שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,700 בתים ,  12:24, 22 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''נטל תחלואה''' (Disease burden) הוא כלל ההשפעות של בעיות בריאותיות כאשר הן נמדדות במונחים של [[כסף|עלויות פיננסיות]], תמותה, תחלואה או מדדים נוספים הקשורים ל[[רווחה חברתית]]. נטל התחלואה נמדד בדרך כלל במונחים של שנות חיים בריאות שאובדות עקב תחלואה  ותמותה. מדדים נפוצים כוללים את DALY - שנות חיים מתוקננות ללקות (disability-adjusted life years)ו QALY שנות חיים מתוקננות לאיכות (quality-adjusted life years). מדדים נוספים הם  YLL - שנות חיים שאבדו , YLD - שנות חיים שאבדו עקב לקויות. שנות חיים שבזמן הלידה היו יוכלות להיות עם תפקוד מלא ועם [[רווחה]] טובה אבדו עקב מוות או הפכו לשנים של סבל, [[נכות]] או לקות.
+
'''נטל תחלואה''' (Disease burden) הוא כלל ההשפעות של בעיות בריאותיות כאשר הן נמדדות במונחים של [[כסף|עלויות פיננסיות]], תמותה, תחלואה או מדדים נוספים הקשורים ל[[רווחה חברתית]]. נטל התחלואה נמדד בדרך כלל במונחים של שנות חיים בריאות שאובדות עקב תחלואה  ותמותה. מדדים נפוצים כוללים את DALY - שנות חיים מתוקננות לאי-תפקוד (disability-adjusted life years)ו QALY שנות חיים מתוקננות לאיכות (quality-adjusted life years). מדד DALY  עצמו מורכב משני מדדים נוספים YLL - שנות חיים שאבדו , YLD - שנות חיים שאבדו עקב לקויות או תת תפקוד. ניתן להסתכל על נטל התחלואה כהפרש בין מצב הבריאות הנוכחי של האוכלוסייה ובין מצב שבו האוכלוסייה ממצה את מלוא פוטנציאל החיים שלה, והיא חופשיה מאי תפקוד הנובע ממוות בטרם עת או מחולי ומ[[נכות]]. נטל זה מחושב בדרך כלל במונחים של שנים.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref> עם זאת ניתן לחשוב על הפער הזה גם במונחים אחרים כמו אובדן [[רווחה חברתית]] או [[כסף]].  
   −
ניתן לחשוב על שנת DALY אחת כשנה של חיים בריאים שאבדה, וכך נטל התחלואה של מחלה מסויימת או סיכון בריאותי מסויים הוא המרווח שבין מצב הבריאות הנוכחי לבין המצב הבריאות האידאלי - שבו אנשים חיים עד גיל מבוגר ללא מחלות, [[נכות|נכויות]] או לקויות. '''נטל התחלואה הסביבתי''' (The environmental burden of disease) מוגדר ככמות DALY שניתן לייחס לגורמים סביבתיים (כגון [[זיהום]], [[מזון לא בריא]], [[תת פעילות גופנית]]).  
+
'''נטל התחלואה הסביבתי''' (The environmental burden of disease) מוגדר ככמות DALY שניתן לייחס לגורמים סביבתיים (כגון [[זיהום]], [[מזון לא בריא]], [[תת פעילות גופנית]]).  
   −
מדד ה-DALY מחבר שני מדדים: YLL ‏(Years of life lost) סכום השנים של [[מוות בטרם עת]] ‏ ו-YLD ‏(Life Lived with Disability) סכום השנים שאבדו עקב [[נכות| נכות גופנית או נפשית]]. ערכו של DALY הוא חיבור שני המדדים. שמודדים את השנים של מה שהיו יכולים להיות חיים בריאים ובמקום זה הסתיימו במוות או נחוו כחיים של פחות ממצב בריאות טוב.
+
מדד ה-DALY מחבר שני מדדים: YLL ‏(Years of life lost) סכום השנים של [[מוות בטרם עת]] ‏ ו-YLD ‏(Life Lived with Disability) סכום השנים שאבדו עקב [[נכות| נכות גופנית או נפשית]]. ערכו של DALY הוא חיבור שני המדדים. שמודדים את השנים של מה שהיו יכולים להיות חיים בריאים ובמקום זה הסתיימו במוות או נחוו כחיים של פחות ממצב בריאות טוב. יש חשיבות לשמור על שני המדדים האלה שכן ההבחנה בין שנת מוות לבין שנת נכות היא דבר ערכי וניתן לבצע אותה עם משקולות שונות בהתאם לנסיבות ובהתאם ל[[ערכים חברתיים]].  
 
  −
יש חשיבות לשמור על שני המדדים האלה שכן ההבחנה בין שנת מוות לבין שנת נכות היא דבר ערכי וניתן לבצע אותה עם משקולות שונות בהתאם לנסיבות ובהתאם ל[[ערכים חברתיים]].  
      
