שינויים

עם זאת, השיטות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה שנמצאות בשימוש היום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998).  

עם זאת, השיטות המרכזיות של הערכת אנרגיה גלומה שנמצאות בשימוש היום, צמחו מתוך '''[[ניתוח תשומה-תפוקה|מודל תשומה-תפוקה]]''' של [[וסילי לאונטיף]] והן נקראות '''ניתוח תשומה-תפוקה של אנרגיה גלומה''' (Input-Output Embodied Energy analysis). מודל תשומה תפוקה היה בתורו התאמה של [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] על שיווי משקל כללי עם יישום ל-"המחקר האמפירי של התלות ההדדית הכמותית בין פעולות כלכליות הקשורות זו לזו" (Leontief 1966, p. 134). על פי טננבאום (1998).  

   

   

בשנת 1973 התאים [[ברוס הנון]] את מתודת התשומות תפוקות של לאונטיף כדי לתאר את זרמי האנרגיה ב[[מערכת אקולוגית]], והדבר כונה "אנליזה של אנרגיה גלומה". ההתאמה של הנון ארגנה בצורת טבלה את כל הדרישות האנרגטיות (energy intensity) הישירות והעקיפות לכל תשומה של המערכת. הכמות הכוללת של האנרגיות, ישירות ועקיפות, לכמות הכוללת של הייצור נקראה 'אנרגיה גלומה'.

בשנת 1973 התאים [[ברוס הנון]] את מתודת התשומות תפוקות של לאונטיף כדי לתאר את זרמי האנרגיה ב[[מערכת אקולוגית]], והדבר כונה "אנליזה של אנרגיה גלומה". ההתאמה של הנון אירגנה בצורת טבלה את כל הדרישות האנרגטיות (energy intensity) הישירות והעקיפות לכל תשומה של המערכת. הכמות הכוללת של האנרגיות, ישירות ועקיפות, לכמות הכוללת של הייצור נקראה 'אנרגיה גלומה'.

==בעיות במתודולוגיות של אנרגיה גלומה==

==בעיות במתודולוגיות של אנרגיה גלומה==

מתודולוגיות שונות משתמשות בסקאלות שונות של נתונים כדי לחשב את האנרגיה הגלומה ב[[שירותי המערכת האקולוגית|סחורות ושרותים של הטבע]] ושל  [[הציביליזציה האנושית]]. עדיין אין קונצנזוס בינלאומי בהשאלה מתי ואיך להשתמש במתודולגיות ובסקאלות הנתונים המתאימות.  

מתודולוגיות שונות משתמשות בסקאלות שונות של נתונים כדי לחשב את האנרגיה הגלומה ב[[שירותי המערכת האקולוגית|סחורות ושרותים של הטבע]] ושל  [[הציביליזציה האנושית]]. עדיין אין קונצנזוס בינלאומי בהשאלה מתי ואיך להשתמש במתודולגיות ובסקאלות הנתונים המתאימות.  

הקושי הזה יכול להניב מנעד רחב של ערכי אנרגיה גלומה עבור כל חומר נתון. בעדרו בסיס נתונים עולמי פומבי ומקיף על אנרגיה גלומה, תחשיבי אנרגיה גלומה עלולים להשמיט נתונים. לדוגמה, ההקמה והתחזוקה של דרכים כפריות\ כבישים מהירים הנדרשים כדי לאפשר תובלה של הסחורה, שיווק, פרסום, שרותים נלווים לסחורה, שרותים שאינם מעשה ידי אדם וכדומה. השמטות כאלה, יכולות להיות מקור לטעויות מתודולגיות משמעותיות בערכות של אנרגיה גלומה. ללא הערכה והצהרה על השגיאה בהערכת האנרגיה הגלומה, קשה לכייל את [[אינדקס הקיימות]], ולכן את ה[[ערך]] של כל חומר, תהליך או שרות נתון לתהליכים סביבתיים וכלכליים.

