47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: + + + + + + + + + + + + + + + + + − + − + − + + + + + +
←ראו גם
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.
* '''אשליית ההצגה האובייקטיבית''' - בחלק מהנושאים כמו [[התחממות עולמית]] או [[נזקים בריאותיים של עישון]] יש רוב עצום לדעה מסויימת בקרב אנשי מקצוע וחוקרים אקדמים. רוב זה הוא בחלק מהמקרים לא תוצאה של רוב דמוקרטי שנובע מדעה פוליטית אלא נבע משנים רבות של מחקרים ודיונים בספרות המקצועית שפסלו הסברים אלטרנטיביים אפשריים (בחלק מהמקרים חלק מהגורמים המתנגדים הם בעצם מומחים מטעם התעשייה המזהמת או המזיקה - ראו לדוגמה [[הפרטת המחקר]]). גופי תקשורת שרוצים להציג את עצמם כ"גורם אובייקטיבי" מזמינים שני מומחים לאולפן שיציגו את שתי הדעות כאילו שתי הדעות הן מבוססות באותה מידה. הציבור יוצא עם רושם שיש מחלוקת מקצועית במקום שזו כמעט ואינה קיימת.
* '''התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלבנטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון.
* '''התשת הציבור על ידי קקופוניה של דעות''' - לציבור באופן כללי יש נושאים רבים שבהם הוא יכול להתעניין מבחינה תקשורתית. כדי שאנשים יגבשו דעה בנושא מסויים עליהם לשמוע דעות שונות. דרך טובה להרתיע את הקהל מלהיות מעורב בנושא היא להציג את הנושא כמסובך יותר משהו באמת ולהציף אותו בדעות ובעובדות לא רלבנטיות. הציבור מגיע למסקנה שיש ויכוח בין כמה מומחים, עדיף שהוא עצמו לא יהיה מעורב (אלא יקבל החלטות בנושאים שבהם יש לו דעה מוצקה יותר - כמו הנושא המדיני). באופן כזה הזירה נותרת למאבק בין פעילים חברתיים מעטים וחלשים לבין גופים עשירים שיש להם קשרים ענפים מול השלטון.
==השפעות של קשרי הון-עיתונות==
===יתרון מקומי מול מתחרים בשוק===
המטרה של השפעת ההון על העיתונות היא בדרך כלל להשיג יתרון מקומי עבור אדם, תאגיד או קבוצה מסויימת (לדוגמה למנוע ביקורת, לעודד הסתכלות אוהדת וכו'). היתרון יכול להיות כלכלי באופן ישיר (לדוגמה יצירת דעת קהל אוהדת שתעודד משקיעים להשקיע במניה ותעודד בנקאים לתת אשראי בצורה קלה), אבל לרוב מדובר ביתרונות הנוגעים ל[[כלכלה פוליטית]] - כלומר השפעות של התקשורת על הפוליטיקה ודרכה חסימה או קידום של מהלכים שיכולים לשפר את מצבה של הפרט או הקבוצה בעלת האינטרס. לדוגמה דעת קהל אוהדת או מנומנת עשויה למנוע מימוש של וועדת חקירה , ועצירה של וועדה כזו עשויה למנוע חקיקה, רגולציה ותביעות ייצוגיות עקב זיהום.
===יתרון קבוצתי לפירמות בענף===
מלבד היתרון המקומי של בעל הון או תאגיד מול מתחרים אחרים ישנן מטרות משותפות או קבוצתיות. לרוב לכלל הגורמים ב[[ענף תעשייה]] מסויים יש אינטרסים זהים מול הצרכנים, העובדים, השכנים או ה[[רגולציה|רגולטור]] גם אם הם מתחרים בינם לבין עצמם. לדוגמה לכל הגורמים בענף הרכב יש אינטרס למנוע פיתוח של [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. ל[[תעשיית התרופות|חברות תרופות]] יש אינטרס להתחרות זו בזו, אבל לכולן או לרובן אינטרס לשתף פעולה בהיבטים כמו הקטנת זמן ה[[פטנט]] על תרופות או רגולציה שמונעת מכירת תרופות ללא מרשם רופא. לכל הגורמים הפועלים בענף תעשייה יש אינטרס להקים [[מחסומי כניסה]] לשוק כדי למנוע [[שוק תחרותי]]. מצבים אלה קיימים בענפים רבים והם בולטים ב[[שוק המזון]], [[שוק המכוניות]], [[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות]], [[ביטוח בישראל|שוק הביטוח]], [[חברות התרופות]] ועוד תחומים. השפעות אלה יכולות להיות חריפות יותר וקשות יותר למניעה דווקא כאשר הקבוצה הפוגענית היא קטנה יחסית ואילו הקבוצה הנפגעת היא רחבה. ככל שהקבוצה הנפגעת היא רחבה יותר וכלל שהפגיעה מפוזרת וסמויה יותר כך קשה יותר להאבק מבחינה פוליטית בהשפעה בגלל אפקט הטרמפיסט. נקודה זו העולתה על ידי הכלכלן [[מנסור אולסון]] בספרו [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]. אם התקשורת היא לא הוגנת ולא מנסה לחשוף את הקשרים בין הון לשלטון המאבק הציבורי כדי למנוע ניצול לרעה של קשרים אלה הוא קשה בהרבה.
השפעות ישירות של קשרי הון ועיתונות בולטות בכל התחומים בהם יש [[כשל שוק|כשלי שוק]] של [[השפעה חיצונית]], [[מידע א-אסימטרי]], [[הגבלים עסקיים]] וכדומה. בכל התחומים האלה מודעות ציבורית ביחס למנגונים שפועלים נגדו עלולים ליצור דעת קהל שתדרוש צעדים קונקרטיים לשינוי המצב. לחברות המרוויחות מהעדר רגולציה או מקיום של רגולציה שפועלת לטובת החברות יש אינטרס להרדים את הציבור או לבלבל אותו וכך לשמור על המשך היתרון של העסקים האלה מול הציבור.
