  הוא מדד המשמש כדי למדוד עד כמה איזור מסויים הוא ידידותי להולכי רגל. גורמים המשפיעים על ה-Walkability כוללים:

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''.

* '''קיומן או העדרן של מדרכות'''.

* '''נוחות חציית כבישים''' מה רוחב הכבישים שיש לחצות? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש מעברי חצייה ? האם הם מוגבהים? האם יש זכות קדימה בצמתים ותכנון רמזורים להולכי רגל? - צמתים רבים מתוכננים מתוך מחשבה רק על תנועת המכוניות, כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל.  

* '''נוחות חציית כבישים''' מה רוחב הכבישים שיש לחצות? האם יש בהם הרבה תנועה? האם יש מעברי חצייה? האם הם מוגבהים? האם יש זכות קדימה בצמתים ותכנון רמזורים להולכי רגל? - צמתים רבים מתוכננים מתוך מחשבה רק על תנועת המכוניות, כאשר רמזורי הולכי הרגל הם קצרים מידי ואינם מתוזמנים לנוחות הולכי הרגל. כתוצאה מכך הולכי הרגל נאלצים לחכות זמן רב כשהם רוצים ללכת ברגל.  

* '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה  כמו [[מדרחוב]], מעברי חצייה

* '''שבילים להולכי רגל''' ומקומות אחרים שבהם להולכי רגל יש זכות קדימה  כמו [[מדרחוב]], מעברי חצייה

* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה.  

* '''מצב תנועת המכוניות ומצב הכבישים והדרכים''' - לדוגמה כבישים מהירים אינם מאפשרים חציית הולכי רגל והם מחייבים אמצעים חצייה מיוחדים. במידה והכביש אינו שקוע, יש להשתמש במנהרה או בגשר הולכי רגל אך אמצעים אלה מרתיעים הולכי רגל רבים שעלולים לנסות לחצות את הכביש בצורה ישירה. כבישים רחבים מידי מקשים על חצייה בטוחה של הולכי רגל. [[מיתון תנועה]] ורחובות שקטים נוחים יותר להליכה ולחצייה.  

להליכה ברגל יש יתרונות בריאותיים רבים.  כדי להגיע לפעילות סדירה של לב-ריאה, מומלץ ללכת לפחות פעמיים בשבוע במשך 30 דקות לפחות הליכה נמרצת. זוהי פעילות אירובית פשוטה שרוב בני האדם מסוגלים לבצע, והיא אינה מעמיסה על הגוף משקלים ולחצים באופן שבו פעילויות אירוביות אחרות כמו ריצה יכולות להעמיס, ובניגוד לנסיעה על [[אופניים]] קל לבצע אותה בלי לחשוש מפגיעות עקב דרך שימוש לא נכונה (לדוגמה פגיעות ברך). הנושא מכוסה במחקרים רבים כולל בספר "לך בשביל חייך" [http://www.vitalhealthbooks.com/book/2414947630.html].

להליכה ברגל יש יתרונות בריאותיים רבים.  כדי להגיע לפעילות סדירה של לב-ריאה, מומלץ ללכת לפחות פעמיים בשבוע במשך 30 דקות לפחות הליכה נמרצת. זוהי פעילות אירובית פשוטה שרוב בני האדם מסוגלים לבצע, והיא אינה מעמיסה על הגוף משקלים ולחצים באופן שבו פעילויות אירוביות אחרות כמו ריצה יכולות להעמיס, ובניגוד לנסיעה על [[אופניים]] קל לבצע אותה בלי לחשוש מפגיעות עקב דרך שימוש לא נכונה (לדוגמה פגיעות ברך). הנושא מכוסה במחקרים רבים כולל בספר "לך בשביל חייך" [http://www.vitalhealthbooks.com/book/2414947630.html].

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמיוארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], פעילות גופנית מועטה מידי היא גורם מרכזי ל[[השמנה]], והיא מהווה סיכון בריאותי מרכזי במדינות מערביות, שרק ה[[עישון]] מזיק ממנו לבריאות.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> דבר זה מוביל להוצאה של עשרות מיליארדי דולרים על הוצאות בריאותיות.<ref>[http://www.cdc.gov/nccdphp/dnpa/obesity/economic_consequences.htm Overweight and Obesity: Economic Consequences] Centers for Disease Control and Prevention (cdc.gov)</ref> ארגון הבריאות העולמי וארגוני בריאות נוספים רואים ב[[פעילות גופנית]] של לפחות 30 דקות ביום, אמצעי חשוב לשיפור בריאות הציבור, הליכה ברגל (כמו גם [[אופניים|רכיבה על אופניים]] נחשבים על ידם "פעילות מתאימה מאוד" למטרה זו.<ref name="WHO2002"/> גם מספר רצפי פעילות בני 10-15 דקות ביום שמצטברים לחצי שעה לפחות ביום יכולים לספק יתרון בריאותי משמעותי.<ref name="WHO2002"/>

