שינויים

דשן חנקני מיוצר לרוב ב[[תהליך האבר]], המשתמש בהפקת [[גז טבעי]] כדי להפוך חנקן מהאוויר ל[[אמוניה]] המשמשת להפקת חומצה חנקנית. תוצר התגובה של האמוניה והחומצה החנקנית הוא חנקת אמוניה, חומר דשן נוסף. החומצה החנקנית והאמוניה יכולים גם לשמש ליצירת דשני 15-15-15. התרחשותו של תהליך האבר מספקת כמחצית מכמות החנקן הדרושה לחקלאות. הזרחן הוא חומר שנמצא במקור סלע ה[[פוספט]], והאשלגן, מקורו נמצא במלח ה[[אשלג]]. דשן כימי היה יסוד מרכזי במהפכה החקלאית הגדולה של המאה ה-20 - [[המהפכה הירוקה]]. הוא איפשר גידול משמעותי [[פריון חקלאי|בכמות המזון המופקת מכל דונם]], וכתוצאה מכך אפשר גם [[גידול אוכלוסין|גידול מהותי באוכלוסיית העולם]].   

דשן חנקני מיוצר לרוב ב[[תהליך האבר]], המשתמש בהפקת [[גז טבעי]] כדי להפוך חנקן מהאוויר ל[[אמוניה]] המשמשת להפקת חומצה חנקנית. תוצר התגובה של האמוניה והחומצה החנקנית הוא חנקת אמוניה, חומר דשן נוסף. החומצה החנקנית והאמוניה יכולים גם לשמש ליצירת דשני 15-15-15. התרחשותו של תהליך האבר מספקת כמחצית מכמות החנקן הדרושה לחקלאות. הזרחן הוא חומר שנמצא במקור סלע ה[[פוספט]], והאשלגן, מקורו נמצא במלח ה[[אשלג]]. דשן כימי היה יסוד מרכזי במהפכה החקלאית הגדולה של המאה ה-20 - [[המהפכה הירוקה]]. הוא איפשר גידול משמעותי [[פריון חקלאי|בכמות המזון המופקת מכל דונם]], וכתוצאה מכך אפשר גם [[גידול אוכלוסין|גידול מהותי באוכלוסיית העולם]].   

עם השנים יש גידול בכמות הדשן המשמשת בחקלאות. גורמים המשפיעים על גידול בכמות הדשן הנצרך הוא גידול בביקוש למזון ולתוצרי חקלאות אחרים עקב גידול אוכלוסיית העולם, גידול זה מגדיל את הביקוש ל[[חקלאות]] ובעקבות זה להפקת חומרי גלם לחקלאות. המעבר ההדרגתי מחקלאות קיום וחקלאות מקומית טבעית ל[[חקלאות תעשייתית]] אינטניסטיבית מגדילה גם היא את הביקוש לדשנים. היבט שלישי הוא [[צמיחה כלכלית]] ועליה ב[[תוצר מקומי גולמי]] בעיקר במדינות עניות שמאפשרים ליותר חקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של דשן תעשייתי. לעומת זאת יש גם תהליכים שמקטינים את צריכת הדשנים על ידי ניהול חקלאי ממוקד יותר שחוסך לחקלאי הוצאות מיותרות של דישון. בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 86 מילוני טונות של דשן חנקן, 33 מיליוני טונות של דשן זרחן ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג, עד שנת 2009 הצריכה של דשן חנקן עלתה ל-115 מיליוני טונות, ודשן הזרחן עלה ל-37 מיליוני טונות. דשן האשלג שהגיע לשיא של 31 מיליוני טונות בשנת 2007 ירד לצריכה של 21 מיליוני טונות בשנת 2009. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E] המדינות הצורכות את רוב הדשן הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה ו/או מדינות שמגדלות כמות גדולה של גידולים - סין (12 מיליון טון), הודו (8), ארצות הברית (6), ברזיל (3), אינדונזיה, פקיסטן, צרפת, קנדה וגרמניה (כ-1 מיליון טון כל אחת). [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

עם השנים יש גידול בכמות הדשן המשמשת בחקלאות. גורמים המשפיעים על גידול בכמות הדשן הנצרך הוא גידול בביקוש למזון ולתוצרי חקלאות אחרים עקב גידול אוכלוסיית העולם, גידול זה מגדיל את הביקוש ל[[חקלאות]] ובעקבות זה להפקת חומרי גלם לחקלאות. המעבר ההדרגתי מחקלאות קיום וחקלאות מקומית טבעית ל[[חקלאות תעשייתית]] אינטניסטיבית מגדילה גם היא את הביקוש לדשנים. היבט שלישי הוא [[צמיחה כלכלית]] ועליה ב[[תוצר מקומי גולמי]] בעיקר במדינות עניות שמאפשרים ליותר חקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של דשן תעשייתי, הצמיחה הכלכלית מעלה גם את הביקוש ל[[מזון מעובד]] ול[[מזון מהחי]] (בעיקר לבשר) דברים שמגדילים את הביקוש לכמות גדולה יותר של מזון ומוצרי חקלאות. לעומת זאת יש גם תהליכים שמקטינים את צריכת הדשנים על ידי ניהול חקלאי ממוקד יותר שחוסך לחקלאי הוצאות מיותרות של דישון. בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 86 מילוני טונות של דשן חנקן, 33 מיליוני טונות של דשן זרחן ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג, עד שנת 2009 הצריכה של דשן חנקן עלתה ל-115 מיליוני טונות, ודשן הזרחן עלה ל-37 מיליוני טונות. דשן האשלג שהגיע לשיא של 31 מיליוני טונות בשנת 2007 ירד לצריכה של 21 מיליוני טונות בשנת 2009. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E] המדינות הצורכות את רוב הדשן הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה ו/או מדינות שמגדלות כמות גדולה של גידולים - סין (12 מיליון טון), הודו (8), ארצות הברית (6), ברזיל (3), אינדונזיה, פקיסטן, צרפת, קנדה וגרמניה (כ-1 מיליון טון כל אחת). [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

עם זאת, הדשן הכימי גרר מספר בעיות. הוא עלול לגרור [[זיהום חקלאי]] ובכך יוצר [[השפעה סביבתית]] ומשבש את [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. שיבוש מחזורים אלה נחשב על ידי מדענים אקולוגים כ[[גבולות פלנטריים|הפרה של הגבולות הפלנטריים]] שעלול לסכן את גורל האנושות.  

עם זאת, הדשן הכימי גרר מספר בעיות. הוא עלול לגרור [[זיהום חקלאי]] ובכך יוצר [[השפעה סביבתית]] ומשבש את [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. שיבוש מחזורים אלה נחשב על ידי מדענים אקולוגים כ[[גבולות פלנטריים|הפרה של הגבולות הפלנטריים]] שעלול לסכן את גורל האנושות.