אחת ההנחות שעומדות בבסיס השוואת נטל תחלואה לפי שנים היא [[הומניזם|הנחה הומניסטית]] שרואה בשנת חיים של כל אדם ערך שווה - וזאת בניגוד למדדים כספיים שמעניקים משקל גדול יותר לאוכלוסיות עשירות יותר - לתחלואה ותמותה של אנשים שחיים במדינות מערביות (כאשר מתייחסים למחלות בהקשר בינלאומי) או לאוכלוסיות עשירות יותר בתוך אותה מדינה.  
 
אחת ההנחות שעומדות בבסיס השוואת נטל תחלואה לפי שנים היא [[הומניזם|הנחה הומניסטית]] שרואה בשנת חיים של כל אדם ערך שווה - וזאת בניגוד למדדים כספיים שמעניקים משקל גדול יותר לאוכלוסיות עשירות יותר - לתחלואה ותמותה של אנשים שחיים במדינות מערביות (כאשר מתייחסים למחלות בהקשר בינלאומי) או לאוכלוסיות עשירות יותר בתוך אותה מדינה.  
    
מדדים אלו מאפשרים להשוות בין מחלות וגורמי סיכון שונים, ובכך לתעדף מאמצים של [[רפואה מונעת|מניעה]] וטיפול. שימוש אחר הוא להשוות בין איזורים שונים או מדינות שונות ובכך להעריך את גודל [[אי שוויון בריאותי]] בין או בתוך מדינות. כמו כן המדדים יכולים לאפשר ביצוע תחזיות לגבי ההשלכות הכלכליות, הבריאותיות או השפעות על [[רווחה חברתית]] של תוכניות התערבות שונות (לדוגמה קמפיין ל[[מניעת עישון]] בקרב בני נוער או צעד להקטנת [[תאונות דרכים]]).  
 
מדדים אלו מאפשרים להשוות בין מחלות וגורמי סיכון שונים, ובכך לתעדף מאמצים של [[רפואה מונעת|מניעה]] וטיפול. שימוש אחר הוא להשוות בין איזורים שונים או מדינות שונות ובכך להעריך את גודל [[אי שוויון בריאותי]] בין או בתוך מדינות. כמו כן המדדים יכולים לאפשר ביצוע תחזיות לגבי ההשלכות הכלכליות, הבריאותיות או השפעות על [[רווחה חברתית]] של תוכניות התערבות שונות (לדוגמה קמפיין ל[[מניעת עישון]] בקרב בני נוער או צעד להקטנת [[תאונות דרכים]]).  
  −
[[ארגון הבריאות העולמי]] סיפק שורה של מדריכים מפורטים למדידת נטל התחלואה ברמה המקומית או הארצית. בנוסף בשנת 2004 בדק ארגון הבריאות העולמי את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/]. בעוד שהגורמים העיקריים לתמותה היו מחלות לב וכלי דם (יחד 20%), מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (כמו דלקת ריאות, שחפת 7.1%), [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (5.1%) ושלשול (3.7%) . 5 הגורמים העיקריים לנטל תחלואה היו מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (6.2%), [[שלשול]] (4.8%), [[דיכאון]] (4.3%), מחלת ריאות חסימתית כרונית (4.1%), ואיידס (3.8%). יש לשים כי לגבי מדינות שונות גורמי הסיכון והתחלואה הם שונים - חלק ממחלות אלה קיימות בעיקר במדינות העניות יותר ופחות אופייניות למדינות העשירות. [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]
      
קיימים הבדלים בין נטל התחלואה לבין מדדים אחרים של בריאות:
 
קיימים הבדלים בין נטל התחלואה לבין מדדים אחרים של בריאות:
 
* [[תוחלת חיים בלידה]] - יש מחלות ומצבים רפואיים כמו [[סוכרת]], [[דיכאון]], [[נכות]] [[מחלת כרון]] ועוד שבהם חלק גדול מהנזק הוא לאו דווקא מקיצור תוחלת החיים, אלא משנים ארוכות של טיפולים, סבל הנגרם בטיפול או עקב המצב הרפואי, חסימה של אפשרויות בחיים ופגיעה באיכות החיים. תוחלת חיים לא תבחין בנזקים אלה, ואילו נטל התחלואה יתחשב בהם.  
 
* [[תוחלת חיים בלידה]] - יש מחלות ומצבים רפואיים כמו [[סוכרת]], [[דיכאון]], [[נכות]] [[מחלת כרון]] ועוד שבהם חלק גדול מהנזק הוא לאו דווקא מקיצור תוחלת החיים, אלא משנים ארוכות של טיפולים, סבל הנגרם בטיפול או עקב המצב הרפואי, חסימה של אפשרויות בחיים ופגיעה באיכות החיים. תוחלת חיים לא תבחין בנזקים אלה, ואילו נטל התחלואה יתחשב בהם.  
 
