שורה 14: |
שורה 14: |
| | | |
| ===תע"ש מגן=== | | ===תע"ש מגן=== |
− | '''[[תע"ש מגן]]''' הוא מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכן מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים נקודתי בישראל]]. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000. במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ו[[מתכות כבדות]] רעילות כמו [[ניקל]], [[קדמיום]], [[עופרת]], ו[[כרום]] וכן מזהמים אורגניים כגון [[טריכלוראתילן]] בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח למ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה . נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745] | + | '''[[תע"ש מגן]]''' הוא מפעל של התעשייה הצבאית לייצור נשק שנמצא בתל אביב בגבול גבעתיים (ליד דרך השלום) והתפרס על שטח של 44 דונם. המפעל פעל בין השנים 1948 ל-1997 וכלל שימוש בחומרים רעילים ומסרטים כולל טריכלורואתילן וטטרהכלורואתילן וכן מתכות שונות וחומרי נפץ. עד שנת 1981 שפכי המפעל הוזרמו ללא כל טיפול לבורות סופגים. ורק בשנה זו החל לפעול במקום מפעל לטיפול בשפכים ולאחר מכן אלו הוזרמו למערכת הביוב העירונית. זהו אחד המקרים החמורים של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים נקודתי בישראל]]. כתוצאה מהזיהום נסגרו כמה בארות ששאבו מים מאקוויפר החוף לאחר פירוק המפעל נתגלה שהוא גרם לזיהום קרקע ולזיהום מים נרחבים שמהווים בעיה חמורה עד היום. סקר אחד בוצע בשנת 1995 וסקר נוסף מקיף יותר בוצע בשנת 2000. במי התהום נמצאו במספר מקומות חומרים מסיסים ו[[מתכות כבדות]] רעילות כמו [[ניקל]], [[קדמיום]], [[עופרת]], ו[[כרום]] וכן מזהמים אורגניים כגון [[טריכלורואתילן]] בריכוזים גבוהים בהרבה מהרמה המותרת. בבארות המים בנחלת יצחק ובגבעתיים נמצאו ריכוזים גבוהים במיוחד של חומרים רעילים. על פי הסקר, נפח המים המזוהמים באזור שנבדק מוערך ב-900 מיליון מ"ק, כאשר חלקו הגדול מגיע מפעילות תעשייתית בתע"ש מגן. כמות הקרקע המזוהמת שפונתה בשלבים ראשונים של תהליך השיקום הגיעה ליותר מ-11,000 ש"ח למ"ק קרקע. פינוי המבנים והמשטחים המרוצפים בשטח מפעל תע"ש מגן, רק האיץ את חלחול הזיהום מהקרקע למי התהום, זאת בשל חשיפת הקרקע המזוהמת למי גשמים וחלחולם למי התהום. התפשטות הזיהום אל מי התהום, מאיימת ישירות על בארות החירום של תל אביב ובארות השתייה, המשמשות דרך קבע את גבעתיים. בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, התבצע טיהור מקיף של המתחם, אך התברר כי עדיין נותר זיהום בעומק הקרקע. בשנת 2015 נבדק האתר על ידי רשות המים ונמצאו בו חומרים אורגניים בריכוז גבוה בהרבה ממה שמותר במי השתייה . נכון לשנת 2015 טרם נמצא פתרון למניעת הזיהום בשטח, שבו רוצים לבנות מאות יחידות דיור. עיריית תל אביב מתכוונת לפרסם מכרז לשיקום מי התהום.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745] |
| | | |
| ===תע"ש רמת השרון=== | | ===תע"ש רמת השרון=== |
שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ===איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה=== | | ===איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה=== |
