שורה 22: |
שורה 22: |
| | | |
| ===מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא=== | | ===מקוצר נשימה לאורך נשימה – תכנון בר קיימא=== |
− | אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צורכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גאוגרפי, אורבאני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי. | + | אחת הבעיות המהותיות של מדינת ישראל היא היעדרם של תהליכי חשיבה לטווח ארוך ומדיניות תכנון. ישראל מתנהלת בין קדנציה לקדנציה, ובין החלטה שרירותית של שר פלוני להחלטה הפוכה של השר שיירש אותו. הדבר אינו נובע רק מהתחלופה הגבוהה של הממשלות והגורמים המבצעים, המונעים רציפות חיונית בתהליכי קבלת החלטות ויישומן. הוא נובע גם מהיעדר תרבות של תכנון וחשיבה ארוכת מועד וממערכת מקצועית חסרת שיניים ולעתים נגועה בפוליטיקה. תכנון חייב להיות הכלי הראשי לעיצוב מדיניות. ללא תכנון איכותי, מושכל ואחראי, הרואה את התמונה הכוללת של צורכי העומק של החברה – מתקבלות החלטות פגומות. הדברים אמורים לגבי תכנון גאוגרפי, אורבני ונופי, אך באותה מידה כוחם יפה ביחס לתכנון כלכלי, חברתי ומדיני-אסטרטגי. |
| | | |
− | הניסיונות להקים גופים האמונים על תכנון ארוך טווח, כמו מועצה לביטחון לאומי או ההצעה להקמת מועצה כלכלית-חברתית מייעצת לא עלו יפה עד כה. בתחום התכנון והבנייה, אמנם קיימים מוסדות תכנון בעלי מעמד סטאטוטורי, אך בגלל הרכבם הלקוי של מוסדות אלה, ריבוי הגורמים האינטרסנטיים בתוכם והנטייה לעקוף את ההחלטות המקצועיות ולהתעלם מתוכניות מתאר ומנהל תקין, פעמים רבות מדי ההחלטות שמתקבלות אינן ענייניות. כך, במקום שגורמים מקצועיים ושקופים, הנותנים ביטוי לציבור ולנציגיו, יקבעו את פניה של ישראל ואת סדר העדיפויות שלה – דמות המדינה נקבעת בחדרי חדרים, לפי אינטרסים ובריתות פוליטיות. | + | הניסיונות להקים גופים האמונים על תכנון ארוך טווח, כמו מועצה לביטחון לאומי או ההצעה להקמת מועצה כלכלית-חברתית מייעצת לא עלו יפה עד כה. בתחום התכנון והבנייה, אמנם קיימים מוסדות תכנון בעלי מעמד סטטוטורי, אך בגלל הרכבם הלקוי של מוסדות אלה, ריבוי הגורמים האינטרסנטיים בתוכם והנטייה לעקוף את ההחלטות המקצועיות ולהתעלם מתוכניות מתאר ומנהל תקין, פעמים רבות מדי ההחלטות שמתקבלות אינן ענייניות. כך, במקום שגורמים מקצועיים ושקופים, הנותנים ביטוי לציבור ולנציגיו, יקבעו את פניה של ישראל ואת סדר העדיפויות שלה – דמות המדינה נקבעת בחדרי חדרים, לפי אינטרסים ובריתות פוליטיות. |
| | | |
| פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הוא חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפישות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות. | | פיתוח מערכות לתכנון המציעות כלים למדיניות הוא חלק מעקרון הפרדת הרשויות ומשלים את עבודת הרשות המבצעת והמחוקקת. כל החלטה תכנונית כפופה להכרעת הדרג הפוליטי הנבחר, והוא זה שמתווה בסופו של דבר את המדיניות. אך מדיניות שמתבססת אך ורק על החלטות פוליטיות, ללא תכנון שמכניס לתוך התהליך את הידע, התפישות והערכים שהצטברו בעולם המקצועי ובחברה האזרחית, מניבה תוצאות בלתי ראויות, בלתי צודקות ובלתי מקובלות. יש לתת ביטוי ויכולת השפעה ממשית למגוון של גורמים, צרכים וקולות בתוך החברה, ובעיקר לשתף את הנמענים של התכנון, קרי הציבור ונציגיו, בקבלת ההחלטות. |
שורה 72: |
שורה 72: |
| | | |
| ===רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית=== | | ===רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית=== |
− | התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם. לצערנו, זוהי איננה המציאות. לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה. כפי שועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה. זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים. מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה. | + | התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם. לצערנו, זוהי איננה המציאות. לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה. כפי שוועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה. זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים. מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה. |
| | | |
| בדמוקרטיה יש גם זכויות למיעוטים כקבוצה - לשמר ולפתח את המורשת התרבותית שלהם. ישראל לא עושה דיו על מנת לאפשר לקהילה לבטא את זהותם הקהילתית. זכות של מערכת החינוך הערבית ללמד ולעודד את המורשת וההיסטריה הערבית, ולהפוך הלכה למעשה את ערבית כשפה רשמית נוספת של מדינת ישראל. | | בדמוקרטיה יש גם זכויות למיעוטים כקבוצה - לשמר ולפתח את המורשת התרבותית שלהם. ישראל לא עושה דיו על מנת לאפשר לקהילה לבטא את זהותם הקהילתית. זכות של מערכת החינוך הערבית ללמד ולעודד את המורשת וההיסטריה הערבית, ולהפוך הלכה למעשה את ערבית כשפה רשמית נוספת של מדינת ישראל. |
| | | |
