שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:  
==דרכי הטעיה תקשורתית==
 
==דרכי הטעיה תקשורתית==
 
יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:
 
יש דרכים רבות בהן עיתון, ערוץ טלוויזיה או גוף תקשורתי אחר יכול להשפיע על דעת הקהל שלו:
* '''המנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש גם יותר עניין של הקהל לקרוא עליו. המנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחייה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]].  
+
* '''הימנעות מאיזכור נושא''' - הדרך הפשוטה ביותר לגרום להטיה היא להתעלם מנושא מסויים בטענה שהוא מסובך מדי, לא מעניין את הציבור וכו'. בחלק גדול מהמקרים דעת הקהל היא דבר שנבנה עם השנים, וכאשר יודעים יותר על נושא מסויים יש גם יותר עניין של הקהל לקרוא עליו. הימנעות מכיסוי של נושא מסויים מבטיחה שהקהל ימשיך להיות בור בנושא זה וכן שאנשים לא יתעניינו בו. דוגמה אחת היא התעלמות של התקשורת בישראל במשך תקופה ארוכה ממחאה בנושא [[גז טבעי בישראל]], והשלכות של הגז על נושאים כגון יוקר המחייה. רק לאחר שלב מסויים של הפגנות המוניות נזכרו חלק מגופי התקשורת לדבר על נושאים כמו [[וועדת צמח]] או [[מתווה הגז]].  
* '''הצפת הקורא  במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדגומה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהצופה מותש מעודף מידע ואין לו כוח לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע שחלקה הגדול הוא מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  
+
* '''הצפת הקורא  במידע רב בעל חשיבות מועטה''' - עיתון יכול לספק כמות גדולה של מידע בלי לתת לקוראים הבנה אמיתית של מה שמתרחש. לדוגמה אפשר לספר בצורה מפורטת על [[תאונות דרכים|תאונות דרכים]] שמתרחשות מדי יום, אבל להימנע מלחשוף קוראים מידע על דרכים להקטין את תאונות הדרכים ולהימנע ממעקב אחר מדיניות ממשלתית שעשויה להשפיע על הנושא. העיתונות מספקת מידע רב לגבי אנשים, פחות מידע לגבי אירועים ועוד פחות מידע לגבי [[תהליכים|תהליך]] ו[[תהליכים ארוכי טווח]] במיוחד. התוצאה היא במקרים רבים שהצופה מותש מעודף מידע ואין לו כוח לשמוע על נושאים חשובים. טקטיקה זו נפוצה גם בקרב ארגוני מודיעין מודרניים - במקום סתם להסתיר מידע רב ככל האפשר מהאויב, מספקים לו כמות גדולה של מידע שחלקה הגדול הוא מידע זבלי או מוטעה במקצת - וכעת על ארגון המודיעין המתחרה לנסות למצוא את המידע החשוב בתוך הררי המידע.  
* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי ''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה או מידע שאנשים רבים נמשכים עליו.  דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית.
+
* '''ליבוי רגשות ומידע רכילותי ''' לעיתונות יש אינטרס מובנה לספק מידע רכילותי ובעל תוכן רגשי רב משום שמידע כזה או מידע שאנשים רבים נמשכים עליו.  דיווח עיתונאי מלבה בדרך כלל את רגשות הקוראים כדי למכור יותר עותקים. אחת הסיבות לכך היא שבאופו טבעי [[בני אדם]] חיו במשך מאות אלפי שנים בחבורות, שבטים ו[[קהילה|קהילות]] רבות שבהן לרכילות ולתיאור היחסים בין אנשים היה ערך רב. כיום מידע כזה לא משפיע עלינו בצורה ישירה אבל עדיין קוראים מזדהים או בזים לפוליטיקאים ולאנשי תרבות שונים ורכילות עליהם משפיעה עלינו מבחינה רגשית, אם כי בדרך כלל למידע זה אין השפעה אמיתית על החיים שלנו ולרוב אין לכך חשיבות עיתונאית.
 
* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא  שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  
 
* '''[[ספין תקשורתי]]''' - הוא  שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן, כשמטרתו מיועדת בדרך כלל לשרת כהסחת דעת של אמצעי התקשורת ושל דעת הקהל. אם יש מאבק חברתי שרוצה להעלות שאלות או ביקורת על נושא מסויים, חברה יכולה לבצע ספינים על ידי הצגת מידע חלקי ומטעה, העלאת טענות שאינן רלוונטיות.  
 
* '''קביעת השאלות והסיפור סביבן נסוב הדיון הציבורי''' - אחת הדרכים החשובות לייצר הטיה בדעת הקהל היא להיות מסוגל לקבוע מה הן השאלות שיעלו ביחס לנושא מסויים. כל עוד דנים רק בשאלות אלה, אזי רוב התשובות שינתנו לתשובה בין אם כך ואם אחרת משרתת את האינטרס של בעלי הכוח והכסף. לדוגמה שאלה מה אחוזי המס שישראל תקבל מייצוא הגז. תשובות אפשרויות הן שישראל תקבל 15% או תקבל 60%, כל עוד דנים בשאלה זו לא דנים בשאלות אחרות כמו האם ייצוא גז משתלם מבחינה כלכלית (לשם כך יש לדעת לדוגמה כמה עולה לייבא חלופות במקום הגז שמייצאים). כאשר שואלים כיצד אפשר להפוך את המכוניות לבטוחות יותר שאלה זו מניחה מראש ש[[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ואמצעים אחרים ל[[עיר ללא מכוניות|הפחתת כמות המכוניות]] לא משפיעות על נושא של [[תאונות דרכים]] וכן מניחים כי תאונות דרכים הן ההשפעה הבריאותית היחידה של מכוניות - במקום לשאול שאלה כלליות יותר - [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מהן ההשפעות הבריאותיות של מכוניות]]
 
* '''קביעת השאלות והסיפור סביבן נסוב הדיון הציבורי''' - אחת הדרכים החשובות לייצר הטיה בדעת הקהל היא להיות מסוגל לקבוע מה הן השאלות שיעלו ביחס לנושא מסויים. כל עוד דנים רק בשאלות אלה, אזי רוב התשובות שינתנו לתשובה בין אם כך ואם אחרת משרתת את האינטרס של בעלי הכוח והכסף. לדוגמה שאלה מה אחוזי המס שישראל תקבל מייצוא הגז. תשובות אפשרויות הן שישראל תקבל 15% או תקבל 60%, כל עוד דנים בשאלה זו לא דנים בשאלות אחרות כמו האם ייצוא גז משתלם מבחינה כלכלית (לשם כך יש לדעת לדוגמה כמה עולה לייבא חלופות במקום הגז שמייצאים). כאשר שואלים כיצד אפשר להפוך את המכוניות לבטוחות יותר שאלה זו מניחה מראש ש[[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ואמצעים אחרים ל[[עיר ללא מכוניות|הפחתת כמות המכוניות]] לא משפיעות על נושא של [[תאונות דרכים]] וכן מניחים כי תאונות דרכים הן ההשפעה הבריאותית היחידה של מכוניות - במקום לשאול שאלה כלליות יותר - [[השפעות בריאותיות של מכוניות|מהן ההשפעות הבריאותיות של מכוניות]]
 
* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  
 
* '''בלבול בין דעות לבין עובדות''' - אחת הדרכים לבלבל אנשים היא לקבוע בצורה נחרצת דברים שלגביהם אין הוכחה. עיתונות אמיתית שואלת שאלות וכאשר ניתנות תשובות מנסה להבין מה האמינות של התשובות על ידי היבטים כמו סימוכין מקצועי או מה האינטרס של הדובר להגיד אמת. לדוגמה שאלה מקדימה בנושא הגז הטבעי בישראל היא כמה גז התגלה עד כה וכמה גז סביר שיתגלה כאן בעתיד. דברים אלה הם תנאי הכרחי לשאלות כמו כמה גז כדאי לשמור לישראל או כמה כסף נקבל ממיסוי הגז - במקרים רבים נבחרים דעות או נתונים בצורה שנוחה לבעלי הכוח החזקים והעשירים.  
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  
+
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמיים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.  
* '''התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלבנטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון.
+
* '''התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלוונטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון.
    
