שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  13:01, 24 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:  
החקלאות שיש היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  
 
החקלאות שיש היום – [[חקלאות תעשייתית]] אינה [[קיימות|בת קיימא]] והיא מכלה את בסיס [[משאבים מתחדשים|המשאבים המתחדשים]], [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]] שתומכים בקיומה. דבר זה מהווה בעיה לגבי [[ביטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] העולמי. כמו כן בשנים האחרונות יש הסתמכות גדולה והולכת על [[הנדסה גנטית]] והשתלטות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] על התחום. לחקלאות יש שורה של [[השפעות סביבתיות]] כולל [[קיטוע שטחי מחייה]] ו[[הרס בתי גידול]], זיהום על ידי [[חומרי הדברה]] ו[[דשן כימי]], פליטת [[גזי חממה]] ותרומה ל[[התחממות עולמית]], שיבוש של [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. [[חקלאות כרות והבער]] תורמת חלק חשוב ב[[בירוא יערות]], [[מדבור]] [[סחף]]. רוב [[שימושי הקרקע]] וה[[מים]] בעולם מוקדשים לחקלאות.  
   −
יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שיווניות יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות.  
+
יש ניסיונות שונים לפתח [[חקלאות בת קיימא]], ולהבטיח [[בטחון תזונתי]], "חופש מזון" או חקלאות שוויונית יותר. הללו כוללים לדוגמה [[פרמקלצ'ר]], חקלאות [[ביו אינטנסיב]], [[מזון אורגני]] וקיום [[סחר הוגן]] במוצרי חקלאות.  
    
==חקלאות במינים אחרים==
 
==חקלאות במינים אחרים==
שורה 46: שורה 46:     
==חקלאות בכלכלה==
 
==חקלאות בכלכלה==
התוצר החקלאי מהווה רק 5.9% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) בסכום שעומד על כ 4,230 מיליארד דולר בשנה. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition] יש לשים לב כי נתון זה תלוי בכמות המזון - שכן מחסור במזון מעלה את מחירי המזון ביחס לשאר הסקטורים.  
+
התוצר החקלאי מהווה רק 5.9% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) בסכום שעומד על כ-4,230 מיליארד דולר בשנה. [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition] יש לשים לב כי נתון זה תלוי בכמות המזון - שכן מחסור במזון מעלה את מחירי המזון ביחס לשאר הסקטורים.  
    
חקלאות היא אחד מש-3 הסקטורים הכלכליים המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותעוש של החקלאות]].  
 
חקלאות היא אחד מש-3 הסקטורים הכלכליים המרכזיים ב[[כלכלה]], כאשר השניים האחרים הם [[תעשייה]] ו[[שירותים]]. ברוב המדינות יש מעבר מעיסוק בחקלאות לתעשייה ולשירותים. במדינות המתועשות אחוזים בודדים בלבד מסך העובדים מועסקים בחקלאות, זאת בגלל [[חקלאות תעשייתית|מיכון ותעוש של החקלאות]].  
   −
חקלאות תורמת פחות מאחוז אחד של לתמ"ג של אנגליה, בלגיה, איחוד האמירויות, וגרמניה. היא תורמת פחות מ 1.5% אחוז מהתמ"ג לכלכלת ארצות הברית, יפן, שווייץ טייוואן ואוסטריה. ביוון, [[רוסיה]], [[אוסטרליה]], ו[[דנמרק]] החקלאות תורמת כ-3-4%. מעל הממוצע העולמי נמצאות מדינות עניות ועתירות חקלאות - טורקיה (8.9%),  קולומביה (9%), ארגנטינה (10%), [[סין]] (10%), איראן (11%), תאילנד (13%), [[אינדונזיה]] (14%), ו[[הודו]] (17%).[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]
+
חקלאות תורמת פחות מאחוז אחד של לתמ"ג של אנגליה, בלגיה, איחוד האמירויות, וגרמניה. היא תורמת פחות מ 1.5% אחוז מהתמ"ג לכלכלת ארצות הברית, יפן, שווייץ טייוואן ואוסטריה. ביוון, [[רוסיה]], [[אוסטרליה]], ו[[דנמרק]] החקלאות תורמת כ-3%-4%. מעל הממוצע העולמי נמצאות מדינות עניות ועתירות חקלאות - טורקיה (8.9%),  קולומביה (9%), ארגנטינה (10%), [[סין]] (10%), איראן (11%), תאילנד (13%), [[אינדונזיה]] (14%), ו[[הודו]] (17%).[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition]
    
המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).
 