− | יש זכויות גם לרוב במדינה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם. החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודיים -- ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית. התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם. | + | יש זכויות גם לרוב במדינה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם. החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודים -- ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית. התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם. |
| | | |
| ===כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם=== | | ===כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם=== |
שורה 85: |
שורה 85: |
| | | |
| ===מחזקים את האזרחות - מחיים את הדמוקרטיה=== | | ===מחזקים את האזרחות - מחיים את הדמוקרטיה=== |
− | הדמוקרטיה הישראלית שרויה במשבר. שיעורי ההצבעה בבחירות יורדים בהתמדה, ועמדו במערכת הבחירות האחרונה על מעט יותר משישים אחוזים. שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך עוד יותר. נתונים אלה חותרים תחת הלגיטימיות של המוסדות הנבחרים ושל החלטותיהם. חמור מכך, הם מעידים על אובדן האמון של האזרחים בישראל ביכולתם להשפיע על מערכות השלטון ועל החיים הציבוריים בכלל. ההנחה הרווחת היא שאין טעם להשתתף בבחירות, משום שהמנהיגים דואגים רק לעצמם ולמקורביהם, משום שהתהליכים הפוליטיים נגועים בשחיתות מובנית, ומשום שבכל מקרה לאזרח הישראלי אין יכולת להשתתף בעיצוב עתידו. אין לו יכולת להשפיע על החלטות של מלחמה ושלום או של חלוקת תקציבים לאומיים, כפי שאיש אינו שואל לדעתו ביחס לבניית גורד שחקים ברחוב שבו הוא גר או לסגירת חוף הים. הניכור והאדישות של הישראלים כלפי המערכת הפוליטית, שחיקת התפיסה האזרחית שלהם וההסתגרות באתוס אינדבדואליסטי של "איש לביתו" הוא סכנה קיומית לדמוקרטיה הישראלית. הדרת הרגליים מהקלפי, כמו הדרת הרגגליים ממעורבות ציבורית הופכת את התהליך הפוליטי בישראל למנותק מהאזרחים, ממה שמעסיק אותם וממה שהם זקוקים לו. | + | הדמוקרטיה הישראלית שרויה במשבר. שיעורי ההצבעה בבחירות יורדים בהתמדה, ועמדו במערכת הבחירות האחרונה על מעט יותר משישים אחוזים. שיעור ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוך עוד יותר. נתונים אלה חותרים תחת הלגיטימיות של המוסדות הנבחרים ושל החלטותיהם. חמור מכך, הם מעידים על אובדן האמון של האזרחים בישראל ביכולתם להשפיע על מערכות השלטון ועל החיים הציבוריים בכלל. ההנחה הרווחת היא שאין טעם להשתתף בבחירות, משום שהמנהיגים דואגים רק לעצמם ולמקורביהם, משום שהתהליכים הפוליטיים נגועים בשחיתות מובנית, ומשום שבכל מקרה לאזרח הישראלי אין יכולת להשתתף בעיצוב עתידו. אין לו יכולת להשפיע על החלטות של מלחמה ושלום או של חלוקת תקציבים לאומיים, כפי שאיש אינו שואל לדעתו ביחס לבניית גורד שחקים ברחוב שבו הוא גר או לסגירת חוף הים. הניכור והאדישות של הישראלים כלפי המערכת הפוליטית, שחיקת התפיסה האזרחית שלהם וההסתגרות באתוס אינדיבידואליסטי של "איש לביתו" הוא סכנה קיומית לדמוקרטיה הישראלית. הדרת הרגליים מהקלפי, כמו הדרת הרגליים ממעורבות ציבורית הופכת את התהליך הפוליטי בישראל למנותק מהאזרחים, ממה שמעסיק אותם וממה שהם זקוקים לו. |
| | | |
| הדרך להחיות את הדמוקרטיה הישראלית היא בפיתוח הקהילה האזרחית והעצמת מושג האזרחות. הישראלי צריך להיות שותף, במישרין או באמצעות נציגים, ביותר תהליכים ומוסדות שבהם מעוצבים החיים הציבוריים במדינה. אין סיבה שתהליכים אלה ייעשו במחשכים, שקולו של האינטרס הציבורי לא יישמע בהם, ושמידע יישאר עלום. יש להגביר את שיתוף הציבור בהליכים של תכנון עירוני, בקביעת תוכניות מתאר, במוסדות תרבות, חינוך, תקשורת וספורט. להפוך את הדמוקרטיה מפורמלית למהותית, פתוחה ומשתפת. במקום שהציבור ייתפס כאויב, הוא ונציגיו בארגונים הלא ממשלתיים צריכים להיות שותפים לדרך, ליוזמות ולחזון. | | הדרך להחיות את הדמוקרטיה הישראלית היא בפיתוח הקהילה האזרחית והעצמת מושג האזרחות. הישראלי צריך להיות שותף, במישרין או באמצעות נציגים, ביותר תהליכים ומוסדות שבהם מעוצבים החיים הציבוריים במדינה. אין סיבה שתהליכים אלה ייעשו במחשכים, שקולו של האינטרס הציבורי לא יישמע בהם, ושמידע יישאר עלום. יש להגביר את שיתוף הציבור בהליכים של תכנון עירוני, בקביעת תוכניות מתאר, במוסדות תרבות, חינוך, תקשורת וספורט. להפוך את הדמוקרטיה מפורמלית למהותית, פתוחה ומשתפת. במקום שהציבור ייתפס כאויב, הוא ונציגיו בארגונים הלא ממשלתיים צריכים להיות שותפים לדרך, ליוזמות ולחזון. |
| | | |
− | הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידאריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח אידאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה. | + | הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח אידאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה. |
| | | |
| ===פיתוח מקיים=== | | ===פיתוח מקיים=== |