שורה 2: |
שורה 2: |
| | | |
| [[תמונה:2004 Worldwide Energy Sources graph.png|left|thumb|300px|מקורות האנרגיה נכון לשנת 2004]] | | [[תמונה:2004 Worldwide Energy Sources graph.png|left|thumb|300px|מקורות האנרגיה נכון לשנת 2004]] |
− | [[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה , נכון לשנת 2006]] | + | [[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה, נכון לשנת 2006]] |
| | | |
− | אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים, תחבורה, ועיבוד ואכסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ואור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם. | + | אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים, תחבורה, ועיבוד ואכסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ואור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם. |
| | | |
| בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500 EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודאות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות. | | בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500 EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודאות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות. |
שורה 10: |
שורה 10: |
| רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. | | רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. |
| | | |
− | לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] לשנת 2006, צריכת האנרגיה העולמית הישירה בשימוש האנושות מתחלקת כך: 37% [[נפט]], 25% [[פחם]], 23 [[גז טבעי]], 6% [[אנרגיה גרעינית|גרעין]]. [[ביומסה]] 4%, [[אנרגיה הידרו אלקטרית|הידרו אלקטרי]] 3%. מקורות מתחדשים אחרים עומדים על כ-1% [[חימום סולארי]] 0.5%, [[אנרגיית רוח]] 0.3%, [[אנרגיה גאותרמית|גאו-תרמית]] 0.2%, [[ביו-דלק]] 0.2%, [[תא פוטו וולטאי|סולארי-פוטו-וולטאי]] 0.04%. לפי סקר האנרגיה של [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] לשנת 2008, בשנת 2006 צריכת האנרגיה העולמית הישירה היתה 34% נפט, 26% פחם, 20.5% גז טבעי, 6.2% גרעין, 2.2% הידרו אלקטרי, ביומסה ואחרים 10%, ואחרים 0.6% (כולל אנרגיה גאותרמית, רוח וסולארי). יש לשים לב שצריכת האנרגיה העקיפה של האנושות גבוה יותר מצריכת האנרגיה הישירה, ורובה מגיעה מאנרגיית שמש וגלוליה. | + | לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] לשנת 2006, צריכת האנרגיה העולמית הישירה בשימוש האנושות מתחלקת כך: 37% [[נפט]], 25% [[פחם]], 23 [[גז טבעי]], 6% [[אנרגיה גרעינית|גרעין]]. [[ביומסה]] 4%, [[אנרגיה הידרו אלקטרית|הידרו אלקטרי]] 3%. מקורות מתחדשים אחרים עומדים על כ-1% [[חימום סולארי]] 0.5%, [[אנרגיית רוח]] 0.3%, [[אנרגיה גאותרמית|גאו-תרמית]] 0.2%, [[ביו-דלק]] 0.2%, [[תא פוטו וולטאי|סולארי-פוטו-וולטאי]] 0.04%. לפי סקר האנרגיה של [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] לשנת 2008, בשנת 2006 צריכת האנרגיה העולמית הישירה היתה 34% נפט, 26% פחם, 20.5% גז טבעי, 6.2% גרעין, 2.2% הידרו אלקטרי, ביומסה ואחרים 10%, ואחרים 0.6% (כולל אנרגיה גאותרמית, רוח וסולארי). יש לשים לב שצריכת האנרגיה העקיפה של האנושות גבוה יותר מצריכת האנרגיה הישירה, ורובה מגיעה מאנרגיית שמש וגלגוליה. |
| | | |
| ==בסיס אנרגטי לכלכלה== | | ==בסיס אנרגטי לכלכלה== |
שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| ===אנרגיה גרעינית=== | | ===אנרגיה גרעינית=== |
− | בשנת 2006 [[אנרגיה גרעינית|האנרגיה הגרעינית]] (ביקוע) סיפקה 6.2% מהצריכת האנרגיה הראשונית העולמית. בשנת 2006 כורים גרעיניים סיפקו אנרגיה בסך 2,658 TWh, שיצרה 16% מסך החשמל העולמי. | + | בשנת 2006 [[אנרגיה גרעינית|האנרגיה הגרעינית]] (ביקוע) סיפקה 6.2% מצריכת האנרגיה הראשונית העולמית. בשנת 2006 כורים גרעיניים סיפקו אנרגיה בסך 2,658 TWh, שיצרה 16% מסך החשמל העולמי. |
| | | |
| ===אנרגיה מתחדשת=== | | ===אנרגיה מתחדשת=== |
שורה 47: |
שורה 47: |
| יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם. | | יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי קצב ההפקה הנוכחי נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות. הדבר נובע מכך שבמקביל לגילוי של שדות נפט חדשים, עלתה גם צריכת הנפט בעולם. אם עתודות הנפט וקצב הצריכה שלו לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\הפקה נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם. |
| | | |
− | בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינת הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/> | + | בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוכחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/> |
| | | |
| ===גז טבעי=== | | ===גז טבעי=== |
שורה 58: |
שורה 58: |
| יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> | | יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> |
| | | |
− | יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU , נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/> | + | יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/> |
| | | |
| ===פחם=== | | ===פחם=== |
שורה 77: |
שורה 77: |
| הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. | | הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]]. |
| | | |
− | הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד, או במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת היעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת. | + | הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד, או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת היעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת. |
| | | |
| בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית. | | בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית. |
שורה 83: |
שורה 83: |
| עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן. | | עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן. |
| | | |
− | יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשער קבוע. | + | יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשאר קבוע. |
| | | |
| ===מחירי האנרגיה על פני זמן=== | | ===מחירי האנרגיה על פני זמן=== |
שורה 98: |
שורה 98: |
| 5 המדינות שהן הצרכניות הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן (בנתוני 2007 על פי הבנק העולמי): | | 5 המדינות שהן הצרכניות הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן (בנתוני 2007 על פי הבנק העולמי): |
| * ארצות הברית - 2339 מיליוני [[TOE]] | | * ארצות הברית - 2339 מיליוני [[TOE]] |
− | * סין - 1955 , | + | * סין - 1955, |
| * רוסיה 672, | | * רוסיה 672, |
| * הודו 594, | | * הודו 594, |
שורה 142: |
שורה 142: |
| * צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%. | | * צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%. |
| ==השפעות משק האנרגיה על תחומים אחרים== | | ==השפעות משק האנרגיה על תחומים אחרים== |
− | לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכלים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה , צריכת ועוד. | + | לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכלים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה, צריכת ועוד. |
| | | |
| ===חשיבות האנרגיה לתעשייה ולכלכלה המודרנית=== | | ===חשיבות האנרגיה לתעשייה ולכלכלה המודרנית=== |
