שינויים

בעשורים האחרונים מתרחשים שני תהליכים במקביל. מצד אחד יש ירידה בפערים הכלכליים הממוצעים  אזרחי המדינות העניות לעשירות. כך ש[[אי השוויון העולמי]]- זה שקיים בין ממוצע האזרחים בכל מדינה, הולך ויורד.  

בעשורים האחרונים מתרחשים שני תהליכים במקביל. מצד אחד יש ירידה בפערים הכלכליים הממוצעים  אזרחי המדינות העניות לעשירות. כך ש[[אי השוויון העולמי]]- זה שקיים בין ממוצע האזרחים בכל מדינה, הולך ויורד.  

מצד שני גדלים הפערים בתוך המדינות, הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. כך לדוגמה גדל [[מדד ג'יני]] (מדד אי שוויון מקובל) ברוב מדינות ה-OECD בין השנים 1985 לבין 2008 במדינות: מקסיקו, [[ארצות הברית]], [[ישראל]], [[בריטניה]], איטליה, אוסטרליה, ניו-זילנד, [[יפן]], [[קנדה]], [[גרמניה]], [[הולנד]], לוקסמבורג, [[פינלנד]], צ'כיה, [[שבדיה]], [[נורבגיה]] ו[[דנמרק]]  (המדינות מסודורת על פי מידת אי השוויון בהן לפי מדד ג'יני). יוצאות הדופן היו למעט טורקיה, יוון וצרפת שבהן אי השוויון ירד ובלגיה והונגריה שבהן אי השוויון נשאר באותה רמה. [http://www.themarker.com/markets/1.1727615] גם במדינות כמו [[סין]], [[הודו]] או מדינות אפריקה, שבהן ההכנסה הממוצעת עלתה, גדל אי השוויון בתוך המדינות עצמן.   

מצד שני גדלים הפערים בתוך המדינות, הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. כך לדוגמה גדל [[מדד ג'יני]] (מדד אי שוויון מקובל) ברוב מדינות ה-OECD בין השנים 1985 לבין 2008 במדינות: מקסיקו, [[ארצות הברית]], [[ישראל]], [[בריטניה]], איטליה, אוסטרליה, ניו-זילנד, [[יפן]], [[קנדה]], [[גרמניה]], [[הולנד]], לוקסמבורג, [[פינלנד]], צ'כיה, [[שבדיה]], [[נורבגיה]] ו[[דנמרק]]  (המדינות מסודרות על פי מידת אי השוויון בהן לפי מדד ג'יני). יוצאות הדופן היו למעט טורקיה, יוון וצרפת שבהן אי השוויון ירד ובלגיה והונגריה שבהן אי השוויון נשאר באותה רמה. [http://www.themarker.com/markets/1.1727615] גם במדינות כמו [[סין]], [[הודו]] או מדינות אפריקה, שבהן ההכנסה הממוצעת עלתה, גדל אי השוויון בתוך המדינות עצמן.   

הכלכלן הצרפתי [[תומס פיקטי]] סיכם את נתוני ההכנסות ואי השוויון במדינות רבות משך תקופה של יותר מ-100 שנה. על פי פיקטי אי השוויון היה גבוה בעבר, אך ההרס של מלחמות העולם גרם לחלוקה מחדש של ההון, כך שאי השוויון ירד במהלך המאה ה-20. לפי פיקטי, העשירים מצליחים לצבור [[הון]] ורכוש בקצב גבוה יותר מקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ודבר זה מעלה את אי השוויון. מספר מחקרים מהשנים האחרונות של פיקטי ואחרים מוצאים כי אי השוויון הפנימי בהקשרים של הכנסה ובעלות על רכוש הולך וגדל. [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208]

הכלכלן הצרפתי [[תומס פיקטי]] סיכם את נתוני ההכנסות ואי השוויון במדינות רבות משך תקופה של יותר מ-100 שנה. על פי פיקטי אי השוויון היה גבוה בעבר, אך ההרס של מלחמות העולם גרם לחלוקה מחדש של ההון, כך שאי השוויון ירד במהלך המאה ה-20. לפי פיקטי, העשירים מצליחים לצבור [[הון]] ורכוש בקצב גבוה יותר מקצב [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ודבר זה מעלה את אי השוויון. מספר מחקרים מהשנים האחרונות של פיקטי ואחרים מוצאים כי אי השוויון הפנימי בהקשרים של הכנסה ובעלות על רכוש הולך וגדל. [http://www.themarker.com/magazine/1.2338208]

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

[[גידול אוכלוסין]] כלשעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסייה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסייה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסייה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסייה גדולה יותר.  

[[גידול אוכלוסין]] כשלעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסייה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסייה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסייה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסייה גדולה יותר.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פרושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פרושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו.  (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסולידציה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  

* בכלכלה מונחית שוק, אי שוויון גבוה מידי יכול ליצור לחץ להקטנה שלו. בדוגמה הקיצונית, אם אדם אחד יהיה הבעלים של כל דבר, אזי בכלכלת שוק, האדם הזה יהיה חייב לשכור אדם שינהל את הרכוש שלו.  (García-Peñalosa 2006) מלבד דוגמה תאורטית וקיצונית זו, אין בטחון שזה המצב. יש מנגנונים שונים בהם אי שוויון גדל מעצים עוד אי שוויון - הן על ידי מלכודות עוני והן על ידי קונסולידציה של עושר, והשתלטות של בעלי ההון על אמצעי התקשורת, הפוליטיקה ועוד מרכזי כוח ולמעשה ניווט של החברה והכלכלה כך שיתאימו לגחמותיהם ולאינטרס הכללי שלהם כמעמד.  

* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.

* על פי התאוריה הכלכלית, יש ירידה בערך השולי של העושר - אדם עשיר יותר יעריך תוספת של דולר לשכר שלו פחות מאשר אדם עני. דבר זה יכול לגרום לעני להשקיע מאמצים גדולים יותר להשיג יותר דולרים ביחס לעשיר. עם זאת לא בטוח עד כמה דבר זה משחק תפקיד חשוב לעומת גורמים אחרים כמו קשרים עסקיים או קשרים משפחתיים.

==השפעות של אי שיוויון==

==השפעות של אי שיוויון==

העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>

העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>

על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים לרמות יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות אמפטיים כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]

על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים לרמות יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות אמפתיים כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]

===אי שוויון ואושר===

===אי שוויון ואושר===

גישת היכולות (capabilities approach אשר קרויה לפעמים בשם גישת הפיתוח האנושי) שפותחה על ידי הכלכלן [[אמרטיה סן]] מתבוננת על אי-שוויון בהכנסה ועל עוני כעל סוג של "שלילת יכולות". בניגוד ל[[כלכלה נאו ליברלית|נאו ליברלים]] שמגדיר את הרווחה במונחים של "מיקסום תועלת". [[צמיחה כלכלית]] וגידול בהכנסה הן אמצעים להשגת מטרות, ולא מטרות בפני עצמן. לפי סן, המטרה היא להגדיל ולהרחיב את מרחב האפשרויות שלהם, ואת הרמה של הרווחה שלהם. דבר זה מושג על ידי הגדלת התפקודים (הדברים שאדם מעדיף לבצע), את היכולות שלו (החופש להנות מתפקודים), ואת היכולת ללכת בעקבות מטרות רצויות.  

גישת היכולות (capabilities approach אשר קרויה לפעמים בשם גישת הפיתוח האנושי) שפותחה על ידי הכלכלן [[אמרטיה סן]] מתבוננת על אי-שוויון בהכנסה ועל עוני כעל סוג של "שלילת יכולות". בניגוד ל[[כלכלה נאו ליברלית|נאו ליברלים]] שמגדיר את הרווחה במונחים של "מיקסום תועלת". [[צמיחה כלכלית]] וגידול בהכנסה הן אמצעים להשגת מטרות, ולא מטרות בפני עצמן. לפי סן, המטרה היא להגדיל ולהרחיב את מרחב האפשרויות שלהם, ואת הרמה של הרווחה שלהם. דבר זה מושג על ידי הגדלת התפקודים (הדברים שאדם מעדיף לבצע), את היכולות שלו (החופש להנות מתפקודים), ואת היכולת ללכת בעקבות מטרות רצויות.  

כאשר היכולות של אדם נמוכות יותר, נשללת ממנו היכולת להרוויח הכנסה שהיה ביכולותו להרוויח אחרת. אדם חולה וזקן לא מסוגל להרוויח כמו אדם בריא וצעיר, הפליה על רקע מגדר ומסורות יכולה למנוע השכלה מנשים או למנוע מהן לעבוד מחוץ לבית. מגפה או אלימות יכולים למנוע מאנשים מללכת לעבוד מפחד שהדבר יסכן את חייהם. כתוצאה מכן גדל אי השוויון הכלכלי וקה יותר להקטין את הפער ללא סיוע נוסף. כדי למנוע אי-שוויון כזה, מאמינה גישה זו כי חשוב לשמור על חופש פוליטי, מוסדות כלכליים, הזדמנויות חברתיות, [[שקיפות]] ומוסדות רווחה כדי להבטיח כי אנשים מקבלים את התפקודים והיכלות שלהם.  

כאשר היכולות של אדם נמוכות יותר, נשללת ממנו היכולת להרוויח הכנסה שהיה ביכולותו להרוויח אחרת. אדם חולה וזקן לא מסוגל להרוויח כמו אדם בריא וצעיר, הפליה על רקע מגדר ומסורות יכולה למנוע השכלה מנשים או למנוע מהן לעבוד מחוץ לבית. מגפה או אלימות יכולים למנוע מאנשים מללכת לעבוד מפחד שהדבר יסכן את חייהם. כתוצאה מכן גדל אי השוויון הכלכלי וקה יותר להקטין את הפער ללא סיוע נוסף. כדי למנוע אי-שוויון כזה, מאמינה גישה זו כי חשוב לשמור על חופש פוליטי, מוסדות כלכליים, הזדמנויות חברתיות, [[שקיפות]] ומוסדות רווחה כדי להבטיח כי אנשים מקבלים את התפקודים והיכולות שלהם.  

===אנרכיזם===

===אנרכיזם===