שורה 17: |
שורה 17: |
| | | |
| נכון ל-2009, בישובים עירוניים 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), לעומת זאת בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות. | | נכון ל-2009, בישובים עירוניים 16% מהמשפחות מחזיקות ברשותן 2 מכוניות או יותר. (לדוגמה 10% בירושלים, 14% בתל אביב ו-16% בחיפה), לעומת זאת בישובים קטנים 46% ממשקי הבית מחזיקים שתי מכוניות. |
− | <ref name="lamas17">[http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t17.xls לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב] למ"ס , 2009 </ref> בשנת 2010 אחוז משקי הבית שיש להם 2 מכוניות או יותר 19% .<ref name="shnaton2010"/> | + | <ref name="lamas17">[http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t17.xls לוח 17 - בעלות על מוצרים בני קיימה, לפי צורת יישוב] למ"ס, 2009 </ref> בשנת 2010 אחוז משקי הבית שיש להם 2 מכוניות או יותר 19% .<ref name="shnaton2010"/> |
| | | |
| להלן נתונים על צפיפות ובעלות על רכבים במספר ערים לפי נתוני הלמ"ס.<ref name="lamas17"/> [http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t18.xls] | | להלן נתונים על צפיפות ובעלות על רכבים במספר ערים לפי נתוני הלמ"ס.<ref name="lamas17"/> [http://www.cbs.gov.il/publications11/1440/excel/t18.xls] |
שורה 66: |
שורה 66: |
| מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/> | | מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם בכ-16 ק"מ בממוצע. שליש ממקומות העבודה נמצאים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/> |
| | | |
− | על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]].סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה. 1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית , הליכה ברגל ובתחבורת אופניים. | + | על פי מפקד הלמ"ס משנת 2008, מתוך הנסיעות אל העבודה, 52% מהעובדים השתמשו ברכב פרטי או מסחרי כאמצעי התחבורה העיקרי בהגעה אל העבודה כנהגים, ועוד 5% השתמשו במכוניות כנוסעים, וסה"כ 58% השתמשו ברכב כדי להגיע לעבודה. רק 18% הגיעו באוטובוס ציבורי, ועוד 9% השתמשו בהסעות אל מקום העבודה. ברכבת השתמשו 0.6% מהעובדים. כך שסה"כ השימוש במיניבוסים, אוטובוסים ורכבת עמד על 27% מהעובדים. 11% מהעובדים הגיעו לעבודה [[הולכי רגל|בהליכה]], ו-1% מהם הגיעו ב[[תחבורת אופניים]].סה"כ הולכי רגל רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית מהווים 40% מסך הנוסעים לעבודה. 1.5% מהעובדים הגיעו באמצעות קטנועים ואופנועים. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG5OYkVQTGR0ZjlXREY5UnNtZHc3eHc#gid=0]. נתונים אלה דומים באיזורים שונים בארץ, אבל באיזורים צפופים יותר (כמו מרכז תל אביב) או עניים יותר, יש שימוש גבוה יותר בתחבורה ציבורית, הליכה ברגל ובתחבורת אופניים. |
| | | |
| אחוז היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]]. | | אחוז היוממים אל העבודה הוא מוטה כלפי הרכב הפרטי, שכן הוא מתעלם מנסיעות יוממות אל מוסדות לימוד. סטודנטים ותלמידים נוסעים פחות ברכב פרטי ויותר בשאר אמצעי התחבורה. אחוז השימוש ברכב פרטי בישראל הוא גבוה יחסית למדינות עולם שלישי ויחסית לאירופה ונמוך לעומת ארצות הברית. בישראל יש גידול בעשורים האחרונים בשימוש ברכב פרטי, בד בבד עם מדיניות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ומדיניות [[פרבור]] שמקשה על שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] בהתאם לכך יש ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בשנים האחרונות יש קידום של [[תחבורת אופניים בישראל]], על ידי קידום [[שבילי אופניים]], בעיקר ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]]. |
שורה 74: |
שורה 74: |
| ===תחבורה ציבורית=== | | ===תחבורה ציבורית=== |
| {{הפניה לערך מורחב|תחבורה ציבורית בישראל}} | | {{הפניה לערך מורחב|תחבורה ציבורית בישראל}} |
− | נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן, וכ 16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref> | + | נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן, וכ-16% מהעובדים בכלל המדינה, משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref> |
| | | |
| ב-2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית: | | ב-2011, שר התחבורה ישראל כץ תאר כך את מצבה העגום של התחבורה הציבורית: |
