שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,395 בתים ,  12:22, 16 בפברואר 2016
שורה 13: שורה 13:     
==טכנו-ממים==
 
==טכנו-ממים==
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" (הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור ושכפול לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, קוד של תוכנה וכו') בהשוואה למ-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
+
ניתן להסתכל על הטכנולוגיה כעל סוג של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] או כביטוי החומרי לאבולוציה של "טכנו-ממים" - הדומים ל[[ממ|ממים]] רגילים אך נבדלים מהם. "טכנו-ממים" הם סוג מיוחד של ממים אשר מאפשרים להעביר הלאה הוראות ייצור, שכפול ושימוש לכלים ולמכונות (כגון מתכונים, שרטוטים, נוסחאות, קוד של תוכנה, חוברות הפעלה, ספרים, ספריות וכו' וכן ההכרות עם הטכנולוגיה בקרב בני אדם) בהשוואה ל-ממ רגיל, הממים הטכנולוגים הם מדוייקים יותר שכן עליהם לתאר מציאות חומרית בצורה מדוייקת, כך שאותה מציאות - הטכנולוגיה- תעבוד בסופו של דבר.  
   −
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  
+
בספרו "[[הגן האנוכי]]" מתאר הביולוג [[ריצ'ארד דוקינס]] היפוך תפקידים בין היצורים החיים (או הפנטופיפ - הביטוי של הגנים) לבין הגנים שלהם. בעוד שביולוגים לפני דוקינס תארו את האבולוציה כדבר שבו יצורים חיים מעבירים הלאה את הגנים "שלהם", דוקינס תאר את [[אבולוציה גנטית|האבולוציה הגנטית]] ככזו שפועלת מנקודת מבטו של הגן הבודד שמנסה למקסם את ההפצה שלו הלאה דרך "מכונות משוכללות" (היצורים החיים עצמם) שנועדו להעביר אותו הלאה. למרות ויכוחים רבים עם דוקינס, צברה התאוריה שלו פופולריות רבה שכן היא ניחנה בכוח הסבר רב לעומת תאוריות אחרות ולא הצליחו לסתור אותה.  
   −
מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותם, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם.  
+
מתוך תאוריה זו צמחה [[ממ|תורת הממים]] למחקר אודות רעיונות מופשטים, כאשר גם כאן הופכים את התפקידים. אידאולוגיות כמו [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]] לא נועדו לשרת את בני האדם שמקדמים אותן, אלא יש להם קיום משל עצמם ותחרות אבולוציונית עם רעיונות אחרים, בלי בהכרח שיש קשר בין אמיתות הרעיונות או התועלת שהם מספקים לבני האדם לבין הפופלאריות שלהם. הממים מתפשטים לא רק בגלל שהם מועילים לאדם כלשהו אלא גם אם הם קלים להבנה או בגלל שהם מאפשרית תנאים קלים להפצה שלהם. מסיבות אלה "אגדות אורבניות", מכתבי שרשרת, אמונות טפלות, [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] ועוד מצליחות להמשיך להתקיים גם אם הן שקריות וגם אם הן עלולות להזיק למי שמפיץ אותן או פועל לפיהן. 
   −
לפי תפיתסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו ויועברו הלאה. לפי הגיון זה זוהי כל "מטרת" הטכנולוגיה, בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.  
+
לפי תפיסת הטכנו-ממים, ישנו היפוך תפקידים בין הטכנולוגיה לבין ה"טכנו-ממים" - ראשית טכנולוגיה לא בהכרח מסייעת לכלל בני האדם ואפלו לאו דווקא מסייעת למי שמשתמש בה (לדוגמה סמים, [[נשק קל]], או חומרים המכילים [[טרטוגנים]] שעלולים לפגוע בפוריות או לגרום להיות [[חומר מסרטן]]), או שהיא עלולה לגרום למוות ב[[תאונת דרכים]]). לפי תפיסה זו גם הטכנולוגיה עצמה (כמו מכוניות, מנועים, מחשבים וכו') הם רק אמצעי - "המטרה" עצמה, כמו במקרה של גנים - היא העברה הלאה לאורך ההיסטוריה והפצה של הידע.  אם טכנולוגיה מסויימת היא מוצלחת, ההוראות לגבי הכנת הטכנולוגיה - הטכנו-ממים, ישמרו, יועברו הלאה ויופצו. זאת בלי קשר לשאלה עד כמה טכנולוגיה תעזור או תפריע לאיכות החיים של בני האדם, כמה היא "מוצלחת" וכו'.
 +
 
 +
בדומה לשיתופי פעולה בין מינים שונים, ייתכן "שיתופי פעולה" בין טכנולוגיה לבין קבוצות שונות באוכלוסיה האנושית. כך לדוגמה שימוש בנשק חם מעניק לקבוצה מסויימת של אנשים יתרון צבאי על פני קבוצה אחרת. עם הזמן יש התפשטות של הטכנולוגיה - אם על ידי זליגה שלה לקבוצה האחרת או על ידי דחיקה או הרג של הקבוצה האחרת והתפשטות של חברי הקבוצה הראשונה לטריטוריה (או [[נישה]]) החדשה, בשני המקרים הטכנולוגיה עצמה התפשטה בכלל המרחב, וההוראות לייצור ושימוש בה התפשטו ליצירת יותר עותקים.  
    
===הבדלים מפנוטיפים===
 
===הבדלים מפנוטיפים===
שורה 33: שורה 35:  
טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  
 
טכנולוגיה נבדלת גם [[כלכלה מוסדית|ממוסדות חברתיים]] בכך שהיא אינה דורשת הכשרה ותאום חברתי משמעותי. מוסד חברתי כמו [[להקה]], [[שוק חופשי|שוק]], דמוקרטיה, צבא, שפה, בתי משפט, קהילה, דת, מדע ועוד הם דברים שדורשים [[סדר חברתי]], [[מיתוס]] ו[[ידע משותף]] בין קבוצה של יצורים חיים, (לרוב מוסדות חברתיים מתייחסים לבני אדם, אם כי שפה או להקה הם "מוסדות חברתיים" שקיימים גם בקרב מינים אחרים).  
   −
כדי לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) מה שנדרש הוא להתבונן בה או לקחת אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בכתב, מפות טיסה, דלק, ובמוסדות כמו מגדל פיקוח לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית למוסד חברתי - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה נורמה תרבותית).
+
אפשר לשכפל טכנולוגיה (לשחזר את הטכנו-ממים שלה) על ידי התבוננות בה או על ידי לקיחה של אובייקט פיזי כלשהו. לעיתים קרובות נדרשת תמיכה מוסדית או טכנולוגית לשם פיתוח ואימוץ של טכנולוגיה. לדוגמה יש צורך בטכנולוגיות כמו כתב, מפות טיסה, זיקוק דלק, אספלט, צמיגים, מתכת ובמוסדות כמו מגדל פיקוח או מסודרונות אוויריים לשם תמיכה בטיסה. אבל תמיכה זו היא לרוב ברורה יותר ופחות נרחבת יחסית ל[[מוסד חברתי]] - שדורש שינויי התנהגות מצד תת קבוצה באוכלוסייה (לדוגמה מערכת המשפט והמשטרה) או מצד חלק גדול ממנה (לדוגמה [[נורמה תרבותית]]) - העברה של טכנולוגיה יכולה להיות מהירה וקלה הרבה יותר לעומת העברה מדוייקת של רעיונות, והטמעה שלה היא בדרך כלל קלה יותר. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] מתאר כיצד שבטים שחיו בגינאה החדשה עם טכנולוגיה של חקלאים ללא כלי ברזל עברו תוך כמה עשורים לשימוש בטלפונים סלולרים ומסוקים. לעומת זאת הטמעה של רעיונות כמו זכויות אדם או דמוקרטיה או קיימות עלולה לקחת עשרות או מאות שנים וגם קשה יותר להמנע משינוי וערבוב של רעיונות ברעיונות אחרים או סותרים.
   −
להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים.
+
להבדיל מ-ממים רגילים, ממים-טכנולוגיים מותירים מציאות חומרית ברורה (הטכנולוגיה) ומתוך זאת ניתן לשחזר את הממ-הטכנולוגי. לדוגמה איננו יודעים הרבה על המוסדות החברתיים שהיו נהוגים בתקופת ה[[ציידים לקטים]] והממים שרווחו אז, אבל עדויות טכנולוגיות כמו שרידי כלי אבן מספקים לנו עדויות שמהן ניתן לשחזר ממים-טכנולוגים - לדוגמה אנתרופולגים ומומחים בארכיאולוגיה שחזורית יכולים להסיק על סמך כלי אבן על השיטות של הייצור שלהן.
    
==הקשר בין צורך והמצאות==
 
==הקשר בין צורך והמצאות==

תפריט ניווט