שינויים

# מדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex)

# מדידות רישום פעילות חשמלית במוח (EEG) של האונה הקדמית (Prefrontal cortex)

לפי טענה זו, דיווח על אושר עצמי, הוא לא רק מדד סובייקטיב לגמרי, אלא יש לו גם מתאם למדידות אובייקטיביות יותר כמו "חיוך אונתנטי", פעילות חשמלית במוח ועוד.   

לפי טענה זו, דיווח על אושר עצמי, הוא לא רק מדד סובייקטיבי לגמרי, אלא יש לו גם מתאם למדידות אובייקטיביות יותר כמו "חיוך אותנטי", פעילות חשמלית במוח ועוד.   

==דוגמה למחקר==

==דוגמה למחקר==

[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|400px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]

[[תמונה:Happy-us.png|left|thumb|400px|מגמת אושר עצמי מדווח על פני זמן בארצות הברית]]

במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974 - 1995 , השתתפו 100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו להגדיר אושר במונחים כספיים, בהתחשב בפרמטרים שונים כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו. לדוגמא אלמנות מאושרות כמו נשואות בממוצע, כאשר יש להן הכנסה גבוהה ב-100 אלף דולר לשנה. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>

במחקר שנערך בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1974 - 1995, השתתפו 100 אלף איש. המשתתפים נשאלו כמה הם מאושרים (3 אפשרויות). החוקרים ניסו להגדיר אושר במונחים כספיים, בהתחשב בפרמטרים שונים כמו הכנסה, חיי משפחה, מוצא, מגדר וכו'. לדוגמא אלמנות מאושרות כמו נשואות בממוצע, כאשר יש להן הכנסה גבוהה ב-100 אלף דולר לשנה. <ref>David G. Blanchflowera , Andrew J. Oswaldb [http://www.dartmouth.edu/~blnchflr/papers/jpube.pdf Well-Being Over Time in Britain and USA"] Journal of Public Economics 88 (2004) 1359– 1386</ref>

;תמצית הממצאים:

;תמצית הממצאים:

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיבים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיביים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.   

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיונים לרווחה חברתית.  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיבים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיבים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיביים. עם זאת, פסיכולוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיביים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתודולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסלים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.  

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסליים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.  

לאור המענה לטענות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.

לאור המענה לטענות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Happiness_economics Happiness economics] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Happiness_economics Happiness economics] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Subjective_life_satisfaction שביעות רצון סובייקטיבית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Subjective_life_satisfaction שביעות רצון סובייקטיבית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/seker77/surv77_4.pdf אושר העממים: שביעות רצונם של ישראלים מחייהם] נעם זוסמן ודמיטרי רומנוב, סקר בנק ישראל 77 , ינואר 2005

* [http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/seker77/surv77_4.pdf אושר העממים: שביעות רצונם של ישראלים מחייהם] נעם זוסמן ודמיטרי רומנוב, סקר בנק ישראל 77, ינואר 2005

* [http://www1.cbs.gov.il/publications/social_survey03/pdf/intro-h-2.pdf סקר שביעות רצון 2003] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

* [http://www1.cbs.gov.il/publications/social_survey03/pdf/intro-h-2.pdf סקר שביעות רצון 2003] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2347511 לא נעים פה? ישראל במקום ה-15 מתוך 138 מדינות ב"מדד הרגשות השליליים"] דה מרקר, 12.06.2014

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2347511 לא נעים פה? ישראל במקום ה-15 מתוך 138 מדינות ב"מדד הרגשות השליליים"] דה מרקר, 12.06.2014