הדוגמאות הבולטות ביותר לעיתונות מגמתית עקב אינטרסים מסחריים נוגעות להתנגשות שבין עיתונות זו לבין תחומים ממדעי הטבע כמו גאופיזיקה, ביולוגיה וכן מתחום הרפואה. דוגמאות כוללות כתבות לא מקצועיות או כתבות מגמתיות ומבלבלות בנושאי תזונה (כחלק מתחום של [[כלכלת השמנה]]), כתבות מוזמנות בנושאים כמו מחלות ותרופות, [[הכחשת זיהום]], הכחשה של [[נזקי עישון]], [[הכחשת התחממות עולמית]] ועוד. דוגמאות נוספות נוגעות לתחומים כמו אנרגיה, תחבורה, תכנון עירוני, בנקאות, פיננסים ועוד שבהן לעיתים קרובות מוסתר מידע מהציבור או מוצג בצורה מעוותת כדי להמשיך העברות כספים מהציבור לקבוצת אינטרסים קטנה.
===השפעה על תפקוד המערכת הפוליטית===
השפעה מערכתית-פוליטית מרכזית של קשרי הון עיתונות היא שמועמדים או מפלגות שעלולים לפגוע בשיטה הקיימת זוכים להתעלמות ואו ליחס עויין או מזלזל מצד התקשורת, דבר זה מקשה מאד על חלק מהמומעמדים הפוליטיים. דוגמה לנסיון של התקשורת להתעלם ממועמד פוליטי מאיים היא היחס של התקשורת בארצות הברית לברני סנדרס. כל עוד זה לא צבר מומנטום פוליטי משמעותי התקשורת ניסתה להחביא אותו. באופן כללי יותר היחס של התקשרות למועמדים ומפלגות שונות משפיע בצורה ניכרת על הסיכוי שלהם להבחר (זו אחת הסיבות לכך שחלק מהפוליטקאים הם אנשי תקשורת לשעבר - יש להם נסיון בניסוח וכן קשרים בעולם התקשורת). קשרי הון -תקשורת יחד עם היכולת של בעלי הון גדולים להשפיע על הבחירות המקדימות והבחירות הכלליות מייצרים סוג של מסננת - רק מי שעבר את המסננת של ההון יכול לעמוד לבחירת כלל הציבור. מנגנון זה אינו מוחלט - ייתכנו מועמדים שיוצאים נגד בעלי הון חזקים כקבוצה או כיחידים, זהו מנגנון הסתברותי - למועמדים ומפלגות שנהנים מתמיכת ההון יש יתרון פוליטי משמועתי על פני מי שאין לו תמיכה כזו. החשיבות הפוליטית של תמיכה ושל סינון ראשוני של ההון ושל התקשורת המסחרית עוברות שינויים עם הזמן (טכנולוגיות שונות שמשנות את הנושא בהיבטים שונים כוללות את העיתונות המודפסת, הטלוויזיה והאינטרט)
===השפעות תרבותיות של קשרי הון בתקשורת===
מלבד השפעות קבוצתיות אלה (של חסימת תחרות ושל השפעה על הרגולציה) יש לקשרי הון עיתונות השפעה על [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]], על [[מיתוס|מיתוסים]] בחברה ועל התרבות כולה. הפעיל החברתי-תקשורתי [[קאלה לאסן]] משווה השפעה זו ל[[זיהום תעשייתי]] של מפעלים - בשני המקרים מדובר בהשפעת לוואי של הפעילות הכלכלית - מפעלים לא רוצים לזהם ולא תמיד מודעים להיקף הזיהום שהם גורמים אבל הם מפעילים השפעה זו גם מבלי להתכוון. באופן דומה הקשרים בין הון לבין תקשורת משפיעים על התרבות גם עם ההשפעות החברתיות והתרבויות הן לא בהכרח מכוונות או ידועות לגורמים המשפיעים. השפעות אלה נחקרות כחלק מהשפעות של [[תרבות הצריכה]] (הכוללת גם השפעות של [[שיווק]], [[פרסום]] והיבטים נוספים).
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[הפרטת המחקר]]
* שיטות פעולה - [[גרינווש]], [[הפרטת המחקר]], [[ספין תקשורתי]], [[פרסום סמוי]], [[פסיכולוגיה שיווקית]], [[תביעת השתקה]]
* [[הכחשת אקלים]]
* דוגמאות להשפעת הון על העיתונות - [[הכחשת אקלים]], [[הכחשת זיהום]], [[עישון]], [[חברות התרופות]], [[פוליטיקה של המזון בארצות הברית]], [[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]], [[שיטת השקשוקה (סרט)]]
* [[הכחשת זיהום]]
* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה]] מיקוד בהשפעות החברתיות והפוליטיות שיש לטלוויזיה ככלי תקשורת מרכזי.
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[קשרי הון שלטון]]
* [[כתוב בעיתון (קורס)]] תמליל של קורס שניתן על ידי [[טניה ריינהרט]] בנושא קריאה ביקורתית בתקשורת.
* [[המאה של העצמי]] - הדרכים בהן ממשלות ותאגידים גדולים השתמשו בכלים פסיכולוגיים כדי להשפיע על דעת הקהל וטעמי הצרכנים.
* [[תרבות הצריכה]]
* [[SourceWatch]]
* [[יום לתקשורת דמוקרטית]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==