==השפעות של קשרי הון-עיתונות==
 
==השפעות של קשרי הון-עיתונות==
 
===יתרון מקומי מול מתחרים בשוק===
 
===יתרון מקומי מול מתחרים בשוק===
המטרה של השפעת ההון על העיתונות היא בדרך כלל להשיג יתרון מקומי עבור אדם, תאגיד או קבוצה מסויימת (לדוגמה למנוע ביקורת, לעודד הסתכלות אוהדת וכו'). היתרון יכול להיות כלכלי באופן ישיר (לדוגמה יצירת דעת קהל אוהדת שתעודד משקיעים להשקיע במניה ותעודד בנקאים לתת אשראי בצורה קלה), אבל לרוב מדובר ביתרונות הנוגעים ל[[כלכלה פוליטית]] - כלומר השפעות של התקשורת על הפוליטיקה ודרכה חסימה או קידום של מהלכים שיכולים לשפר את מצבה של הפרט או הקבוצה בעלת האינטרס. לדוגמה דעת קהל אוהדת או מנומנמת עשויה למנוע מימוש של וועדת חקירה , ועצירה של וועדה כזו עשויה למנוע חקיקה, רגולציה ותביעות ייצוגיות עקב זיהום.  
+
המטרה של השפעת ההון על העיתונות היא בדרך כלל להשיג יתרון מקומי עבור אדם, תאגיד או קבוצה מסויימת (לדוגמה למנוע ביקורת, לעודד הסתכלות אוהדת וכו'). היתרון יכול להיות כלכלי באופן ישיר (לדוגמה יצירת דעת קהל אוהדת שתעודד משקיעים להשקיע במניה ותעודד בנקאים לתת אשראי בצורה קלה), אבל לרוב מדובר ביתרונות הנוגעים ל[[כלכלה פוליטית]] - כלומר השפעות של התקשורת על הפוליטיקה ודרכה חסימה או קידום של מהלכים שיכולים לשפר את מצבה של הפרט או הקבוצה בעלת האינטרס. לדוגמה דעת קהל אוהדת או מנומנמת עשויה למנוע מימוש של וועדת חקירה, ועצירה של וועדה כזו עשויה למנוע חקיקה, רגולציה ותביעות ייצוגיות עקב זיהום.  
    