לפי ארגון הבריאות העולמי  הליכה רגלית ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של [[סרטן]]. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת מורידה גם את כמות ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך משפרת את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>

לפי ארגון הבריאות העולמי  הליכה רגלית ו[[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים]] כחלק מפעילות יומיומית צריכה להפוך, ל"עמוד מרכזי" באסטרטגיה להגברת הפעילות הגופנית כדי להקטין את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות לב-ריאה]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[השמנה]] וכמה סוגים של [[סרטן]]. הגדלה של תנועה שאינה ממונעת מורידה גם את כמות ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] ובכך משפרת את [[אקולוגיה עירונית|איכות החיים בעיר]]. <ref name="WHO2002"/>

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ[[אורח חיים בישיבה]] ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב- 6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

פרופסור אי-מין לי (I-Min Lee), מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, פרסמה סדרת מחקרים על תת-פעילות גופנית בירחון The Lancet בשנת 2012. צוות חוקרים בראשותה של פרופסור לי, העריך את כמות התחלואה והתמותה הנגרמים מ[[אורח חיים בישיבה]] ברחבי העולם. לשם כך הם השתמשו בהערכות שמרניות של כמות התחלואה העודפת הנגרמת מתת-פעילות גופנית למחלות לא מדבקות ידועות כמו [[מחלות לב]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[סרטן]] - במיוחד [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי הגס]], שקושרו במחקרים קודמים לאורח חיים יושבני. הם השתמשו בטבלאות של תוחלת חיים כדי לבדוק את ההשפעה על תוחלת החיים בכל מדינה. במאמר שפורסם בירחון The Lancet בשנת 2012 הם מצאו כי אורח חיים יושבני קשור לעודף תחלואה של 6%-10% במחלות אלה, ולתמותה של 5.3 מיליון בני אדם בשנה (לעומת 5 מיליון בני אדם שמתים מ[[עישון]]). הפסקת אורח החיים היושבני תוביל להגדלת [[תוחלת החיים בלידה]] של אדם ממוצע בעולם ב-6 חודשים ו-24 יום. <ref name="Lancet_2012">I-Min Lee, Eric J Shiroma, Felipe Lobelo, Pekka Puska, Steven N Blair, Peter T Katzmarzyk [http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961031-9/ Effect of physical inactivity on major non-communicable diseases worldwide: an analysis of burden of disease and life expectancy], The Lancet, Volume 380, Issue 9838, Pages 219 - 229, 21 July 2012 </ref>[http://thecityfix.com/blog/sedentary-lifestyle-kills-more-smoking-exercise-physical-activity-maria-fernanda-cavalcanti/]

לפי החוקרים, [[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]] הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב 10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1 עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב 530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>

לפי החוקרים, [[אורח חיים יושבני|תת פעילות גופנית]] הגדילה ב-6% את עומס התחלואה במחלת לב כלילית (3.2% בדרום מזרח אסיה עד 7.8% במזרח התיכון). ב-7% את עומס התחלואה ב[[סוכרת מסוג 2]] (בין 3.9% ל-9.6%) וב-10% ב[[סרטן השד]] וב-10% ב[[סרטן המעי הגס]] (בין 5.7% עד 13.8%). תת פעילות גופנית תורמת ל-9% (בין 5.1% עד 12.5%) מכלל מקרי המוות בטרם עת ברחבי העולם, או 5.3 מתוך 57 מילון מקרי המוות שניתן למונעם שהתרחשו בשנת 2008. תוחלת החיים היתה גדלה ב-0.68 שנים  (בין 0.41 ל-0.91 שנים). אם ניתן היה להוריד 10% מכלל תת הפעילות הגופנית ב-10% הדרה היה מקטין את מספר מקרי המוות ב-530 אלף בני אדם בשנה. <ref name="Lancet_2012"/>

יתרון נוסף של הליכה ברגל על פני תחבורת רכב פרטי ו[[תחבורה ציבורית]] היא הורדת [[זיהום האוויר מתחבורה]] שיש לו השפעות חמורות על תחלואה במחלות לב-ריאה.

