שינויים

'''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.  

'''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים.  

כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את ה[[תחבורה]] ו[[התכנון העירוני]] שלנו, [[תכנון מוטה רכב פרטי|מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי]] לתחבורה לבני אדם.

כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את ה[[תחבורה]] ו[[התכנון העירוני]] שלנו, [[תכנון מוטה רכב פרטי|מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי]] לתחבורה לבני אדם.

==מבוא==

==מבוא==

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות:  

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות:  

# '''צעדים נוספים לשיפור הבטיחות''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הולכי רגל|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

# '''צעדים נוספים לשיפור הבטיחות''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הולכי רגל|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

   

   

הנה צעד לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית , היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

הנה צעד לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים.  במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. אגב, שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

איזורי מיתון תנועה הוא רק אחד הצעדים שניתן לבצע, ולמרבה הצער אינם מבוצעים. מדוע? בגלל שהרבה אנשים מתייחסים לרכב הפרטי כאל דבר קדוש, ואל תאונות הדרכים כאל מכה משמיים. בהעדר מודעות לחלופות אנשים חושבים שהמצב הקיים היום הוא הדבר היחיד האפשרי.  בהעדר מודעות ומידע, הרשויות מסתפקות בצעדים יקרים ובלתי מועילים של שוטרים וקנסות. הפוליטיקאים והפקידים לא חולמים לבצע צעדים משמעותיים. אחרי הכל אין שום גוף ציבורי שמאתגר את המערכת הפוליטית בנושא הזה - לדוגמה לא מזכיר להם שעד כה מתו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד.  אף אחד גם לא מזכיר שאפשר לקבל תחבורה מהירה יותר , במחיר נמוך יותר, ושתהיה גם בטוחה יותר.  

איזורי מיתון תנועה הוא רק אחד הצעדים שניתן לבצע, ולמרבה הצער אינם מבוצעים. מדוע? בגלל שהרבה אנשים מתייחסים לרכב הפרטי כאל דבר קדוש, ואל תאונות הדרכים כאל מכה משמיים. בהעדר מודעות לחלופות אנשים חושבים שהמצב הקיים היום הוא הדבר היחיד האפשרי.  בהעדר מודעות ומידע, הרשויות מסתפקות בצעדים יקרים ובלתי מועילים של שוטרים וקנסות. הפוליטיקאים והפקידים לא חולמים לבצע צעדים משמעותיים. אחרי הכל אין שום גוף ציבורי שמאתגר את המערכת הפוליטית בנושא הזה - לדוגמה לא מזכיר להם שעד כה מתו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר כל מלחמות ישראל גם יחד.  אף אחד גם לא מזכיר שאפשר לקבל תחבורה מהירה יותר, במחיר נמוך יותר, ושתהיה גם בטוחה יותר.  

==רקע והנחות יסוד==

==רקע והנחות יסוד==

===מחירן של תאונות הדרכים===

===מחירן של תאונות הדרכים===

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד בכ-0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010).  על פי דו"ח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד ש"ח לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ 60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ-60 מיליארד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010).  

===הנחות יסוד===

===הנחות יסוד===

* פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים , אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.  

* פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות [[הוליזם|הוליסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים, אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה.  

* העדפת פתרונות זולים ופשוטים.  

* העדפת פתרונות זולים ופשוטים.  

* העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות.  

* העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות.  

==יעדי פיצול נסיעות==

==יעדי פיצול נסיעות==

[[פיצול הנסיעות]] הוא אחוז הנסיעות שמבוצעות באמצעי תנועה שונים, בדרך כלל לשם נסיעות [[יוממות]] לעבודה. בישראל עומד אחוז הנסיעות כיום על כ 70% על שימוש ברכב פרטי, 20% בתחבורה ציבורית, 10% ברגל ועוד כ-1-2% באופניים. אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה:

[[פיצול הנסיעות]] הוא אחוז הנסיעות שמבוצעות באמצעי תנועה שונים, בדרך כלל לשם נסיעות [[יוממות]] לעבודה. בישראל עומד אחוז הנסיעות כיום על כ-70% על שימוש ברכב פרטי, 20% בתחבורה ציבורית, 10% ברגל ועוד כ-1-2% באופניים. אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה:

* 50% מנסיעות  ב[[תחבורה ציבורית]] ובהסעות מאורגנות.

* 50% מנסיעות  ב[[תחבורה ציבורית]] ובהסעות מאורגנות.