===יתרון קבוצתי לפירמות בענף===
 
===יתרון קבוצתי לפירמות בענף===
מלבד היתרון המקומי של בעל הון או תאגיד מול מתחרים אחרים ישנן מטרות משותפות או קבוצתיות. לרוב לכלל הגורמים ב[[ענף תעשייה]] מסויים יש אינטרסים זהים מול הצרכנים, העובדים, השכנים או ה[[רגולציה|רגולטור]] גם אם הם מתחרים בינם לבין עצמם. לדוגמה לכל הגורמים בענף הרכב יש אינטרס למנוע פיתוח של [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ל[[תעשיית התרופות|חברות תרופות]] יש אינטרס להתחרות זו בזו, אבל לכולן או לרובן אינטרס לשתף פעולה בהיבטים כמו הקטנת זמן ה[[פטנט]] על תרופות או רגולציה שמונעת מכירת תרופות ללא מרשם רופא. לכל הגורמים הפועלים בענף תעשייה יש אינטרס להקים [[מחסומי כניסה]] לשוק כדי למנוע [[שוק תחרותי]]. מצבים אלה קיימים בענפים רבים והם בולטים ב[[שוק המזון]], [[שוק המכוניות]], [[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות]], [[ביטוח בישראל|שוק הביטוח]], [[חברות התרופות]] ועוד תחומים. השפעות אלה יכולות להיות חריפות יותר וקשות יותר למניעה דווקא כאשר הקבוצה הפוגענית היא קטנה יחסית ואילו הקבוצה הנפגעת היא רחבה. ככל שהקבוצה הנפגעת היא רחבה יותר וכלל שהפגיעה מפוזרת וסמויה יותר כך קשה יותר להאבק מבחינה פוליטית בהשפעה בגלל אפקט הטרמפיסט. נקודה זו הועלתה על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]] בספרו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. אם התקשורת היא לא הוגנת ולא מנסה לחשוף את הקשרים בין הון לשלטון המאבק הציבורי כדי למנוע ניצול לרעה של קשרים אלה הוא קשה בהרבה.  
+
מלבד היתרון המקומי של בעל הון או תאגיד מול מתחרים אחרים ישנן מטרות משותפות או קבוצתיות. לרוב לכלל הגורמים ב[[ענף תעשייה]] מסויים יש אינטרסים זהים מול הצרכנים, העובדים, השכנים או ה[[רגולציה|רגולטור]] גם אם הם מתחרים בינם לבין עצמם. לדוגמה לכל הגורמים בענף הרכב יש אינטרס למנוע פיתוח של [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ל[[תעשיית התרופות|חברות תרופות]] יש אינטרס להתחרות זו בזו, אבל לכולן או לרובן אינטרס לשתף פעולה בהיבטים כמו הקטנת זמן ה[[פטנט]] על תרופות או רגולציה שמונעת מכירת תרופות ללא מרשם רופא. לכל הגורמים הפועלים בענף תעשייה יש אינטרס להקים [[מחסומי כניסה]] לשוק כדי למנוע [[שוק תחרותי]]. מצבים אלה קיימים בענפים רבים והם בולטים ב[[שוק המזון]], [[שוק המכוניות]], [[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות]], [[ביטוח בישראל|שוק הביטוח]], [[חברות התרופות]] ועוד תחומים. השפעות אלה יכולות להיות חריפות יותר וקשות יותר למניעה דווקא כאשר הקבוצה הפוגענית היא קטנה יחסית ואילו הקבוצה הנפגעת היא רחבה. ככל שהקבוצה הנפגעת היא רחבה יותר וכלל שהפגיעה מפוזרת וסמויה יותר כך קשה יותר להיאבק מבחינה פוליטית בהשפעה בגלל אפקט הטרמפיסט. נקודה זו הועלתה על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]] בספרו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. אם התקשורת היא לא הוגנת ולא מנסה לחשוף את הקשרים בין הון לשלטון המאבק הציבורי כדי למנוע ניצול לרעה של קשרים אלה הוא קשה בהרבה.  
    
השפעות ישירות של קשרי הון ועיתונות בולטות בכל התחומים בהם יש [[כשל שוק|כשלי שוק]] של [[השפעה חיצונית]], [[מידע א-סימטרי]], [[הגבלים עסקיים]] וכדומה. בכל התחומים האלה מודעות ציבורית ביחס למנגנונים שפועלים נגדו עלולים ליצור דעת קהל שתדרוש צעדים קונקרטיים לשינוי המצב. לחברות המרוויחות מהעדר רגולציה או מקיום של רגולציה שפועלת לטובת החברות יש אינטרס להרדים את הציבור או לבלבל אותו וכך לשמור על המשך היתרון של העסקים האלה מול הציבור.  
 
השפעות ישירות של קשרי הון ועיתונות בולטות בכל התחומים בהם יש [[כשל שוק|כשלי שוק]] של [[השפעה חיצונית]], [[מידע א-סימטרי]], [[הגבלים עסקיים]] וכדומה. בכל התחומים האלה מודעות ציבורית ביחס למנגנונים שפועלים נגדו עלולים ליצור דעת קהל שתדרוש צעדים קונקרטיים לשינוי המצב. לחברות המרוויחות מהעדר רגולציה או מקיום של רגולציה שפועלת לטובת החברות יש אינטרס להרדים את הציבור או לבלבל אותו וכך לשמור על המשך היתרון של העסקים האלה מול הציבור.  
שורה 32: שורה 32:     
===השפעה על תפקוד המערכת הפוליטית===
 