הקושי הזה יכול להניב מנעד רחב של ערכי אנרגיה גלומה עבור כל חומר נתון. בעדרו בסיס נתונים עולמי פומבי ומקיף על אנרגיה גלומה, תחשיבי אנרגיה גלומה עלולים להשמיט נתונים. לדוגמה, ההקמה והתחזוקה של דרכים כפריות\ כבישים מהירים הנדרשים כדי לאפשר תובלה של הסחורה, שיווק, פרסום, שרותים נלווים לסחורה, שרותים שאינם מעשה ידי אדם וכדומה. השמטות כאלה, יכולות להיות מקור לטעויות מתודולוגיות משמעותיות בערכות של אנרגיה גלומה. ללא הערכה והצהרה על השגיאה בהערכת האנרגיה הגלומה, קשה לכייל את [[אינדקס הקיימות]], ולכן את ה[[ערך]] של כל חומר, תהליך או שרות נתון לתהליכים סביבתיים וכלכליים.

==מיון של מתודולוגיות אנרגיה גלומה==

==מיון של מתודולוגיות אנרגיה גלומה==

נראה שיש שלושה הבדלים במתודולגיות הקיימות של אנרגיה גלומה. בעקבות טננבאום (1998 Tennenbaum), אפשר לזהותם כ'אנטרופוצנרים' (האדם במרכז), 'קפיטלצנרטים' (ה[[הון]] במרכז) ו'אקוצנטרים' ([[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] במרכז). על פי טננבאום, ההבדל במתודולגיות נקבע לפי איך הן נוהגות, ואיפה הן מייחסות פיחות אנרגיה ברשת של זרמים אנרגטיים במערכת אקולוגית. בכל השיטות, הפיחות נלקח מתהליך הייצור שבו מדובר ומושב במקום אחר במערכת הכללית. מה שמאפיין שיטה הוא איפה היא מציבה את ההפסד האנרגטי הזה. על פי סיינסמן (Scienceman 1987), ההבדל העיקרי הוא הוא האם  אנרגיה גלומה נחצצת בצמתי עבודה ומחולקת בין נתיבים.

נראה שיש שלושה הבדלים במתודולוגיות הקיימות של אנרגיה גלומה. בעקבות טננבאום (1998 Tennenbaum), אפשר לזהותם כ'אנטרופוצנרים' (האדם במרכז), 'קפיטלצנרטים' (ה[[הון]] במרכז) ו'אקוצנטרים' ([[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] במרכז). על פי טננבאום, ההבדל במתודולוגיות נקבע לפי איך הן נוהגות, ואיפה הן מייחסות פיחות אנרגיה ברשת של זרמים אנרגטיים במערכת אקולוגית. בכל השיטות, הפיחות נלקח מתהליך הייצור שבו מדובר ומושב במקום אחר במערכת הכללית. מה שמאפיין שיטה הוא איפה היא מציבה את ההפסד האנרגטי הזה. על פי סיינסמן (Scienceman 1987), ההבדל העיקרי הוא הוא האם  אנרגיה גלומה נחצצת בצמתי עבודה ומחולקת בין נתיבים.

===אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה===

===אנליזה אנתרופוצנרטית של אנרגיה גלומה===

:"אנרגיה שמשתשים בה בפיתוח של אנרגיה של [[איכות אנרגיה|באיכות גבוהה יותר]] היא 'אנרגיה גלומה'" (האווארד אודום, 1994, עמ' 251).

:"אנרגיה שמשתשים בה בפיתוח של אנרגיה של [[איכות אנרגיה|באיכות גבוהה יותר]] היא 'אנרגיה גלומה'" (האווארד אודום, 1994, עמ' 251).

ד.מ. ססינמן טבע את המונח "[[אמרגיה]]" כדי להפוך את המתודה הזאת לנפרדת משתי שיטות האנליזה הקודומות: "התחילית אמ - יכולה, למרבה הצער, להיחשב כסימון של תכונת זכרון אנרגטי, רשומה של מקור אנרגטי שעבר המרה." במתודולוגיה של האמרגיה, "קיימת דרישה שהאנרגיה '''חייבת להיות מבוטאת באיכות אנרגטית אחת'''. גישות שאינן אמרגיה, חייבות להעריך בדרך כלל רק משאבים שאינם ברי חידוש, בהסתמך על מה שהטכנולוגיות האנושיות יכלות לנצל מתוכם (שוויון בצד המשתמש). משתמשים בלשון מערכות האנרגיה כדי לעזור להפוך את האלגורתמים האמרגטיים לשקופים.