− | אנרגיה חשובה לכל תחומי החיים ומהווה בסיס לכלכלה. החשיבות הזאת עלתה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שהיתה תלויה בחלקה הגדול בהפקת יותר ויותר אנרגיה ממקורות של [[דלק מחצבי]]. אנרגיה רבה ושופעת חיונית לכל הצורות של כלכלה מודרנית תעשייתית - הן ב[[קפיטליזם]] והן ב[[קומוניזם]] או צורות אחרות של ניהול הכלכלה. חשיבות האנרגיה קיימת בכל ה[[סקטורים בכלכלה]]: ב[[חקלאות תעשייתית]], ב[[תחבורה]] ותובלה של מוצרים, ב[[כרייה|כריית עופרות ומינלרים]], בהפקת חומרי גלם שונים, בתהליכי ייצור ב[[תעשייה]] לשם ייצור מאות אלפי סוגים של מוצרים, בייצור חשמל, בהספקת אנרגיה למחשבים, מזגנים, מערכות תקשורת החיונים לשירותים כלכליים שונים, לחימום וקירור בתים, לתאורה, לחדרי ניתוח, ייצור תרופות, ייצור כלי נשק ותפעול צבאות מודרניים וכו'. | + | אנרגיה חשובה לכל תחומי החיים ומהווה בסיס לכלכלה. החשיבות הזאת עלתה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שהיתה תלויה בחלקה הגדול בהפקת יותר ויותר אנרגיה ממקורות של [[דלק מחצבי]]. אנרגיה רבה ושופעת חיונית לכל הצורות של כלכלה מודרנית תעשייתית - הן ב[[קפיטליזם]] והן ב[[קומוניזם]] או צורות אחרות של ניהול הכלכלה. חשיבות האנרגיה קיימת בכל ה[[סקטורים בכלכלה]]: ב[[חקלאות תעשייתית]], ב[[תחבורה]] ותובלה של מוצרים, ב[[כרייה|כריית עופרות ומינרלים]], בהפקת חומרי גלם שונים, בתהליכי ייצור ב[[תעשייה]] לשם ייצור מאות אלפי סוגים של מוצרים, בייצור חשמל, בהספקת אנרגיה למחשבים, מזגנים, מערכות תקשורת החיוניים לשירותים כלכליים שונים, לחימום וקירור בתים, לתאורה, לחדרי ניתוח, ייצור תרופות, ייצור כלי נשק ותפעול צבאות מודרניים וכו'. |
| | | |
| בכל תחום כלכלי, אנרגיה היא תשומה הכרחית, ולכן התייקרות האנרגיה משפיעה על העלויות של כל היצרנים. בייצור מוצרים, דבר זה בא לידי ביטוי דרך שתי השפעות- ייקור האנרגיה שהיצרן משתמש בה, וייקור חומרי גלם ושירותים שבהם היצרן משתמש. לדוגמה קבלנים של בתים ירגישו את השפעת מחיר האנרגיה הן דרך תשלומי אנרגיה שעליהם לשם (לשם תאורה, תפעול מנופים, הסעות פועלים וחומרי גלם וכו') והן בגלל תשלום לספקי שירותים, חומרי גלם ומוצרי-ביניים (כגון תשלום לחברות מנופים, לבטון, עמודי פלדה, חלונות וכו'). | | בכל תחום כלכלי, אנרגיה היא תשומה הכרחית, ולכן התייקרות האנרגיה משפיעה על העלויות של כל היצרנים. בייצור מוצרים, דבר זה בא לידי ביטוי דרך שתי השפעות- ייקור האנרגיה שהיצרן משתמש בה, וייקור חומרי גלם ושירותים שבהם היצרן משתמש. לדוגמה קבלנים של בתים ירגישו את השפעת מחיר האנרגיה הן דרך תשלומי אנרגיה שעליהם לשם (לשם תאורה, תפעול מנופים, הסעות פועלים וחומרי גלם וכו') והן בגלל תשלום לספקי שירותים, חומרי גלם ומוצרי-ביניים (כגון תשלום לחברות מנופים, לבטון, עמודי פלדה, חלונות וכו'). |
שורה 154: |
שורה 154: |
| | | |
| ===חשיבות האנרגיה לחקלאות ומזון=== | | ===חשיבות האנרגיה לחקלאות ומזון=== |
− | [[חקלאות תעשייתית]] גורמת לתלות הולכת וגדלה של המזון וה[[חקלאות]] באנרגיה בכלל ובאנרגיה מחצבית בפרט. [[נפט]] הוא משאב חשוב לשם תפעול ציוד חקלאי, הפקת [[חומרי הדברה]], ולשם כריית חומרי גלם ל[[דשן כימי]] - [[אשלג]] ו[[פוספט]],ולשם הובלת מזון. [[גז טבעי]] משמש לשם אפקת [[אמוניה]] שהיא מרכיב מרכזי שלישי בהפקת דשן כימי. הפקת חשמל חשובה גם בהקשרים של שימור מזון על ידי קירור ובשיטות אחרות. בזכות האנרגיה הזולה של המאה ה-20 הצליחה [[המהפכה הירוקה]] להגדיל מאד את ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולי חקלאות ואת תנובת המזון בכל העולם. | + | [[חקלאות תעשייתית]] גורמת לתלות הולכת וגדלה של המזון וה[[חקלאות]] באנרגיה בכלל ובאנרגיה מחצבית בפרט. [[נפט]] הוא משאב חשוב לשם תפעול ציוד חקלאי, הפקת [[חומרי הדברה]], ולשם כריית חומרי גלם ל[[דשן כימי]] - [[אשלג]] ו[[פוספט]], ולשם הובלת מזון. [[גז טבעי]] משמש לשם הפקת [[אמוניה]] שהיא מרכיב מרכזי שלישי בהפקת דשן כימי. הפקת חשמל חשובה גם בהקשרים של שימור מזון על ידי קירור ובשיטות אחרות. בזכות האנרגיה הזולה של המאה ה-20 הצליחה [[המהפכה הירוקה]] להגדיל מאד את ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של גידולי חקלאות ואת תנובת המזון בכל העולם. |
| | | |
| למרות שכמות האנרגיה הדרושה לחקלאות היא אחוז קטן מכלל האנרגיה העולמית, התייקרות האנרגיה גורמת לייקור תשומות כמו דשן כימי, חומרי הדברה ותפעול הציוד החקלאי ותורמת להתייקרות המזון בעולם. | | למרות שכמות האנרגיה הדרושה לחקלאות היא אחוז קטן מכלל האנרגיה העולמית, התייקרות האנרגיה גורמת לייקור תשומות כמו דשן כימי, חומרי הדברה ותפעול הציוד החקלאי ותורמת להתייקרות המזון בעולם. |