שורה 120: |
שורה 120: |
| [[אי שוויון תחבורתי]] מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה לתחבורה בין אוכלוסיות שונות, ואת ההשפעה הכלכלית והחברתית של הבדלים אלה על היבטים אחרים כמו [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. ההבדלים יכולים להיות על רקע מקום מגורים, הכנסה או מעמד כלכלי-חברתי, גיל, ומגדר. | | [[אי שוויון תחבורתי]] מציין את ההשפעות של הבדלים בגישה לתחבורה בין אוכלוסיות שונות, ואת ההשפעה הכלכלית והחברתית של הבדלים אלה על היבטים אחרים כמו [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון בריאותי]]. ההבדלים יכולים להיות על רקע מקום מגורים, הכנסה או מעמד כלכלי-חברתי, גיל, ומגדר. |
| | | |
− | נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפערים בין המגדרים משתנים בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג.<ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref> | + | נשים נוהגות פחות מגברים, ותלויות יותר באחרים בהסעה מצד אחרים, [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] או אמצעי תחבורה אחר. הפערים בין המגדרים משתנים בגילאים שונים. בעוד שבגילאים 34-45 10% מהגברים ו-30% מהנשים אינם מורשים לנהוג, 45% מהנשים בגיל 19-24, ו-40% מהנשים בגיל 45-54 אינן מחזיקות ברשיון לרכב. מאוכלוסיית בני ה-65 ומעלה, 40% מהגברים ו-80% מהנשים אינם מורשים לנהוג.<ref name="cbs_pub12">[http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2011</ref> |
| | | |
| אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסייה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/> | | אוכלוסייה נוספת שנפגעת מהגבלת הניידות היא האוכלוסייה [[עוני|העניים]] יותר שסובלת מגישה נחותה יותר למקומות לימוד, תעסוקה, קניות ובריאות בכך הרכב הפרטי מתפקד כאמצעי של [[מלכודת עוני]]. לעומת זאת [[תאונות דרכים]] פוגעות יותר בתושבים הערים החזקות יותר מבחינה כלכלית.<ref name="cbs_pub12"/> |
שורה 137: |
שורה 137: |
| בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/> | | בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/> |
| | | |
− | נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008 ,כ 400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref> | + | נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008, כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref> |
| | | |
| על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבה בשנת 2008 במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=511 ישראל במקום השמיני מבין 30 מדינות אירופה במספר ההרוגים למיליון תושבים בתאונות דרכים] אור ירוק, 2008</ref> | | על פי מחקר משווה למדינות אירופה, ישראל ניצבה בשנת 2008 במקום ה-8 מתוך 30 במבחן של 50 הרוגים למיליון בני אדם. עם זאת, ברוב מדינות אירופה רמת המינוע עומדת על כ-600 רכבים לתושבים, ובישראל רמת המינוע נמוכה יותר - עם רמת מינוע של 300 בזמן המחקר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=511 ישראל במקום השמיני מבין 30 מדינות אירופה במספר ההרוגים למיליון תושבים בתאונות דרכים] אור ירוק, 2008</ref> |
שורה 149: |
שורה 149: |
| מקובל להניח כי ממשלת ישראל תומכת בקידום תחבורת הרכב הפרטי בשל הכנסות שמיסוי הרכב והדלק יוצר עבור הממשלה. מיסי רכב, מס בלו על הדלק, ומע"מ. | | מקובל להניח כי ממשלת ישראל תומכת בקידום תחבורת הרכב הפרטי בשל הכנסות שמיסוי הרכב והדלק יוצר עבור הממשלה. מיסי רכב, מס בלו על הדלק, ומע"מ. |
| | | |
− | עם זאת לממשלה יש גם הוצאות על שימוש ברכב הפרטי - בניית מחלפים וכבישים לרכב הפרטי, תשלום לנפגעים ב[[תאונות דרכים]], תשלום ל[[נכות|נכים]] עקב רכב פרטי , תפעול מערכים כמו משטרת התנועה, בתי משפט לתנועה, ורגלוציות נוספות על התחבורה; הקטנת המיסוי לרכבי ליסינג והחזרי הוצאות רכב למעסיקים, השתתפות בהוצאות רכב של עובדי מדינה, תפעול ציי הרכב של הממשלה, הצבא וחברות ממשלתיות, ואובדן הכנסות ממיסוי עקב פגיעה בתוצר הכלכלי (עקב [[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי]]. | + | עם זאת לממשלה יש גם הוצאות על שימוש ברכב הפרטי - בניית מחלפים וכבישים לרכב הפרטי, תשלום לנפגעים ב[[תאונות דרכים]], תשלום ל[[נכות|נכים]] עקב רכב פרטי, תפעול מערכים כמו משטרת התנועה, בתי משפט לתנועה, ורגולציות נוספות על התחבורה; הקטנת המיסוי לרכבי ליסינג והחזרי הוצאות רכב למעסיקים, השתתפות בהוצאות רכב של עובדי מדינה, תפעול ציי הרכב של הממשלה, הצבא וחברות ממשלתיות, ואובדן הכנסות ממיסוי עקב פגיעה בתוצר הכלכלי (עקב [[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי]]. |