ד.מ. ססינמן טבע את המונח "[[אמרגיה]]" כדי להפוך את המתודה הזאת לנפרדת משתי שיטות האנליזה הקודומות: "התחילית אמ - יכולה, למרבה הצער, להיחשב כסימון של תכונת זכרון אנרגטי, רשומה של מקור אנרגטי שעבר המרה." במתודולוגיה של האמרגיה, "קיימת דרישה שהאנרגיה '''חייבת להיות מבוטאת באיכות אנרגטית אחת'''. גישות שאינן אמרגיה, חייבות להעריך בדרך כלל רק משאבים שאינם ברי חידוש, בהסתמך על מה שהטכנולוגיות האנושיות יכולות לנצל מתוכם (שוויון בצד המשתמש). משתמשים בלשון מערכות האנרגיה כדי לעזור להפוך את האלגוריתמים האמרגטיים לשקופים.

==אנרגיה גלומה של חומרי גלם נפוצים==

==אנרגיה גלומה של חומרי גלם נפוצים==

|}

|}

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית קיימה מחקר בשנת 2007 על צריכת האנרגיה בתחומי הכרייה ועל פוטנציאל [[התייעלות אנרגטית|ההתייעלות האנרגטית]] של תחום זה. המחקר מצביע הן צעדים מעשיים שניתן לקיים כדי לשפר את היעלות האנרגטית של תהליכי כרייה, והן על המגבלות התאורטיות הקיימות להתייעלות זו מבחינה פיזיקלית. הסקר מצביע על פערים גדולים בין מיזמי כרייה שונים גם כאשר מדובר באותו סוג חומר עצמו, בגלל שונות בטכנולוגיה, באיכות העופרה, בתנאים הפיזיים ועוד. לפי הסקר רוב הצריכה האנרגטית בתחום הכרייה נמצאת בתחום המתכות וה[[פחם]] ופחות בתחום המינרלים. בכל התחומים ניתן להגיע להתייעלות אנרגטית גבוה שבה ניתן יהיה לכרות את אותה כמות חומר עם מחצית מכמות האנרגיה (הסקר אינו מתייחס לנושא של ירידה אפשרית באיכות העופרה).  

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית קיימה מחקר בשנת 2007 על צריכת האנרגיה בתחומי הכרייה ועל פוטנציאל [[התייעלות אנרגטית|ההתייעלות האנרגטית]] של תחום זה. המחקר מצביע הן צעדים מעשיים שניתן לקיים כדי לשפר את היעילות האנרגטית של תהליכי כרייה, והן על המגבלות התאורטיות הקיימות להתייעלות זו מבחינה פיזיקלית. הסקר מצביע על פערים גדולים בין מיזמי כרייה שונים גם כאשר מדובר באותו סוג חומר עצמו, בגלל שונות בטכנולוגיה, באיכות העופרה, בתנאים הפיזיים ועוד. לפי הסקר רוב הצריכה האנרגטית בתחום הכרייה נמצאת בתחום המתכות וה[[פחם]] ופחות בתחום המינרלים. בכל התחומים ניתן להגיע להתייעלות אנרגטית גבוה שבה ניתן יהיה לכרות את אותה כמות חומר עם מחצית מכמות האנרגיה (הסקר אינו מתייחס לנושא של ירידה אפשרית באיכות העופרה).  

להלן כמות האנרגיה השנתית המושקעת בכרייה של סוגי חומרי גלם שונים בארצות הברית בשנה:<ref>[http://www1.eere.energy.gov/manufacturing/resources/mining/pdfs/mining_bandwidth.pdf Mining Industry Energy Bandwith Study] עמ' 22</ref>

להלן כמות האנרגיה השנתית המושקעת בכרייה של סוגי חומרי גלם שונים בארצות הברית בשנה:<ref>[http://www1.eere.energy.gov/manufacturing/resources/mining/pdfs/mining_bandwidth.pdf Mining Industry Energy Bandwith Study] עמ' 22</ref>

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של [[חיטה]] במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08 - 4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של [[חיטה]] במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08 - 4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ 2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>

==לקריאה נוספת==

==לקריאה נוספת==