שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  12:52, 2 במאי 2016
מ
שורה 22: שורה 22:  
באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד-ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית.  
 
באופן מסורתי כלכלנים שמו דגש על רווחה סובייקטיבית, ומשם הניחו שיש קשר חיובי וחד-ערכי בין רווחה לבין [[עושר]] - ככל שלאנשים יש יותר [[כסף]] וככל שכסף זה יכול לקנות יותר מוצרים ושירותים, כך גדלה הרווחה החברתית.  
   −
במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ריאלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החסכון שלהם.  
+
במודלים בסיסיים של [[מיקרו כלכלה]] ב[[כלכלה נאו קלאסית]] מניחים שיש שני גורמים שמשפיעים על הרווחה של הפרטים - גובה ההכנסה (במונחים ריאלים של כמה מוצרים אפשר לקנות) ופנאי (הזמן שבו לא נמצאים בעבודה), וכי אנשים מאזנים בין כמות הפנאי לבין כמות המוצרים שהם מעוניינים לקנות. באופן דומה אנשים מאזנים בין כמות הקניות לבין כמות החיסכון שלהם.  
    
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.  
 
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.  
שורה 28: שורה 28:  
כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות של הכלכלה הקלאסית והנאו קלאסית ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.  
 
כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות של הכלכלה הקלאסית והנאו קלאסית ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.  
   −
אחד הכשלים המרכזיים בניתוח רווחה של כלכלה נאו-קלאסית היא התעלמות מרקע הביולוגי והתפקודי של האדם. אדם חי הוא סוג של יצור חי ולפיכך הוא סוג של [[מערכת דיאספטית]] שצריכה לצרוך אנרגיה כדי לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. ללא זרם מתמיד [[אקסרגיה]] מערכת דיספטית תקרוס. מערכת דיאספטית בכלל, וגם יצורים ביולוגיים בפרט מאופיינים על ידי סדר פנימי שצריך להשמר כדי לשמור על תפקוד טוב של המערכת - דבר המכונה [[הומיאוסטזיס]] או מצב יציב (מיוונית: Homeostasis) - היכולת של היצור לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו. כאשר אדם נמצא בבריאות תקינה קל לו לשמור על הומיאוסטזיס תוך השקעה נמוכה של תחזוקת המערכת, לעומת זאת ככל שהוא מתרחק מבריאות תקינה בשל תקלות שונות הוא צריך להשקיע כמות גדולה יותר של מאמץ רק כדי לשמור על תפקוד תקין. לדוגמה עליו לקחת תרופות להורדת לחץ דם כדי לשמור על לחץ דם תקין. הגדלת הצריכה עוד ועוד (בכל פרמטר שרוצים) אינה משפרת את התפקוד הגופני ובסופו של דבר מובילה למצב פתולוגי ולמוות.  
+
אחד הכשלים המרכזיים בניתוח רווחה של כלכלה נאו-קלאסית היא התעלמות מרקע הביולוגי והתפקודי של האדם. אדם חי הוא סוג של יצור חי ולפיכך הוא סוג של [[מערכת דיאספטית]] שצריכה לצרוך אנרגיה כדי לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. ללא זרם מתמיד [[אקסרגיה]] מערכת דיאספטית תקרוס. מערכת דיאספטית בכלל, וגם יצורים ביולוגיים בפרט מאופיינים על ידי סדר פנימי שצריך להישמר כדי לשמור על תפקוד טוב של המערכת - דבר המכונה [[הומיאוסטזיס]] או מצב יציב (מיוונית: Homeostasis) - היכולת של היצור לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו. כאשר אדם נמצא בבריאות תקינה קל לו לשמור על הומיאוסטזיס תוך השקעה נמוכה של תחזוקת המערכת, לעומת זאת ככל שהוא מתרחק מבריאות תקינה בשל תקלות שונות הוא צריך להשקיע כמות גדולה יותר של מאמץ רק כדי לשמור על תפקוד תקין. לדוגמה עליו לקחת תרופות להורדת לחץ דם כדי לשמור על לחץ דם תקין. הגדלת הצריכה עוד ועוד (בכל פרמטר שרוצים) אינה משפרת את התפקוד הגופני ובסופו של דבר מובילה למצב פתולוגי ולמוות.  
   −
ייתכנו גם מצבים רבים בהם צריכה של מוצרים לא מתאימים (כמו תזונה עם יותר מידי מלח, יותר מידי סוכר וכו) מובילה למצב לא אופטימלי. כך שמתוך אלפי סלי תצורכת מזון אפשריים חלק מהותי יהיו בלתי בריאים ויובילו לאובדן רווחה עתידי.  באופן כללי כלכלנים מניחים שהאדם הוא יודע כל ורציונלי ולכן לא ייתכנו מצבים כמו צריכת יתר של מזון או צריכת מזון מזיק שאחר כך מתחרטים על הצריכה שלו. מחקרים בתחום המזון והתנהגות תזונה מצביעים על ממצאים אחרים - יש חשיבות גדולה לגירויים, עיצוב, ולחצים חברתיים בשאלה כמה בריאה תהיה התזונה של האדם וכמה קל יהיה לו לסטות מנתיב אופטימלי ובדרך כלל אנשים כלל לא מודעים לרוב ההחלטות שהם מבצעים בתחום התזונה. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזיה]] טוען פרופ' בריאן וונסינק כי בכל יום אנשים לוקחים כ-250 החלטות הנוגעות למזון ומתוכן כ 200 הן החלטות לא מודעות. וונסינק מתאר מספר רב של מחקרים וניסויים שמצביעים על היבטים שונים שמשפיעים על צריכת המזון -  כמו גודל הצלחות, הסחת דעת תוך כדי אכילה, גודל אריזות המזון ועוד. התחום של [[כלכלת השמנה]] מתאר כיצד חברות מזון גדולות מנצלות רגישויות ביולוגיות של אנשים כדי לעודד אותם לצרוך יותר מזון ולהרגיל אותם למזונות שקל למכור מהן כמות גדולה יותר (מזונות פחות משביעים) או שהם בעלי רווחיות גבוה יותר (לדגומה מזון בעל אורח חיי מדף ארוכים יותר - כמו במקרה של לחם "לבן" מול [[מזון מלא|לחם מלא]]).  
+
ייתכנו גם מצבים רבים בהם צריכה של מוצרים לא מתאימים (כמו תזונה עם יותר מידי מלח, יותר מידי סוכר וכו') מובילה למצב לא אופטימלי. כך שמתוך אלפי סלי תצרוכת מזון אפשריים חלק מהותי יהיו בלתי בריאים ויובילו לאובדן רווחה עתידי.  באופן כללי כלכלנים מניחים שהאדם הוא יודע כל ורציונלי ולכן לא ייתכנו מצבים כמו צריכת יתר של מזון או צריכת מזון מזיק שאחר כך מתחרטים על הצריכה שלו. מחקרים בתחום המזון והתנהגות תזונה מצביעים על ממצאים אחרים - יש חשיבות גדולה לגירויים, עיצוב, ולחצים חברתיים בשאלה כמה בריאה תהיה התזונה של האדם וכמה קל יהיה לו לסטות מנתיב אופטימלי ובדרך כלל אנשים כלל לא מודעים לרוב ההחלטות שהם מבצעים בתחום התזונה. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזיה]] טוען פרופ' בריאן וונסינק כי בכל יום אנשים לוקחים כ-250 החלטות הנוגעות למזון ומתוכן כ-200 הן החלטות לא מודעות. וונסינק מתאר מספר רב של מחקרים וניסויים שמצביעים על היבטים שונים שמשפיעים על צריכת המזון -  כמו גודל הצלחות, הסחת דעת תוך כדי אכילה, גודל אריזות המזון ועוד. התחום של [[כלכלת השמנה]] מתאר כיצד חברות מזון גדולות מנצלות רגישויות ביולוגיות של אנשים כדי לעודד אותם לצרוך יותר מזון ולהרגיל אותם למזונות שקל למכור מהן כמות גדולה יותר (מזונות פחות משביעים) או שהם בעלי רווחיות גבוה יותר (לדוגמה מזון בעל אורח חיי מדף ארוכים יותר - כמו במקרה של לחם "לבן" מול [[מזון מלא|לחם מלא]]).  
   −
באופן דומה להתעלמות של כלכלנים נאו-קלאסיים מהתפקוד הביולוגי של האדם הבודד הם מתעלמים מתפקודים של מערכות אחרות - מערכות ביולוגיות שמתחזקות את הכלכלה האנושית (שעשויות גם לתרום באופן ישיר לרווחה של הפרט - לדוגמה עצים בקרבת הבית) ומערכות חברתיות שמאפשרות חברה מתפקדת והוגנת. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מכנה גישה זו "כלכלת עולם ריק" - מניחים שבעולם יש רק צרכנים (בלי הון פנימי התחלתי שעלול להפגע- "הון אנושי" בדמות בריאות גופנית או נפשית) ומוצרים וכי העולם עצמו הוא עולם ריק ואו פאסיבי שאין לו תפקוד בפני עצמו. לעומת זאת בתחום ה[[אקולוגיה]] חוקר את התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] ומראה שבדומה ל[[הומיאוסטזיס]] גם מערכות אלה נמצאות במעין [[שיווי משקל]] ושעליהן לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. [[כלכלה אקולוגית]] מתבססת בין היתר על אקולוגיה ומניחה כי ל[[ביוספרה]] יש תפקיד חשוב בשמירה על המשך הקיום של החברה האנושית ועל התפקוד הכלכלי שלה.  
+
באופן דומה להתעלמות של כלכלנים נאו-קלאסיים מהתפקוד הביולוגי של האדם הבודד הם מתעלמים מתפקודים של מערכות אחרות - מערכות ביולוגיות שמתחזקות את הכלכלה האנושית (שעשויות גם לתרום באופן ישיר לרווחה של הפרט - לדוגמה עצים בקרבת הבית) ומערכות חברתיות שמאפשרות חברה מתפקדת והוגנת. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מכנה גישה זו "כלכלת עולם ריק" - מניחים שבעולם יש רק צרכנים (בלי הון פנימי התחלתי שעלול להיפגע- "הון אנושי" בדמות בריאות גופנית או נפשית) ומוצרים וכי העולם עצמו הוא עולם ריק ו/או פאסיבי שאין לו תפקוד בפני עצמו. לעומת זאת בתחום ה[[אקולוגיה]] חוקר את התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] ומראה שבדומה ל[[הומיאוסטזיס]] גם מערכות אלה נמצאות במעין [[שיווי משקל]] ושעליהן לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. [[כלכלה אקולוגית]] מתבססת בין היתר על אקולוגיה ומניחה כי ל[[ביוספרה]] יש תפקיד חשוב בשמירה על המשך הקיום של החברה האנושית ועל התפקוד הכלכלי שלה.  
    
