שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
במשך שנים, התריעו שהכלכלה תהיה בבעיה כאשר יאזלו [[משאבים מתכלים]] כמו [[ברזל]], נחושת או פחם. הזהרות אלו נתבדו, כאשר תחזיות לעליה ארוכת טווח של מחירי המתכות נתבדו- אם הם היו הופכים נדירים יותר, לפי התחזיות הפסימיות, היה מחירם צריך לעלות. אלא שבמסך מספר עשורים מחירי המתכות ירדו דווקא - עקב גילוי מכרות חדשים, טכנולוגיות זיקוק והפקה זולות יותר, והתייעלות בשימוש ובמיחזור.  
+
במשך שנים, התריעו שהכלכלה תהיה בבעיה כאשר יאזלו [[משאבים מתכלים]] כמו [[ברזל]], נחושת או פחם. אזהרות אלו נתבדו, כאשר תחזיות לעליה ארוכת טווח של מחירי המתכות נתבדו- אם הם היו הופכים נדירים יותר, לפי התחזיות הפסימיות, היה מחירם צריך לעלות. אלא שבמסך מספר עשורים מחירי המתכות ירדו דווקא - עקב גילוי מכרות חדשים, טכנולוגיות זיקוק והפקה זולות יותר, והתייעלות בשימוש ובמיחזור.  
    
לפי התפיסה שתוצג, הבעיות לא תתחלנה כאשר הנפט '''יגמר''', אלא כשנעבור את [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], בעצם כשמיצינו כמחצית מהמאגרים.  
 
לפי התפיסה שתוצג, הבעיות לא תתחלנה כאשר הנפט '''יגמר''', אלא כשנעבור את [[שיא תפוקת הנפט|שיא התפוקה]], בעצם כשמיצינו כמחצית מהמאגרים.  
שורה 11: שורה 11:  
כאשר מסתכלים על סיכום התפוקות מכל השדות בעולם, מצרפים את התפוקה מהן כולל התפוקה העתידית מהבארות שידועות כעת ובתוספת הערכה של שדות נפט חדשים שימצאו. גרף כולל זה ניראה בצורת פעמון כמעט סימטרי. במצב כזה, חצי מהנפט מופק עד לשיא, וחצי לאחריו. לאחר שנעבור את שיא התפוקה העולמית, בכל יום ניתן יהיה לשאוב קצת פחות נפט מאשר ביום האתמול.
 
כאשר מסתכלים על סיכום התפוקות מכל השדות בעולם, מצרפים את התפוקה מהן כולל התפוקה העתידית מהבארות שידועות כעת ובתוספת הערכה של שדות נפט חדשים שימצאו. גרף כולל זה ניראה בצורת פעמון כמעט סימטרי. במצב כזה, חצי מהנפט מופק עד לשיא, וחצי לאחריו. לאחר שנעבור את שיא התפוקה העולמית, בכל יום ניתן יהיה לשאוב קצת פחות נפט מאשר ביום האתמול.
   −
כמות האנשים בעולם ממשיכה לגדול ואיתם כמות האנרגיה הנצרכת. אם נניח ששיא התפוקה היה בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו שהיתה בשנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה תהיה גבוה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט , והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.  
+
כמות האנשים בעולם ממשיכה לגדול ואיתם כמות האנרגיה הנצרכת. אם נניח ששיא התפוקה היה בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו שהיתה בשנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה תהיה גבוה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט, והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.  
   −
כך שהמשבר לא יתרחש כשיאזל הנפט, אלא כשההצע יתחיל לרדת, בעוד הביקוש ממשיך לעלות.
+
כך שהמשבר לא יתרחש כשיאזל הנפט, אלא כשההיצע יתחיל לרדת, בעוד הביקוש ממשיך לעלות.
    
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
 
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
שורה 23: שורה 23:  
* ישנה אי וודאות בקשר לרזרבות הנפט שנותרו. אולם רוב הרזרבות ממוקמות ב 3 מדינות בלבד - עיראק, איראן, וסעודיה.
 
* ישנה אי וודאות בקשר לרזרבות הנפט שנותרו. אולם רוב הרזרבות ממוקמות ב 3 מדינות בלבד - עיראק, איראן, וסעודיה.
 
*ישנו יסוד סביר להניח שמדינות אופ"ק ניפחו את הנתונים בקשר לכמות הנפט שברשותן. על פי גודל הרזרבות נקבעות המכסות שמותרות למכירה. מדינות כמו קטר לדוגמא, כבר הודו שהרזרבות שהצהירו עליהן היו למעשה מנופחות.  
 
*ישנו יסוד סביר להניח שמדינות אופ"ק ניפחו את הנתונים בקשר לכמות הנפט שברשותן. על פי גודל הרזרבות נקבעות המכסות שמותרות למכירה. מדינות כמו קטר לדוגמא, כבר הודו שהרזרבות שהצהירו עליהן היו למעשה מנופחות.  
* קולין קמבל, אחד הגאו-פיסקיאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להמצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.  
+
* קולין קמבל, אחד הגאו-פיזיקאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.  
 
* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.
 
* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.
 
* מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971, וגרמניה בשנת 1967.
 
* מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971, וגרמניה בשנת 1967.
* חברות הנפט אינן מקימות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. העדר הבניה מעיד כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים , היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.  
+
* חברות הנפט אינן מקימות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. העדר הבניה מעיד כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים, היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.  
 
* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 בנאום לאומה שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.
 
* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 בנאום לאומה שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.
 
* ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020.  
 
* ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020.  
שורה 33: שורה 33:  
===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט===
 
===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט===
 
* עליה בביקוש של הכלכלות המתעוררות  - סין והודו. דבר זה לא סותר את שיא תפוקת הנפט, אלא מחזק אותו. לפי הכלכלנים, השוק היה אמור לפצות על הגידול בביקוש על ידי גידול בהיצע. ותוך זמן קצר היה נוצר פיצוי. זה לא התרחש.  
 
* עליה בביקוש של הכלכלות המתעוררות  - סין והודו. דבר זה לא סותר את שיא תפוקת הנפט, אלא מחזק אותו. לפי הכלכלנים, השוק היה אמור לפצות על הגידול בביקוש על ידי גידול בהיצע. ותוך זמן קצר היה נוצר פיצוי. זה לא התרחש.  
* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפיקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע , אבל חלקי כנראה.  
+
* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפיקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע, אבל חלקי כנראה.  
* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות\ חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להנזק ממשבר נוסח 1973 , וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.   
+
* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות/חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להנזק ממשבר נוסח 1973, וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.   
 
* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמא חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.
 
* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמא חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.
  

תפריט ניווט