שינויים

# דבר שאין לו נגיעה לזמן ולמרחב

# דבר שאין לו נגיעה לזמן ולמרחב

כנ"ק מבלבלים בדרך כלל בין כמות ההון לבית ההון עצמו. או בין כסף בו ניתן לקנות מכונות, או גורמי הון אחרים  לבין ההון עצמו. כיצד סופרים כמה "הון" מהווים טרקטור סככה ומפתח ברגים? על ידי המחירים שלהם. לפיכך כדי לדעת את כמות ההון שיש לנו עלינו לסכום את מכפלת כמות המוצרים שמסייעים לייצור ולהכפיל אותם במחירהם ואז לסכום. כנ"ק כמובן לא עושים דבר כזה, אלא מסתכלים על הזרמים הכספיים ומחשבים מתוכם (בהנתן מכירות, השקעות, פחת וכו' את כמות ההון של המפעל או הפירמה).  

כנ"ק מבלבלים בדרך כלל בין כמות ההון לבית ההון עצמו. או בין כסף בו ניתן לקנות מכונות, או גורמי הון אחרים  לבין ההון עצמו. כיצד סופרים כמה "הון" מהווים טרקטור סככה ומפתח ברגים? על ידי מחירי הסחורות שהם מאפשרים לייצר. לפיכך כדי לדעת את כמות ההון שיש לנו עלינו לסכום את מכפלת כמות המוצרים שמסייעים לייצור ולהכפיל אותם במחירהם ואז לסכום. כנ"ק כמובן לא עושים דבר כזה, אלא מסתכלים על הזרמים הכספיים ומחשבים מתוכם (בהנתן מכירות, השקעות, פחת וכו' את כמות ההון של המפעל או הפירמה).  

קושי משמעותי של הנחה כזו היא מה קורא כאשר סוכמים יחד הון משני מפעלים - לדוגמה עקב מיזוג. כמות ההון משתנה פתאום - הן באופן פיננסי והן בשטח. הון לא מציית ל"חוק שימור החומר" שחל על כמויות של גרגרי חול.  

קושי משמעותי של הנחה זו בא לידי ביטוי כאשר סוכמים יחד הון משני מפעלים - לדוגמה עקב מיזוג. כמות ההון משתנה פתאום - הן באופן פיננסי והן בשטח. הון לא מציית ל"חוק שימור החומר" שחל על כמויות של גרגרי חול.  

הנחה שניה שמגולמת כאן היא שניתן לדוגמה להוריד כמות מסויימת של הון, ואז להוסיף כמות אחרת. לדוגמה להוריד את כמות ההון במיליון ש"ח ואז להעלות אותה בכמות זהה. בניגוד לכך הון טבעי או אפילו הון של מכונות הוא בברור שאינו כזה . אם נגרע שתי כמויות שווות של הון (מבחינת שווי), מאותה כמות הון כוללת של מפעל, כמות אחת תגרור את השבתת המפעל, והשניה לא תשנה כמעט כלום.  

הנחה שניה שמגולמת כאן היא שההון הוא תחליפי - ניתן להוריד כמות מסויימת של הון מסוג אחד, ואז להוסיף כמות זהה מסוג אחר בלא לשנות את המערכת. בניגוד לכך הון טבעי או אפילו הון של מכונות הוא בברור אינו כזה . אם נגרע שתי כמויות שווות של הון (מבחינת שווי), מאותה כמות הון כוללת של מפעל, כמות אחת יכולה לגרור את השבתת המפעל, והשניה לא תשנה כמעט כלום.  

ההנחה השלישית הנגזרת מכאן נוגעת להעדר זמן במודל הנאו קלאסי. אם מורידים 10% מכמות ההון, אז במציאות יש תקופת הסתגלות ולמידה. הון תמיד מחייב, למידה, היינו מידע וידע, ושילובו לוקח זמן. העברה של הון דורשת אנרגיה לתחבורה ולהתקנה (ולתחזוקה) - כל אלו נעדרים במודל הנאו קלאסי.  

ההנחה השלישית הנגזרת מכאן נוגעת להעדר זמן במודל הנאו קלאסי. אם מורידים 10% מכמות ההון, אז במציאות יש תקופת הסתגלות ולמידה. הון תמיד מחייב למידה, היינו מידע וידע, ושילובו לוקח זמן. העברה של הון דורשת אנרגיה לתחבורה ולהתקנה (ולתחזוקה) - כל אלו נעדרים במודל הנאו קלאסי.  

הנחות אלו הן בעייתיות במודל הנאו קלאסי כאשר דנים בהון מכונות. הן הופכות לעוד יותר בעייתיות כאשר דנים בהון טבעי (גם בחלק מהכלכלה האקולוגית). על פי החשיבה שהורישו הנאו קלאסיים, ניתן לחשוב על הון כעל ערמה של תפוזים, כולם זהים, יושבים זה על זה, בלי קשר של תפקוד או של סדר. להבדיל, המבנים הטבעיים הדוממים (כמו נפט או עורקי מתכת בהר) ובמיוחד המבנים בתוך הביוספרה, אינם דומים לערמת חול כלל וכלל - יש להם סדר, יש להם תפקוד וסכנה של תת תפקוד, יש חשיבות לאינטרקציה בינהם, וכו'.  

הנחות אלו הן בעייתיות במודל הנאו קלאסי כאשר דנים בהון מכונות. הן הופכות לעוד יותר בעייתיות כאשר דנים בהון טבעי (גם בחלק מהכלכלה האקולוגית). על פי החשיבה שהורישו הנאו קלאסיים, ניתן לחשוב על הון כעל ערמה של תפוזים, כולם זהים, יושבים זה על זה, בלי קשר של תפקוד או של סדר. להבדיל, המבנים הטבעיים הדוממים (כמו נפט או עורקי מתכת בהר) ובמיוחד המבנים בתוך הביוספרה, אינם דומים לערמת חול כלל וכלל - יש להם סדר, יש להם תפקוד וסכנה של תת תפקוד, יש חשיבות לאינטרקציה בינהם, וכו'.