47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − מודל מאגר זרם של ג'ורג'סקיו- רוגן מתחיל מההכרה שתרומת הטבע היא זרם של משאבי טבע בעלי אנטרופיה נמוכה. חומרי גלם אלו משתנים על ידי מאגר של סוכנים (עובדים וציוד הון), שלא נכללים בעצמם בצורה פיסית בתוך המוצר. + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 14:
שורה 37: − + − + − כיוון שאיננו בוראים וגם לא הורסים חומר-אנרגיה ברור שמה שאנו חיים עליו הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע ופסולת, כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. אנו יכולים לעשות עבודה טובה יותר או פחות כדי לנפות את האנטרופיה הזאת דרך המסננים הטכנולוגיים שלנו כדי לקבל ממנה יותר או פחות תועלת כלכלית, אבל ללא הזרם האנטרופי הזה מהטבע אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב מאוד, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם. + + + + + + + − מקור : [[לטובת הכלל]] פרק 10.
אין תקציר עריכה
'''מודל זרמים ומאגרים''' של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] (Nicholas Georgescu-Rogen), היווה כנראה את אחת מפריצות הדרך הדרושות לפיתוח הניתוח של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]]. המודל מתואר במאמר "חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי" (1971), ומתואר על ידי [[הרמן דיילי]] וגיימס קוב בספרם "[[לטובת הכלל]]".
'''מודל זרמים ומאגרים''' של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] (Nicholas Georgescu-Rogen), היווה כנראה את אחת מפריצות הדרך הדרושות לפיתוח הניתוח של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה ביופיסית]]. המודל מתואר במאמר "חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי" (1971).
==בעיה בניתוח הנאו קלאסי==
בעיה עיקרית שג'ורג'סקיו רוגן מאבחן בניתוח הכלכלי הרגיל הוא הבלבול בין מאגרים לזרמים. דבר שמוביל לייצוג מוטעה ביחסים הבסיסים בין הון טבעי להון מיוצר. דוגמה מוכרת לייצוג זרמים ומאגרי היא פונקציית היצור קוב דאגלס.
Q = K^a1* L^a2 *R^a3
<div style="width:30%;float:left;padding:10px;border:solid 1px black;background:lightgray">
'''הערה לתלמידי כלכלה''': בדרך כלל פונקציית קוב דאגלאס המוצגת היא אפילו מנוונת יותר:
Q = K^a1* L^a2.
אלא שזו בעייתית לא פחות. ללא לימונים ומים לא ניתן לייצר לימונדה, בלי קשר לכמות מסחטות המיץ, או למספר העובדים שיש לנו. המודל המוצג כאן אמור להיות "ראלי" ולכן הון אינו במשמעות של כסף אלא במשמעות פיזית. גם הכנסה של שינויים נוספים כמו הון אנושי, או טכנולוגיה לא משנה את הטיעון העקרוני שיבוא בהמשך.
</div>
Q הוא זרם של מוצרים, או כמות מוצרים בזמן נתון. K הוא מאגר של הון, L הוא הספקת העבודה בזמן נתון, וR הוא זרם של משאבי טבע. a1, a2,a3 הם קבועים.
מכאן שבכמות נתונה של עבודה L0, ניתן להגיע לכל גודל זרם נתון של מוצר Q0, כל עוד R מקיים את היחס:
R^a3 = Q0/K^a1 * L0^a2
פרושה של משוואה זו שהון מכונות וזרם המאגרים הם תחליפייים לחלוטין: ניתן להגיע לכל גודל זרם של מוצרים שנרצה Q0, גם אם נפחית מאוד את זרם החומר R, על ידי הגדלה מתאימה של כמות ההון K.
דבר זה בעייתי בשני מישורים- האחד הוא שכאשר מיישמים את המשוואה למודלי מאקרו, הגדלה של K לאינסוף פרושה כילוי מהיר של מקור המשאבים (R. Christensen, 1989) המישור השני הוא שפיסית דבר זה הינו בלתי אפשרי. אי אפשר לשמור את כמות הייצור הפיסי של מוצרים כאשר מורידים עוד ועוד את כמות החומר והאנרגיה הדרושה לייצורם.
==מודל מאגרים וזרמים==
מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו- רוגן מתחיל מההכרה שתרומת הטבע היא זרם של משאבי טבע בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה. חומרי גלם אלו משתנים על ידי מאגר של סוכנים (עובדים וציוד הון), שלא נכללים בעצמם בצורה פיסית בתוך המוצר.