===השפעה על תפקוד המערכת הפוליטית===
השפעה מערכתית-פוליטית מרכזית של קשרי הון עיתונות היא שמועמדים או מפלגות שעלולים לפגוע בשיטה הקיימת זוכים להתעלמות ואו ליחס עויין או מזלזל מצד התקשורת, דבר זה מקשה מאד על חלק מהמועמדים הפוליטיים. דוגמה לנסיון של התקשורת להתעלם ממועמד פוליטי מאיים היא היחס של התקשורת בארצות הברית לברני סנדרס. כל עוד זה לא צבר מומנטום פוליטי משמעותי התקשורת ניסתה להחביא אותו. באופן כללי יותר היחס של התקשרות למועמדים ומפלגות שונות משפיע בצורה ניכרת על הסיכוי שלהם להיבחר (זו אחת הסיבות לכך שחלק מהפוליטיקאים הם אנשי תקשורת לשעבר - יש להם נסיון בניסוח וכן קשרים בעולם התקשורת). קשרי הון -תקשורת יחד עם היכולת של בעלי הון גדולים להשפיע על הבחירות המקדימות והבחירות הכלליות מייצרים סוג של מסננת - רק מי שעבר את המסננת של ההון יכול לעמוד לבחירת כלל הציבור. מנגנון זה אינו מוחלט - ייתכנו מועמדים שיוצאים נגד בעלי הון חזקים כקבוצה או כיחידים, זהו מנגנון הסתברותי - למועמדים ומפלגות שנהנים מתמיכת ההון יש יתרון פוליטי משמועתי על פני מי שאין לו תמיכה כזו. החשיבות הפוליטית של תמיכה ושל סינון ראשוני של ההון ושל התקשורת המסחרית עוברות שינויים עם הזמן (טכנולוגיות שונות שמשנות את הנושא בהיבטים שונים כוללות את העיתונות המודפסת, הטלוויזיה והאינטרנט)
+
השפעה מערכתית-פוליטית מרכזית של קשרי הון עיתונות היא שמועמדים או מפלגות שעלולים לפגוע בשיטה הקיימת זוכים להתעלמות ואו ליחס עויין או מזלזל מצד התקשורת, דבר זה מקשה מאד על חלק מהמועמדים הפוליטיים. דוגמה לניסיון של התקשורת להתעלם ממועמד פוליטי מאיים היא היחס של התקשורת בארצות הברית לברני סנדרס. כל עוד זה לא צבר מומנטום פוליטי משמעותי התקשורת ניסתה להחביא אותו. באופן כללי יותר היחס של התקשרות למועמדים ומפלגות שונות משפיע בצורה ניכרת על הסיכוי שלהם להיבחר (זו אחת הסיבות לכך שחלק מהפוליטיקאים הם אנשי תקשורת לשעבר - יש להם נסיון בניסוח וכן קשרים בעולם התקשורת). קשרי הון -תקשורת יחד עם היכולת של בעלי הון גדולים להשפיע על הבחירות המקדימות והבחירות הכלליות מייצרים סוג של מסננת - רק מי שעבר את המסננת של ההון יכול לעמוד לבחירת כלל הציבור. מנגנון זה אינו מוחלט - ייתכנו מועמדים שיוצאים נגד בעלי הון חזקים כקבוצה או כיחידים, זהו מנגנון הסתברותי - למועמדים ומפלגות שנהנים מתמיכת ההון יש יתרון פוליטי משמועתי על פני מי שאין לו תמיכה כזו. החשיבות הפוליטית של תמיכה ושל סינון ראשוני של ההון ושל התקשורת המסחרית עוברות שינויים עם הזמן (טכנולוגיות שונות שמשנות את הנושא בהיבטים שונים כוללות את העיתונות המודפסת, הטלוויזיה והאינטרנט)
    
===השפעות תרבותיות של קשרי הון בתקשורת===
 
===השפעות תרבותיות של קשרי הון בתקשורת===