30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 22:
שורה 22: − + שורה 29:
שורה 29: − + שורה 46:
שורה 46: − + − + שורה 77:
שורה 77: − ==הערות שוליים== − {{הערות שוליים}} שורה 92:
שורה 90: + +
אין תקציר עריכה
בנובמבר 1948 מינתה הממשלה הזמנית ועדה כדי לבדוק את פעולת חברת האשלג. הוועדה שמונתה פעלה לסילוק ההשפעה הבריטית על החברה ולשינוי תנאי הזיכיון שהיה בידי חברת האשלג. בחודש דצמבר 1951 החליטה ממשלת ישראל להקים חברה חדשה, חברת מפעלי ים המלח בע"מ. החברה החדשה רכשה ביולי 1952 את כל הנכסים של חברת האשלג.
בנובמבר 1948 מינתה הממשלה הזמנית ועדה כדי לבדוק את פעולת חברת האשלג. הוועדה שמונתה פעלה לסילוק ההשפעה הבריטית על החברה ולשינוי תנאי הזיכיון שהיה בידי חברת האשלג. בחודש דצמבר 1951 החליטה ממשלת ישראל להקים חברה חדשה, חברת מפעלי ים המלח בע"מ. החברה החדשה רכשה ביולי 1952 את כל הנכסים של חברת האשלג.
ב 1952, אחר שיתוק המפעל, בדרום ים המלח, במשך חמש שנים, החלו מפעלי ים המלח להפיק אשלג ומינרלים אחרים מים המלח. בשנת 1958, לאחר ביצוע סקרים הנדסיים נרחבים ביוזמת מנהל המפעל מרדכי מקלף והמדען מ. כהנר נקבעו מגמות פיתוח אוצרות ים המלח.
ב-1952, אחר שיתוק המפעל, בדרום ים המלח, במשך חמש שנים, החלו מפעלי ים המלח להפיק אשלג ומינרלים אחרים מים המלח. בשנת 1958, לאחר ביצוע סקרים הנדסיים נרחבים ביוזמת מנהל המפעל מרדכי מקלף והמדען מ. כהנר נקבעו מגמות פיתוח אוצרות ים המלח.
בשנת 1966 הגיע שטח בריכות האידוי ל-135 קמ"ר. בשנת 1975 עלתה הפקת האשלג על 1 מיליון טון בשנה. בשנת 1980 החלו מפעלי ים המלח בבניית מתקנים המיישמים את תהליך הגיבוש הקר של האשלגן. בשנת 1986 הפקת האשלג הגיעה ל-2 מיליון טון בשנה ובשנת 2007 מפעלי ים המלח הפיקו יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג בשנה.
בשנת 1966 הגיע שטח בריכות האידוי ל-135 קמ"ר. בשנת 1975 עלתה הפקת האשלג על 1 מיליון טון בשנה. בשנת 1980 החלו מפעלי ים המלח בבניית מתקנים המיישמים את תהליך הגיבוש הקר של האשלגן. בשנת 1986 הפקת האשלג הגיעה ל-2 מיליון טון בשנה ובשנת 2007 מפעלי ים המלח הפיקו יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג בשנה.
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה]] רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ודבר זה מהווה את אחת הסיבות ליתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג (נכון ל-2007). גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות “כיל” הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
מפיק האשלג היחיד בישראל הוא [[תאגיד]] [[כימיקלים לישראל]] (כיל) שבשליטת [[החברה לישראל]]. נכון לשנת 2011, מעל ל 80% מכריית האשלג של הפירמה, מבוצעת בים המלח ויתרת הכמות במכרות בספרד ואנגליה. 9% ממכירות "כיל" הן לשוק בישראל והשאר מיועד לייצוא. כימיקלים לישראל פועלת באמצעות זיכיונות כרייה שקיבלה ממדינת ישראל התקפים עד לשנת 2030. יש זכות סירוב ראשונית לתקופה שלאחר פקיעת החוזה. <ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלויות ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>
לפי הערכת חקלאים בישראל, עלויות ההפקה של האשלג בים המלח הן נמוכות יחסית למתחרים בעולם. הסיבות לעלויות ההפקה הנמוכות יחסית הן:<ref name="m-mifratz"/>
בתמורה להפקת האשלג, משלמת כימיקלים לישראל למדינת ישראל [[תמלוגים]] כמקובל בהקשר של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע]]. התמלוגים הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz"/> תמלוגים אלו נמוכים משמעותית מתמלוגים הנהוגים בישראל עבור משאבי טבע כגון [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] ו[[נפט]] שעומדים על 12.5% ומבוססים על "חוק הנפט" משנת 1952. גם שיעור תמלוגים זה נחשב נמוך מאד יחסית למקובל במדינות אחרות בעולם.