המדינות החקלאיות הגדולות כאשר מסתכלים במונחים של תמ"ג עולמי כוללות את סין (830 מיליארד דולר), הודו (330 מיליארד), ארצות הברית (188 מיליארד), [[ברזיל]] (129), אינדונזיה (128), רוסיה, יפן, טורקיה, ואיראן (54 מיליארד).
 
==תשומות לחקלאות==
 
==תשומות לחקלאות==
גידולים חקלאיים דורשים תשומות שונות כגון זרעים, חומרי הזנה, אדמה, אור-שמש ומים. אלו התשומות הבסיסיות הנדרשות לשם [[תהליך|תהליכים כימיים]] בצמח ובמיוחד לשם [[פוטוסינתזה]]. בנוסף השתמשו בתשומות של [[עבודה]] של עובדים בני אדם ובעלי חיים אחרים. במאות השנים האחרונות, עם מעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], גדל [[הפריון החקלאי]] – כמות התנובה שמספקת כל יחידת קרקע, ומיכון העבודה אפשר גם הורדת מספר העובדים בענף. אבל דברים אלה הושגו על ידי הגדלת התשומות והתבססות על [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים]] - [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (יצירת [[אמוניה]] על ידי לקיחת חנקן מהאטמוספירה בתהליך האבר-בוש) , [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]]. בנוסף נדרשות [[מתכות]] ואנרגיה לשם ייצור ותפעול [[מכונות חקלאיות]] שונות. בנוסף למשאבים מתכלים אלה, החקלאות מנצלת משאבים מתחדשים -  מים, קרקע וזרעים.  
+
גידולים חקלאיים דורשים תשומות שונות כגון זרעים, חומרי הזנה, אדמה, אור-שמש ומים. אלו התשומות הבסיסיות הנדרשות לשם [[תהליך|תהליכים כימיים]] בצמח ובמיוחד לשם [[פוטוסינתזה]]. בנוסף השתמשו בתשומות של [[עבודה]] של עובדים בני אדם ובעלי חיים אחרים. במאות השנים האחרונות, עם מעבר ל[[חקלאות תעשייתית]], גדל [[הפריון החקלאי]] – כמות התנובה שמספקת כל יחידת קרקע, ומיכון העבודה אפשר גם הורדת מספר העובדים בענף. אבל דברים אלה הושגו על ידי הגדלת התשומות והתבססות על [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים]] - [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (יצירת [[אמוניה]] על ידי לקיחת חנקן מהאטמוספירה בתהליך האבר-בוש), [[פוספט]] ו[[אשלג]] ו[[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]]. בנוסף נדרשות [[מתכות]] ואנרגיה לשם ייצור ותפעול [[מכונות חקלאיות]] שונות. בנוסף למשאבים מתכלים אלה, החקלאות מנצלת משאבים מתחדשים -  מים, קרקע וזרעים.  
    
===עובדים בחקלאות===
 
===עובדים בחקלאות===
42% מכוח העבודה בעולם עוסק בחקלאות. זהו העיסוק הנפוץ בעולם. רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. מיכון החקלאות גורם להקטנת מספר העובדים והחלפת במכונות חקלאיות. במדינות מתועשות מספר החקלאים הוא אחוזים בודדים מהאוכלוסייה. בישראל עובדים בחקלאות כ 1% מהעובדים ונתון זה יורד בהתמדה.  
+
42% מכוח העבודה בעולם עוסק בחקלאות. זהו העיסוק הנפוץ בעולם. רוב העובדים האלה מצויים במדינות העניות ועובדים בעבודות כפיים. מיכון החקלאות גורם להקטנת מספר העובדים והחלפת במכונות חקלאיות. במדינות מתועשות מספר החקלאים הוא אחוזים בודדים מהאוכלוסייה. בישראל עובדים בחקלאות כ-1% מהעובדים ונתון זה יורד בהתמדה.  
 
===שטחי חקלאות===
 
===שטחי חקלאות===
 
[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]
 
