שינויים

'''ארסן''' (Arsenic) הוא יסוד מתכתי, עם הסימון הכימי As וסימון אטומי 33. ארסן הוא סוג של  ומצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus  בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

'''אַרְסֶן''' (Arsenic), הידוע גם בשם '''זַרְניך''', הוא [[יסוד כימי|יסוד]] [[רעל|רעיל]] ביותר ממשפחת ה[[מתכות למחצה]] ש[[סמל כימי|סמלו הכימי]] As ו[[מספר אטומי|מספרו האטומי]] 33. ארסן מצוי במינרלים רבים, בדרך כלל ביחד עם [[גופרית]] ועם מתכות וכן הוא מצוי כקריסטלים של היסוד בצורתו הטהורה. הוא לראשונה תועד על ידי Albertus Magnus  בשנת 1250. בצורתו הטהורה, ארסן הוא חומר אפרפר דמוי מתכת.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  

==שימושים ומקורות לפליטת ארסן==

==שימושים ומקורות לפליטת ארסן==

הארסן מצוי כיסוד, וכן בתרכובות אורגאניות ואי-אורגאניות שונות. הארסן מצוי בכמויות מזעריות ברקמות חיות, באטמוספירה, במים ובסלעים. בריכוזים גבוהים יותר הארסן הוא רעל חזק וקטלני.<ref name="adamteva"/>

הארסן מצוי כיסוד, וכן בתרכובות אורגניות וא-אורגניות שונות. הארסן מצוי בכמויות מזעריות ברקמות חיות, באטמוספירה, במים ובסלעים. בריכוזים גבוהים יותר הארסן הוא רעל חזק וקטלני.<ref name="adamteva"/>

מקורות פליטה טבעיים של ארסן הם כתוצאה משחיקת סלעים, התפרצות הרי געש, שריפות יער, ועוד.<ref name="adamteva"/>

מקורות פליטה טבעיים של ארסן הם כתוצאה משחיקת סלעים, התפרצות הרי געש, שריפות יער, ועוד.<ref name="adamteva"/>

;פליטות ארסן לאוויר בישראל:

;פליטות ארסן לאוויר בישראל:

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר  של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאות ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר  של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים

בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים

| [[רותם אמפרט]] נגב ||תעשייה כימית||תמר||31

| [[רותם אמפרט]] נגב ||תעשייה כימית||תמר||31

|-

|-

| פניציה אמריקה ישראל||תעשייה מינרלית||נצרת עילית||24

| פיניציה אמריקה ישראל||תעשייה מינרלית||נצרת עילית||24

|-

|-

| [[בתי זיקוק לנפט|בז"ן - בתי זיקוק לנפט]] חיפה ||תעשיות אנרגיה||חיפה||18

| [[בתי זיקוק לנפט|בז"ן - בתי זיקוק לנפט]] חיפה ||תעשיות אנרגיה||חיפה||18

| יהודה פלדות (ערגול דרום)||מתכות||באר טוביה||6

| יהודה פלדות (ערגול דרום)||מתכות||באר טוביה||6

|-

|-

| פניציה מפעלי זכוכית ||תעשייה מינרלית||ירוחם||5

| פיניציה מפעלי זכוכית ||תעשייה מינרלית||ירוחם||5

|-

|-

| סוגת בתי זיקוק לסוכר||תעשיית מזון ומשקאות||קרית גת||3

| סוגת בתי זיקוק לסוכר||תעשיית מזון ומשקאות||קרית גת||3

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

[[קובץ:זיהום קרקע ארסן גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|תפוצה של ארסן בקרקע, בגליל המערבי, ישראל 2009. הנקודות האדומות מצביעות על רמות חריגות של [[זיהום קרקע]] שמקורו בפליטות ממקורות אנושיים.]]

סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגיאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באיזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים כלל 1823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באיזור הם  אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באיזור הוא איזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

סקר גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל, של המכון הגאולוגי, שפורסם בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של ארסן במספר מקומות באיזור הגליל המערבי. הסקר שבדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים כלל 1823 דוגמאות קרקע. מקורות טבעיים של ארסן בקרקע באיזור הם  אזור מעלות – חבורת הר הצופים. מקורות אנושיים לפליטת ארסן באיזור הוא איזור הקריות. ריכוזים חריגים של ארסן בקרקע נמצאו בשני מוקדים מדרום לקריית אתא, ממזרח לנהריה, בקרבת כביש 784 בין כרמיאל לסחנין, וצפונית למשמר העמק. לפי החוקרים, יש בעיית זיהום קרקע במקומות רבים בצפון, כאשר מקור הבעיה הוא [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. <ref>[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/2009/Shirav-Shwartz-Moshe-GSI-31-2009.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

;ארסן במים בישראל:

;ארסן במים בישראל:

* [[זיהום תעשייתי]]

* [[זיהום תעשייתי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Arsenic ארסן] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Arsenic ארסן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/arsenic/en/ ארסן] International Programme on Chemical Safety, ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/arsenic/en/ ארסן] International Programme on Chemical Safety, ארגון הבריאות העולמי

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx ארסן] במילון החומרים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Arsenic.aspx ארסן] במילון החומרים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות,  13/1/2009

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות,  13/1/2009

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}