47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: − + שורה 14:
שורה 14: − + − + +
←דוגמאות של חרמות צרכנים מפורסמות
* בשנת 1905 הסינים ערכו חרם נגד מוצרים מארצות הברית בגלל הרחבת "חוק ההוצאה להורג הסיני" (Chinese Exclusion Act) משנת 1902.
* בשנת 1905 הסינים ערכו חרם נגד מוצרים מארצות הברית בגלל הרחבת "חוק ההוצאה להורג הסיני" (Chinese Exclusion Act) משנת 1902.
* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.
* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.
* חרם צרכנים נגד הסחורות היפניות בסין, בעקבות תנועת הארבעה במאי בשנות ה -20 של המאה ה-20.
* חרם צרכנים נגד הסחורות היפניות בסין, עקב תחושה של הסינים כי יפן מאיימת עליהם מבחינה צבאית, מדינית או כלכלית. חרמות התרחשו בשנת 1915, 1919 בעקבות תנועת הארבעה במאי, בשנת 1921 ועוד. [https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_boycotts_of_Japanese_products]
* '''החרם ההודי על סחורות בריטיות''', שאורגן על ידי [[מהטמה גנדי]] כחלק ממדיניות "אי שיתוף פעולה" עם הבריטים שנועד להוציא את הבריטים מהודו, ללא אלימות, ולהשיג עצמאות הודית. בשנת 1921 גנדי הרחיב את רעיון ההתנגדות הלא אלימה שלו, למדיניות ה"סוודשי" - החרמת סחורות שיוצרו מחוץ להודו, במיוחד סחורות בריטיות. המטרה היתה לא רק לפגוע בבריטים אלא גם לעודד את העצמאות הכלכלית ההודית ולשפר את הקשרים בתוך החברה ההודית. בהקשר למאבק גנדי הטיף לכך שכל ההודים ילבישו "קהדי" (בגדים מתוצרת ביתית) במקום בגדים ואריגים מתוצרת אנגלית. גנדי קרא לכל ההודים, עשירים ועניים, גברים ונשים, להקדיש זמן מדי יום לשם טוויית חוטים ואריגה של קהדי כדי לתמוך בתנועה לעצמאות. מהלך זה נועד כדי להחדיר משמעת ומסירות, כדי לנפות החוצה חוסר-רצון ושאפתנות, וכדי לכלול בתנועה גם נשים, שכן בזמנו חשבו רבים כי פעילות פוליטית אינה פעילות מכובדת לאישה. בנוסף לחרם על המוצרים הבריטים, גנדי קרא להודים להחרים גם את מוסדות החינוך הבריטיים ואת מערכת בתי המשפט שלהם, להתפטר ממשרות ממשלתיות, ולהתכחש לתארים ולפרסים בריטיים.
* '''החרם ההודי על סחורות בריטיות''', שאורגן על ידי [[מהטמה גנדי]] כחלק ממדיניות "אי שיתוף פעולה" עם הבריטים שנועד להוציא את הבריטים מהודו, ללא אלימות, ולהשיג עצמאות הודית. בשנת 1921 גנדי הרחיב את רעיון ההתנגדות הלא אלימה שלו, למדיניות ה"סוודשי" - החרמת סחורות שיוצרו מחוץ להודו, במיוחד סחורות בריטיות. המטרה היתה לא רק לפגוע בבריטים אלא גם לעודד את העצמאות הכלכלית ההודית ולשפר את הקשרים בתוך החברה ההודית. בהקשר למאבק גנדי הטיף לכך שכל ההודים ילבישו "קהדי" (בגדים מתוצרת ביתית) במקום בגדים ואריגים מתוצרת אנגלית. גנדי קרא לכל ההודים, עשירים ועניים, גברים ונשים, להקדיש זמן מדי יום לשם טוויית חוטים ואריגה של קהדי כדי לתמוך בתנועה לעצמאות. מהלך זה נועד כדי להחדיר משמעת ומסירות, כדי לנפות החוצה חוסר-רצון ושאפתנות, וכדי לכלול בתנועה גם נשים, שכן בזמנו חשבו רבים כי פעילות פוליטית אינה פעילות מכובדת לאישה. בנוסף לחרם על המוצרים הבריטים, גנדי קרא להודים להחרים גם את מוסדות החינוך הבריטיים ואת מערכת בתי המשפט שלהם, להתפטר ממשרות ממשלתיות, ולהתכחש לתארים ולפרסים בריטיים.
* '''החרם היהודי על סחורות מגרמניה הנאצית בשנת 1933''' - בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין.
* '''החרם היהודי על סחורות מגרמניה הנאצית בשנת 1933''' - בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין.
* חרמות של שחורים ותומכיהם בארצות הברית בזמן פעילותה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 - במיוחד זכור '''חרם האוטובוסים של מונטגומרי'''. החרם היה במחאה על הפרדה גזענית שהונהגה בזמנו על ישיבה באוטובוסים (שחורים מאחור לבנים מקדימה). מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית. דבר זה מדגים כי חרם צרכנים מוצלח הוא כאשר הוא נמצא במסגרת מאבק גדול יותר, וכי המטרה של החרם אינה בהכרח שינוי בהתנהלות העסקית של החברה המוחרמת, אלא משמש לשם יצירת [[זירת התרחשות]] שמייצרת פעילות אזרחית, מעורבות רגשית והד תקשורתי שמביאים לתוצאות של שינוי במוסדות חברתיים פוליטיים.
* חרמות של שחורים ותומכיהם בארצות הברית בזמן פעילותה של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60 - במיוחד זכור '''חרם האוטובוסים של מונטגומרי'''. החרם היה במחאה על הפרדה גזענית שהונהגה בזמנו על ישיבה באוטובוסים (שחורים מאחור לבנים מקדימה). מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית. דבר זה מדגים כי חרם צרכנים מוצלח הוא כאשר הוא נמצא במסגרת מאבק גדול יותר, וכי המטרה של החרם אינה בהכרח שינוי בהתנהלות העסקית של החברה המוחרמת, אלא משמש לשם יצירת [[זירת התרחשות]] שמייצרת פעילות אזרחית, מעורבות רגשית והד תקשורתי שמביאים לתוצאות של שינוי במוסדות חברתיים פוליטיים.
* '''החרם הערבי''' - החרם של הליגה הערבית על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה
* '''החרם הערבי''' - החרם של הליגה הערבית על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה
* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.
* '''החרם נגד [[נסטלה]] בגלל תחליפי חלב''' - החל בשנת 1977 ונמשך עד היום.
* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.[https://en.wikipedia.org/wiki/Disinvestment_from_South_Africa]
* '''תנועת BDS - חרם נגד ישראל''' - החל משנת 2005 החלה תנועה הקוראת לחרמות צרכנים, אי-השקעה וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל, במטרה להביא לנסיגה מיהודה ושמורון , נסיגה מרמת הגולן, שוויון זכויות לערביי ישראל והכרה בזכות השיבה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott,_Divestment_and_Sanctions]
==מגבלות של חרם צרכנים==
==מגבלות של חרם צרכנים==