[[קובץ:Land use world.PNG|ממוזער|350 px|סוגים של שימושי קרקע ותכסית קרקע בשטח היבשתי של כדור הארץ כיום (במיליוני הקטר. רוב השטח שאינו מדבר או יער מנוצל כבר היום לצרכי חקלאות - כאדמות מרעה או אדמות מעובדות. המגמות החזויות לשנת 2050 הן שהשטח המיוער צפוי להצטמצם והשטח העירוני והמדברי צפוי לגדול]]
   −
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ 15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות.  
+
לפי "פאנל המשאבים הבינלאומי", גוף של תוכנית הסביבה של האו"ם, השטח היבשתי של כדור הארץ הוא כ-15 מיליארד הקטר. בשנת 2000, סה"כ השטח החקלאי של האנושות כיסה שליש מסך השטח היבשתי. שטח זה כולל 1.5 מיליארד הקטר של שטחי חקלאות מעובדים (שדות, מטעים וכו') ועוד 3.5 מיליארד הקטר שטחי מרעה - שהם כמעט כל השטח של אדמות עשב (4.1 מיליארד הקטאר). יתר השטח מתחלק כך: 5 מיליארד הקטר הן מדבריות, קרחונים וכו', 3.9 מיליארד הקטר הן יערות, ו-0.36 מיליארד הקטר מכוסות בערים ובתשתיות.  
    
ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר.  
 
ב-50 השנים האחרונות, בכל שנה נהרסו יערות בשטח ממוצע של 13 מיליון הקטר, או סה"כ שטח יער של 650 מיליון הקטר.  
שורה 121: שורה 121:     
:ירידה בפוריות;
 
:ירידה בפוריות;
אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות , ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/>
+
אובדן ה[[הומוס]] מואץ - מ-25 מיליון טונות בשנה לפני המהפכה התעשייתית ל-300 מיליון טונות לשנה במאות האחונות, ל-760 מיליון טונות בשנה ב-50 השנים האחרונות. - דבר זה מוריד את פוריות האדמות וגם תורם ל[[התחממות עולמית]] <ref name="limits_1"/>
    
===השפעות חקלאיות של התחממות עולמית===
 
===השפעות חקלאיות של התחממות עולמית===
שורה 148: שורה 148:     
=== פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות===
 
=== פיתוחים טכנולוגיים בחקלאות===
מספר כלים ידניים פותחו במשך ההיסטוריה לצרכי חקלאות : את, טוריה, קלשון, מגל, חרמש, מזמרה,
+
מספר כלים ידניים פותחו במשך ההיסטוריה לצרכי חקלאות : את, טוריה, קלשון, מגל, חרמש, מזמרה, מקצרה, מקטפה, מחרשה, מורג, וקלטרת. פותחו גם מבנים חקלאיים לשם הגנה על צמחים, בעלי חיים והתוצרת החקלאית מפני פגעי מזג האוויר ומפני בעלי חיים, מבנים אלו כוללים: [[ממגורה]], אסם, לול, רפת, בית אריזה, מכון חליבה, בריכות דיג. פותחו מבנים וכלים לניוד, הובלת [[מים]] וניקוז: טראסה, תעלות השקיה, בארות ובורות מים, מקווי מים מלאכותיים, מזלף, צינור, ממטרה, משאבות מים, מתז, טפטפת, מרסס, מסנן מים, מחשב השקיה ו[[בארות אוויר]].   
, מקצרה, מקטפה, מחרשה, מורג, וקלטרת. פותחו גם מבנים חקלאיים לשם הגנה על צמחים, בעלי חיים והתוצרת החקלאית מפני פגעי מזג האוויר ומפני בעלי חיים, מבנים אלו כוללים: [[ממגורה]], אסם, לול, רפת, בית אריזה, מכון חליבה, בריכות דיג. פותחו מבנים וכלים לניוד, הובלת [[מים]] וניקוז: טראסה, תעלות השקיה, בארות ובורות מים, מקווי מים מלאכותיים, מזלף, צינור, ממטרה, משאבות מים, מתז, טפטפת, מרסס, מסנן מים, מחשב השקיה ו[[בארות אוויר]].   
      
המהפכה התעשייתית הובילה למיכון חקלאי רב, ראשית על ידי מכונות שנרתמו לסוסים ולבהמות אחרות, ובהמשך על ידי מכונות המונעות על ידי [[נפט]] ו[[דלק מחצבי]]. כלים מודרניים ומכונות לחקלאות כוללים: מקטפה, קטפת כותנה,  משדדה, טרקטור, מערפל, קומביין, מכון חליבה, מאביס, מערבל מזון, מערכת ממוחשבת לניהול יחידה חקלאית.
 
המהפכה התעשייתית הובילה למיכון חקלאי רב, ראשית על ידי מכונות שנרתמו לסוסים ולבהמות אחרות, ובהמשך על ידי מכונות המונעות על ידי [[נפט]] ו[[דלק מחצבי]]. כלים מודרניים ומכונות לחקלאות כוללים: מקטפה, קטפת כותנה,  משדדה, טרקטור, מערפל, קומביין, מכון חליבה, מאביס, מערבל מזון, מערכת ממוחשבת לניהול יחידה חקלאית.

תפריט ניווט