מאגרי עבודה והון מרכיבים את הסיבה האפקטיבית לעושר, והחומר הטבעי הוא הסיבה החומרית. מאגרי העובדים וההון "נשחקים" ומוחלפים לאחר פרקי זמן ארוכים. זרמי משאבים "משומשים" או נהפכים למוצרים בתוך זמן קצר.
מאגרי עבודה והון מרכיבים את הסיבה האפקטיבית לעושר, והחומר הטבעי הוא הסיבה החומרית. מאגרי העובדים וההון "נשחקים" ומוחלפים לאחר פרקי זמן ארוכים. זרמי משאבים "משומשים" או נהפכים למוצרים בתוך זמן קצר.
# לא מצליחים להכיר באיזה שהיא מגבלה של איזון פיסקלי, כלומר, לא שוללים מקרים שבהם התפוקה היא בעלת מסה גדולה יותר ממסת כל התשומות (דבר שיהווה הפרה של החוק הראשון של התרמודינמיקה).
# לא מצליחים להכיר באיזה שהיא מגבלה של איזון פיסקלי, כלומר, לא שוללים מקרים שבהם התפוקה היא בעלת מסה גדולה יותר ממסת כל התשומות (דבר שיהווה הפרה של החוק הראשון של התרמודינמיקה).
קיימת הכרה מסויימת בבעיה האחרונה ונעשו מספר ניסיונות להגביל את יכולת ההמרה על ידי מגבלת איזון מסה על פונקצית הייצור. כלכלנים נבוכים מפעם לפעם מכך שהם מפירים את החוק הראשון, אבל ההפרה הגסה יותר של החוק השני גרמה עד כה למעט מאוד בושה.
קיימת הכרה מסויימת בבעיה האחרונה ונעשו מספר ניסיונות להגביל את יכולת ההמרה על ידי מגבלת איזון מסה על פונקצית הייצור. כלכלנים נבוכים מפעם לפעם מכך שהם מפירים את החוק הראשון של התרמודינמיקה. אבל קיימת במקביל גם הפרה של החוק השני, וזו לא זכתה להתייחסות.
ג'ורג'סקיו- רוגן טוען כי כל המשאבים, ולמעשה כל הדברים שיש להם ערך, מאופיינים על ידי אנטרופיה נמוכה; אבל לא לכל הדברים בעלי אנטרופיה נמוכה יש ערך כלכלי. ערך לא יכול להיות מוסבר רק במונחים פיסיקליים, אבל אי אפשר להסביר אותו רק במונחים פסיכולוגיים של תועלת ללא התייחסות לאנטרופיה, כפי שמנסים לעשות כלכלנים נאו-קלאסיים.
ג'ורג'סקיו- רוגן טוען כי כל המשאבים, ולמעשה כל הדברים שיש להם ערך, מאופיינים על ידי אנטרופיה נמוכה; אבל לא לכל הדברים בעלי אנטרופיה נמוכה יש ערך כלכלי. ערך לא יכול להיות מוסבר רק במונחים פיסיקליים, מצד שני, אי אפשר לתאר ערך רק במונחים פסיכולוגיים של תועלת ללא התייחסות לאנטרופיה, כפי שמנסים לעשות כלכלנים נאו-קלאסיים.
האדם אינו יכול לברוא או להרוס חומר-אנרגיה, הדבר שבני האדם חיים עליו והבסיס לכלכלה הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע לבין פסולת - כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. הכלכלה יכולה להיות יעילה יותר או פחות בניצול האנרגיה והחומר בעל האנרגיה הנמוכה כדי לייצר דברים שאנשים חפצים בהם, או זקוקים להם, ולהשתמש לשם כך בטכנולוגיה או במוסדות משוכללים יותר, כדי להפיק מכל זה יותר או פחות תועלת כלכלית. אבל ללא הזרם בעל האנטרופיה הנמוכה שהטבע מספק אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם.
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[תרמודינמיקה]]
*[[תרמודינמיקה]]
* המודל מתואר על ידי [[הרמן דיילי]] וגיימס קוב בספרם "[[לטובת הכלל]]".
*[[כלכלה ביופיסית]]
==מקורות==
* [[הרמן דיילי]] וגיימס קוב, "[[לטובת הכלל]]", פרק 10.
* http://www.ker.co.nz/pdf/Biophysical%20Econ%20G-R%20volume.pdf כלכלה ביופיסית :מפזיוקרטים, עד ל כלכלה אקולוגית ואקולוגיה תעשייתית
[[קטגוריה:ייצור]]
[[קטגוריה:ייצור]]