* [[כסף|עלות כספית]] של הבעיה הרפואית -  טיפול בתחלואה; מניעת תחלואה או תמותה (לדוגמה חיסונים או אמצעי בטיחות) ונזקים כלכליים עקב תחלואה (לדוגמה אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש) שנגרמו עקב מחלות ומצבים רפואיים. נטל התחלואה הוא מדד [[אי שוויון כלכלי|שוויוני]] יותר היות והוא סופר שנת חיים של עשירים ועניים באותו אופן. לעומת זאת מדדים כלכליים עלולים לתת משקל יתר למחלות הנוגעות לאזרחים מערביים ועשירים, למחלות שיש להן טיפול יקר (לעומת מחלות בעלות טיפול זול), ולגורמים שאנשים מודעים עליהם ולכן מוכנים לשלם עליהם כסף (לדוגמה חיסון נגד סרטן צוואר הרחם בהשוואה ל[[תת פעילות גופנית]]).  
 
* [[כסף|עלות כספית]] של הבעיה הרפואית -  טיפול בתחלואה; מניעת תחלואה או תמותה (לדוגמה חיסונים או אמצעי בטיחות) ונזקים כלכליים עקב תחלואה (לדוגמה אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש) שנגרמו עקב מחלות ומצבים רפואיים. נטל התחלואה הוא מדד [[אי שוויון כלכלי|שוויוני]] יותר היות והוא סופר שנת חיים של עשירים ועניים באותו אופן. לעומת זאת מדדים כלכליים עלולים לתת משקל יתר למחלות הנוגעות לאזרחים מערביים ועשירים, למחלות שיש להן טיפול יקר (לעומת מחלות בעלות טיפול זול), ולגורמים שאנשים מודעים עליהם ולכן מוכנים לשלם עליהם כסף (לדוגמה חיסון נגד סרטן צוואר הרחם בהשוואה ל[[תת פעילות גופנית]]).  
+
 
 +
==גורמים המשפיעים על נטל התחלואה==
 +
[[ארגון הבריאות העולמי]] סיפק שורה של מדריכים מפורטים למדידת נטל התחלואה ברמה המקומית או הארצית. בנוסף בשנת 2004 בדק ארגון הבריאות העולמי את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/]. בעוד שהגורמים העיקריים לתמותה היו מחלות לב וכלי דם (יחד 20%), מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (כמו דלקת ריאות, שחפת 7.1%), [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (5.1%) ושלשול (3.7%) . 5 הגורמים העיקריים לנטל תחלואה היו מחלות זיהומיות בחלק התחתון של מערכת הנשימה (6.2%), [[שלשול]] (4.8%), [[דיכאון]] (4.3%), מחלת ריאות חסימתית כרונית (4.1%), ואיידס (3.8%). יש לשים כי לגבי מדינות שונות גורמי הסיכון והתחלואה הם שונים - חלק ממחלות אלה קיימות בעיקר במדינות העניות יותר ופחות אופייניות למדינות העשירות. [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GBD2004ReportFigures.ppt]
 +
 
 
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי - בעיקר [[זיהום]] -כמו [[זיהום אוויר]] (בתוך הבית ומחוץ לבית), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מנטל התחלואה, ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ 12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
 
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי - בעיקר [[זיהום]] -כמו [[זיהום אוויר]] (בתוך הבית ומחוץ לבית), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו 56% מנטל התחלואה, ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/] סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו בשנת 2012 על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה, עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה דווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ 12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו 259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
 +
 +
לפי מחקר של מכון טאוב משנת 2014, בעוד ש[[מחלות לב וכלי דם]] ו[[סרטן בישראל|מחלות סרטן]] גורמות ל-42% מכלל התמותה בישראל, התרומה שלהן לנטל התחלואה במונחים של DALYs היא 18% בלבד. לעומת זאת בעיות אורתופדיות ו[[דיכאון]] שגורמים לתמותה בכמות קטנה מאד, תורמים ל-19% מכלל נטל התחלואה. לפי המכון,  תקציב מערכת הבריאות הציבורית מקצה פחות מידי כסף ביחס להיבט של נטל תחלואה, לקבוצות הגיל 15-54 וזאת על פי ששמשקלן בתפקוד במשק הבית ובשוק העבודה רב. ועדת סל הבריאות מקצה מחצית מתקציבה השנתי לטיפול במחלות ממאירות, שהן מגורמי התמותה העיקריים. לעומת זאת ניתן מימון מועט לטיפול בהפרעות אורתופדיות ונפשיות, שהן מגורמי נטל התחלואה העיקריים, בין השאר עקב המנדט הצר של הוועדה. <ref name="taub2014"/>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 23: שורה 24:  
* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]
 
* [[אי שוויון בריאותי בישראל]]
 
* [[רפואה מונעת]]
 
* [[רפואה מונעת]]
 +
 +
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט