שורה 22: |
שורה 22: |
| | | |
| ==מחזור הזרחן וכלכלה א-מחזורית== | | ==מחזור הזרחן וכלכלה א-מחזורית== |
− | {{תבנית:בעיות סביבתיות}}
| + | זרחן משמש בכלכלה האנושית במגוון צורות כמו גפרורים, חומרי נפץ, זיקוקים, ומשחת שיניים. עם זאת השימוש הנפוץ ביותר של זרחן בכלכלה הוא כמרכיב מרכזי ב[[דשן כימי]] שכן הוא מזרז גדילה של צמחים ומהווה חומר חיוני. בדומה ל[[אשלג]] הזרחן הוא יסוד כימי שקיים במולקולות רבות בצמחים (ובבעלי חיים) אין לו תחליף. |
− | זרחן משמש בכלכלה האנושית במגוון צורות כמו גפרורים, חומרי נפץ, זיקוקים, ומשחת שיניים. עם זאת השימוש הנפוץ ביותר של זרחן בכלכלה הוא כמרכיב מרכזי ב[[דשן כימי]] שכן הוא מזרז גדילה של צמחים ומהווה חומר חיוני. | + | |
| + | [[קובץ:World fertilizers consumption.PNG|ממוזער|350x|צריכת דשנים של חנקן, זרחן ואשלג ברחבי העולם בשנים 2002-2009.]] |
| + | בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 33 מיליוני טונות של דשן זרחן (לעומת 86 מילוני טונות של דשן חנקן, ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג) עד 2009 הצריכה של דשן הזרחן עלתה ל-37 מיליוני טונות. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E] |
| | | |
− | בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מוצרי [[חקלאות]] מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו כמויות גדולות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועולה במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך ה[[אטמוספירה]] ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף אל ה[[אוקיינוסים]]. | + | בכלכלה הקיימת היום, [[קפיטליזם|כלכלה קפיטליסטית]] ו[[כלכלה קווית|קווית]], מתקיימת [[חקלאות תעשייתית]] שמפיקה כמות גדולה יותר של מזון תוך שימוש נמוך יותר של כוח אדם ועם תשומות שונות כולל מיכון חקלאי רב יותר, שימוש גדול יותר בדלק ואנרגיה ושימוש גדול יותר ב[[דשן כימי]] שכולל את ההגדלת השימוש בכריית זרחן. כמו כן מוצרי [[חקלאות]] מגודלים במקום אחד, נצרכים במקום אחר והפסולת החקלאית מושלכת במקום שלישי. בכלכלה כזו כמויות גדולות של זרחן מוסעות באמצעות ניוד הצמחים והמזון ממקום למקום באופן קווי חד-כיווני. מכיוון שכך, ריכוז הזרחן בקרקע יורד באיזורים בהם צומחים הגידולים ועולה במקומות אליהם נשפכים השפכים. מכיוון שלזרחן אין מצב גזי, הוא לא יכול לנדוד דרך ה[[אטמוספירה]] ולאזן את הריכוז שלו. הזרחן נשאר בקרקע אליה מוזרמים [[שפכים|השפכים]] או שהוא נשטף אל ה[[אוקיינוסים]]. |
| | | |
| + | {{תבנית:בעיות סביבתיות}} |
| לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן [[כרייה|נכרה]] מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה. | | לפיכך, מערכת כלכלית-חקלאית המסיעה גידולים ממקום למקום תלוייה בזרחן ממקורות חיצוניים. זרחן [[כרייה|נכרה]] מתוך האדמה ומסונתז ל[[דשנים כימיים]] המשמשים ב[[חקלאות]]. הדרישות האנרגטיות של כרייה הם עצומות (כ-10% [[משק האנרגיה העולמי|מצריכת האנרגיה העולמית]]) ולפיכך עלויות הכרייה צפויות לנסוק עם [[שיא תפוקת הנפט]] או כל מנגנון אחר של [[התייקרות אנרגטית]]. זו אחת הסיבות מדוע [[חקלאות]] שאינה מקיימת צפויה להתייקר עם התייקרות האנרגיה. |
| | | |