שינויים

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה בסמפר צעדים נורמטביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה במספר צעדים נורמטיביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונאל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהנתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהנתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אתרודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אורתודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר,  אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

===מטרת הספר===

===מטרת הספר===

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישייות במקום צרכים אוביקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיבם מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישייות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

ביקורת נוספת של רוטרינג על הכלכלה האקולוגית היא על המיקוד המוגזם שלה בנושאי סביבה. למרות שיש עיסוק שבנושאים חברתיים כמו רווחה או אי-שוויון אין כמעט מושגים שעוסקים בתחומים האלה,  דבר שגורם לחלק מהתומכים שלה להיות בעלי מגמה של רדוקציוניזם אקולוגי.

===הפשטה כלכלית===

===הפשטה כלכלית===

ניתוח של מערכת מורכבת דורש הפשטה והתמקדות בחלק מהפרטים על חשבון אחרים. ההפשטה הכלכלית, יחד עם המסגרת האנליטית וההיקף הגאוגרפי אומרים באיזה דברים מרכיבים את היקום האנילטי שלה.  

ניתוח של מערכת מורכבת דורש הפשטה והתמקדות בחלק מהפרטים על חשבון אחרים. ההפשטה הכלכלית, יחד עם המסגרת האנליטית וההיקף הגאוגרפי אומרים באיזה דברים מרכיבים את היקום האנליטי שלה.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

רוטרינג מבדיל את העולם הכלכלי לשלושה רכיבים עיקריים - הסביבה (מגבלות), הכלכלה (אמצעים) ובני האדם (המטרה). הוא מציין כי החלוקה הזאת עוררה ביקורת, משום שהכלכלה היא מוכלת מבחינה פיזית בכלכלה. אולם הדבר אינו מונע הצגת קונספטואלית של הדברים כדי להבין את הקשרים הלוגיים.  

===ניתוח שולי===

===ניתוח שולי===

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. ל-ENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הדאת.

למרות ביקורת חריפה על הכלכלה המקובלת. הספר מאמץ את המתודה של [[ניתוח שולי]]. ניתוח שולי מתמקד בנגזרת או בשינוי של הכמויות במקום בכמויות עצמן. לדוגמה אם הכמות גדלה מ-7 ל-9 הניתוח השולי יתמקד בהפרש - כלומר במספר 2. המיקוד בנגזרת מאפשר לדעת הכותב התמקדות בנקודת אופטימום של פעילות. ל-ENL חשוב לבצע מיקסום כזה, ולכן היא מאמצת את המתודה הדאת.

   

   

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההשרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.

רוטרינג מביא דוגמה לגישה זו ברובינזון קרוזו שמחפש מקורות אנרגיה על ידי צייד, דייג ולקטות. פעילות זו דורשת אנרגיה בעצמה, לטענת הכותב סיכויי ההשרדות המקסימליים יהיו במקום שבו מתקיים [[החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה]] (EROEI) המקסימלי. על פי התאוריה של ניתוח שולי זה יתרחש במקום בו תופסת EROEI נוספת תהיה שווה ל-1, או שבה הנגזרת שלו תהיה שווה ל-0.