| | | |
| הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד. | | הוצאות על [[נכות|נכים בישראל]] מסתכמות לפחות ב-15 מיליארד ש"ח בשנה, הוצאות של ביטוח לאומי על כ-300 אלף נכים המוכרים כנכים. מתוך כמות זו לא ברור כמה הפכו לנכים בגלל רכב פרטי עקב [[זיהום אוויר]], [[תאונות דרכים]] ו[[תת פעילות גופנית]]. כמו כן יש סכומים נוספים של רשויות נוספות כמו רשויות מקומיות, משרד הפנים, משרד השיכון, משרד החינוך, משרד הבריאות ועוד. |
שורה 193: |
שורה 193: |
| * [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/topic_publication.html?topic=20 פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא תחבורה ותקשורת] | | * [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/topic_publication.html?topic=20 פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא תחבורה ותקשורת] |
| * [http://www.cbs.gov.il/publications12/1494_nessua_2011/pdf/t01.pdf נסועה (קילומטרז') שנתית, לפי סוג רכב ראשי] כמה ק"מ סוגי רכבים שונים נסעו | | * [http://www.cbs.gov.il/publications12/1494_nessua_2011/pdf/t01.pdf נסועה (קילומטרז') שנתית, לפי סוג רכב ראשי] כמה ק"מ סוגי רכבים שונים נסעו |
− | * [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה , פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] ניתוחים על רקע הבדלי מעמד חברתי, 2012 | + | * [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/word/part06_h.doc דו"ח פני החברה, פרק 6, תחבורה ותאונות דרכים] ניתוחים על רקע הבדלי מעמד חברתי, 2012 |
| * [http://www.cbs.gov.il/reader/transport/transport_new.html נושאים נבחרים בתחבורה לפי יישוב] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל נתונים על כמות כלי רכב ביישוב. | | * [http://www.cbs.gov.il/reader/transport/transport_new.html נושאים נבחרים בתחבורה לפי יישוב] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כולל נתונים על כמות כלי רכב ביישוב. |
| * [http://www.cbs.gov.il/imgs/mifkad/map_1.pdf מפה - מספר כלי הרכב במשק בית ממוצע ביישובים המונים 20 אלף תושבים ויותר] למ"ס מפקד 2008 | | * [http://www.cbs.gov.il/imgs/mifkad/map_1.pdf מפה - מספר כלי הרכב במשק בית ממוצע ביישובים המונים 20 אלף תושבים ויותר] למ"ס מפקד 2008 |
שורה 224: |
שורה 224: |
| * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3360189,00.html פאנל תחבורה: "שותפות פרטית־ציבורית לפרויקטים עירוניים תיפסק"] ליאור גוטמן, כלכליסט, 7.9.09 | | * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3360189,00.html פאנל תחבורה: "שותפות פרטית־ציבורית לפרויקטים עירוניים תיפסק"] ליאור גוטמן, כלכליסט, 7.9.09 |
| *[http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/1,7340,L-3532895,00.html המחדל של האוצר: תקציב הצדק החברתי נקבר בתשתיות כושלות] נתי יפת וליאור גוטמן, כלכליסט, 22.09.11 | | *[http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/1,7340,L-3532895,00.html המחדל של האוצר: תקציב הצדק החברתי נקבר בתשתיות כושלות] נתי יפת וליאור גוטמן, כלכליסט, 22.09.11 |
− | * [http://www.themarker.com/dynamo/1.1594999 כך מתנהלת המדינה: שר התחבורה והאוצר נאבקים - והתחבורה הציבורית תקועה] אבי בר-אלי, דניאל שמיל ,דה מארקר, 19.12.2011 | + | * [http://www.themarker.com/dynamo/1.1594999 כך מתנהלת המדינה: שר התחבורה והאוצר נאבקים - והתחבורה הציבורית תקועה] אבי בר-אלי, דניאל שמיל, דה מארקר, 19.12.2011 |
| *[http://www.themarker.com/markets/1.1658277 מס הדלק: לא יקר, ויורד לאורך שנים] מירב ארלוזורוב, דה מארקר 07.03.2012 | | *[http://www.themarker.com/markets/1.1658277 מס הדלק: לא יקר, ויורד לאורך שנים] מירב ארלוזורוב, דה מארקר 07.03.2012 |
| * [http://www.mako.co.il/cars-weekend/Article-1857d21036ec531006.htm טוטאל לוס] על בעיית התחבורה בישראל, אביב לביא, mako, 1.3.2012 | | * [http://www.mako.co.il/cars-weekend/Article-1857d21036ec531006.htm טוטאל לוס] על בעיית התחבורה בישראל, אביב לביא, mako, 1.3.2012 |