שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 25: שורה 25:  
באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות. למצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>
 
באופן כללי, מדינות עשירות יותר הן בעלות [[תוחלת חיים]] גבוה יותר יחסית למדינות עניות. למצרים ולירדן לדוגמה, תוחלת חיים בלידה של 73 שנה ואילו לרוב המדינות המערביות תוחלת חיים של כ-80 שנה ויותר. לעומת זאת, כאשר משווים שתי מדינות עשירות זו לזו, לא ניתן לחזות לפי מדדים כמו [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי לנפש]] באיזו מדינה תהיה תוחלת חיים ממוצעת גדולה יותר. נכון לשנת 2012, תוחלת החיים בזמן הלידה של ילדים מישראל היא 81 שנים, כך שהיא ארוכה ב-3 שנים לעומת תוחלת החיים בלידה של תושבי [[ארצות הברית]], ארוכה בשנתיים לעומת [[דנמרק]] וארוכה בשנה לעומת [[בריטניה]], בלגיה ו[[גרמניה]].<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%201-%20%20%202012.pdf  השנתון "ילדים בישראל – 2012"- נספח 1 - השוואה בינלאומית] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref>
   −
יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שווניות (ראו בהמשך).  
+
יש הבדלים בין מדינות גם בהתפלגות תוחלת החיים בתוך המדינה כך שבמדינות פחות שוויוניות יש תוחלת חיים בעלת שונות גבוהה יותר - ההבדלים בין עשירים לעניים באים במדינות אלה ביתר שאת לעומת מדינות שוויוניות (ראו בהמשך).  
    
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]
 
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון [[מחלות לב]], [[שבץ]],[[סרטן]], [[מחלות נשימה כרוניות]], ו[[סוכרת]], גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, 48% ממקרי המוות האלה התרחשו לפני גיל 70. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת. [http://www.who.int/gho/ncd/en/]
   −
הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ 250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]
+
הבדלים בתמותה ממחלות לא-מדבקות הם גבוהים במיוחד בין המדינות המערביות (קנדה, יפן, מערב אירופה, ישראל) עם שיעור מוות מתוקנן לפי גיל של כ-250-350 מקרי מוות למאה אלף איש מתוקנן לפי גיל, לבין מדינות אחרות  - במיוחד מדינות הקשורות בברית המועצות לשעבר ובמידה פחותה מכך במדינות אפריקה והמזרח התיכון. שבהן שיעורי המוות ממחלות אלה יכול להגיע ל-800-1000 כלומר פי 3 עד פי 4. הפערים גדולים עוד יותר כאשר מסתכלים רק על אוכלוסיית הגברים. [http://gamapserver.who.int/gho/interactive_charts/ncd/mortality/total/atlas.html]
    
===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===
 
===תמותת תינוקות בלידה ופטירת ילדים===
שורה 50: שורה 50:  
הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים  בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  
 
הבדלים בתוחלת החיים ובדפוסי תחלואה שונים נובעים מהבדלים ב'''גורמי סיכון''' אישיים וחברתיים  בין מדינות. גורמי סיכון אלה נובעים מיכולות כלכליות שונות, [[נורמות חברתיות]] ומוסכמות תרבותיות וכן מנתוני אקלים וגאוגרפיה. הדבר כולל [[עישון|הרגלי עישון]], הרגלי תזונה, [[השמנה]], צריכת [[אלכוהול|משקאות אלכוהוליים]] והרגלי שתייה, גודל [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כמות ההשקעה במערכות בריאות פרטיות וציבוריות,  תמותת תינוקות בלידה, עומס בעבודה וכמות שעות העבודה, היגיינה, חשיפה למחלות זיהומיות, [[אקלים]], אחוז [[תחבורה פעילה|התחבורה הפעילה]] ו[[פעילות גופנית|הפעילות גופנית]], חשיפה ל[[זיהום]], אחוז ה[[דיכאון]], [[מתח נפשי]] ועוד.  
   −
יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ 10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]
+
יש הבדלים ניכרים בין מדינות בנתונים כמו [[עישון]], [[השמנה]] וצריכת אלכוהול לדוגמה. ליפן, ישראל, דרום קוריאה, וקנדה יש נתונים נמוכים יחסית לשאר העולם בתמותה ממחלות לא מדבקות, אבל הסיבות הן שונות: לדוגמה ביפן רק 5% מהאוכלוסייה סובלים מהשמנת יתר [http://www.who.int/nmh/countries/jpn_en.pdf] בדרום קוריאה 7%,[http://www.who.int/nmh/countries/kor_en.pdf] בעוד שבישראל וקנדה אחוז השמנים עומד על 26%. בישראל צריכת האלכוהול היא נמוכה ועומדת על 4 ליטרים לשנה (אלכוהול נקי) ולעומת 10 ליטרים בקנדה. [http://www.who.int/nmh/countries/can_en.pdf] בקוריאה הדרומית אחוז הגברים המעשנים עומד על 49% וכמות הנשים המעשנות הוא רק 8% (ובהתאם אחוזי התחלואה בסרטן בדרום קוריאה גבוהים יחסית בקרב גברים), בישראל אחוז הגברים המעשנים הם 35%, ובקנדה רק 20% מהגברים מעשנים. בכל המדינות האלה הסיכוי למות ממחלות לא-מדבקות בגיל 30-70 עומד על כ-10%. לעומת זאת ברוסיה, הסיכוי הזה הוא 30% - פי 3. אחוז העישון ברוסיה עומד על 40% (60% בקרב גברים), הרוסים שותים 15 ליטרים אלכוהול בשנה, ו-26% מהם (38% בקרב נשים) סובלים ממשקל יתר [http://www.who.int/nmh/countries/rus_en.pdf]
    
חלק מגורמי סיכון אלה לא משפיעים על מדדי בריאות אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארצות הברית יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה זו הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.
 
חלק מגורמי סיכון אלה לא משפיעים על מדדי בריאות אחרים - כמו תמותת תינוקות בלידה, או תמותת ילדים בגיל 10-14. היות ובארצות הברית יש משתנים גרועים במספר היבטים הקשורים לסטטוס חברתי - כמו [[השמנה]], טיפולים רפואיים שלא ניתנו בגלל מצוקה כלכלית, סוכרת ועוד, אפשר להניח שבמדינה זו הסיבות לנתוני הבריאות הגרועים קשורים ל[[אי שוויון כלכלי]] גבוה, דגש נמוך על בטיחות ו[[רפואה מונעת]] או [[מערכת בריאות]] ציבורית שאינה מספקת שירותים טובים מספיק או מספקת אותם בצורה לא שוויונית.

תפריט ניווט