שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  12:59, 2 במאי 2016
מ
שורה 132: שורה 132:  
באופן דומה גם משקיעים שקונים מניות של חברות מזהמות עשויים להשתמש בטענה דומה - ההשפעה שלנו היא שולית או מישהו אחר עשוי לקנות את המניה, עדיף שאנחנו נתמקד באפיקים אחרים של מניעת זיהום או של פעילות לטובת הכלל. משקיעים גדולים עשויים להעזר בפעילות פילנתרופית או בתרומות לארגוני בריאות לא רק כדי להשפיע עליהם אלא כדי להרגיש טוב יותר (אני מושקע במניות של מפעל מזהם אבל מצד שני אני תורם להקמת מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן).  
 
באופן דומה גם משקיעים שקונים מניות של חברות מזהמות עשויים להשתמש בטענה דומה - ההשפעה שלנו היא שולית או מישהו אחר עשוי לקנות את המניה, עדיף שאנחנו נתמקד באפיקים אחרים של מניעת זיהום או של פעילות לטובת הכלל. משקיעים גדולים עשויים להעזר בפעילות פילנתרופית או בתרומות לארגוני בריאות לא רק כדי להשפיע עליהם אלא כדי להרגיש טוב יותר (אני מושקע במניות של מפעל מזהם אבל מצד שני אני תורם להקמת מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן).  
   −
אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדגומה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדוגמה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא  שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להיפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.  
+
אחת הדרכים החשובות שתעשיות וחברות נוקטות בהן בהקשר של הדחקת זיהום, היא סיוע להרחיק בין פעילות הזיהום לבין חווית הצרכן (או בין אחריות המשקיעים לבין הזיהום). ככל שהזיהום רחוק יותר מבחינה פיזית, נעשה במדינה אחרת או שהוא פחות ברור לצרכן, כך קל יותר לצרכן להדחיק את התרומה שלו להמשך קיום הזיהום. מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] מראים שמידע ברור על השפעות פעולות הצרכנים יכולים לסייע להקטין בעיית הרחקה זו. גישה אחרת היא [[כלכלה דמוקרטית]] שהיא שיתוף של גורמים שמושפעים מהמפעל בניהול המפעל (לדוגמה עובדים ושכנים של המפעל). גישה מקובלת יותר, שקיימת לדוגמה [[המודל הנורדי|במודל הנורדי]] היא  שיתוף עובדים בהנהלת המפעל. היות ועובדים עלולים להיפגע בעצמם מזיהום יש להם אינטרס גדול יותר להקטין אותו, לדאוג לשקיפות, לניטור וכו'.  
    
;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:
 
;הדחקת זיהום בקרב פקידות ומקבלי החלטות משתפי פעולה:
 
מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  
 
מלבד רגולטורים שיש להם אינטרס פוליטי ברור (לדוגמה [[קשרי הון שלטון]]), הדחקת זיהום עלולה להימצא בקרב ציבור שלם של רגולטורים, פקידים או אנשי ציבור (לדוגמה רופאים) שאין להם אינטרס מסוים לפה או לפה, או שיש להם אינטרס בינוני של "לרצות את הבוס". הדחקה כזו עשויה להתחזק עקב "אפקט הטרמפיסט" (אני קטן מדי מכדי לשנות, "זה ממילא לא יועיל", יש כאן כוחות חזקים ממני וכו'), או עקב חוסר רצון לדעת את ההשלכות ("הכל בעצם בסדר, סתם מנפחים את הבעיה", אני לא רוצה לדעת מה ההשלכות של הזיהום, או "אין ברירה אלה להמשיך את המצב") או עקב הרגשה ש"כך דרכו של עולם" - [[נורמה חברתית]].  
   −
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערוריה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
+
דוגמה להדחקת זיהום בקרב מקבלי החלטות הוא נטיה של רגולטורים ומקבלי החלטות להתעלם או להקטין את בעיית הזיהום, בגלל הטיית [[חשיבת יחד]] - אם שאר הפקידים שותקים ולא עושים דבר, כנראה שגם אני צריך לשתוק או לא לעורר מהומות. לדוגמה ד"ר משה שוורץ-שירב, חוקר במכון הגאולוגי במשרד התשתיות, פרסם ב-2009 מחקר על [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע באזור הגליל המערבי וחיפה]] שהראה מקרים רבים של זיהום ב[[מתכות כבדות]] [[גורם מסרטן|מסרטנות]] ורעילות מאד כמו [[אורניום]], [[ארסן]], [[קדמיום]], [[עופרת]], [[כרום]] ועוד.<ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> אולם איש לא התייחס למחקר זה. בעקבות שערורייה תקשורתית עקב הדלפות מידע שלכאורה מצביע על היקפי ראש קטנים ומשקל קטן של ילודים באיזורים מסויימים בחיפה נחשף המחקר לתקשורת. לטענת שוורץ,  "אין צורך במחקרים כדי להבין מה שידעו במשך שנים... המגמה הזאת היא דבר שידוע כבר שנים, אבל זה לא הזיז לאיש...הייתה אמונה של 'כן, אנחנו יודעים שזה מזוהם', לא התרגשו יותר מדי".<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>
    
==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==
 
==קשיים הנוגעים להוכחת קשרים בין זיהום לבין בעיות בריאות==

תפריט ניווט