בספר [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] התייחס להזנחה שיש לגבי [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שקשה לרכוש חתיכות מהם ומהתפקוד שלהם אפשר להנות אפילו אם לא משלמים עליהם - לדוגמה משטרה הוגנת, בתי משפט הוגנים, אוויר נקי, שכבת אוזון שמגינה מפני קרינה, תקשורת הוגנת, [[אמון]] וכדומה. הכלכלנים מתייחסים בעיקר לצריכה של מוצרים פרטיים (כמו עניבות, מזון, מכוניות, בתים) ומתעלמים מהתרומה של מוצרים ציבוריים לרווחה ומהרס אפשרי של מוצרים ציבוריים.  
 
בספר [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] התייחס להזנחה שיש לגבי [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שקשה לרכוש חתיכות מהם ומהתפקוד שלהם אפשר להנות אפילו אם לא משלמים עליהם - לדוגמה משטרה הוגנת, בתי משפט הוגנים, אוויר נקי, שכבת אוזון שמגינה מפני קרינה, תקשורת הוגנת, [[אמון]] וכדומה. הכלכלנים מתייחסים בעיקר לצריכה של מוצרים פרטיים (כמו עניבות, מזון, מכוניות, בתים) ומתעלמים מהתרומה של מוצרים ציבוריים לרווחה ומהרס אפשרי של מוצרים ציבוריים.  

תפריט ניווט