בתמורה להפקת האשלג, משלמת כימיקלים לישראל למדינת ישראל [[תמלוגים]] כמקובל בהקשר של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע]]. התמלוגים הם בשיעור של 5% משווי המוצרים בשער המפעל בהפחתת הוצאות מסוימות המוערכות ביותר מחצי אחוז. נוסחת תמלוגים זו מבוססת על “פקודת המכרות”, חקיקה מנדטורית שהתקבלה בשנת 1925.<ref name="m-mifratz"/> תמלוגים אלו נמוכים משמעותית מתמלוגים הנהוגים בישראל עבור משאבי טבע כגון [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] ו[[נפט]] שעומדים על 12.5% ומבוססים על "חוק הנפט" משנת 1952. גם שיעור תמלוגים זה נחשב נמוך מאד יחסית למקובל במדינות אחרות בעולם.
לפי מסקנות [[וועדת ששינסקי]] יש להעלות את התמלוגים על משאבי טבע אלה בעשרות אחוזים, ולגבי הגז הטבעי שיעור התמלוגים צפוי בסופו של דבר לעמוד על כ-50% .
לפי מסקנות [[וועדת ששינסקי]] יש להעלות את התמלוגים על משאבי טבע אלה בעשרות אחוזים, ולגבי הגז הטבעי שיעור התמלוגים צפוי בסופו של דבר לעמוד על כ-50%.
בראיון ממרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html]
בראיון ממרץ 2013 טען פרופ' איתן ששינסקי כי ניתן לגבות מיליארדי שקלים בשנה בתמלוגים ממפעלי ים המלח.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4353406,00.html]
==עתודות האשלג==
==עתודות האשלג==
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להגמר תוך פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשנה, ללא המשך גידול בתפוקה, עתודות האשלג בישראל צפויות להיגמר תוך פחות מ-20 שנה.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
מכאן יוצא שסמוך למועד פקיעת הזכיון של כימיקלים לישראל יגמר גם האשלג בים המלח.
* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך - תל אביב, 1972
* [[צבי אילן]], '''ים המלח וחופיו''', מפעלי תרבות וחינוך - תל אביב, 1972
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://b7prt05.iclfertilizers.com/irj/servlet/prt/portal/prtroot/com.sap.portal.navigation.portallauncher.anonymous?NavigationTarget=ROLES://portal_content/com.sapro.iclportal/roles/com.sapro.portal_user/Production_Marketing/com.sapro.Dead_Sea_Works/com.sapro.DSW_About_Us אתר מפעלי ים המלח]
* [http://b7prt05.iclfertilizers.com/irj/servlet/prt/portal/prtroot/com.sap.portal.navigation.portallauncher.anonymous?NavigationTarget=ROLES://portal_content/com.sapro.iclportal/roles/com.sapro.portal_user/Production_Marketing/com.sapro.Dead_Sea_Works/com.sapro.DSW_About_Us אתר מפעלי ים המלח]
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835641#fromelement=hp_firstarticle לפיד רוצה "ששינסקי 2": מתנגד למכירת כיל לפוטאש ומקים ועדה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע] גלובס, 10/04/2013
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000835641#fromelement=hp_firstarticle לפיד רוצה "ששינסקי 2": מתנגד למכירת כיל לפוטאש ומקים ועדה לבחינת זכויות המדינה במשאבי הטבע] גלובס, 10/04/2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:מחצבים]]
[[קטגוריה:מחצבים]]