− | ב '''איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה''', שם עבדו לפני עשרות שנים כ 60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות וגרמו לזיהום קרקע חמור שקיים עד היום.<ref name="sviva_2009"/> | + | ב'''איזורי התעשייה סגולה וקרית אריה בפתח תקווה''', שם עבדו לפני עשרות שנים כ-60 מפעלים עיבוד עורות ומפעלים נוספים כמו מפעלי ציפוי מתכות וגרמו לזיהום קרקע חמור שקיים עד היום.<ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
| ===אתר חיריה והרי פסולת נוספים=== | | ===אתר חיריה והרי פסולת נוספים=== |
שורה 27: |
שורה 27: |
| ===מקורות זיהום גדולים נוספים=== | | ===מקורות זיהום גדולים נוספים=== |
| [[קובץ:סיכום ניטור גזי קרקע לטטרכלורואתילן במחוז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|ניטור גזי קרקע ל[[טטרהכלורואתילן]] במחוז תל אביב באיזור תל אביב. זיהום נתגלה בקרבת מתקני תעשייה ישנים שפעלו באיזור בעבר]] | | [[קובץ:סיכום ניטור גזי קרקע לטטרכלורואתילן במחוז תל אביב.PNG|300px|ממוזער|ניטור גזי קרקע ל[[טטרהכלורואתילן]] במחוז תל אביב באיזור תל אביב. זיהום נתגלה בקרבת מתקני תעשייה ישנים שפעלו באיזור בעבר]] |
− | '''[[תע"ש נוף ים הרצליה]]''' - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב 1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזוהמת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דולף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.<ref name="sviva_2009"/> | + | '''[[תע"ש נוף ים הרצליה]]''' - שטח של 400 דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה וממזרח לגן לאומי אפולוניה שבו ייצרו בעבר חומרי נפץ. ב-1992 התרחש פיצוץ באתר וגרם לפיזור חומרי נפץ. בסקר קרקע מ-1997 נמצא כי מעל 30 אלף טון קרקע מזוהמת בחומרי נפץ, מתכות וחומרים אורגניים במספר מוקדים. חלק מהזיהום דולף למי הים מבריכות שאליהן הוזרמו שפכי המפעל.<ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
| '''מפעל תע"ש ברחוב פנחס רוזן''' - בשנת 2015 נמדדו באיזור ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים מעל המותר בחוק. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745] | | '''מפעל תע"ש ברחוב פנחס רוזן''' - בשנת 2015 נמדדו באיזור ריכוזים גבוהים של חומרים אורגניים מעל המותר בחוק. [http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2713745] |
שורה 37: |
שורה 37: |
| '''מחנה תל השומר''' - במרכז הרפואי שיב"א נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקידוחים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד היום טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס.<ref name="sviva_2009"/> | | '''מחנה תל השומר''' - במרכז הרפואי שיב"א נתגלה זיהום בחומרים אורגניים מוכלרים שמקורם בתעשייה. מזהמים אלה זוהו גם בקידוחים בקריית אונו וכפר אז"ר. מחנה צבאי תל השומר הוא מקור הזיהום האפשרי המרכזי. עד היום טרם בוצע סקר קרקע ומי תהום בבסיס.<ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
− | '''תע"ש גבעון בסמוך לרמלה'''. ב4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורגניים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבהון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ 3 ק"מ. <ref name="sviva_2009"/> | + | '''תע"ש גבעון בסמוך לרמלה'''. ב4 קידוחי הפקת מים במורד זרימת מי התהום באיזור רחובות נמצא זיהום של פרכלורט, שהוא ייחודי לתע"ש גבעון באיזור. בחלק מהקידוחים נתגלה זיהום בחומרים אורגניים נדיפים שייתכן ונוצרו בתע"ש גבהון. מרחק הקידוחים מהמפעל הוא כ-3 ק"מ. <ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