יתרון נוסף של הליכה ברגל על פני תחבורת רכב פרטי ו[[תחבורה ציבורית]] היא הורדת [[זיהום האוויר מתחבורה]] שיש לו השפעות חמורות על תחלואה במחלות לב-ריאה.

==איזורים וערים ללא מכוניות==

==איזורים וערים ללא מכוניות==

כדי לעודד [[אקולוגיה עירונית]] בריאה יותר, קיימת מגמה בשנים האחרונות בקרב מתכננים עירוניים בחלק מהקהילות ליצור רחובות ואיזורים ידידותיים להולכי רגל, שיאפשרו לפעילות של [[יוממות]], קניות ופנאי להעשות ברגל, בעיקר על ידי הפיכתם ל[[איזורים ללא מכוניות]]. בארצות הברית Active Living network היא דוגמה לפעילות של קהילות בנסיון לעודד הליכה ברגל. עיריית ניו יורק החלה לסגור שטחים ורחובות למכוניות ולהפוך אותם ל[[מדרחובים]] בנסיון להקטין את התופעה של [[ביקוש מושרה]] ולעודד חיי מסחר עירוניים.  

כדי לעודד [[אקולוגיה עירונית]] בריאה יותר, קיימת מגמה בשנים האחרונות בקרב מתכננים עירוניים בחלק מהקהילות ליצור רחובות ואיזורים ידידותיים להולכי רגל, שיאפשרו לפעילות של [[יוממות]], קניות ופנאי להיעשות ברגל, בעיקר על ידי הפיכתם ל[[איזורים ללא מכוניות]]. בארצות הברית Active Living network היא דוגמה לפעילות של קהילות בניסיון לעודד הליכה ברגל. עיריית ניו יורק החלה לסגור שטחים ורחובות למכוניות ולהפוך אותם ל[[מדרחובים]] בניסיון להקטין את התופעה של [[ביקוש מושרה]] ולעודד חיי מסחר עירוניים.  

דוגמאות מאירופה כוללות את [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה כמו גם עשרות מרכזים עירוניים שהוחזרו להיות מדרחובים. דוגמאות בולטות כוללות ערים בדנמרק ובהולנד. בישראל קיימת שכונת מעוז אביב שבה חלקים מהשכונה הם בלוקים עירוניים עם חצרות בין הבתים, ללא כבישים.   

דוגמאות מאירופה כוללות את [[שכונת וובן, פרייבורג]] בגרמניה כמו גם עשרות מרכזים עירוניים שהוחזרו להיות מדרחובים. דוגמאות בולטות כוללות ערים בדנמרק ובהולנד. בישראל קיימת שכונת מעוז אביב שבה חלקים מהשכונה הם בלוקים עירוניים עם חצרות בין הבתים, ללא כבישים.   

* [http://www.transportation.org.il/node/1281/publications פרסומים בנושאי הולכי רגל], [[תחבורה היום ומחר]]

* [http://www.transportation.org.il/node/1281/publications פרסומים בנושאי הולכי רגל], [[תחבורה היום ומחר]]

* [http://www.green.org.il/yarok/112006/html/batuach.htm הולכים על בטוח] כתבה על יוזמות הליכה ברגל של ילדים לבתי ספר. מיקה מורן, באתר [[מגמה ירוקה]]

* [http://www.green.org.il/yarok/112006/html/batuach.htm הולכים על בטוח] כתבה על יוזמות הליכה ברגל של ילדים לבתי ספר. מיקה מורן, באתר [[מגמה ירוקה]]

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937778.html אלוהים, שאיננו בעצם, עד היכן הבאת את הולך הרגל!] הפרק הראשון מתוך הספר "עגל הזהב" מאת איליה אילף ויבגני פטרוב , הארץ, 26.12.07

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/937778.html אלוהים, שאיננו בעצם, עד היכן הבאת את הולך הרגל!] הפרק הראשון מתוך הספר "עגל הזהב" מאת איליה אילף ויבגני פטרוב, הארץ, 26.12.07

* [http://www.teva-tlv.org/pdf/metroMap.pdf מטרו-רגל] (PDF) של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.teva-tlv.org/pdf/metroMap.pdf מטרו-רגל] (PDF) של [[החברה להגנת הטבע]]

* [http://www.iwalktoschool.org/quotes/photos_search_form.cfm התוכנית הבינלאומית להליכה לבית ספר]

* [http://www.iwalktoschool.org/quotes/photos_search_form.cfm התוכנית הבינלאומית להליכה לבית ספר]