שינויים

[[תמונה:Jared_diamond.jpg|left|thumb|300px|ג'ארד דיימונד]]  

[[תמונה:Jared_diamond.jpg|left|thumb|300px|ג'ארד דיימונד]]  

'''ג'ארד דיימונד''' Jared Diamond (נולד 10 בספטמבר 1937) הוא ביולוג, פיזיולוג וביוגרף של תורת ה[[אבולוציה]] מארצות הברית. נכון ליוני 2004 הוא מכהן כפרופסור ל[[גאוגרפיה]] באוניברסיטת קליפורניה , לוס אנג'לס, והיה פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA.

'''ג'ארד דיימונד''' Jared Diamond (נולד 10 בספטמבר 1937) הוא ביולוג, פיזיולוג וביוגרף של תורת ה[[אבולוציה]] מארצות הברית. נכון ליוני 2004 הוא מכהן כפרופסור ל[[גאוגרפיה]] באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, והיה פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UCLA.

דיימונד ידוע בעיקר כמחברן של יצירות מדע פופולרי המשלבות אנתרופולוגיה, ביולוגיה והיסטוריה. הוא זכה בפרס פוליצר לשנת 1998 עבור ספרו '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה]]''', שבו העלה השערה שגורמים גאוגרפיים וסיבות הקשורות לסביבה היו הגורם המכריע בהתפשטות ה[[הגמוניה]] המערבית בעולם. לאחר מכן הוציא דיימונד את הספר '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]''' שבחן חברות עבר שנהרסו עקב שילוב של גורמים חברתיים וסביבתיים וניסה לגזור מכך לקחים לחברה המודרנית.   

דיימונד ידוע בעיקר כמחברן של יצירות מדע פופולרי המשלבות אנתרופולוגיה, ביולוגיה והיסטוריה. הוא זכה בפרס פוליצר לשנת 1998 עבור ספרו '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה]]''', שבו העלה השערה שגורמים גאוגרפיים וסיבות הקשורות לסביבה היו הגורם המכריע בהתפשטות ה[[הגמוניה]] המערבית בעולם. לאחר מכן הוציא דיימונד את הספר '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]''' שבחן חברות עבר שנהרסו עקב שילוב של גורמים חברתיים וסביבתיים וניסה לגזור מכך לקחים לחברה המודרנית.   

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפתחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים ממגוון תחומים.  

ספרו '''השימפנזה השלישית: התפתחות ועתיד החיה האנושית''' (1991), בוחן את האבולוציה של בני האדם, ואת הרלבנטיות שלה לעולם המודרני. הספר משלב תובנות מאנתרופולוגיה, ביולוגיה התפתחותית, גנטיקה, אקולוגיה ובלשנות. הספר זכה לביקורות מחמיאות, וזכה בפרס Rhône-Poulenc לספרי מדע לשנת 1992. בשנת 1997 דיימונד הוציא ספר המשך '''למה סקס הוא כיף?'''  שעקב אחר ההתפתחות של המיניות האנושית, שנשען גם הוא על מחקרים ופרסומים ממגוון תחומים.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיינמוד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

ספרו השלישי והידוע ביותר הוא '''[[רובים חיידקים ופלדה|רובים, חיידקים ופלדה:גורלותיהן של חברות אדם]]''' שפורסם בשנת 1997. בספר מנסה להסביר מדוע זכתה התרבות האירו-אסייתית בהגמוניה עולמית. באמצעות ראיות מאקולוגיה, ארכיאולוגיה, גנטיקה, בלשנות ומספר גדול של מחקרים היסטוריים נקודתיים, טוען דיימונד כי הפערים בעוצמה ובטכנולוגיה בין החברות האנושיות לא נובעים מהבדלים בין גזעים או בין תרבויות, אלא נובעים מתוך הבדלים סביבתיים שחוזקו על ידי מספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] חזקות.  

כתוצאה מכך, הגאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסייה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ואוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דוגמאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

כתוצאה מכך, הגאוגרפיה והאקולוגיה של היבשת האירו-אסיתית העניקה לאוכלוסייה ביבשת זו יתרונות אינהרנטים יחסית לחברות ביבשות אחרות (אפריקה דרומית לסהרה, אמריקה, ואוסטרליה), שבאמצעותן הם שיעבדו כבשו או השמידו עמים אחרים. למרות שכמה דוגמאות שמופיעות בספר, כמו גם הדטרמיניזם הסביבתי שלו היו נתונים לביקורת, הוא הפך לרב-מכר, וזכה במספר רב של פרסים, כולל פרס פוליצר, פרס Aventis לספרי מדע ופרס Phi Beta Kappa לספרי מדע לשנת 1997. החברה הגאוגרפית הלאומית הפיקה סדרה תעודית המבוססת על הספר בשנת 2005.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציווליזציות מהעבר בנסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.  

ספרו הבא של דיימונד, '''[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות: כיצד חברות בחרו ליפול או להצליח]]''' (2005), בחן שורה של ציוויליזציות מהעבר בניסיון לזהות מדוע הן קרסו או הצליחו, ולנסות להבין מה חברות בנות זמננו יכולות ללמוד מדוגמאות היסטוריות אלה. כמו ב"חיידקים רובים ופלדה" דיימונד יוצא נגד ההסברים ההיסטוריים המסורתיים לכשלונן של חברות היסטוריות, ותחת זאת מתמקד בגורמים אקולוגיים. בין החברות הנסקרות בספר - ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, המאיה, האנסאזי, הילידים באיי הפסחא, יפן, האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית, ומונטנה המודרנית.  

הספר לא זכה להצלחה כמו "רובים חיידקים ופלדה" אבל עורר הדים רבים של עניין וביקורת בטענה שיש בו [[דטרמינזים סביבתי]] וכן טענות לגבי חסור דיוק מדעי שבו. "התמוטטות" היה ספרו השלישי של דיימונד שהיה מועמד לפרס האגודה המלכותית לספרי מדע, אבל הפעם הספר לא זכה (ובמקומו זכה  Electric Universe).  

הספר לא זכה להצלחה כמו "רובים חיידקים ופלדה" אבל עורר הדים רבים של עניין וביקורת בטענה שיש בו [[דטרמיניזם סביבתי]] וכן טענות לגבי חסור דיוק מדעי שבו. "התמוטטות" היה ספרו השלישי של דיימונד שהיה מועמד לפרס האגודה המלכותית לספרי מדע, אבל הפעם הספר לא זכה (ובמקומו זכה  Electric Universe).  

לאחרונה היה דיימונד עורך-שותף בספר "ניסויי היסטוריה טבעיים" (Natural Experiments of History ), אסופת מאמרים הממחישים את הגישה המולטי-דיספלינרית וההשוואתית למחקר ההיסטורי שאותה הוא מקדם.  

לאחרונה היה דיימונד עורך-שותף בספר "ניסויי היסטוריה טבעיים" (Natural Experiments of History), אסופת מאמרים הממחישים את הגישה המולטי-דיספלינרית וההשוואתית למחקר ההיסטורי שאותה הוא מקדם.  

==ספריו==

==ספריו==