| '''מש"א בית דגן''' - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה היתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זהום במתכות כרום, מנגן, ניקל, עופרת אבץ . ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום נתגלתה במי התהום [[קדמיום]].<ref name="sviva_2009"/> | | '''מש"א בית דגן''' - בסיס צהלי שאינו פעיל. במשך 40 שנה היתה בבסיס פעילות תעשייתית של ציפוי מתכות ושל דלקים ושמנים. זוהו באתר מספר מוקדים של זיהום קרקע. זוהו מוקדי זהום במתכות כרום, מנגן, ניקל, עופרת אבץ . ככל הנראה מדובר באלפי טונות של קרקע מזוהמת. יש חשד לזיהום מי תהום נתגלתה במי התהום [[קדמיום]].<ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
| ===מקורות זיהום נוספים=== | | ===מקורות זיהום נוספים=== |
− | '''מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב''' - כ 100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קדמיום, כרום, ניקל, וממיסים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. <ref name="sviva_2009"/> | + | '''מפעלי ציפוי מתכת באיזור תל אביב''' - כ-100 מפעלים שפעלו עד שנות ה-80. מתוכם פועלים כיום כ-40 מפעלים. המפעלים מכילים חומרים מסרטנים ורעילים כמו קדמיום, כרום, ניקל, וממיסים מוכלרים כמו טריכלורואתילן. ברוב האתרים יש זיהום קרקע ומי תהום. קשה לטפל בזיהום היות והבעלים כיום של רבים מהאתרים לא קשורים למפעל שיצר את הזיהום. <ref name="sviva_2009"/> |
| | | |
| בנוסף למקורות אלה יש זיהומי קרקע ממכבסות ניקוי יבש שפעלו בעבר, מוסכים ותחנות דלק. לדוגמה בשנת 2006 בדקו חוקרים של רשות המים עצי אקליפטוס בפינת הרחובות המבדיל והפודים שבשכונת הגפן ברמת גן. בשניים מהעצים נמצאו שיעורי חומרים אורגניים רעילים נדיפים שהם מהגבוהים ביותר שנמדדו. אין מדובר בזיהום שנוצר בעבר אלא בחומר רעיל שממשיך להגיע מקרקע מזוהמת. הממצאים בעצים הביאו לבדיקת המתקנים שפעלו בעבר במקום. התברר שמשנות השלושים ועד שנות השמונים פעלה במקום מכבסה לניקוי יבש שנעשה בה שימוש נרחב בטטרהכלורואתילן, חומר שנמצא בריכוזים גבוהים בעצים וגם הוא נחשב למסרטן. כדי להגן על התושבים הדו"ח ממליץ לבצע באופן מיידי סקר של טטרהכלורואתילן בקרקע ובמי התהום, וכן במבנים תת קרקעיים. אם יש צורך בכך, יש לנקוט באמצעי שיקום מידיים<ref name="sviva_2009"/> | | בנוסף למקורות אלה יש זיהומי קרקע ממכבסות ניקוי יבש שפעלו בעבר, מוסכים ותחנות דלק. לדוגמה בשנת 2006 בדקו חוקרים של רשות המים עצי אקליפטוס בפינת הרחובות המבדיל והפודים שבשכונת הגפן ברמת גן. בשניים מהעצים נמצאו שיעורי חומרים אורגניים רעילים נדיפים שהם מהגבוהים ביותר שנמדדו. אין מדובר בזיהום שנוצר בעבר אלא בחומר רעיל שממשיך להגיע מקרקע מזוהמת. הממצאים בעצים הביאו לבדיקת המתקנים שפעלו בעבר במקום. התברר שמשנות השלושים ועד שנות השמונים פעלה במקום מכבסה לניקוי יבש שנעשה בה שימוש נרחב בטטרהכלורואתילן, חומר שנמצא בריכוזים גבוהים בעצים וגם הוא נחשב למסרטן. כדי להגן על התושבים הדו"ח ממליץ לבצע באופן מיידי סקר של טטרהכלורואתילן בקרקע ובמי התהום, וכן במבנים תת קרקעיים. אם יש צורך בכך, יש לנקוט באמצעי שיקום מידיים<ref name="sviva_2009"/> |
