47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + − בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השניה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. בדיון שהתקיים במועצת העיר, הזהיר ראש המסלול להנדסת איכות ואמינות בטכניון כי המתקן מסוכן. הוא הציג תרחיש לפיו פצצה במשקל 500 קילו תפגע ישירות בגג המתקן העשוי פח. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110] + − − שורה 15:
שורה 15: − + + +
אין תקציר עריכה
'''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. ארגוני סביבה טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת דשן בנגב דבר שייתר את המפעל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה,הכי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו.
'''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. ארגוני סביבה טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת דשן בנגב דבר שייתר את המפעל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה,הכי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו.
בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השניה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]
==רקע וסיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==
==רקע וסיכוני בטיחות הנוגעים לאמוניה==
קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה ולגרום לנזק בריאותי אשר מתחלקים לתאונה, פיגוע טרור, אירוע לחימה ורעידת אדמה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל או מהמיכל למפעלים, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל. בנוסף תיתכן פגיעה באחד המתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]].
קיימים מספר תרחישים שבהם אמוניה מהמיכל או מפעילות הקשורה בו יכולה לדלוף לסביבה - התרחישים כוללים פגיעה במיכל על ידי טיל, פגיעה במיכל עקב פיצוץ עקב פעילות חבלנית או תאונה, פגיעה בצנרת מהמסוף הימי למיכל, פגיעה באוניה המובילה את האמוניה למיכל ופגיעה באחד מהמתקנים עקב [[רעידת אדמה בישראל]] ודליפה של האמוניה לאוויר.
דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406]
דליפה של אמוניה לאוויר כתוצאה מפיצוץ, דליפה בצנרת או תרחיש אחר עלולה לגרור פגיעה רחבת היקף באלפי אנשים שחיים בקרבת המיכל והמתקנים הקשורים בו. האמוניה יוצרת תמיסה חזקה המאכלת את שטח הפנים של רקמות לחות כמו העיניים, קנה הנשימה והעור והיא יכולה לגרום למוות. רמת הרעילות של האמוניה קשורה בריכוז החומר באוויר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.1997406]
==פעילות הרשויות בנושא==
==פעילות הרשויות בנושא==
הלחימה בלבנון בקיץ 2006, חשפה את אזור מפרץ חיפה לירי טילים מכיוון לבנון. בעקבות זאת, הוקמה ועדה ציבורית בראשות הרצל שפיר, '''ועדת הרצל שפיר''', לבחינת הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעה אפשרית במתקנים תעשייה בחיפה, ולהצעת דרכים לצמצם את הסיכונים. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2007. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]
הלחימה בלבנון בקיץ 2006, חשפה את אזור מפרץ חיפה לירי טילים מכיוון לבנון. בדיון שהתקיים במועצת העיר לאחר מלחמת לבנון השנייה, הזהיר ראש המסלול להנדסת איכות ואמינות בטכניון כי המתקן מסוכן. הוא הציג תרחיש לפיו פצצה במשקל 500 קילו תפגע ישירות בגג המתקן העשוי פח. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110]
בעקבות הלחימה בלבנון, הוקמה ועדה ציבורית בראשות הרצל שפיר, '''ועדת הרצל שפיר''', לבחינת הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעה אפשרית במתקנים תעשייה בחיפה, ולהצעת דרכים לצמצם את הסיכונים. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2007. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]
למרות מטרות הוועדה המוצהרות, היא אינה מפרטת מה הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעות אפשריות (כגון פירוט אפשרי של מספר הנפגעים וכו') אלא מתייחסת לסכנה כללית של החומרים השונים ומפרטת מקומות שבהם סכנה זו חמורה במיוחד. עיקר המלצות הוועדה היא בצעדים שנועדו להקטין את הפגיעה באכולוסיה בהנחה שהמפעלים נשארים במקומם. הוועדה המליצה, בין היתר, למגן מתקנים המכילים חומרים מסוכנים, כגון מכל האמוניה וחוות הגז, ולאסור כניסה של אניות נושאות אמוניה לתחום ישראל בעת מלחמה. המלצות הוועדה עוגנו בדרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הרעלים של מפעלים במפרץ חיפה, כדוגמת חיפה כימיקלים, דשנים ונמל חיפה, וכוללות דרישות למגן את המתקנים הרגישים מפני רעידות אדמה, מיגון עילי, להגביר את מערכות המים, להוסיף גלאים וכדומה. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]
למרות מטרות הוועדה המוצהרות, היא אינה מפרטת מה הסיכונים לציבור ולסביבה מפגיעות אפשריות (כגון פירוט אפשרי של מספר הנפגעים וכו') אלא מתייחסת לסכנה כללית של החומרים השונים ומפרטת מקומות שבהם סכנה זו חמורה במיוחד. עיקר המלצות הוועדה היא בצעדים שנועדו להקטין את הפגיעה באכולוסיה בהנחה שהמפעלים נשארים במקומם. הוועדה המליצה, בין היתר, למגן מתקנים המכילים חומרים מסוכנים, כגון מכל האמוניה וחוות הגז, ולאסור כניסה של אניות נושאות אמוניה לתחום ישראל בעת מלחמה. המלצות הוועדה עוגנו בדרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הרעלים של מפעלים במפרץ חיפה, כדוגמת חיפה כימיקלים, דשנים ונמל חיפה, וכוללות דרישות למגן את המתקנים הרגישים מפני רעידות אדמה, מיגון עילי, להגביר את מערכות המים, להוסיף גלאים וכדומה. [http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/HaifaBay/Pages/HaifaHazardousMaterials.aspx]