שינויים

===המשמעות הפוליטית ===

===המשמעות הפוליטית ===

עיקרון של יתרון יחסי ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. בסקר שנערך 95% מהכלכלנים טענו שהם בעד מדיניות של [[סחר חופשי]].  

עיקרון של יתרון יחסי ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי-טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי-טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות מכסי מגן, ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי. בסקר שנערך 95% מהכלכלנים טענו שהם בעד מדיניות של [[סחר חופשי]].  

===העדר עלויות הובלה, עלויות עסקאות במטבע===  

===העדר עלויות הובלה, עלויות עסקאות במטבע===  

===אובדן עצמאות (אי רברסביליות)===

===אובדן עצמאות (אי רברסביליות)===

תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פרושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינאלומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.   

תוצאה חשובה של הטיעון של ריקרדו ושל ממשיכי דרכו הוא ששני הצדדים נהנים מקיום הסחר, והראיה לכך היא שהם בוחרים לקיים את המסחר באופן חופשי וללא כפיה. אלא שגם הנחה זו אינה בהכרח נכונה כאשר היא מובאת בהקשר דינמי. כלכלה הזונחת תחומים בהם אין לה יתרון יחסי, ומתמקדת אך ורק בתחום בה יש לה יתרון יחסי, הופכת במשך הזמן להיות תלויה בשווקים הבינלאומיים לייצוא התוצרת וליבוא זול. זניחת ענפי ייצור פרושו איבוד הידע שהיה דרוש לשם קיומם, או איבוד של "הון אנושי", וניתן לחזור לייצור בענפים אלה רק תוך השקעה אדירה של כסף, שנות אדם ולימוד. ולכן מעבר לכלכלת מסחר בינלאומי הוא צעד שהינו כמעט אי-רברסבילי. אלא שכעת היכולת של מדינה לבחור במצב ההתחלתי של הייצור כמעט ואינו קיים, והטיעון בדבר חופש המסחר מאבד הרבה מכוחו.   

===הנאה ממגוון תעסוקתי===

===הנאה ממגוון תעסוקתי===

===ביקורת נאו מרקסיסטית===

===ביקורת נאו מרקסיסטית===

כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שוא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].

כלכלנים [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]] טוענים כי עקרון היתרון היחסי מצייר מצג שווא של שוויוניות ורווח הדדי ביחסי הסחר הבינלאומיים, בעוד שלמעשה מתקיים בהם ניצול. לטענתם, עקרון זה מניח סטטיות של מערכות היצור של מדינות - מדינה שמייצרת כיום מוצר מסוים בעלות מסוימת, תייצר את אותו מוצר באותה עלות בכל זמן נתון. עקב כך, עקרון זה מונע פיתוח של מדינות שאינן [[תיעוש|מתועשות]].

בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.

בעוד שתיאור מקרה היין והבד הוא יפה וטוב, בימינו היתרון היחסי של מדינות הצפון מתבטא בדרך כלל בתחומים מתקדמים מבחינה תעשייתית או טכנולוגית, בעוד יתרונן של מדינות הדרום מתבטא בתחומים הדורשים כוח אדם זול. אם [[ארצות הברית]] מוכרת ל[[אינדונזיה]] מוצרי [[טכנולוגיה עילית]], בעוד אינדונזיה משווקת כוח עבודה זול, הרי שעקרון היתרון היחסי יגרום לכך שאינדונזיה תעשה כל שביכולתה לשמור על כוח העבודה שלה זול, ולכן לא תאפשר שיפור במצבו הכלכלי של [[מעמד הפועלים]] בה ותימנע ממנה המוטיבציה לפתח תעשיית טכנולוגיה עילית. בכך מאפשר הסחר החופשי, בשם עקרון היתרון היחסי, את המשך ניצול מדינות הדרום בידי מדינות הצפון.

===השפעות הדדיות===

===השפעות הדדיות===

התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל-2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן ייתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  

התאוריה מניחה החוצה את ההשפעות ההדדיות שיש להתמחות של כמה מדינות באותו ענף, על ידי התבוננות ב-2 מדינות בלבד. נניח לדוגמה שיש 3 מדינות ו-2 מוצרים (לדוגמה יין ובד), ולכן ל-2 מדינות יש יתרון יחסי במוצר מסוים (לדוגמה בד). אם כל אחת מהמדינות תייצר, כפי שתאוריית היתרון היחסי ממליצה, רק את סוג המוצר שיש לה בה את היתרון היחסי, אזי 2 המדינות שיש להן יתרון יחסי בייצור בדים, ייצרו בדים. אולם, כתוצאה מכך יווצר עודף ייצור של בדים ומחירם ירד. המדינות שייצרו בד, לא לקחו בחשבון את ההתמחות של שאר המדינות, אלא כיוונו את יעד הייצור שלהם בהנחה ששאר המדינות לא משנה את התנהגותן, ושהיצע הבדים, הביקוש להם ומחירם לא ישתנה בהרבה.  

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.

מצב כזה של עודף ייצור כתוצאה מהתמחות סימולטנית של מדינות רבות באותו ענף, נוצר בעבר בענף הפלדה ובענף החקלאות. מדינות הסתכלו על הביקוש הגואה לסחורות אלו, ובהתאם ליתרון היחסי שלהן בענפים אלו, הגדילו את התפוקה בהם. אלא שכאשר מדינות רבות התמחו בשני ענפים אלו, נוצר עודף עולמי בפלדה ובחקלאות, המחירים ירדו, והמדינות שהתמחו בענפים אלו סבלו כתוצאה מכך.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Comparative_advantage יתרון יחסי], בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Comparative_advantage יתרון יחסי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.amazon.com/Bad-Samaritans-Secret-History-Capitalism/dp/1596915986 השומרונים הרעים: המיתוס של הסחר החופשי וההיסטוריה הסודית של הקפיטליזם] [[הא-ג'ון צ'אנג]], 2008

* [http://www.amazon.com/Bad-Samaritans-Secret-History-Capitalism/dp/1596915986 השומרונים הרעים: המיתוס של הסחר החופשי וההיסטוריה הסודית של הקפיטליזם] [[הא-ג'ון צ'אנג]], 2008

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_trade_debate  הוויכוח על סחר חופשי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Free_trade_debate  הוויכוח על סחר חופשי] בוויקיפדיה האנגלית