שורה 52: |
שורה 52: |
| | | |
| ==נסיונות טיפול ועלויות כלכליות== | | ==נסיונות טיפול ועלויות כלכליות== |
− | הטיפול בזיהום מבוצע במספר שיטות - בחלק מהמקומות יש ניסיון לבודד מקורות מי תהום ולמנוע את התפשטות הזיהום. במקרים אחרים (לדוגמה במתחם מגן) יש כוונה לטפל בזיהום באופן פעיל, על ידי שאיבת חלק מהמים המזוהמים, או החדרת חומרים המסייעים להתפרקות המזהמים. סקרים גדולים שנציבות המים ערכה באזור תל אביב וברמת השרון, שרק בודקים את היקף הבעיה בלבד, ולא פותרים אותה, הושקעו בחמש השנים האחרונות בין 2001-6 בכ-22 מיליון שקל. בשנת 2005 שכרה נציבות המים את שירותיה של החברה האמריקאית "לואי ברז'ר", המתמחה בהערכת סיכונים וקביעת האמצעים לשיקום סביבתי.החברה היתה אמורה להעביר לנציבות המלצות לגבי הטיפול בזיהום באתר מגן, וכן המלצות לגבי כל מוקדי הזיהום בגוש דן.<ref name="rinat2006"/> | + | הטיפול בזיהום מבוצע במספר שיטות - בחלק מהמקומות יש ניסיון לבודד מקורות מי תהום ולמנוע את התפשטות הזיהום. במקרים אחרים (לדוגמה במתחם מגן) יש כוונה לטפל בזיהום באופן פעיל, על ידי שאיבת חלק מהמים המזוהמים, או החדרת חומרים המסייעים להתפרקות המזהמים. סקרים גדולים שנציבות המים ערכה באזור תל אביב וברמת השרון, שרק בודקים את היקף הבעיה בלבד, ולא פותרים אותה, הושקעו בחמש השנים האחרונות בין 2001-6 בכ-22 מיליון שקל. בשנת 2005 שכרה נציבות המים את שירותיה של החברה האמריקאית "לואי ברז'ר", המתמחה בהערכת סיכונים וקביעת האמצעים לשיקום סביבתי.החברה היתה אמורה להעביר לנציבות המלצות לגבי הטיפול בזיהום באתר מגן, וכן המלצות לגבי כל מוקדי הזיהום בגוש דן.<ref name="rinat2006"/> |
| | | |
| שרה אלחנני, ראש אגף לאיכות מים בנציבות המים העריכה בשנת 2006 כי פעולת שיקום בתחנת דלק שגרמה לזיהום קרקע בבנימינה עלתה כ-200 אלף דולר לדונם. עלות שיקום של זיהום של חומר אחד באתר תעשייה אחד בארצות הברית היתה 11 מיליון דולר. לפי הערכתה לפי היקף השטח שנפגע בזיהום בגוש דן יש צורך לפחות בכמה עשרות מיליוני דולרים כדי לטפל בבעיה. בגלל מגבלות כלכליו סביר שהפתרונות שיאומצו יהיו שילוב של סילוק הזיהום בחלק מהמקומות, טיפול באחרים והפחתת סיכונים במקומות אחרים. להשוואה עלות שיקום אתר הפסולת חירייה מוערכת ב-60 מיליון דולר, ושל אזור אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב כ-100 מיליון דולר. <ref name="rinat2006"/> | | שרה אלחנני, ראש אגף לאיכות מים בנציבות המים העריכה בשנת 2006 כי פעולת שיקום בתחנת דלק שגרמה לזיהום קרקע בבנימינה עלתה כ-200 אלף דולר לדונם. עלות שיקום של זיהום של חומר אחד באתר תעשייה אחד בארצות הברית היתה 11 מיליון דולר. לפי הערכתה לפי היקף השטח שנפגע בזיהום בגוש דן יש צורך לפחות בכמה עשרות מיליוני דולרים כדי לטפל בבעיה. בגלל מגבלות כלכליו סביר שהפתרונות שיאומצו יהיו שילוב של סילוק הזיהום בחלק מהמקומות, טיפול באחרים והפחתת סיכונים במקומות אחרים. להשוואה עלות שיקום אתר הפסולת חירייה מוערכת ב-60 מיליון דולר, ושל אזור אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב כ-100 מיליון דולר. <ref name="rinat2006"/> |